-
מחני נא כדי שלא אכשל בגדלות,
הבעיה של הגדלות היא מרכז הפגם לפי תורה זו,
כי היא בחינה של אלוהים אחרים -
וזה שאמר משה לדורו (דברים ד): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים". כי משה הוא בחינת אין, ודורו הדבוקים אליו ראוי להם לדעת, הינו להאיר לדעת, בחינת אין סוף, בחינת רעוא דרעוין, בחינת: ה' הוא האלהים:
לדעתי יש פה שני משמעויות ל "הראת" ושתיהם הולכים יחד
משה רבינו אומר לעם ישראל: אתם הרי 'ראיתם' בזמן שהייתם דבוקים בי - באין סוף - בבחינת מזליה "חזי" שזה נקרא ראיה,
ועכשיו בשוב מההתכללות בי - תאירו את האין סוף לדעת שלכם
ככה ש"הראת" זה גם ראיה וגם הארה -
וזה שאמר משה לדורו (דברים ד): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים". כי משה הוא בחינת אין, ודורו הדבוקים אליו ראוי להם לדעת, הינו להאיר לדעת, בחינת אין סוף, בחינת רעוא דרעוין, בחינת: ה' הוא האלהים:
לדעתי יש פה שני משמעויות ל "הראת" ושתיהם הולכים יחד
משה רבינו אומר לעם ישראל: אתם הרי 'ראיתם' בזמן שהייתם דבוקים בי - באין סוף - בבחינת מזליה "חזי" שזה נקרא ראיה,
ועכשיו בשוב מההתכללות בי - תאירו את האין סוף לדעת שלכם
ככה ש"הראת" זה גם ראיה וגם הארה -
לא מבין את השאלה. בדיוק כמו שאתה הסברת
קחו עמכם דברים - ע"י הוידוי דברים תקחו את הדברים - מלכות ותעלו אותה אל השם -
שם אפילו יש משמעות שלישית שהיא "דבר אחד לדור" היינו תלמיד חכם!
וזה יצא שתקחו את הדברים - מלכות ותעלו אותה אל השם היינו בחי' הא"ס שזה הדבר אחד לדור... -
הצדיק הוא בחי' גודא שגודר פרצותיהן של ישראל,
נראה לי שהוא גודר את הפרצות שנהיות מהעוונות שנחקקים מעבר אל עבר שזה סוג של פרצהולפי"ז אפשר לפרש גם הפשט הפשוט של "פעור" שכידוע מדובר בעבודת אלילים באופן של פריצות והצדיק זלע"ז גודר "פירצותיהן"
-
"מאורעות" אותיות רע, מות, א'. שהאחדות מתגלה בתוך הרע. כמו שרבינו אומר שהצדיק ממשיך "מאה", והיינו את הא' =האחדות, דרך ה"מה" שלו.
ובאופן אחר "מאורעות", האותיות החיצוניות הם "מת" והאותיות הפנימיות הם "רעוא". והיינו שהאור אי"ס מתגלה בתוך ה"מיתה". (ר' וועלול חשין הי"ו)
-
"רצוא" ר"ת ר'איית פני הצדיק, צ'דקה, ו'ידוי, שע"י כל זה זוכים להכלל בא'ין סוף.
(ר' צבי חשין שליט"א) -
ברבב"ח רבינו אומר שהצדיק הוא בחי' מלח שעי"ז פולט את הדמים רעים.
שמעתי מהרב כרמל זצ"ל שלכן "איש כשר" נקרא כך, כי זה כמו כמו ש"מכשירים" בשר כשר
-
בהנ"ל
מעניין שרבינו מזכיר עוד סוג של "פליטה" והיינו את הפסוק "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש."
כי הצדיק הוא גם מלח שפולט הדמים רעים -תאוות וכו'. וגם אש שפולט את הבליעות האסורות -העוונות שבחמימות היצה"ר. -
(מתוך השאלות של לטייל בנדרים פלוס, בא' מהתשובות הלא נכונות)
יש רמז שבער"ה צריך להתוודות לפני רבינו: "לבתר תרייסר ירחי שתא" (=אחרי שעוברים 12 חודשים...)
ממש נפלא! -
"במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו".
א' מהראיות לכך בחז"ל הוא "מרום אשכון ואת דכא" וכו', (אומרים את זה ב"ויתן לך") והיינו שהשי"ת יורד אל השפלים.
הפשט הזה (כלל י"א) מסתדר היטב בתורה,
שלכן השי"ת רוצה בעבודותינו, כ"ש "ואבית תהילה מגושי עפר וכו."
השי"ת מאינסופיותו יורד אל הגשמיות! וזה עצמו מחמת שהוא אכן אין סוף! (זה קשור קצת לכלל י"ב, -שני הפכים בנושא אחד. כי לפי הפירוש שכ' כעת זה לכאו' הפוך, שגדולתו זה האי"ס ומחמת ענוותנותו הוא "יורד" אל הגשמיות/המלכות.
ורבינו מפרש להפך, שגדולתו היינו מלכותו וענותנותו היינו רצון אי"ס.
אלא שזה הולך יחד, מכיון שהוא אי"ס בבחי' "מה" בלי גבול.... לכן הוא גם נמצא בתכלית נקודת המרכז של עולם הגשמי. והבן.)ובאופן אחר אפשר לפרש שזה נאמר על הצדיק כמובן שם (בקבורת משה) והיינו "במקום גדולתו" -אפי' כשמשבחים ומפארים אותו, וכ"ש שמלך גדול משבח אותו, "שם אתה מוצא ענוותנותו", שם דייקא אין לו שום גאווה והרגשה.
-
"במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו".
א' מהראיות לכך בחז"ל הוא "מרום אשכון ואת דכא" וכו', (אומרים את זה ב"ויתן לך") והיינו שהשי"ת יורד אל השפלים.
הפשט הזה (כלל י"א) מסתדר היטב בתורה,
שלכן השי"ת רוצה בעבודותינו, כ"ש "ואבית תהילה מגושי עפר וכו."
השי"ת מאינסופיותו יורד אל הגשמיות! וזה עצמו מחמת שהוא אכן אין סוף! (זה קשור קצת לכלל י"ב, -שני הפכים בנושא אחד. כי לפי הפירוש שכ' כעת זה לכאו' הפוך, שגדולתו זה האי"ס ומחמת ענוותנותו הוא "יורד" אל הגשמיות/המלכות.
ורבינו מפרש להפך, שגדולתו היינו מלכותו וענותנותו היינו רצון אי"ס.
אלא שזה הולך יחד, מכיון שהוא אי"ס בבחי' "מה" בלי גבול.... לכן הוא גם נמצא בתכלית נקודת המרכז של עולם הגשמי. והבן.)ובאופן אחר אפשר לפרש שזה נאמר על הצדיק כמובן שם (בקבורת משה) והיינו "במקום גדולתו" -אפי' כשמשבחים ומפארים אותו, וכ"ש שמלך גדול משבח אותו, "שם אתה מוצא ענוותנותו", שם דייקא אין לו שום גאווה והרגשה.
פוסט זה נמחק! -
"במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו".
א' מהראיות לכך בחז"ל הוא "מרום אשכון ואת דכא" וכו', (אומרים את זה ב"ויתן לך") והיינו שהשי"ת יורד אל השפלים.
הפשט הזה (כלל י"א) מסתדר היטב בתורה,
שלכן השי"ת רוצה בעבודותינו, כ"ש "ואבית תהילה מגושי עפר וכו."
השי"ת מאינסופיותו יורד אל הגשמיות! וזה עצמו מחמת שהוא אכן אין סוף! (זה קשור קצת לכלל י"ב, -שני הפכים בנושא אחד. כי לפי הפירוש שכ' כעת זה לכאו' הפוך, שגדולתו זה האי"ס ומחמת ענוותנותו הוא "יורד" אל הגשמיות/המלכות.
ורבינו מפרש להפך, שגדולתו היינו מלכותו וענותנותו היינו רצון אי"ס.
אלא שזה הולך יחד, מכיון שהוא אי"ס בבחי' "מה" בלי גבול.... לכן הוא גם נמצא בתכלית נקודת המרכז של עולם הגשמי. והבן.)ובאופן אחר אפשר לפרש שזה נאמר על הצדיק כמובן שם (בקבורת משה) והיינו "במקום גדולתו" -אפי' כשמשבחים ומפארים אותו, וכ"ש שמלך גדול משבח אותו, "שם אתה מוצא ענוותנותו", שם דייקא אין לו שום גאווה והרגשה.
חבר-אני כתב:
"במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו
ובאופן אחר אפשר לפרש שזה נאמר על הצדיק כמובן שם (בקבורת משה) והיינו "במקום גדולתו" -אפי' כשמשבחים ומפארים אותו, וכ"ש שמלך גדול משבח אותו, "שם אתה מוצא ענוותנותו", שם דייקא אין לו שום גאווה והרגשה.
שמעתי פעם מהרב כרמל זצ"ל שהצדיק לא רוצה להיות "עובד ה', מתמיד עצום, פרוש מהבלי עוה"ז" וכו וכו',
אין לו שום רצון עצמי כלל הוא רוצה את מה שה' רוצה!!!
אילו היה לו רצונות אחרים, אז כשהיה מגיע ל"התפשטות הגשמיות" הוא היה נשאר שם -
תחשבו! אחרי כ"כ הרבה עבודה ויגיעה, עד שסו"ס הגיע לדרגה הזאת, אומרים לו: לא! תחזור לאחוריך!???
אלא רק מחמת ענוותנותו הוא שב, כי רצונו זה נטו רצון ה'.הוא הסביר עפ"ז את ה"לשון הרע" שאהרן ומרים דיברו על משה (שם נאמר הפסוק "והאיש משה עניו מאוד וכו', המוב"פ) שהם אמרו שמשה פרש מאשתו על דעת עצמו.
(יש בזה אריכות בתוס' שבת, פז. בד"ה ואתה פה עמוד. וזה לשונם:
"וא"ת מנלן דפירש משה מדעתו קודם ושוב הסכים הקב"ה על ידו, שמא זה הוא צווי גמור שצוה לו לפרוש?
ותירץ ר"ת: דאם איתא דמחמת צווי הקב"ה פירש ולא מדעתו, היאך היה מערער אהרן ומרים, דכתיב ותדבר מרים ואהרן במשה?
אלא ודאי מתחלה פירש ממנה לגמרי משה מדעתו, ואע"ג דהסכים הקב"ה על ידו מ"מ נתרעמו עליו, לפי שאילו לא פירש מדעתו לא היה הקב"ה מסכים, דבדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו שהרי לאהרן ומרים לא אמר לפרוש, אע"ג שגם עמהם היה מדבר. עכ"ל. יש המשך בתוס' שם.)שאל הרב כרמל: מי לא היה רוצה כזה "לשון הרע"?? שיאמרו עליך שאתה פרוש וכו! אלא הלשון הרע הוא שחשבו שמשה רוצה להיות פרוש ובדרך שאדם רוצה מוליכין אותו. והאמת היא הפוכה: משה לא רוצה כלום הוא רוצה מה שה' רוצה!
-
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה
וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל
זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו
שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ
וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזּאת
אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזְלֵיהּ חָזִי
תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל
לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף
וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף
לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ
כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִּיטּוּל כּחוֹתָיו
וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף
אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: "וְלא יָדַע אִישׁ"
שֶׁאֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ
אֲבָל זאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב
כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹכנראה בחוש שמיד שאדם מתחיל להתפלל מתנדנד
כמו שלהבת נר .... -
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאוֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.
לכאו' למה לא כתוב "זהו מעין וכו'" ומהו ה'בחינה' הרי הוא באמת יודע לגמרי!?
רק שנראה לי שזה רק בחינה ממה שמובא באות ד' שלא יחלוק בין חסד לדין, משא"כ הכא שהוא חווה ה' ואלוקים ורק הכול לטובה...
ואלי גם לכן שם מובא שהכול מאהבה וכאן רק לטובה שזה ההבדל בין "בחינת מעין עוה"ב" שיש שני דברים וזה רק לטובה, משא"כ כשלא מחלק כלל זה שהוא רואה שהכול אהבה - אחדות אחד ששם זה ממש מעיין עוה"ב.
ולכן באות ד' רבינו לא אומר "בחינת" אלא "וזה נקרא ה' אחד וכו'" -
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ
זאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא
אולי אפשר לשאול למה רבנו כתב מעין עולם הבא הרי
בגמרא ברכות דף נז עמוד ב' כתוב
שלשה מעין העולם הבא אלו הן 1שבת 2שמש 3ותשמיש.
תשמיש דמאי אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש אלא תשמיש נקבים
האם יש משהו משותף שקשור לאחד מהם או לשלושתם?
בהתחלה ישר התחזקתי שכמו בשבת שלא מיטרד טריד בחסרונותיו
ועכשיו אני מתחזק גם שכשאדם זוכה שיוצא הפסולת מהגוף זה אחד החסדים הגדולים
והשאלה מדוע כך נסתובב שבכל מה שאדם אוכל יש בירורים ופסולת מדוע לא ניתן לחיות בסרט שאדם אוכל וזהו בלי פסולת (יעני לאכול רק את הקרם בלי לישא בתוצאות)
פסולת זה "כיכסה" "פאסט נישט" וכי מתאים לאדם שזוכה להניח תפילין ולעבוד את השם שיצטרך להתעסק ולנקות את עצמו וכי אין עיסוקים חשובים יותר
(ואולי זה מתחבר כמו בפרשת נצבים על הקללות הן הן המציבים אותכם
זה שאתה מקבל עונש זה עצמו פרס)
לו יצוייר שאדם גר במקום שיש אוויר נקי בלי שום לכלוך שהריאות שלו יצטרכו לנקות לא יצליח לשרוד
כמסופר על בת של מלך שהמשרתים פחדו שהתינוק יבכה ועשו הכל כדי שהילד לא יבכה ונתנו לו לאכול אוכל מיוחד שלא יכאב לו הבטן והוא לא הצליח לחיות כי הגוף שלו לא התמודד עם דברים קשים ולא היה צריך להוציא פסולת
אולי שאדם פורק ועשה ווידוי דברים
הצדיק מגלה לו שדווקא כל מה שעבר עליו נצרך לתיקון העולם ולבירור הניצוצות... ולפיתוח האישיות שלו לצורך תיקונו הנצחי
יש עוד הרבה לחדד
רבי נתן כותב בתפילה
"וְאִם שָׁגִיתִי בִּלְשׁוֹנִי אַתָּה יְהֹוָה תְּכַפֵּר בַּעֲדִי" -
מ מנהל הפורום הצמיד נושא זה ב
-
חשבתי למה החכם נקרא "תלמיד" חכם, לכאו' הוא יותר רב חכם?
ונראה לי קשור ל"אל יתהלל 'חכם' גיבור ועשיר" המובא בתורה,
שהענווה בחכמה היא שלמרות שהוא יודע שהוא חכם הוא מבין שזה לא ממנו והוא רק כתלמיד שמקבל מרבו...
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות