לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
-
גם האריז"ל אומר ש'סוכה' רומז לכ"ו ס"ה (הוי"ה ואדנ"י), על אף שב'סוכה' אין וא"ו לא בתנ"ך ולא עפ"י כללי הדקדוק.
וגם רבינו אמר ש'חנוכה' ר"ת "סלח נא לעוון העם ה'זה כ'גודל ח'סדך ו'כאשר נ'שאתה", על אף ש'חנוכה' כותבים בלי וא"ו.
ויש עוד מיליון דוגמאות.
ומי שחושב שאפשר להדפיס היום ליקו"מ לא מנוקד, או להדפיס מנוקד עם כתיבים מלאים בסגנון ש"ס המנוקד של עוז והדר - שיבושם לו. -
יש מילים שהניקוד משנה את המשמעות, בלי קשר לואוים ויודים. למשל בתחילת תורה סב, יש תיבת 'מאכל', שיש שניקדו מֵאֹכֶל, ויש שניקדו מַאֲכָל.
הקושיא שלי היתה על
הוסיפו או החסירו אותיות
ונראה שיש כאלה שמתנגדים עקרונית לניקוד בליקו"מ.
לא התכוונתי למילה ספיציפית שאפשר לדון עליה.
@נחלי-דבש
דוגמה נוספת היא מתורה ס שניקדו את המילה זקן באופן מסוים למרות שזה יכול להיות כך או כך
לדעתי כל הניקוד אמנם עוזר למתחילים אבל יכול לפגוע בלומד אם לא יידע לשים הניקוד בעירבון מוגבל...
אבל מחילה בוא נתמקד...
-
נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.גם אני שמעתי טענה זאת מר' מרדכי גוטליב.
אכן זו אינה ראיה, שכן הוא אומר שהיות ואפשר לדייק בדברי רבינו כמו במקרא, ניתן לדרוש את הגימטריא של המילים 'ימי חנוכה' [אגב, במנוקדים הו' נחסרה...]
אבל זה אינו נוגע לזה שהתורה אינה לשון רבינו, כי הכונה היא שר' אברהם הבין שעכ"פ תיבות אלו 'ימי חנוכה' נאמרו בראש התורה; אם כצורתם בלה"ק כפי שהן כתובות, ואם באידיש, למשל בלשון 'חנוכה טעג' שזה תרגומו, וממילא שתי תיבות אלו בלבד ניתנו להידרש באופן זה של 'כמו במקרא', ואין מזה ראיה לכל נוסח התורה / התורות.
נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.גם אני שמעתי טענה זאת מר' מרדכי גוטליב.
אכן זו אינה ראיה, שכן הוא אומר שהיות ואפשר לדייק בדברי רבינו כמו במקרא, ניתן לדרוש את הגימטריא של המילים 'ימי חנוכה' [אגב, במנוקדים הו' נחסרה...]
אבל זה אינו נוגע לזה שהתורה אינה לשון רבינו, כי הכונה היא שר' אברהם הבין שעכ"פ תיבות אלו 'ימי חנוכה' נאמרו בראש התורה; אם כצורתם בלה"ק כפי שהן כתובות, ואם באידיש, למשל בלשון 'חנוכה טעג' שזה תרגומו, וממילא שתי תיבות אלו בלבד ניתנו להידרש באופן זה של 'כמו במקרא', ואין מזה ראיה לכל נוסח התורה / התורות.
כעת ראיתי שוב שיחה זו בכוכבי אור חכמה ובינה, ולענ"ד כדברי מוהר"ר @בדרך מבואר מלשון ראבר"נ, שמדגיש ואומר כי "באמרו את המאמר וכו' פתח ואמר: ימי חנוכה הם ימי הודאה", ואי לאו שרוצה לומר שכך אמר רבינו בדיוק בלשה"ק - אין הבנה לאריכות זו; וממילא היות שכך היתה לשון רבינו, שוב ניתן לדקדק בזה כמו במקרא. (ובקרוב נזכה אי"ה שדבר זה יוער ויואר בשולי הכוכ"א. ודי בזה)
-
רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
אבל לדייק דיוקים ודקדוקים אחרים צריך בכל תורה !
וכלשונו של מוהרנ"ת בתורה נ"ז:
"כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת."
וכן הוא בלשונו של ר"א בכלל השני (הנלמד מהנ"ל):
"אשר בפלס ומשקל חכמתו ורוח קודשו מנה כל דיבור ודיבור
הן בפה
והן בכתב,
מה לקצר ומה להאריך, מה לחסר ומה ליתר"כך שאם מצאנו מילה אחת מיותרת וכדו' בתורתו של רבינו, גם אם היא לא 'לשון רבינו' אלא נאמרה בעל פה גם בה צריך לדייק !
אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות (וכפי שחז"ל לומדים הלכות שלימות מאות אחת מיותרת הכתובה בתורה)
[שהרי את המילים עצמם צריכים לדייק גם בתורות האחרות וכנ"ל] -
רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
אבל לדייק דיוקים ודקדוקים אחרים צריך בכל תורה !
