מה מיוחד ב"שמות"?

[דוד שדה]

מבואר בתורה כמה פעמים המושג "שמות"

א. כי התורה נקראת איילת אהבים ויעלת חן.

ב. ויעקבני זה פעמיים - תחילת הפסוק הכי קרא שמו יעקב.

ג. לפני שמש ינו שמו.

ד. היצר הטוב נקרא מסכן וחכם וכו' ויצר הרע נקרא מלך זקן וכסיל.

ה. ועל כן נקראת התורה יעלת חן.

ו. על ידי התורה שהיא כולה שמותיו של הקב"ה.
ז. דחקיק עליה אהי"ה וכו' היינו שמות.
ח. והוי"ו הוא צורת מקל והיא כולה שמותיו של השי"ת.

ט. המשוגעים צריך להכותם ולשום עליהם שמות.

י. התורה שעוסקים הוא בחינת מקלות ושמות.

יא. ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה שמות וכו'.

וכן בתוך התורה רואים שהיצר הרע מלבד שנקרא מלך זקן וכסיל, נקרא גם מנוול, ונקרא גלא - גל.
ובמראה מקומות בפסוקים שבתורה יש עוד כמה וכמה פעמים את הלשון "שם" "שמות".

[ברוך חשין]

תודה על הסבת תשומת לבי לנקודה יסודית זו, מעולם לא שמתי לב לכך.

ואני חושב שהיסוד ממנו יש להתחיל הוא מהפסוק (שמות ג')
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃

והיינו כי אחד היסודות המרכזיים בתורה זו היא מידת המלכות
וכידוע ששם אדנ"י מרמז למידת המלכות, ונמצא ששמו ומלכותו עניין אחד הם.

אני חושב שנקודה זו היא התחלה טובה לבאר עניין ה"שמות" בתורה א'.

[לב העולם אתה]

מחפש ביאור להקשר של שם אקיק (-ספיציפית) לתורה א'

[ברוך חשין]

@לב-העולם-אתה כתב:

מחפש ביאור להקשר של שם אקיק (-ספיציפית) לתורה א'

באופן פשוט יש לומר, ששם אקי"ק עניינו שכשלא רואים את הנהגת ה' (כמו בגלות), ה' מודעינו "אהיה" שהוא נמצא אתנו בתוך הצרה (כמבו' שם ברש"י).

וזהו עניין המלכות, שקיים גם כשא"א לראות את אור החכמה והשכל.

כמובן שיש להרחיב בזה. ולא כתבתי אלא כפותח פתח.

[ברוך חשין]

ועוד יש לציין
שהפסוק "אהיה אשר אהיה" נאמר כמענה לשאילת מרע"ה "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם".
והיינו כי הם היו שפלים ונבזים בגלות מצרים, דהיינו שלא היה להם ח"ן ולא היו יכולים לקבל את אור השכל, לכן שאל מרע"ה איך ידבר עמם על מציאות ה' ועל גילוי אור החכמה ביציאה מהגלות, ולכן ביקש לדעת את "שמו" שהוא בחינת מלכות (נו"ן לבד בלי חי"ת).

[ברוך חשין]

ועוד יש להתבונן
ש"אהיה" הוא לשון עתיד.
וזה מתחבר לדברי הפרפרל"ח שגם המלכות צריכה להיות עם מבט לכיוון החכמה, דהיינו שיאמין שיש חכמה ושכל ויכסוף לזכות לאור השכל.

[יוסף]

אלותא(עם האותיות) בגימטריא כ"א פעמים אהי'

והנה בגמרא יש כאן (עשר) שמות ורק שמןת אלו נכתבו כאן.

[ברוך מאן]

@לב-העולם-אתה כתב:

שם אקיק (-ספיציפית) לתורה א'

כמדומני שזה השם של הבינה, והכסיל לא חפץ בתבונה, כי הוא מאמין רק במקלות