השתדלות בפרנסה - איפוא עובר הגבול לדעת רבינו?

[נחמד]

מהותה של השתדלות יתרה, היא המחשבה ויחוס הכח להשתדלות עצמה, ושכחה שהיא בסך הכל קללה טכנית, שצריך לעשות כדי לקבל לחם כגזירת הבורא.

[ברוך מאן]

ביאור הליקוטים סב אות א':
ועסקינו באלו הסבות צריך להאמין בהשם יתברך לבד. שמעתי מאבי, ששמע ממורנ"ת ז"ל שפירש בכוונתו הקדושה, שצריך אמונה בעסקינו באלו הסבות שזה בעצמו רצונו יתברך, לברכינו בכל אשר נעשה ונעסוק על פי הטבע, כמבואר בזה מכמה כתובים. אבל בכל זאת, עיני כל, אליו לבד ישברו באמונתם, ולא לעשות עיקר מהסיבות בעצמם, כטעות הטועים חס ושלום, שאין ביכלתו כלל לפרנס ולרפאות זולתם:

[ישי משה]

יש שיחה של רבינו "נאר ביטחון" דהיינו גם כשיש מעמד פרנסה העיקר הוא ביטחון

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה בדרך אפשר, הוא כחיובי כתובה של בעל לאשתו, בדרך הממוצע הנהוג באותו מקום. וכן בפרנסה יש את ההשתדלות הנורמלית כפי הזמן והמקום. וכאשר זה חורג זה נכנס לתאוות ממון הנזכר בכמה וכמה תורות, ורבנו מגדיר זאת שטורח ויגע הרבה לפרנסתו. וזה ההבחנה לכאו"א, האם עושה את הנצרך או שנכנס לטרחות ויגיעות וכו'.

[לב העולם אתה]

ואולי צריך רק כלי. משהו. ובזה יהיה הברכה?

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה יש כזה ר' נתן לכל הפחות במקום אחד כמדומני ביותר ממקום אחד. אך שאלתך היתה מהי גבול ההשתדלות, ולא מהי חובת ההשתדלות. ומה שכתבת זהו חובת ההשתדלות. למי שהולך בדרך ההשתדלות.

[נחום בקר]

בלקו"ה חוה"מ ד, ז. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן לְבַד, רַק צְרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק כָּל שֶׁהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָכוֹל יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר, וּבֵרַכְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶה. נִמְצָא, שֶׁצְּרִיכִין רַק לַעֲשוֹת אֵיזֶה עֵסֶק מֻעָט שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל לְגַמְרֵי וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּבֵרַכְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶה. 'בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶה' דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶה אֵיזֶה עֵסֶק כָּל שֶׁהוּא יְבָרְכוֹ ה' וְיַצְלִיחוֹ וִיפַרְנְסֵהוּ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְגַם זֶה הָעֵסֶק מֻעָט הוּא רַק לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה וְרוֹצֶה רַק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא לַעֲשוֹת שׁוּם עֵסֶק בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לוֹ. וְיַעַזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה מְלַאכְתּוֹ וּפַרְנָסָתוֹ נַעֲשֵית עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
ריבית ג, א - כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶֹה הָאָדָם אֵיזֶה עֻבְדָּא קַלָּה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבֵרַכְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי כֵּלִים. וְעַל כֵּן מֻכְרָחִין לַעֲשוֹת אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָֹּא וּמַתָּן, כִּי עַל יְדֵי זֶה עוֹשִֹין כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הָעֵסֶק עִקָּר כְּלָל, רַק עִקַּר הַפַּרְנָסָה מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ לְבַד, כִּי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְֹתַּכֵּר וְעַל כֵּן אָסוּר לְהָאָדָם לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וְלִרְדֹּף אַחַר פַּרְנָסָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַפַּרְנָסָה תְּלוּיָה בָּזֶה לְבַד, כִּי, אַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי זֶה נִתְמַעֵט פַּרְנָסָתוֹ, כִּי כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, כִּי אֵין צֹרֶךְ לַעֲשוֹת מַשָֹּא וּמַתָּן וְעֵסֶק, רַק לָצֵאת יְדֵי מִצְוַת עֲשִֹיַּת מַשָֹּא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כְּדֵי לַעֲשוֹת אֵיזֶה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ"ל וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶֹה יוֹצֵא בָּזֶה. וְזֶהוּ, "וּבְרַכְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה", הַיְנוּ בְּכָל מַה שֶׁתַּעֲשֶֹה יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ דָּבָר קַל וְקָטָן יְבָרֶכְךָ ה'.
שלוחין ה, כז - "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וְכוּ'". כִּי בְּחִינַת סוּס הוּא בְּחִינַת תֹּקֶף זֻהֲמַת הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה וְעַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וְכוּ'" (יְשַׁעְיָה לא), שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ פְּגַם תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַמָּמוֹן בִּיגִיעוֹת יְתֵרוֹת בְּחִנָּם וְעוֹשֶֹה מֵהַטָּפֵל עִקָּר וּמֵהָעִקָּר טָפֵל, שֶׁתּוֹלֶה הָעִקָּר בְּהַסִּבּוֹת שֶׁהֵם הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּרְחוֹת שֶׁל הַמַּשָּא וּמַתָּן וְשׁוֹכֵחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא כְּתִיב, "וּבֵרַכְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה" שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹשֵׁב בָּטֵל וְכוּ'. וְאֵינוֹ מֵשִֹים אֶל לִבּוֹ לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי בְּוַדַּאי הָאֱמֶת הוּא שֶׁצְּרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק, אֲבָל חָלִילָה לַהֲפֹךְ הַדָּבָר לַעֲשֹוֹת מֵהַסִּבָּה שֶׁל הָעֵסֶק עִקָּר וְלִרְדֹּף אַחַר הַמַּשָּא וּמַתָּן בִּיגִיעוֹת וְטִלְטוּלִים וְסַכָּנוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כָּאֵלֶּה, וּמִתּוֹרָה וּתְפִלָּה עוֹשֶֹה טָפֵל עַד שֶׁהַרְבֵּה מַשְׁלִיכִים עֵסֶק הַתּוֹרָה לְגַמְרֵי אַף עַל פִּי שֶׁבִּנְעוּרֵיהֶם הָיוּ לוֹמְדִים מֻפְלָגִים וְכוּ' עַד שֶׁכִּמְעַט שׁוֹכְחִים גַּם אֶת הַתְּפִלָּה וְכוּ', בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם
הפקר ונכסי הגר ד, ה - וְעַל כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי הוּא מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶֹה אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָכוֹל, אֲפִלּוּ יוֹשֵׁב בָּטֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר, וּבֵרַכֲךָ ה' וְכוּ' בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה כִּי צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה עֵסֶק מַשָּא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ הַצִּמְצוּמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים הֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ' בְּסִימָן ד בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא). וְכָל מְלֶאכֶת מַעֲשֵֹי בְּרֵאשִׁית הָיוּ בְּחִינַת צִמְצוּמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ לְתוֹךְ הַצִּמְצוּמִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה כָּל הַבְּרִיאָה
פקדון וד' שומרים ג, ג- וְזֶהוּ בְּחִינַת מַשָּא וּמַתָּן, בְּחִינַת בִּטָּחוֹן וְהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם אֹפֶן, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים. כִּי בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא הַבִּטָּחוֹן בַּה' יִתְבָּרַךְ כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תְּהִלִּים עה). וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּא וּמַתָּן לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּבֵרַכֲךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה. אַךְ הוּא עַל פִּי הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲשִֹיַּת הַמַּשָּא וּמַתָּן הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּיָּדוּעַ, כִּי הַבֵּרוּר נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶֹה אֵיזֶה עֵסֶק כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא הַבִּטָּחוֹן בַּה' יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר הַשֶּׁפַע שֶׁל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה מִשְּׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי מִינֵי כְּפִירוֹת הַנַּ"ל, וְהַבֵּרוּר מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים זֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי הָאָדָם, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל בֵּרוּר הַשֶּׁפַע מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי זֶה אֵינוֹ תָּלוּי בְּדַעַת הָאָדָם וְאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לַעֲשֹוֹת שׁוּם פְּעֻלָּה וְחָכְמָה וְהִשְׁתַּדְּלוּת לָזֶה רַק לִבְטֹחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ לְבַד וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרַחֲמָיו
אומנין ד, כז - כִּי כָּל הַמַּשָּא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַזֶּה, שֶׁשָּׁם מוֹעִיל הִשְׁתַּדְּלוּת הָאָדָם וּשְׁמִירָתוֹ וְעַל כֵּן מִי שֶׁאֵין תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה דָּבָר כְּגוֹן מַשָּא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק, וּבֵרַכֲךָ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה. כִּי עַל יְדֵי הָעֲשִֹיָּה וְהָעֵסֶק מְבָרְרִין הַבֵּרוּר הַנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי הַדַּעַת הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בְּרִית תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לַמְדָן, בְּחִינַת מט"ט וְכוּ' וְכַנַּ"ל. אֲבָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְבַד בְּוַדַּאי אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם
גנבה ב, ו - כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְקַשֵּׁר הַכֹּל אֶל שָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, בִּפְרָט הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד בְּחִינַת אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, כִּי שָׁרְשׁוֹ בְּמַזָּלָא דְּכָל מְזוֹנָא בֵּהּ תַּלְיָן כַּנַּ"ל וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר הַמָּמוֹן וְהַהַשְׁפָּעָה וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְהַדַּעַת כַּנַּ"ל אֲזַי נִמְשָׁךְ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, כִּי אָז כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר הָעֲשִׁירוּת לְשָׁרְשׁוֹ וְנִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁעִקַּר הַתַּאֲוָה הוּא לְמַטָּה מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל וְנִתְרַחֵק מִשָּׁרְשׁוֹ, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר הָעֲשִׁירוּת לְשָׁרְשׁוֹ אֲזַי נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶֹה בִּבְחִינַת וּבֵרַכֲךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה בִּבְחִינַת יוֹסֵף שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר הַבְּרִית, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל בְּשֹׁרֶשׁ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וּבְיוֹסֵף נֶאֱמַר, וְכָל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶֹה ה' מַצְלִיחַ, כִּי נִשְׁתַּלֵּחַ בְּרָכָה בְּמַעֲשֵֹה יָדָיו כַּנַּ"ל
שם אות יג - וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, בְּחִינַת וַיִּשָּא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם. כִּי הַכֹּהֵן הוּא בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּבְחִינַת כִּי שִֹפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ וְכוּ' לְיִשְֹרָאֵל כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. וְעַל כֵּן כָּל הַבְּרָכוֹת בְּיָדָם כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַבְּרָכָה עַל יְדֵי נְשִֹיאַת הַיָּדַיִם בְּחִינַת שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לָשֵֹאת בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשִֹיָּה בְּחִינַת מָמוֹן הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵֹה יָדָיו צָרִיךְ לָשֵֹאת אֶת בְּחִינַת הַיָּדַיִם אֵלּוּ לְהַדַּעַת. וְאָז כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר הָעֲשִֹיָּה, דְּהַיְנוּ הַמָּמוֹן לְהַדַּעַת מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת כַּנַּ"ל בְּחִינַת וּבֵרַכֲךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה. וְזֶהוּ:
וַיִּשָּא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו וְאָז דַּיְקָא וַיְבָרֲכֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים יְבָרֶכְךָ ה' בְּמָמוֹן, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי אָז נִמְשָׁךְ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרָכָה שֶׁהוּא מְשֻׁמָּר מִן הַמַּזִּיקִין וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, כִּי הַמָּמוֹן מְקֻשָּׁר לְהַדַּעַת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּרָכָה בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כַּנַּ"ל:

[חבר אני]

תודה ל @נחום-בקר על המ"מ.
שמעתי מר' שמעון טייכנר שליט"א, שאדם צריך לעשות חשבון כמה הם ההוצאות החודשיות המנימליות שלו (כלומר, ללא מותרות וללא חסכונות) ולפי"ז יחפש עבודה שתמלא את ההוצאות הללו.
מכאן והילך, אם נשאר לו כסף לחיסכון שיחסוך אך שלא יוסיף שעות עבודה בשביל זה.

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר אז מהי חובת ההשתדלות?
ולמה לא לעשות כמוה?

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה אם לעשות כמוה או לא זה תלוי במדרגת האדם, אם הוא משקיע עצמו בלימוד התורה וכו' וכפי שציינתי מהלקו"ה.
ומי שכן יוצא לעבוד וכדו' כבר כתבתי לעיל שלכאורה חובת ההשתדלות היא כפי חיובי כתובה שהיא דרך הממוצעת באותו זמן ומקום. וכעין זה הביא חבר אני מר' שמעון טייכנר.

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר כתב:

אם הוא משקיע עצמו בלימוד התורה וכו'

זה תלוי בזה?

[נחום בקר]

@לב-העולם-אתה כך משמע בלקו"ה שציטתתי. וז"ל הפקר ונכסי הגר ד, ה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי הוּא מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶֹה אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה,

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר כתב:

אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה,

השאלה היא מה זה "איזה"
יתכן שגם זה כל דהו...