האם הביטול של משה בעת הרצוא היה בשלימות?

[לב העולם אתה]

לכאורה משמע שכל ההבדל בביטול של משה בין חייו למותו הוא רק בזה שבחייו היה גם שוב. משמע שבעת הרצוא היה הביטול שלו לגמרי כמו במותו.
איך יכול להיות שאין שום הבדל בזה שבמותו הוא בביטול טפי?
.

[איש היער]

@לב-העולם-אתה כתב:

איך יכול להיות שאין שום הבדל בזה שבמותו הוא בביטול טפי?

לא הבנתי מאיפוא נגזרת השאלה?
בדיוק כמו שאמרת משמע שאין הבדל... מה מציק לך? מאיפוא ההכרח להפך?

[לב העולם אתה]

@איש-היער כי משמע בתורה שהדביקות תלויה בביטול הישות.
אז לכאורה אמור להיות שבמיתה יש את שיא שיא הביטול...

[יוסף]

הקב"ה רוצה בעבודתינו
ולכן צריך לבטל את רצונו לביטול גמור כי הקב"ה רוצה
(בדרך אפשר)

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה בביאור הליקוטים מבואר שבמותו היה טפי מחייו.

[לב העולם אתה]

מצאתי תשובה!
שימו לב שגבי הסתלקות משה הרב'ה נוקט בלשון ייחודית שהוא לא משתמש בה לפני כן.
וז"ל: "וְזֶה: וְלֹא יָדַע אִישׁ – אֲפִלּוּ מֹשֶׁה לֹא יָדַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.), כִּי נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף"
ביטול זה ביטוי של לגמרי. זה כבר התבטל ולא קיים (כמו לדוגמא ביטול בשישים). זה פשוט הפך להיות אחד.
משא"כ גבי בחייו נוקט רבינו בשני לשונות:
א. "אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף". דהיינו שזה עדיין שני דברים, אבל הם מחוברים ודבוקים יחד.
ב. "וְעַל־ יְדֵי־זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין־סוֹף". נכלל זה אומר שזה שני דברים מחוברים. כי אם זה לגמרי יחד זה כבר לא כלל אלא פרט...

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה דיוקים נכונים. ועיין בביאור הליקוטים אות כו. במעלת מרע"ה בעת הסתלקותו ע"ג חייו.

[שמחה]

מעניין אם עדיין אחר ההסתלקות יש עוד הבדלים שהיום הוא עוד יותר מבוטל לאין.
זה כתוב איפשהו לא בתורה . לא זוכר איפה