חפץ בהתגלות לבך?

[איש היער]

מעניין שבתורה משמע שהתגלות הלב זה משהו שלילי,
ואם היית שואל את זה סתם זה היה נשמע הדבר הכי חיובי שיש...
אז: "מה זה התגלות הלב"??

[לית ליה מגרמא]

מתוך פשט התורה הכוונה שהוא חפץ במה שיש לו מעצמו כיון שהוא להיפך ממלכות דקדושה דלית ליה מגרמה כלום וכל רצונה הוא רק לקבל מהחכמה שמעליה.

ורשי פרש שלשון התגלות הוא מה שחפץ להתפאר בפני אחרים, ואינו חפץ להוסיף בינה. ועולה בקנה אחד ודו''ק

[לב העולם אתה]

@איש-היער אני הייתי שואל:
שרבינו בתורה משווה את התגלות ליבו למלכות,
והרי לכאורה התגלות הלב זה ביטוי של אור ולא של צמצום

[לב העולם אתה]

@לית-ליה-מגרמא את זה כולנו יודעים...
השאלה היא על הביטוי בה רבינו משתמש

[איש היער]

@לית-ליה-מגרמא ומה זה התגלות הלב בקדושה בזה לעומת זה?

[מעיין]

סוף סוף מדברים על משהו לעניין!!
תראו איזה חידושים עפים לי בזכותכם
כל הדיון פה שלכם הוא בעצם: האם כל העיסוק בעולם הנפש הוא חיובי או שלילי?

[לב העולם אתה]

@מעיין כתב:

כל הדיון פה שלכם הוא בעצם: האם כל העיסוק בעולם הנפש הוא חיובי או שלילי?

תסביר

[מעיין]

@לב-העולם-אתה מותר קצת לחשוב

הכיוון שלי עוסק בדיון האם אור הלבנה - הצמצום - המלכות הוא אחר מאור החמה? או שהוא אור החמה בעצמו? בבחינת שלעתיד הוא יהיה כאור החמה?

[לב העולם אתה]

@מעיין אולי במקום לחוד חידות תתאמץ קצת יותר להסביר את עצמך....
שלא נשתה מהמים הרעים...

[מעיין]

כשבן אדם עוסק בעולם הנפש בניתוק ממלכות ה' בעולם -העיסוק דוחה ורע (מה הרגשתי היום? מה הרגשת אתמול? וכולי)
אבל כשבקדושה אדם רוצה להשיג את השכל שבכל דבר הדרך היא דרך צמצום וכלי.
הצמצום והכלי זה מה שקורה עם האדם ומה שהוא מרגיש.
שבהתגלות הלב היא הכלי בקדושה לראות את האור-השכל- מה השם רוצה ממני. מה ההרגשה הזו אומרת לי מהשם. איך אני יכול לעבוד את השם בקושי ובהרגשה הזאת.
ובלי האור זה המלכות דסטרא אחרא

[לב העולם אתה]

@מעיין
"לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו"
החסרון ב'התגלות הלב' הינו דייקא בגלל ש'אינך חפץ בתבונה'...

[שפחה על הים]

@לב-העולם-אתה כתב:

השאלה היא על הביטוי בה רבינו משתמש

לא הבנתי אם השאלה על הביטוי, מי אמר שהוא חיובי? @איש-היער

[לית ליה מגרמא]

@איש-היער כתב:

@לית-ליה-מגרמא ומה זה התגלות הלב בקדושה בזה לעומת זה?

גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו', ולכן כמו שיש לאדם יצה''ט - מלכות דקדושה שהוא בחי' מה דלית ליה מגרמא כלום, כך יש לו גם בזה לעומת זה מלכות דסט''א שהיא להיפך ממנה היינו מה דאית ליה מגרמא כלום, שהוא מה שחפץ בהתגלות לבו שמתלבש אצלו כרצון ה'.

[לית ליה מגרמא]

@מעיין כתב:

הצמצום והכלי זה מה שקורה עם האדם ומה שהוא מרגיש.
שבהתגלות הלב היא הכלי בקדושה לראות את האור-השכל- מה השם רוצה ממני. מה ההרגשה הזו אומרת לי מהשם. איך אני יכול לעבוד את השם בקושי ובהרגשה הזאת.
ובלי האור זה המלכות דסטרא אחרא

רק אל תשכח שגם מי שיצרו מתגבר עליו בזה שחפץ בהתגלות לבו (הרעה, שעוסק בתיקון הנפש במנותק ממלכות דקדושה היינו דלית ליה מגרמא), אין הוא יודע שהוא נמצא במצב של מלכות דסטרא אחרא, והוא בטוח שזה רצון ה' (כמו שמובא שזה היצר מתלבש עצמו במצוות), ולכן כל תקנתו היא רק שיבין שאין לו מעצמו כלום, וכל חפצו יהיה להתנקות מהתגלות לבו הרעה, ורק אז יזכה למלכות דקדושה אמיתית שהיא הצמצום והכלי כדי להסתכל בשכל של כל דבר.

[פשטן מושבע]

אז יוצא לפי דברך קושיה עצומה במאמר, כי אם אדם שנמצא במלכות דסט''א אינו יודע שהוא התגברות היצה''ר אלא להפך, והוא בטוח שהתגלות לבו רצון ה' [כמו שהבאת ראיה מזה שהיצה''ר מתלבש במצוות], וכי מה יועיל לו עסק התורה בכח?
שהרי גם עסק התורה הוא מצווה שמתלבש בה היצה''ר של התגלות לבו, וכל מה שילמד תורה יתחזק אצלו יצרו הרע הזה, ואם כן נפלה פיתא בבירא?

[חכם ותם]

לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר

היינו יש מדריגה בקדושה שנקרא 'להסתכל בשכל של כל דבר' ולזה צריכין מידת המלכות.
ויש לעומתו בצד הטומאה מה שנקרא 'התגלות הלב' ולזה גם צריכין מלכות.

מלכות מבטא אי שימוש בשכל שלי, רק ביטול למשהו אחר.
בקדושה משתמשים עם הביטול הזה להשיג את אור השמש, השכל האמיתי, ולא להישאר תקוע עם המבט של שכלינו המוגבל.
בסט''א משתשמים עם הלית ליה מגרמא כלום, שלא רוצה להשתמש אפילו עם השכל המוגבל שיש לו, רק ללכת אחרי התגלות לבו.

ניקח לדוגמא יעקב ועשו
ויזד יעקב נזיד: יעקב בישל נזיד עדשים, למה? אומר רש"י כדי להברות ליצחק אביו שישב שבעה על אברהם אבינו. ולמה דווקא עדשים?
אומר רש"י שלאבל מאכילין דבר עגול כגון עדשים או ביצים להראות שאבילות הוא דבר שמתגלגל בעולם ומגיע לכל אחד!
הרי לך 'הסתכלות בשכל של כל דבר'. יעקב לא הסתכל על זה בעינים חיצונים שמבשל לאביו בגלל שהוא רעב, או בגלל שיש איזה מנהג להברות לאבל. הוא ביטל את השכל המוגבל שלו להסתכל בהפנימיות של הדבר והיגע ללימוד עצום בעבודת השם, שאכן יום יגיע יום שבו גם בנו ישב שבעה עליו! [לכאורה עיקר הסתכלות בהשכל של כל דבר הכוונה להסתכל על התכלית האמיתי אז איין טאג וועט מען ליגן מיט די פיס צום טיר ואכמ''ל]

להיפך עשיו לא השתמש אפילו בהיגיון האנושי, הוא הלך לפי התגלות לבו והרגשותיו מבלי לחשוב על תוצאות אפילו בגשמיות.
הוא חזר מן השדה עיף, למה? בגלל שהרג את נמרוד. למה הרג אותו? בגלל שחמד את הבגד הנחמד שלו. הוא לא חשב אף רגע שאנשיו של נמרוד יכולים לנקום בו.
הוא מגיע הביתה רעב, ומבקש מיעקב העליטינו נא מן האדם האדם הזה. יעקב דורש ממנו תמורה 'מכור לי את הבכורה'. ועשו לא מפקפק אפילו, בכיף. הלא 'אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה?' הוא לא חשב אף רגע שהבכורה נותן משהו לבן אדם, עכשיו אני רעב אז תביא אוכל ותיקח מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי את המחיר.

הרי לנו שתי בנ"א שלא משתמשים עם השכל.
יעקב שם את השכל שלו בצד, מבטל עצמו להשכל העליון, מסתכל בפנימיות של כל דבר, וזוכה לקבל את אור השמש.
עשו גם כן לא משתמש בשכל, לא יחפוץ כסיל בתבונה, רק הולך לפי התגלות לבו, מה שהלב והבטן אומרים שזה טוב זה עושים מבלי לחשוב על תוצאות.

[איש הפלא]

@חכם-ותם כתב:

היינו יש מדריגה בקדושה שנקרא 'להסתכל בשכל של כל דבר' ולזה צריכין מידת המלכות.
ויש לעומתו בצד הטומאה מה שנקרא 'התגלות הלב' ולזה גם צריכין מלכות.

רוח הקודש בקיצור [לעומת ה׳רוח שטות׳]

[איש היער]

@שפחה-על-הים כתב:

לא הבנתי אם השאלה על הביטוי, מי אמר שהוא חיובי? @איש-היער

תחשוב על המילים אם הייתי אומר לך אותם בלי קשר לתורה א. זה נשמע דבר נהדר שהלב גלוי (אני בדווקא לא מביא לך אלף ראיות לזה מכל מקום אחר)
הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!

@לית-ליה-מגרמא כתב:

גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו',

שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.

@חכם-ותם כתב:

לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר

יפה! ואני שאלתי על המקביל של זה ולא על הצד ההפוך

[מחפש את הלב]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א

מניין לך זאת?

[לית ליה מגרמא]

@איש-היער כתב:

הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!

אולי רבינו רצה שתעיין בבחי' 'לית ליה מגרמא' שהוא להפך ממה שכתבת 'איך שזה מצתלצל אצלנו' ורצה שתלמד את המושג 'התגלות לבו' מקשרי המאמר?

@איש-היער כתב:

שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.

ראה בכלל ו' ששם מפנה לשער הקליפות בספר עץ חיים, ושם מבואר שכנגד ד' עולמות אבי''ע יש ד' עולמות בקלי' אולם בעולם האצילות שם הקלי' כנגד ב' הפרצופים התחתונים בלבד אבל לא עומדת כנגד הפרצופים היותר עליונים.
וכן ראה בחגיגה ט''ו ששם מבואר המח' בין ר''ע לר''מ מהו זה לעומת זה עשה אלקים.