שיש"ק ח"א סי' תק"ס:

שם סי' תקס"א:


שם ח"ג סי' קצ"א:


שם סי' קצ"ב:

חיי"מ שע"ה

שדיוהו לגודא
זרקא

כוכבי אור (החדש...) חלק אנשי מוהר"ן אותיות ק"ו ק"ז:
אָמַר: אֲמִירַת סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל, שֶׁהֵם הַ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְ'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' וְהַ'סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ (ספר שיחות הר"ן), הָאֲמִירָה לְבָד מְסֻגֶּלֶת לְהַנְּשָׁמָה כְּמוֹ אֲמִירַת סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים:
עוֹד אָמַר שֶׁגַּם בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים מִצְוָה לְאָמְרָם מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וּמוֹעִיל מְאֹד מְאֹד:

יסלחו לי הרבנים אם אין כאן מקומו, אך סיום הלימוד בסדר עמוד היומי בליקו"מ ממשמש ובא (ביום ששי הקרוב פרשת חוקת), ושמא יוכלו החברים לפרסם מעל במה חשובה זו מקומות וזמנים של סעודות ושמחות סיום של אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם?

@גרודניק כתב:

@אוצרבלום כתב:

יש הערה על זה בשיש"ק החדש

מה כתוב שם?

גם האריז"ל אומר ש'סוכה' רומז לכ"ו ס"ה (הוי"ה ואדנ"י), על אף שב'סוכה' אין וא"ו לא בתנ"ך ולא עפ"י כללי הדקדוק.
וגם רבינו אמר ש'חנוכה' ר"ת "סלח נא לעוון העם ה'זה כ'גודל ח'סדך ו'כאשר נ'שאתה", על אף ש'חנוכה' כותבים בלי וא"ו.
ויש עוד מיליון דוגמאות.
ומי שחושב שאפשר להדפיס היום ליקו"מ לא מנוקד, או להדפיס מנוקד עם כתיבים מלאים בסגנון ש"ס המנוקד של עוז והדר - שיבושם לו.

@יוסף כתב:

כידוע רביז"ל חשב לכתוב בכל הלכה מי הפוסק שהלכה כמותו.
ולאחר שנדפס לקוטי מוהר"ן אמר רביז"ל שלא יכתוב זאת

חיי מוהר"ן שמ"ג

@מדלג-על-ההרים כתב:

כמדומני שיש המשך מהשיחה הזאת על ימות המשיח. שממילא מיישב את הקושיה. אשמח אם מישהו יודע על שיחה זו

שיחות וסיפורים אות ח' בהערה, שמשיח יחבר ספר הלכה ברורה; וראה גם ליקוטי הלכות ראשית הגז ה' אות י"ח.

@ברוך-מאן כתב:

שכל חסיד ברסלב צריך

@ברוך-מאן כתב:

כִּי הוּא נִצְרָךְ לְךָ מְאֹד

@בדרך אתה מנסה לגרור אותי?

@נחלי-דבש
לא נכון. הוא לא נגע פרט לכמה מקומות בודדים. וגם אצלנו בתו' ד', ראה שהדפיס "בה' אהלל דבר וכו'", כמו מוהרנ"ת:

@האש-שלי-תוקד
השיחה על עולם התוהו רבינו אמר בחייו שאז היה בג' הזמנים זמן קהילה לכל כמו שכותב הרב מטשעהרין, ובמרוצת השנים היו מאנ"ש שמצד הרגשת הלב רצו לקיים זאת עכ"פ פעם אחת (כלומר ג' הזמנים בשנה אחת), אך אין מקור לכך שההבטחה להנצל מעולם התוהו נסובה גם על אחרי הפטירה.

"ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות"

@הפשוט-שבאנשי כתב:

רואים גם בכתבי ר אברהם וגם אצלי

חזק!

@נחום-בקר כתב:

הייתי מנסח כך

אם באנו ללמוד את דברי רבינו על פי מדד זה, היינו צריכים להגיה את רוב הספר.

@בדרך כתב:

לענ"ד כל מה שרבינו אמר - זה נצחי, כל שלא אמר להפסיק לנהוג כן

בירור הלכה בהנהגה לעובדא ולמעשה ’לדורות’, הוא רק על ראש השנה שצריכים להתקבץ אצלו אף אחר הסתלקותו. כן אמר מוהרנ’’ת בפירוש שיש ג’ הלכות מבוררות אחר הסתלקותו, ובתוכם נכלל רק הראש השנה שלו ולא שאר ג’ זמנים.
ממילא ללמוד 'ראש בקיר' מדבר שרבינו אמר בזמן שהיה זה חיוב - לזמן שהוא לכל היותר מהיות טוב, אין זה כשאר דיבורים ושיחות שודאי שהם נצחיים (כלשונך, אבל לדידי גם שיחה זו היא נצחית על אף שלא ניתן לקיימה בפועל, ואכמ"ל).
כתבתי בקיצור מפאת חוסר הזמן.

@וועלן-וועלן כתב:

@ע.י.ר.נ.י
סיפור נפלא, וממחיש את הזכות להלוך בדרכו של רביה"ק
תודה רבה

אשמח להבין כיצד סיפור זה ממחיש את הזכות להלוך בדרכו של רביה"ק.
תודה!

אז רק על מנת להבין: נגיד שאחד מחברי הפורום המופלגים מקשר את עניין "תלת מאה גרבי משחא" לשיחה צ"ג בעניין חלוקת האור מאלפים שהוא בחי' אי"ס למאות, כפי שנרמז כאן: https://likutei.com/post/3442
האם זה נפסל מדיון בחלק זה של הפורום?

רגע, ונגיד שראבר"ן עצמו עושה קישור זה בביאהל"ק - אז זה כן יהיה בסדר?

@נחום-בקר כתב:

זה המדרגה הראשונה

כך מפורש לכאורה בביאהל"ק אות י"ד, לא כן?

@בדרך ייש"כ
אני נגרר להשיב על אף שאין עתותי בידי, אז רק אחדד, גם אני אודך שמה שרבינו הבטיח יש לו כיסוי לנצח, רק אני אומר שאת זה הוא לא הבטיח (כלומר הבטיח למי שיבוא אליו בזמנים שציוה, שזה היה בחייו כנ"ל). ואכתוב עוד בעז"ה בהמשך היום