מעשה בניק אחד שהיה לו קצת בודד באשכול

[בעל מוח]

יש בפורום שלנו תופעה עדינה. לא חדשה, לא נדירה, ולא תמיד מוכחת ממש — אבל כשקולטים אותה, אי אפשר כבר לא לראות אותה.

זה מתחיל באשכול רגיל לגמרי.

מישהו שואל שאלה פשוטה:
'לא הבנתי מה הכוונה כאן בתורה.'
או: 'יש לי קושיא קטנה על מה שכתב רבי נתן.'
או כמובן: “חידוש קטן, לא רוצה לפתוח ויכוח.”

ואז נכנס ניק אחד. נקרא לו לצורך העניין @מחפש את האמת
הוא כותב תגובה. לא סתם תגובה — מהלך. שבע פסקאות, ארבעה מקורות, שתי הערות ולפחות פעם אחת “וכבר הארכתי בזה במקום אחר”. בסוף כמובן הוא חותם בענווה:
“אבל כמובן זה רק לפי עניות דעתי, ואשמח לשמוע אם יש מי שחושב אחרת.*

עוברות שלוש דקות.

אף אחד לא מגיב.

ארבע דקות.

עדיין כלום.

חמש דקות — ושם, במקום העמוק בלב, מתחיל לזוז משהו.

לא עצבות ממש. יותר תחושה כזאת של: 'רגע, באמת אף אחד לא שם לב למה שכתבתי עכשיו? הבאתי פה נקודה חזקה שמאירה באור חדש את כל התורה. ואף אחד אפילו לא כתב יישר כוח?'

הוא מרענן את הדף.

כלום.

מרענן שוב.
אולי הפורום נתקע.
אולי כולם באמצע התבודדות.
אולי יש תקלה עולמית באינטרנט.
אולי פשוט אף אחד לא הבין את העומק.

ואז מגיע הרגע.

הוא לא קם ואומר: “אני אפתח ניק נוסף ואפרגן לעצמי”. חס ושלום. זה לא עובד כך.
זה מתחיל הרבה יותר נקי. הרבה יותר תמים.

“אני רק אפתח משתמש נוסף, שיהיה לי בשביל לקרוא בלי שיזהו אותי.”
“אולי בשביל לשאול שאלות מזווית אחרת.”
“אולי בכלל בשביל בני הבית.”
“מה הבעיה? הרי לכל אדם יש כמה צדדים בנפש...”

דקה אחר כך נולד ניק חדש: @פשוט מבקש להבין.

בהתחלה הוא רק קורא. באמת רק קורא.
ואז הוא אומר לעצמו: “טוב, תגובה כזאת מושקעת לא יפה להשאיר בלי שום התייחסות. זה לא בשבילי. זה בשביל לחזק את הכותבים בפורום. זה הפצה.”

אז הוא כותב:
“מחילה שאני מתערב, אבל נראה לי שמה שכתב כאן @מחפש-את-האמת הוא ממש יסוד גדול. סוף סוף מישהו ניסח את זה ברור.”

ואז הוא עוצר.

קורא את זה שוב.

מוחק את “ממש יסוד גדול”. שלא יהיה מוגזם.
כותב במקום: “דברים יפים מאוד.”
לא, זה קר מדי.
מחזיר: “דברים מתוקים ובהירים מאוד.”
זה כבר נשמע קצת קרוב מדי.

בסוף הוא מוצא את האיזון:
“יישר כוח גדול. הדברים ממש מאירים, ובעיקר הסדר שעשיתם כאן.”

כאן מתחיל האושר.

פתאום יש שיח.
יש תגובה.
יש מי שהבין.
יש מישהו בפורום הזה שסוף סוף יודע להעריך מהלך בנוי היטב.

ועכשיו מגיע הלייק.

בהתחלה הוא מתלבט.
לשים לייק לעצמו? זה כבר חשוד.
אבל מצד שני, הוא לא עושה לייק לעצמו. זה ניק אחר לגמרי. אדם אחר. אדם עם שם אחר, תמונה אחרת, וסיסמה שהוא גם לא זוכר כבר.

אז הוא נותן לייק.

ומיד, כדי שלא ייראה חד-צדדי, הניק הראשון מחזיר לייק לניק השני.

וכך, בתוך תשע דקות, נבנה בפורום דו־שיח מלא:
אחד כתב מהלך.
השני הבין.
הראשון הודה.
השני הוסיף נקודה.
הראשון אמר “בדיוק לזה התכוונתי”.
השני כתב “שמח שזכיתי לכוון”.
ושניהם הלכו לישון עם הרגשה שהיה כאן שיחת חברים נפלאה.

אבל אז בבוקר מגיע הקורא מן הצד.

הוא לא מחפש חשדות. הוא בא רק ללמוד.
הוא קורא את האשכול בתמימות, ואז פתאום משהו מתחיל להציק לו.

לשני הניקים יש אותה מילה אהובה: “למעשה”.
שניהם מסיימים כל פסקה ב“ודו״ק”.
שניהם כותבים “אני לא בא להתווכח, רק לברר”.
שניהם משתמשים באותם שלושה סימני קריאה!!!
ושניהם, באופן פלאי ממש, יודעים להסביר בדיוק למה הכותב הראשון התכוון — גם במקומות שהכותב הראשון עצמו עוד לא חשב עליהם.

ואז אתה רואה תגובה של הניק השני:
“לא הבנתי את כל המהלך, אבל ברור לי שיש כאן עומק גדול מאוד.”

והניק הראשון עונה לו:
“יישר כוח על ההבנה הדקה.”

פה הקורא כבר לא כבר לא קורא חידוש על התורה. הוא מתחיל להרגיש כמו בלש מנוסה. בדיקה קצרה מתי נפתחו החשבונות, מי הצטרף אחרי מי, ואיזה ניק הופיע בדיוק אחרי שהשני הלך לישון.

ושוב, אין כאן שום טענה על אף אחד. יכול להיות שהם באמת שני אנשים. יכול להיות שהם חברותא. יכול להיות ששניהם פשוט למדו אצל אותו מגיד שיעור, שתו אותו קפה, ואוהבים בדיוק את אותה מילה: “חדא מחתא”.

אבל לפעמים האשכול נראה כל כך מתואם, שאתה כבר מחכה שהניק השלישי ייכנס ויכתוב:
“אני בדרך כלל רק קורא, אבל הייתי חייב להגיד ששני הצדדים פה כתבו דברים נפלאים.”

ואז תבין שגם הוא מאותו בית.

בקיצור, חברים יקרים: תפתחו כמה ניקים שאתם רוצים. זה פורום, לא מרשם אוכלוסין. רק תנו קצת מרווח נשימה. אל תגיבו לעצמכם אחרי שתי דקות. אל תעשו לייק כל כך מהר. ואל תכתבו לעצמכם “סוף סוף מישהו כתב את זה” — כי מי שמכיר אתכם מספיק טוב כדי לכתוב כך, כנראה מכיר אתכם קצת יותר מדי טוב.

(ואם זיהיתם את עצמכם בפוסט הזה, אל תדאגו: אני לא יודע מי אתם, ובכל מקרה זה לא אתם, זה כנראה השני.)

[ברוך מאן]

@בעל-מוח
אתה ענק מהחיים
קרעת אותי מצחוק
וכבר כמעט ברור לי מי אתה, אבל היות שאני לא רוצה להיחשף, אז לא ארמוז כלום

[יהושע קליין]

גדול!!!!!!!! כמו תמיד...
שפכת אותי מצחוק (אם אני אכתוב קרעת, אז תחשבהו שאני ברוך מאן),

[7272]

אני קראתי עד האמצע וממש צחקתי
אבל אני ממש ריחמתי
אני מתפלל להשם שנזכה לכבד אחד את השני באמיתי ובפרט בשיח אחד עם השני
לפעמים כואב לי שאני לא זוכה לקרא את כל התגובות ולפרגן כראוי לכל אחד

לפעמים אני מפחד שמישהוא קורא את התגובות ואומר שזה עמוק ולא מובן

כן צריך להתיחס יותר ולכבד יותר אחד את השני
ולא לגרום למציאות שאדם צריך לרענן כמה פעמים את העמוד

[חבר אני]

נהנתי מכל מילה!

רוצה לעורר נקודה נוספת:
יש פורומים של בעלי מקצוע, בו שואלים שאלות על דברים טכניים כמו - 'היכן נמצא הכרטיס של מקרר שארפ מדגם...'
כותב השאלה לא מצפה לתשובה מידית, הוא רוצה שהתשובה תהיה רצינית, נכונה ומדויקת.

שאלה בליקו"מ וכדו' לא פחות רצינית מזה!
אמנם זה טוב לפעמים העקשן והויכוחים כדי שהפורום לא יהפך למשעמם (כמו פורום לבעלי מקצוע...)
וגם התשובות החלקיות במקרה הזה גם עוזרות ללומדים, אבל צריך למצוא את האיזון בין הרצינות לשיעמום.

כשאתה כותב תגובה תחשוב שוב לפני!

[לב העולם אתה]

פוסט זה נמחק!

[יאשע הלברשטאם]

@לב-העולם-אתה כתב:

אני חשפתי!

@מנהל-הפורום
כמדומני שמן הראוי לקבוע כללים נוקשים בענין חשיפת שמות הניקים
גם לא רמזי רמזוזים קלשלשים
הלא כן?

[מנהל הפורום]

@יאשע-הלברשטאם
בבחינה

[תלמיד_אמיתי]

@מנהל-הפורום
אצל רבינו הכל זה בחינות

[בעל מוח]

תודה רבה על כל התגובות המעודדות

@ברוך-מאן כתב:

וכבר כמעט ברור לי מי אתה, אבל היות שאני לא רוצה להיחשף, אז לא ארמוז כלום

הכל בסדר! אני בטוח שאתה לא יודע מי אני אז תהיה רגוע...

[א-ל-י-ה-ו הנערוויסט]

@בעל-מוח נגעת פה בנקודה רגישה, אבל עצרת בשלב החובבני, בוא נדבר על המדרגה הבאה, השלב שבו פיצול האישיות עולה קומה ומתחילה "מחלוקת לשם שמים נגד עצמי".

הרי איך זה עובד? אחרי יומיים האשכול קצת נרדם, והניק המקורי יושב מתוסכל שהמהלך העצום שלו יורד לתחתית העמוד הראשון, אז הוא מחליט להכניס קצת "ריתחא דאורייתא" כדי להקפיץ את הנושא בחזרה למעלה.

הוא עובר ליוזר החלופי (@מבקש_האמת_148), מתעטף באצטלה של 'דורש האמת לאמיתה', ומפציץ את המהלך של עצמו:
"במחילה מכבודכם, אבל הדברים תמוהים ומופרכים!! הרי בלקו"מ שם מפורש ההיפך הגמור, וכל הבניין המפואר שבניתם כאן נופל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא! אתמהה"

הוא לוחץ 'שלח', מחייך בסיפוק (איזה פולמוס עסיסי הולך להיות פה!) מתנתק, וחוזר לניק הראשי.
הוא מתיישב מול המקלדת, מכין את אצבעותיו להקלדה ארוכה של ה'מערכה' שתפרק את טענותיו של המקשן החצוף... ואז הוא עוצר.
קורא שוב את הקושיא של עצמו.
ומחוויר...

ריבונו של עולם!! הניק הבדוי הזה אומנם חוצפן אבל צודק...
תיובתא דניקא תיובתא, המהלך באמת קבור בבירא עמיקתא.

ואז מתחיל פה מאבק פסיכולוגי אכזרי, הוא כבר מתחיל לכעוס על עצמו, איך הוא העז להקשות עליו ככה מול כל הפורום, ועוד בניסוח כזה עוקצני ומתנשא?! איזה חוסר פרגון משווע! הוא מזיע, מנסה לגרד איזה פשט דחוק מאיזה מראה מקום נידח כדי להציל את הכבוד של עצמו מעצמו, אבל הניק השני (שהוא פשוט הוא, רק עם תמונת של דגל אוקראינה) השאיר אותו בצ"ע רציני.

בסוף, כשכלו כל הקיצין, הוא נכנס דרך היוזר השלישי, החשבון הצדקני ההוא (@אוהב_את_כולם), וכותב בלשון חלקלקה:
"חברים יקרים, חבל על הוויכוח, אלו ואלו דברי וכו', בואו נתחזק באהבת חברים ונדון כל אחד לכף זכות, העיקר הכוונה"

ובצעד נואש אחרון, הוא לוחץ על כפתור הדיווח למנהלים:
"שלום להנהלה, אשמח אם תחסמו את @מבקש_האמת_148, הוא נגוע בקנטרנות ומחרחר ריב ומדון בכוונה תחילה ושלא לש"ש"

והמנהל? הוא יודע... ששלושת הניקים האלה הם אותו אישיות מפוצלת ומורכבת, תופס את ביטנו העומדת להתפקע מצחוק ממושך ומקליד הודעה קצרה "שלום וברכה, דיברתי איתו וקיבל ע"ע לעדן את התבטאויותיו"
בברכה, ההנהלה.

[elhanan kirshbaom]

אני בכלל הייתי חושב, שבפורום כזה, לא מתאים המוצר "לייק"
אם יש לך מילה טובה, תפרגן לחבר.
לייק זה משהו שהופך להיות תחרות, וספירת מלאי.
זה לא פורום של שאלות ותשובות טכניות שהלייק הוא בעצם המדד למומחיות של העונה אלא כל אחד מהבנתו ורחשי ליבו.

[יוסף]

הלימוד המעשי הראשון שלמדתי בעלים לתרופה
הוא הוראת מוהרנ"ת שלא לבדוק כל יום אם הגיע מכתב חדש.

[מנהל הפורום]

@יאשע-הלברשטאם כתב:

@מנהל-הפורום
כמדומני שמן הראוי לקבוע כללים נוקשים בענין חשיפת שמות הניקים
גם לא רמזי רמזוזים קלשלשים
הלא כן?

• חל איסור מוחלט לחשוף או לדון בזהותו של משתמש אחר (ניק), או לקשר בין ניקים שונים.
• אין לפרסם כתובות דוא"ל, מספרי טלפון או פרטים אישיים ברחבי הפורום הציבורי והפרופילים.

[bjni]

@מנהל-הפורום האם אני לא יכול לשלוח את המייל שלי למישהו בפורום כשאני צריך וכד' ?

[מנהל הפורום]

@bjni זה המשך לסעיף שלפניו

[חיפוש הצדיק]

כזה רעיון גאוני......
מי הממציא הדגול של שיטה כ"כ נפלאה?.......
לאזמרה וחיפוש הנקודות טובות זה נראה לי עצה ממש טובה באמת שתעשה את עצמך כאילו אתה אדם שני שמסתכל עליך ומעריך אותך

[תלמיד_אמיתי]

@חיפוש-הצדיק כתב:

לאזמרה וחיפוש הנקודות טובות זה נראה לי עצה ממש טובה באמת שתעשה את עצמך כאילו אתה אדם שני שמסתכל עליך ומעריך אותך

ר' נתן כותב באמת משהו בסגנון, רק להפך:
...הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַדָּבָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם כְּבָר הוּא גָּרוּעַ לְגַמְרֵי, וּכְנֶגֶד הַגָּרוּעַ וְהָרַע לְגַמְרֵי - בְּוַדַּאי יִמְצָא גַּם בְּעַצְמוֹ בְּעֹמֶק גְּרִיעוּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וכו'

[איש היער]

@תלמיד_אמיתי יש סיפור כזה על אחד שבא לרבינו והיה שבור ורבינו אמר לו שאכן אין לו תקווה, והוא אמר לרבינו אבל הרי יש בי וכו וכו, אמר לו שכך צריך לעשות כשלא מצליחים למצוא את הטוב, לומר קיצוני ההפך ואז יגלה שהוא 'לא כזה נורא'
זה הסיפור בערך!!

[תלמיד_אמיתי]

@איש-היער
כןןן זה בדיוק מופיע שם בליקוטי הלכות ממש לפני הציטוט שנתתי