יכול להיות שרבינו ז"ל הלביש את תורה ו' בתורה א'??
-
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו... -
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...
גם אם רבינו לא כיוון לזה,
"יְכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל" (ליקו"מ רפא)
-
מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':
אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:
וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).
ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:
תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..וגם:
בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"
וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...
בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.
@תלמיד_אמיתי ועיי"ש בתורה ו כי יעקב הוא בחינת וא"ו.
-
@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...@נחלי-דבש
צודק לא חשבתי על זה
אבל עכשיו כשאני חושב על זה... רבינו היה מעל הזמן אז אולי הוא ידע שזה יהיה תורה א וזה תורה ו...לא אולי אלא ודאי.
שיחות הר"ן סי' קפ"ו:
"אך כבר אמרנו שאין זה רצוננו לספר מופתים מרבינו ז"ל, כי לא באלה תהילתו, גם כי היה אסור במופתים, כאשר היה מובן מדבריו שלא הותר לו לגלות מופתים, ועל כן לא נראו ממנו כי אם קצת מופתים ועתידות, אף על פי שבאמת היה יודע בבירור כל העתידות, אפילו מה שיהיה לזמן רחוק וכו', כאשר היה נראה לעין כל מי שהסתכל היטב על דבריו, אף על פי כן הכל היה בהצנע ובהעלם גדול, ואין אנו עוסקין לספר מזה כנ"ל". -
מובא בליקוטי הלכות, הלכות קריאת שמע הלכה ד' אות ג':
אַךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים הַרְבֵּה, וְכַאֲשֶׁר הֵבַנְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ', הַכֹּל בְּאֹפֶן כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַפְּגוּמִים לְקַבֵּל בְּדֶרֶךְ נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם:
וזה עניין שצריכים בודאי להעמיק בו, להבין מה כוונת מוהרנ"ת במה שאומר שרבינו מלביש תורה אחת בתורה אחרת, כי בשלמא מה שמלביש תורה במעשה או בשיחת חולין, זה אפשר קצת להבין, אבל שתורה אחת בליקו"מ תהיה מולבשת בתוך תורה אחרת, זה מעניין מאד... בפרט שזה כביכול סותר את הכלל הראשון והעיקרי, וצ"ע (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול כללי אחר).
ואם נסתכל בשכל של תורה א' שאנו עוסקים בה כעת, אולי אפשר לומר שרבינו ז"ל הלביש בתוכה את תורה ו' קמא, כי:
תורה א': הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’
תורה ו': היינו תורה ו' היא היא בחי' התורה שהיא ו', ובאמת התורה שם סובבת סביב שם אהיה, אנא זמין למהוי, כידוע. והיינו שחקוק בה שם אהיה וכו' כי בחינת התורה שהיא ו'..וגם:
בתורה א' רבינו מדבר מעניין השמש והלבנה, שעתידים להיות בבחי': "וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ומובן שזה בחי' הרב והתלמיד, היינו כמו יעקב ויוסף, וכן הוא בתורה ו': "וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ"
וגם, תורה א', היא בעצם.. תורה אל"ף, וכן תורה ו' מדברת מעניין מה שיהיה נעשה אל"ף על ידי הדמימה והשתיקה וכו'...
בקיצור, מקווה שאני לא מדמיין, אבל אם מישהו כבר נתקל בזה או שיודע משהו בעניין של להלביש תורה בתורה אחרת, אני אשמח מאד לשמוע על זה.
@תלמיד_אמיתי מחילה מכבוד תורתו אך נראה לי שאין זו הכוונה כלל. כאשר רבנו אומר שלעיתים הוא מלביש תורה במעשה, בשיחת חולין או בתורה אחרת, הפשט הוא שהוא לוקח את ההשגה הגבוהה ומלביש אותה בתוך מעשה, תורה וכו' – ולא שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.
-
@תלמיד_אמיתי מחילה מכבוד תורתו אך נראה לי שאין זו הכוונה כלל. כאשר רבנו אומר שלעיתים הוא מלביש תורה במעשה, בשיחת חולין או בתורה אחרת, הפשט הוא שהוא לוקח את ההשגה הגבוהה ומלביש אותה בתוך מעשה, תורה וכו' – ולא שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.
@חרב-החכמה
אני גם חשבתי כך בהתחלה,
אבל מלשון ר' נתן נראה שהכוונה ממש לתורה שיש לנו בה השגה כלשהיא, שאומר: "שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ'". היינו שתחילה מדבר מ"תּוֹרָתוֹ" של הצדיק ואז פשוט לי שמדובר באיזה השגה גבוהה ככל הנראה שרק לו יש בה תפיסה שלכן נקראת תורתו, אבל אח"כ משתמש בביטוי "זֹאת הַתּוֹרָה" כלומר תורה שיש לנו בה איזה השגה [כמו "זה הדבר"], שנראה שמדבר מאיזה תורה מסויימת שאנו כן יכולים לדעת ממנה, ואותה הוא מלביש בתורה אחרת. [ובכל אופן זה לא פוסל את דבריך כי גם יכול להיות שכוונתו ב"זֹאת הַתּוֹרָה" ל"תּוֹרָתוֹ" שהזכיר קודם, אבל ממה שמוהרנ"ת קורא לזה תורה ולא השגה, לכן נטיתי יותר לפירוש הראשון] -
@חרב-החכמה
אני גם חשבתי כך בהתחלה,
אבל מלשון ר' נתן נראה שהכוונה ממש לתורה שיש לנו בה השגה כלשהיא, שאומר: "שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לְהַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים מַלְבִּישׁ תּוֹרָתוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישׁ זֹאת הַתּוֹרָה בְּתוֹרָה אַחֶרֶת וְכוּ'". היינו שתחילה מדבר מ"תּוֹרָתוֹ" של הצדיק ואז פשוט לי שמדובר באיזה השגה גבוהה ככל הנראה שרק לו יש בה תפיסה שלכן נקראת תורתו, אבל אח"כ משתמש בביטוי "זֹאת הַתּוֹרָה" כלומר תורה שיש לנו בה איזה השגה [כמו "זה הדבר"], שנראה שמדבר מאיזה תורה מסויימת שאנו כן יכולים לדעת ממנה, ואותה הוא מלביש בתורה אחרת. [ובכל אופן זה לא פוסל את דבריך כי גם יכול להיות שכוונתו ב"זֹאת הַתּוֹרָה" ל"תּוֹרָתוֹ" שהזכיר קודם, אבל ממה שמוהרנ"ת קורא לזה תורה ולא השגה, לכן נטיתי יותר לפירוש הראשון]@תלמיד_אמיתי אשריך וטוב לך! אך בכל זאת, דעתי נוטה לפירוש השני; ולדעתי, אין זו קושיה שלא כתוב כאן "השגה" בדוקא, ושרבינו משתמש באותה לשון לשני דברים שונים — כי זה נפוץ מאוד בשיחות ותורות רבינו. וגם לא מצאנו עוד שום מקום שרבי נתן (או אחד מאנ"ש) יתייחס לזה שיכול להיות שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.
נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...
-
@תלמיד_אמיתי אשריך וטוב לך! אך בכל זאת, דעתי נוטה לפירוש השני; ולדעתי, אין זו קושיה שלא כתוב כאן "השגה" בדוקא, ושרבינו משתמש באותה לשון לשני דברים שונים — כי זה נפוץ מאוד בשיחות ותורות רבינו. וגם לא מצאנו עוד שום מקום שרבי נתן (או אחד מאנ"ש) יתייחס לזה שיכול להיות שתורה מסוימת בליקוטי מוהר"ן מולבשת בתורה אחרת.
נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...
נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...
תודה רבה,
באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד? [ואפשר לראות את זה הרבה בשערי צדיק, שלכאורה זה מספיק, אם רק הייתי יודע בבירור שר' גדליה למד בהכרח ע"פ הכללים ואע"פ כן עשה כך] -
הרבה תורות אפשר לקשר.
(ובפרט לפי כלל ה' אפשר לקשר הכל) -
נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...
תודה רבה,
באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד? [ואפשר לראות את זה הרבה בשערי צדיק, שלכאורה זה מספיק, אם רק הייתי יודע בבירור שר' גדליה למד בהכרח ע"פ הכללים ואע"פ כן עשה כך]שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות.
ראבן כותב בגלל איסור חדש עי"ש
-
שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות.
ראבן כותב בגלל איסור חדש עי"ש
@איש-היער
צודק
אז עכשיו עוד קשה לכאורה על רבי גדליה כי הרבה משערי צדיק בנוי ככה -
@איש-היער
צודק
אז עכשיו עוד קשה לכאורה על רבי גדליה כי הרבה משערי צדיק בנוי ככה@תלמיד_אמיתי יכול להיות שיש הבדל בין לבאר תורה אחת לפי השנייה,
לבין ללמוד לימוד משני תורות (אבל כל אחת מוסברת מתוך עצמה)? -
@תלמיד_אמיתי יכול להיות שיש הבדל בין לבאר תורה אחת לפי השנייה,
לבין ללמוד לימוד משני תורות (אבל כל אחת מוסברת מתוך עצמה)?@איש-היער
זהו בדיוק מה שרציתי לברר, בדיוק כפי שניסחת את זה. היינו שמלבד העיון בתורות בעצמן מיניה וביה להבין ההשגה המלובשת בתורה בעצמה, האם גם יש מקום לחדש חידושים שאינם באים כפירוש וביאור על התורות שגילה, אלא שהם חידושין דאורייתא כלליים, בפני עצמן?
ובימים האחרונים קצת חשבתי בזה והיו לי כמה כיוונים:א. מה שאמר רבינו (שיחות הר"ן ר'): "אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה שֶׁלִּי הִיא כֻּלָּהּ הַקְדָּמוֹת.", הקדמות למה? לחידושי תורה, וכמו שמובא על זה בעצמו בחיי מוהר"ן שכ"ד: "אָמַר לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק מִטֶּארָוִויצֶע עָלַי, שֶׁלְּעִנְיַן אֲמִירַת תּוֹרָה הוּא חָד בְּדָרָא. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַלֹּא יֵשׁ וְכוּ' וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אֲבָל הֵיכָן יֵשׁ לוֹ הַהַקְדָּמוֹת שֶׁלָּנוּ" היינו שההקדמות הם כדי לחדש בתורה יותר [ועדיין יכול להיות שזהו דיקא כשלומדים ע"פ כלל ה' ומתורה אחת, וצ"ע]
ב. בהקדמה השניה לספר המידות מובא:
מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת דַּע, הִנֵּה בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, יֵשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת וְעִנְיָנִים, וְכָל מִדָּה הִיא בְּחִינַת קוֹמָה שְׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחָסֵר לָאָדָם בְּחִינָה אַחַת מֵהַמִּדָּה, אַף שֶׁכָּל הַמִּדָּה הִיא שְׁלֵמָה אֶצְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּהַמִּדָּה, אֲזַי נִרְאֶה לוֹ, כְּאִלּוּ כָּל הַמִּדָּה חֲסֵרָה אֶצְלוֹ. כְּמוֹ אֵצֶל הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן בְּאֵיבָר אֶחָד, אֲזַי כָּל גּוּפוֹ מְבֻלְבָּל וּמַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן בְּכָל הַגּוּף, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁחָסֵר לָאָדָם אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּהַמִּדָּה, נִרְאֶה לוֹ, כְּאִלּוּ חָסֵר כָּל הַמִּדָּה.
וְהִנֵּה הַמִּדּוֹת הֵם שְׁכֵנִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ, עַל־כֵּן יְכוֹלָה מִדָּה אַחַת לַעֲזֹר לְמִּדָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא שְׁכֵנָה אֶצְלָהּ, כְּדֻגְמַת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיבָר מַחֲזִיק אֵיבָר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹכֵל זֶה הָאֵיבָר מֵהַבְּהֵמָה יִתְחַזֵּק אֵיבָר הָאָדָם, כֵּן אֵצֶל הַמִּדּוֹת יוּכַל לְסַיֵּעַ חֵלֶק מִדָּה זוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵיבָר הַמִּדָּה לְאֵיבָר מִדָּה הַשְּׁכֵנָה אֶצְלָהּ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְלִזְכּוֹת לְמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עַצְמוֹ תָּמִיד, וּלְחַפֵּשׂ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה אִם הִיא שְׁלֵמָה אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה מִדָּה, אֲזַי יְבַקֵּשׁ עֵזֶר וְסִיּוּעַ מֵהַמִּדָּה הַשְּׁכֵנָה.
וְזֶהוּ עִנְיַן הַנֶּאֱמָרִים בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, וּבְעִנְיָן לְמָשָׁל: כְּשֶׁחָסֵר לוֹ עֲנָוָה, וְיֵשׁ מִדָּה אַחֶרֶת הַמְסֻגֶּלֶת לַעֲנָוָה, כְּגוֹן: בִּטָּחוֹן, אָז צָרִיךְ לְסַיֵּעַ לוֹ עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לָבוֹא לַעֲנָוָה, דְּהַיְנוּ לִפְעָמִים הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּקַל לוֹ יוֹתֵר לְהַשִּׂיגוֹ מֵעֲנָוָה, וַאֲזַי יַעֲשֶׂה הַקַּל, וְעַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא לְהַמִּדָּה, שֶׁהִיא כְּבֵדָה יוֹתֵר אֶצְלוֹ. וְלִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ מִדָּה הָאַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִמָּהּ, וּכְשֶׁצָּרִיךְ לְסַיֵּעַ לוֹ מִזּוֹ הַמִּדָּה לְמִדָּה אַחֶרֶת, צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמָּהּ. (פֵּרוּשׁ, עַל־פִּי מָשָׁל הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְמָשָׁל מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לַעֲנָוָה וְרוֹאֶה שֶׁבִּטָּחוֹן מְסֻגָּל לַעֲנָוָה, וּבֶאֱמֶת כְּבָר יֵשׁ לוֹ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, רַק שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם זֹאת הַמִּדָּה שֶׁל בִּטָּחוֹן, אֲזַי כְּשֶׁרוֹצִים לִזְכּוֹת לַעֲנָוָה, צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת וְהָבֵן.)
והנה מבואר בפירוש שיכולים לחבר בין המידות הנאמרות בספר המידות ולהוציא מהם דרך לעצמו, היינו לבוא תחילה מזה ואחר כך לזה וכו', ואולי מכאן ראיה קצת לענייננו שגם בין תורה אחת לחברתה יהיה אפשר לחדש כך.
ועדיין צ"ע כמובן
-
הנחת היסוד עליו עומד האשכול הזה היא שגויה, מכיון שהמקור שהובא (בלקו''ה ק''ש ד) - לא הובא במלואו, והמקור המלא הוא מתורה ס' אות ו' ששם מובא שהלבשת תורה בתורה אחרת היינו שאומרים תורה גבוה, וא''א לאומרה כמות שהיא, ומלבישין אותה בתורה נמוכה וקטנה ממנה. עכ"ד.
ונמצא לפי זה שאם תורה א' היא הלבשה לתורה אחרת גבוה יותר אזי שרבינו לא אמר אותה (היינו את התורה האחרת), כי אם כן לא יצטרך לאמרה כהלבשה ולהורידה ממדריגתה. -
נ.ב בנוסף, קיים העניין שיש דמיון וקשר בין התורות של רבינו, שלכאורה זה סותר את המניה וביה. אבל זה כבר עניין אחר...
תודה רבה,
באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה, שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד? [ואפשר לראות את זה הרבה בשערי צדיק, שלכאורה זה מספיק, אם רק הייתי יודע בבירור שר' גדליה למד בהכרח ע"פ הכללים ואע"פ כן עשה כך]תודה רבה,
באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה,
שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד?מה החילוק בין הבנת עומק העצה למעשה, לבין להוציא עצות חדשות, וכי הם לא יכולים לבא יחד מאותה תורה?
ראה דוגמאות לעיצות חדשות שיצאו בעניין מפור' של שקר, ואעפ''כ הם עומק העצה של התורה בלי לדרוש וכו' -
הנחת היסוד עליו עומד האשכול הזה היא שגויה, מכיון שהמקור שהובא (בלקו''ה ק''ש ד) - לא הובא במלואו, והמקור המלא הוא מתורה ס' אות ו' ששם מובא שהלבשת תורה בתורה אחרת היינו שאומרים תורה גבוה, וא''א לאומרה כמות שהיא, ומלבישין אותה בתורה נמוכה וקטנה ממנה. עכ"ד.
ונמצא לפי זה שאם תורה א' היא הלבשה לתורה אחרת גבוה יותר אזי שרבינו לא אמר אותה (היינו את התורה האחרת), כי אם כן לא יצטרך לאמרה כהלבשה ולהורידה ממדריגתה.@לית-ליה-מגרמא
אשריך
לא זכרתי את זה מתורה ס -
תודה רבה,
באמת גם בזה יש לי שאלה, אני מבין שהעיון מיניה וביה הוא דיקא בשביל להבין עומק העצה למעשה,
שלכן "אסור" לערבב בין תורות. אבל יכול להיות שבשביל להוציא עצות חדשות כן יהיה מותר ללמוד מכמה תורות יחד?מה החילוק בין הבנת עומק העצה למעשה, לבין להוציא עצות חדשות, וכי הם לא יכולים לבא יחד מאותה תורה?
ראה דוגמאות לעיצות חדשות שיצאו בעניין מפור' של שקר, ואעפ''כ הם עומק העצה של התורה בלי לדרוש וכו'@לית-ליה-מגרמא
בודאי שאפשר וצריך להוציא עצה למעשה גם מעומק תורה אחת בלבד, רק השאלה אם גם אפשר בנוסף להוציא עצות [שאינן בהכרח ביאור על תורה מסויימת] מקישור כמה תורות יחד וכעין מה שעשה רבי גדליה קעניג בשערי צדיק -
@לית-ליה-מגרמא
בודאי שאפשר וצריך להוציא עצה למעשה גם מעומק תורה אחת בלבד, רק השאלה אם גם אפשר בנוסף להוציא עצות [שאינן בהכרח ביאור על תורה מסויימת] מקישור כמה תורות יחד וכעין מה שעשה רבי גדליה קעניג בשערי צדיקמקישור כמה תורות יחד וכעין מה שעשה רבי גדליה קעניג בשערי צדיק
גם אם כן הם לא יהיו עצות חדשות שלא ידעו מהם, כי אם כן וכל א' יוציא עצות חדשות זה יהיה חסידות אחרת, ואשמח שתתן דוגמא לעצות חדשות שיצאו מחיבור של תורות.
-
מקישור כמה תורות יחד וכעין מה שעשה רבי גדליה קעניג בשערי צדיק
גם אם כן הם לא יהיו עצות חדשות שלא ידעו מהם, כי אם כן וכל א' יוציא עצות חדשות זה יהיה חסידות אחרת, ואשמח שתתן דוגמא לעצות חדשות שיצאו מחיבור של תורות.
@לית-ליה-מגרמא זה ממש פשוט, וכמו שאמר רבינו ז"ל: "וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מִצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ."
לדוגמא:
בתורה י"ט רבינו אומר ששלימות לשון הקודש היא תיקון הברית
ובתורה ל"ו אומר שכל אחד כפי תיקון הברית שלו כך יש לו השגה בדברי הצדיק
אם כן כפי שלימות לשון הקודש זוכה להבין את הצדיק
ובדיבור של הצדיק בודאי יש טוב, שעל כן ע"פ תורה כ"ט על ידי זה הדיבור נתקבל
ויוצא לנו עצה שמי שיש לו שלימות לשון הקודש יותר, יותר קל לקרבו לצדיק, כי בודאי יקבל את הדברים. -
@לית-ליה-מגרמא זה ממש פשוט, וכמו שאמר רבינו ז"ל: "וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מִצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ."
לדוגמא:
בתורה י"ט רבינו אומר ששלימות לשון הקודש היא תיקון הברית
ובתורה ל"ו אומר שכל אחד כפי תיקון הברית שלו כך יש לו השגה בדברי הצדיק
אם כן כפי שלימות לשון הקודש זוכה להבין את הצדיק
ובדיבור של הצדיק בודאי יש טוב, שעל כן ע"פ תורה כ"ט על ידי זה הדיבור נתקבל
ויוצא לנו עצה שמי שיש לו שלימות לשון הקודש יותר, יותר קל לקרבו לצדיק, כי בודאי יקבל את הדברים.ויוצא לנו עצה שמי שיש לו שלימות לשון הקודש יותר, יותר קל לקרבו לצדיק, כי בודאי יקבל את הדברים.
אז אתה בעצם אומר ששלימות לשה''ק (של תורה י''ט) שהוא תיקון תאוות ניאוף הוא גם מתקן את המוחין (של תורה ל''ו), עד שיוכל להתקרב לצדיק (של תורה כ''ט) כדי לקבל ממנו דבור המתקבל.
אני צודק?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות