חן דקדושה ולהיפך - תגובות

[ברוך מאן]

@דוד-שדה כתב:

כמה שאלות

מרגיש לי שיש לך מהלך
אז תפנק

[פשטן מושבע]

@דוד-שדה כתב:

האם הזכיה לחן זה בשביל שיתקבלו בקשותיו, או שיש בזה גם מעלה שדבריו כגון תורתו וסברותיו הם דברי ח"ן ונתקבלים בלב השומע בשיחת חברים וכדו'.

אם להנ"ל יתבאר שכן יש ח"ן לא רק לבקשות, האם יהיה נכון לומר שמי שלא זכה לח"ן לא יתקבלו דבריו.

ליצר הטוב יש ח"ן דקדושה? אם כן מדוע הוא מסכן שלא שומעים לו ונתקבלים דבריו?

ליצה"ר יש ח"ן דסיטרא? אם כן האם הוא גם עושה עבודת חכמה וצמצום כדי שיתקבלו דבריו? או שאין לו ח"ן ואז איך מתקבלים דבריו?

מה הם בקשותיו? כלומר מה מבקש מי שזכה חן? כלומר מה הרצון והשאיפה שלו?

[דוד שדה]

@ברוך-מאן עדיין מסתפק בזה יש צדדים לכאן ולכאן

[דוד שדה]

@פשטן-מושבע

ברשותך אחדד את השאלה
לגבי החן רבנו מביא שנתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי
ולבסוף מסיים נתקבלים התפילות והבקשות .

אך האם משמע לכא' שיש משהו גם בבקשה גשמית?

[ברוך חשין]

@דוד-שדה כתב:

ליצה"ר יש ח"ן דסיטרא? אם כן האם הוא גם עושה עבודת חכמה וצמצום כדי שיתקבלו דבריו? או שאין לו ח"ן ואז איך מתקבלים דבריו?

מלשון חז"ל "מלך זקן וכסיל" נראה שאין לו חכמה רק מלכות.
אמנם מצד שני כתוב בתחילת התורה שעיקר החן והחשיבות הוא אצלם, ואולי זה הולך גם על היצה"ר?

[דוד שדה]

@ברוך-חשין

בדיוק בזה הסתפקתי, חשבתי על שתי המראה מקומות האלה, ומכאן הגיעה השאלה

[ברוך מאן]

@דוד-שדה כתב:

בקשה גשמית?

אני לא יודע אם תקרא לזה גשמי, אבל אצטט קטע מסיפור התגלות המאמר:
בָּא אֶחָד לְפָנָיו בְּקֻבְלָנָה עַל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם גַּם תְּפִלָּתוֹ נִתְקַבֵּל אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא רוֹאֶה שֶׁאֵין לוֹ חֵן וַחֲשִׁיבוּת אֵצֶל אַנְשֵׁי עִירוֹ בְּמָה שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ.
אָמַר לוֹ אַדְמוֹ"ר זלל"ה, שֶׁיִּרְאֶה תֵּכֶף אַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁיִּלְמֹד אֵיזוֹ לִמּוּד, וְיִהְיֶה מֻבְטָח שֶׁיִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְיִהְיֶה לוֹ חֵן וַחֲשִׁיבוּת אֵצֶל אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים.

[ברוך חשין]

@דוד-שדה כתב:

@ברוך-חשין

בדיוק בזה הסתפקתי, חשבתי על שתי המראה מקומות האלה, ומכאן הגיעה השאלה

ואולי יש להסתפק מצד מאמר חז"ל "זקן זה קנה חכמה".

[חבר אני]

@דוד-שדה כתב:

ליצה"ר יש ח"ן דסיטרא? אם כן האם הוא גם עושה עבודת חכמה וצמצום כדי שיתקבלו דבריו? או שאין לו ח"ן ואז איך מתקבלים דבריו?

רבינו אומר בפירוש בתחילת התורה ש"עכשיו החן הוא אצלם"

[פשטן מושבע]

דוד-שדה כתב:

ברשותך אחדד את השאלה
לגבי החן רבנו מביא שנתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי
ולבסוף מסיים נתקבלים התפילות והבקשות .

אך האם משמע לכא' שיש משהו גם בבקשה גשמית?

התכוונתי שבשביל להתחיל לענות על השאלות האלה צריך לברר קודם מה הם הבקשות, כלומר על מה ולמה הוא מבקש.

[יוסף]

@דוד-שדה כתב:

@פשטן-מושבע

ברשותך אחדד את השאלה
לגבי החן רבנו מביא שנתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי
ולבסוף מסיים נתקבלים התפילות והבקשות .

אך האם משמע לכא' שיש משהו גם בבקשה גשמית?

בשיעורי מאירת עינים כאן (שמעתי בקול הלשון מלפני כעשר שנים)
בענין הקושיה - הנ"ל
שהסדר הוא שלימוד התפילה (ומבואר כך אצל רביז"ל)
שבתחילה מבקש דבר קטן ומקבל, ורואה שתפילה מועילה.
ולומד להתחזק בתפילה באיכות וכו'.
(וכן אצל רביז"ל שבקש בילדותו וקבל שלשה מופתים)

[כאיל תערוג]

כשרבינו מדבר על החן דקדושה הוא אומר: 'החן והחשיבות של ישראל'
אך כשמדבר 'כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם' הסדר משתנה, קודם החשיבות ואח''כ החן.
הסבר לכך,
החן והחשיבות דקדושה זה חן אמיתי ונצחי. זה חן של יהודי ושל תורה, אותו חן נשאר תמיד, בכל דור ודור מאברהם אבינו עד היום, כל יהודי זה חלק מהחן הזה.
לעומת זה אצל הגויים, כל פעם מה שחשוב אצלם זה מקבל חן.
ולכן אצלינו החן זה החשיבות, כי זה חשוב, להיות יהודי וכו'.
ואילו אצלם החשיבות - מה שחשוב אצלם באותו זמן ובאותו דור זה מקבל את החן

[כאיל תערוג]

כאיל-תערוג כתב:

כשרבינו מדבר על החן דקדושה הוא אומר: 'החן והחשיבות של ישראל'
אך כשמדבר 'כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם' הסדר משתנה, קודם החשיבות ואח''כ החן.
הסבר לכך,
החן והחשיבות דקדושה זה חן אמיתי ונצחי. זה חן של יהודי ושל תורה, אותו חן נשאר תמיד, בכל דור ודור מאברהם אבינו עד היום, כל יהודי זה חלק מהחן הזה.
לעומת זה אצל הגויים, כל פעם מה שחשוב אצלם זה מקבל חן.
ולכן אצלינו החן זה החשיבות, כי זה חשוב, להיות יהודי וכו'.
ואילו אצלם החשיבות - מה שחשוב אצלם באותו זמן ובאותו דור זה מקבל את החן

זה לא הווארט שלי. זה מעלון עלה לתרופה במדור התורה הזמנית של הרב קיוואק