וכלשונו של מוהרנ"ת בתורה נ"ז:
"כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת."
וכן הוא בלשונו של ר"א בכלל השני (הנלמד מהנ"ל):
"אשר בפלס ומשקל חכמתו ורוח קודשו מנה כל דיבור ודיבור
הן בפה
והן בכתב,
מה לקצר ומה להאריך, מה לחסר ומה ליתר"כך שאם מצאנו מילה אחת מיותרת וכדו' בתורתו של רבינו, גם אם היא לא 'לשון רבינו' אלא נאמרה בעל פה גם בה צריך לדייק !
אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות (וכפי שחז"ל לומדים הלכות שלימות מאות אחת מיותרת הכתובה בתורה)
[שהרי את המילים עצמם צריכים לדייק גם בתורות האחרות וכנ"ל]חבר-אני כתב:
אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות
"וכל התורות שנכתבו בלשונו הקדוש בעצמו ז"ל. לא גרעתי והוספתי אפילו אות אחת." (הקדמת ליקו"מ)
-
רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
אבל לדייק דיוקים ודקדוקים אחרים צריך בכל תורה !
וכלשונו של מוהרנ"ת בתורה נ"ז:
"כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת."
וכן הוא בלשונו של ר"א בכלל השני (הנלמד מהנ"ל):
"אשר בפלס ומשקל חכמתו ורוח קודשו מנה כל דיבור ודיבור
הן בפה
והן בכתב,
מה לקצר ומה להאריך, מה לחסר ומה ליתר"כך שאם מצאנו מילה אחת מיותרת וכדו' בתורתו של רבינו, גם אם היא לא 'לשון רבינו' אלא נאמרה בעל פה גם בה צריך לדייק !
אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות (וכפי שחז"ל לומדים הלכות שלימות מאות אחת מיותרת הכתובה בתורה)
[שהרי את המילים עצמם צריכים לדייק גם בתורות האחרות וכנ"ל]רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
וכן בתורות שהן 'לשונו' - שהוקראו מפיו הקדוש והטהור בלשון הקודש, ומוהרנ"ת העלה זאת על הכתב מילה במילה, שגם תורות אלו חוסות תחת ההגדרה 'לשון רבינו', כמבואר כל זה בפירוש בפרפראות לחכמה סי' יב (מובא בשיש"ק [החדש] ח"ג איפשהו. הספר לא לפניי).
-
נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.גם אני שמעתי טענה זאת מר' מרדכי גוטליב.
אכן זו אינה ראיה, שכן הוא אומר שהיות ואפשר לדייק בדברי רבינו כמו במקרא, ניתן לדרוש את הגימטריא של המילים 'ימי חנוכה' [אגב, במנוקדים הו' נחסרה...]
אבל זה אינו נוגע לזה שהתורה אינה לשון רבינו, כי הכונה היא שר' אברהם הבין שעכ"פ תיבות אלו 'ימי חנוכה' נאמרו בראש התורה; אם כצורתם בלה"ק כפי שהן כתובות, ואם באידיש, למשל בלשון 'חנוכה טעג' שזה תרגומו, וממילא שתי תיבות אלו בלבד ניתנו להידרש באופן זה של 'כמו במקרא', ואין מזה ראיה לכל נוסח התורה / התורות.
כעת ראיתי שוב שיחה זו בכוכבי אור חכמה ובינה, ולענ"ד כדברי מוהר"ר @בדרך מבואר מלשון ראבר"נ, שמדגיש ואומר כי "באמרו את המאמר וכו' פתח ואמר: ימי חנוכה הם ימי הודאה", ואי לאו שרוצה לומר שכך אמר רבינו בדיוק בלשה"ק - אין הבנה לאריכות זו; וממילא היות שכך היתה לשון רבינו, שוב ניתן לדקדק בזה כמו במקרא. (ובקרוב נזכה אי"ה שדבר זה יוער ויואר בשולי הכוכ"א. ודי בזה)
-
רק לחדד:
לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.
וכן בתורות שהן 'לשונו' - שהוקראו מפיו הקדוש והטהור בלשון הקודש, ומוהרנ"ת העלה זאת על הכתב מילה במילה, שגם תורות אלו חוסות תחת ההגדרה 'לשון רבינו', כמבואר כל זה בפירוש בפרפראות לחכמה סי' יב (מובא בשיש"ק [החדש] ח"ג איפשהו. הספר לא לפניי).
וכן בתורות שהן 'לשונו' - שהוקראו מפיו הקדוש והטהור בלשון הקודש, ומוהרנ"ת העלה זאת על הכתב מילה במילה, שגם תורות אלו חוסות תחת ההגדרה 'לשון רבינו'
רוב ככל התורות שהן 'לשון רבינו' הן מכתיבת ידו הק', ולפעמים בתורות שאמר באידיש אמר גם קצת בלשה"ק, כמבואר בפל"ח שם. רק על תו' ס"ב קמא זכור לי שמוהרנ"ת כותב שרבינו אמר אותה בלשה"ק ואחד מאנשיו כתב לפניו מילה במילה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות