אבל... אשמים אנחנו?!
-
ובנוגע ל'מחלוקת'
לדעתי בברסלב יש הכי פחות מחלוקת והכי הרבה מכילים ואוהבים גם את מי שרחוק מדעתי ודרכי 2000 קמ"ש
רוצה דוגמאות? הקנאי הכי גדול יאהב ויכבד את האגודאי הכי חזק. ננח עם הפתק יאהב את הצפתי השורשי ביותר. ההוא מהקהילה הכי סגורה ידבר עם הזה שלא סובל שום רמז של מסגרת וקהילה וכן הלאה והלאה
תמיד יש מה לשפר, תמיד יש לאן לשאוף, אבל חושבני שעד היום תוכל לראות את האהבה שבינינו (עכ"פ ביחס לשאר העולם)
כבר דיברו על זה באשכול אחר בעניין לכבד בביהמ"ד את האורח שאינו 'משלנו' -
ובנוגע ל'מחלוקת'
לדעתי בברסלב יש הכי פחות מחלוקת והכי הרבה מכילים ואוהבים גם את מי שרחוק מדעתי ודרכי 2000 קמ"ש
רוצה דוגמאות? הקנאי הכי גדול יאהב ויכבד את האגודאי הכי חזק. ננח עם הפתק יאהב את הצפתי השורשי ביותר. ההוא מהקהילה הכי סגורה ידבר עם הזה שלא סובל שום רמז של מסגרת וקהילה וכן הלאה והלאה
תמיד יש מה לשפר, תמיד יש לאן לשאוף, אבל חושבני שעד היום תוכל לראות את האהבה שבינינו (עכ"פ ביחס לשאר העולם)
כבר דיברו על זה באשכול אחר בעניין לכבד בביהמ"ד את האורח שאינו 'משלנו'@חיפוש-הצדיק אני מבין את כוונתך, אבל בוא לא ניתמם...
יכול להיות שיש מקומות יותר מכילים שמקבלים אנשים שחושבים שונה.
אבל, וכאן האבל הגדול, כולנו יודעים שיש אש בוערת של מחלוקת שעוברת בתוכנו.
מרגישים את זה בשנים האחרונות באוויר של הקיבוץ באומן.ידוע הסיפור בין אנ"ש על אחד הגדולים שעורר מחלוקת בקיבוץ, על דבר שלדעתו היה חשוב, והוא נענש על כך.
דווקא בקיבוץ הגדול של רבינו, לדעתי, אוי לנו עם נמשיך בהחרמות ההדדיות, והשנאות הישנות.
כולנו בני איש אחד נחנו, ואב אחד לכולנו - גם אם יש שוני מהותי בין הבנים.
-
אז תדבר עם זה שמעורר מחלוקת באוויר הקיבוץ
במקום להסביר לשה, תנסה להסביר לדוב...
ואין שום החרמות הדדיות ושנאות ישנות חוץ מלקהילה מאוד מסויימת שקשורה לשורה הראשונה והשנייה כאן...ובוא לא ניתמם. האוויר הנח והזך בקיבוץ הוא פלא עליון והאהבה העצומה ששורר בין המתפללים הוא נפלא ביותר. תראה בציון איך הננח עומד ליד הליטאי והסאטמר עומד ליד האגודאי וכו' וכו' וכולם שופכים לב כמים נוכח פני ד'. ושנאה כבושה בצדק רב על קהילה מאוד מסויימת לא עושה את כל הקיבוץ למקום מחלוקת ומדנים. ואפילו כלפי קהילה זו, זה אחרי עבודת המידות גדולה
תשאל את @בדרך מה הוא אומר על זה...

-
אני מאוד מסכים עם הטענה של הרב@חיפוש-הצדיק שהקיבוץ הוא מקום נפלא של אויר נח וזך.
אך אינני מסכים עם ההבנה שאם יש סיבה מוצדקת או צד שני שאשם זה מקל על חומר הענין
בסיפור שהוזכר פה לעיל מדובר על ר' נחמן מזשעהרין שהיה אדם תמים והושיבו אותו כמה פעמים קבוצה מאנשי עירו במקום שהיה שייך לאחד מבניו של ר' נתן.
הוא לא עשה בכוונה, אך מכיוון שהיה עליו תביעה לשים ליבו שלא לעורר מחלוקת בהראש השנה של הרבי ואחרי הפעם הראשונה שאנ"ש רמזו לו על כךוהוא אכן פינה את המקום בפעם השניה כבר לא עזרו תירוצים ולא הוציא שנתו. רח"ל.
ור' לוי יצחק מוסיף שקבלה בידינו שמי שמעורר מחלוקת בהראש השנה של הרבי רח"ל נגזר בכזה דין. -
אז תדבר עם זה שמעורר מחלוקת באוויר הקיבוץ
במקום להסביר לשה, תנסה להסביר לדוב...
ואין שום החרמות הדדיות ושנאות ישנות חוץ מלקהילה מאוד מסויימת שקשורה לשורה הראשונה והשנייה כאן...ובוא לא ניתמם. האוויר הנח והזך בקיבוץ הוא פלא עליון והאהבה העצומה ששורר בין המתפללים הוא נפלא ביותר. תראה בציון איך הננח עומד ליד הליטאי והסאטמר עומד ליד האגודאי וכו' וכו' וכולם שופכים לב כמים נוכח פני ד'. ושנאה כבושה בצדק רב על קהילה מאוד מסויימת לא עושה את כל הקיבוץ למקום מחלוקת ומדנים. ואפילו כלפי קהילה זו, זה אחרי עבודת המידות גדולה
תשאל את @בדרך מה הוא אומר על זה...

@חיפוש-הצדיק אני באמת לא מחפש אשמים.
אני מאשים בעיקר את עצמי, כי אם יש מניעות ומחלוקת בקיבוץ של הרבי שלי, כנראה שגם לי יש בזה חלק.
ואם מחלוקת היא אחד הדברים הכי קשים בקיבוץ של רבינו זה אומר דרשני.
מחלוקת היא לא בהכרח האם אני מתפלל בקלויז או בקוליקה ...
אני אשתף אתכם איפה אני נפלתי במחלוקת.
בשנה האחרונה, כשהייתי על הציון בימי ראש השנה, התחילו לשיר בתוך הציון שירים שמקורם לא הכי הכי בלשון המעטה, לקפוץ, להוציא טלפונים, זה היה יותר נראה כמו הופעה חיה. נדמה היה שאנשים שכחו היכן הם נמצאים.
חשתי תחושה של זלזול מסוים כלפיהם, הרגשתי שנכנסו אנשים למקום אש להבת שלהבת, ומחללים אותו ברגל גסה.
ואז עצרתי לרגע.
הסתכלתי על הציון, על הרוקדים, ופתאום נפלה לי המחשבה: "אני מנהל את העולם? האם הקיבוץ של רבינו זה אני ושכמותי? האם רבינו הקדוש בעצמו לא יודע מה שהוא עושה ואת מי הוא מזמין אליו?".
בדיוק להפך!
ככה רבינו רוצה את הקיבוץ, זה היופי הכי גדול בעולם. אצל רבינו הקדוש יש מקום לכל אחד מהצדיק הכי גדול ועד לרשע הכי גדול.
כן גם לרשע הכי גדול.
נכון, אני ניגש לציון בצורה אחרת לגמרי, אבל יש כאלה שככה רבינו הביא אותם אליו, ויש להם מקום אצלו בדיוק כמוני, כי גם הם אנשי הנחל נובע. ובוודאי שאני לא יותר טוב מהם.
זה היופי של הרבי שלנו.
זה היופי של ראש השנה שלו.
במקום לחפש אשמים אחרים (והרי וודאי שנמצא...), נחפש את המאחד, את המקרב. נשאיר את כל הסיבות המוצדקות בצד ונתחבר יחד.
כשם שהקב"ה לכל כך רבינו הקדוש לכל.
לא בדיעבד. לכתחילה שבלכתחילה.
-
ומה יחשוב כבודו אם לשליפת הטלפונים והקפיצות יתווספו אכילה, שתיית אלכוהול ועישון על המצבה הק', פשיטת בגדים למחצה לשליש ולרביע, דוכן צמוד לציון המציע בחצי מחיר קעקועי 'האש שלי' לצלילי מוזיקה גויית, ועוד דוכן מעברו השני לממכר שווארמה מ'דבר אחר'? גם אז תאמרו שזהו היופי של הרבי שלנו?
יש בחירה לאדם, וכשבאים למקום קדוש אפשר למרבה הצער גם לחלל את קדושתו. זה לא אומר שאני יותר טוב ממישהו אחר, רק הקב"ה שהוא מקומו של עולם יכול לדון זאת, אבל לומר ש"ככה רבינו רוצה את הקיבוץ, וזה היופי הכי גדול בעולם" - זה לא יתכן, לא לכתחילה וגם לא בדיעבד. -
אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.
הוא דיבר על תחושת הלב.
שהלב שלך לא ירגיש "אנטי" לכל מיני אנשים שלא מתנהגים כמוך
אולי באמת כדאי לסדר שלא יהיו "התנהגויות" שלא כראוי בציון,
אבל המיקוד על ההתנהגויות - ולא על האנשים שמאחוריהן!!
את האנשים אנחנו אוהבים - את כולם!!! -
אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.
הוא דיבר על תחושת הלב.
שהלב שלך לא ירגיש "אנטי" לכל מיני אנשים שלא מתנהגים כמוך
אולי באמת כדאי לסדר שלא יהיו "התנהגויות" שלא כראוי בציון,
אבל המיקוד על ההתנהגויות - ולא על האנשים שמאחוריהן!!
את האנשים אנחנו אוהבים - את כולם!!! -
אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.
הוא דיבר על תחושת הלב.
שהלב שלך לא ירגיש "אנטי" לכל מיני אנשים שלא מתנהגים כמוך
אולי באמת כדאי לסדר שלא יהיו "התנהגויות" שלא כראוי בציון,
אבל המיקוד על ההתנהגויות - ולא על האנשים שמאחוריהן!!
את האנשים אנחנו אוהבים - את כולם!!!@ברוך-מאן
אתה עומד מאחורי כל מילה שלך?
אתה זכית למדרגת אהבה לכל האנשים בציון?
אם כן, אני רחוק כל כך ממדרגתך.... -
סתם נקודה למחשבה רבינו שיחק שחמט עם האפיקורסים באומן ואכן מוהרנת כשראה זאת נבהל ורבינו אמר, מה זה העניין שלכם? עמם אני משחק שח אבל אתכם אני מוליך מדינות" וכו', אבל אחר כך כשהלכו שאל מוהרנ"ת את רבינו: תגידו במה האפיקורסים יש להם שייכות עמכם? על זה ענה לו רביז"ל "ומה השייכות שלכם עימי? הלא אתם נדמים אצלי כמו נוצה על הבגד, כשרק נופחים בה היא נופלת.
(אשמח שיעלו לכאן את השיחה המלאה, נדמה לי מובא באבניה ברזל)
-
סתם נקודה למחשבה רבינו שיחק שחמט עם האפיקורסים באומן ואכן מוהרנת כשראה זאת נבהל ורבינו אמר, מה זה העניין שלכם? עמם אני משחק שח אבל אתכם אני מוליך מדינות" וכו', אבל אחר כך כשהלכו שאל מוהרנ"ת את רבינו: תגידו במה האפיקורסים יש להם שייכות עמכם? על זה ענה לו רביז"ל "ומה השייכות שלכם עימי? הלא אתם נדמים אצלי כמו נוצה על הבגד, כשרק נופחים בה היא נופלת.
(אשמח שיעלו לכאן את השיחה המלאה, נדמה לי מובא באבניה ברזל)
@חבר-אני
עוד שמעתי אז מהרב רבי נפתלי:
שפעם אחת שאל הוא בעצמו את פי רבנו זכרונו לברכה במה יש לאלו הקלי עולם איזה שייכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים מקדושתו מאד מאד, בלי שיעור.
והשיב לו רבנו זכרונו לברכה:
במה יש לכם שייכות והתקרבות אצלי הלא אתם אצלי רק כמו נוצות שעל הבגד שכשנופח עליהם, מיד פורחין ונסתלקין מעליו.
(חיי מוהר"ן - רח - נסיעתו וישיבתו באומן) -
@ברוך-מאן
אתה עומד מאחורי כל מילה שלך?
אתה זכית למדרגת אהבה לכל האנשים בציון?
אם כן, אני רחוק כל כך ממדרגתך.... -
@חבר-אני
עוד שמעתי אז מהרב רבי נפתלי:
שפעם אחת שאל הוא בעצמו את פי רבנו זכרונו לברכה במה יש לאלו הקלי עולם איזה שייכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים מקדושתו מאד מאד, בלי שיעור.
והשיב לו רבנו זכרונו לברכה:
במה יש לכם שייכות והתקרבות אצלי הלא אתם אצלי רק כמו נוצות שעל הבגד שכשנופח עליהם, מיד פורחין ונסתלקין מעליו.
(חיי מוהר"ן - רח - נסיעתו וישיבתו באומן)@מאיר-לב
מצאתי את המקור לסיפור: (כוכבי אור, סיפורים נפלאים)
"פעם אחת שחקו אצל רבנו ז"ל במשחק השאח והדרך שבעת המשחק שוכחים את חרדת הכבוד (און מ'ווערט היימיש) ולא היה להם כל כך חרדת הכבוד ממנו ז"ל, ובאמצע באו הר' נתן והר' נפתלי אל הבית באימה וביראה כנהוג, וכשראו את זאת נפל להם חלישות הדעת. ענה ואמר להם רבנו ז"ל: אתם אינכם מהחיל שלי. וספר להם מעשה, שמלך אחד לקח פעם אחת את ידידו לחדר מיחד ושחק עמו בהשאח, והדרך וכו' כנ"ל. ושכח המלך שהוא מלך, וכן הידיד שכח שהוא שוחק עם המלך ושחקו כשני אנשים פשוטים, פעם נצח המלך ופעם נצח הידיד וכו', ושכח מעט היראה. ובעת הזאת היו נצרכים להמלך איזו שרי המלוכה, ונכנסו אליו באימה וביראה כנהוג. והתחיל הידיד להביט על עצמו הלא הוא שוחק עם המלך, ולא שחק בטוב מכיון שלא ינצח את המלך. ויאמר לו המלך מה זה? זה אין ענין שלך ,עמם אני מנהיג מדינות, ואתך אני שוחק בשאח מיט זיי פיר איך לענדער און מיט דיר שפיעל איך שאח. וכן הראה רבנו ז"ל בידיו על מוהרנ"ת ורבי נפתלי ז"ל ואמר, עמם אני מנהיג מדינות, ואתכם אני שוחק בהשאח".אכן נראה שאלו שתי שיחות נפרדות: הסיפור, והשיחה בחיי"מ שהבאת לעיל בשם ר' נפתלי, (ולא כפי שחשבתי שמוהרנ"ת שאל זאת את רבינו כשראהו משחק עם האפיקורסים)
-
אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.
הוא דיבר על תחושת הלב.
שהלב שלך לא ירגיש "אנטי" לכל מיני אנשים שלא מתנהגים כמוך
אולי באמת כדאי לסדר שלא יהיו "התנהגויות" שלא כראוי בציון,
אבל המיקוד על ההתנהגויות - ולא על האנשים שמאחוריהן!!
את האנשים אנחנו אוהבים - את כולם!!!אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.
הוא דיבר על תחושת הלב.
שהלב שלך לא ירגיש "אנטי" לכל מיני אנשים שלא מתנהגים כמוך
אולי באמת כדאי לסדר שלא יהיו "התנהגויות" שלא כראוי בציון,
אבל המיקוד על ההתנהגויות - ולא על האנשים שמאחוריהן!!
את האנשים אנחנו אוהבים - את כולם!!!וכבר אמרו אנ"ש שברסלב זה בית חולים יש מהם חולים יותר ויש שכבר בתהליכי רפואה מתקדמים...
בבית חולים אתה לא שואל, למה מביאים את האנשים החולים האלה לפה? ומצד שני אתה גם נזהר לא להידבק מהם.
(בזה איני יודע איך להתנהג, כי בוודאי שכולם נכללים ב"אהבה שבינינו" וזה גם חלק יסודי בתיקוני הקיבוץ להתכלל באהבה יחד, אבל איך מצד שני נזהרים ואעפ"כ שלא יגרע מאהבה.) -
חיי מוהר"ן אות רסג
כג, בִּשְׁנַת תקס"ג, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי, וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יהוּד"). וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו.
וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות י"ט) (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; שיחות הר"ן פ"ו), וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ'. וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם. וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו.שמעתי מר' דוד סעדה בהיכל התורה באומאן לפני 3 שנים פשט שקצת מסביר את השיחה החריפה הזאת על רש"א ור' יודל שוודאי היו צדיקים עצומים לאין שיעור, רק שרצו לעשות את רבנו כביכול כמו שאר הרבע'ס, שהם היו כרוכים מאוד אחרי רבנו, ומה פתאום רבנו עוזב אותם והולך להמון העם ורוקד איתם, ואומר לרש"א ור יודל שילכו וכו',
אז רבנו הוא רופא לכל הנפשות לכל המון העם ואנשי העיר ורבנו רוקד עם כולם (הוא דימה זאת לריקודים בכיכר פושקינא:-) עכ"פ מי שקשה לו לראות את הריקודים האלה בעצם רוצה כביכול להרוג את רבנו, כי רבנו זה העבודה שלו להוציא משאול תחתיות,
מקווה שהעניין בכללות הובן,
באמת הרבה פע' זה קשה לראות כל מיני דברים אצל הרב'ה, אבל כשניזכר כל א' מאיפה רבנו הוציא ומוציא אותנו בכל עת וכמה אנחנו רוצים שהרב'ה ימשיך לטפל בנו,
בואו לא ניהיה כ"כ קמצנים וניתן לרבנו לתקן את כל העולם כולו "והארץ (דייקא) תאיר מכבודו"
שנזכה מאוד! -
@מאיר-לב
מצאתי את המקור לסיפור: (כוכבי אור, סיפורים נפלאים)
"פעם אחת שחקו אצל רבנו ז"ל במשחק השאח והדרך שבעת המשחק שוכחים את חרדת הכבוד (און מ'ווערט היימיש) ולא היה להם כל כך חרדת הכבוד ממנו ז"ל, ובאמצע באו הר' נתן והר' נפתלי אל הבית באימה וביראה כנהוג, וכשראו את זאת נפל להם חלישות הדעת. ענה ואמר להם רבנו ז"ל: אתם אינכם מהחיל שלי. וספר להם מעשה, שמלך אחד לקח פעם אחת את ידידו לחדר מיחד ושחק עמו בהשאח, והדרך וכו' כנ"ל. ושכח המלך שהוא מלך, וכן הידיד שכח שהוא שוחק עם המלך ושחקו כשני אנשים פשוטים, פעם נצח המלך ופעם נצח הידיד וכו', ושכח מעט היראה. ובעת הזאת היו נצרכים להמלך איזו שרי המלוכה, ונכנסו אליו באימה וביראה כנהוג. והתחיל הידיד להביט על עצמו הלא הוא שוחק עם המלך, ולא שחק בטוב מכיון שלא ינצח את המלך. ויאמר לו המלך מה זה? זה אין ענין שלך ,עמם אני מנהיג מדינות, ואתך אני שוחק בשאח מיט זיי פיר איך לענדער און מיט דיר שפיעל איך שאח. וכן הראה רבנו ז"ל בידיו על מוהרנ"ת ורבי נפתלי ז"ל ואמר, עמם אני מנהיג מדינות, ואתכם אני שוחק בהשאח".אכן נראה שאלו שתי שיחות נפרדות: הסיפור, והשיחה בחיי"מ שהבאת לעיל בשם ר' נפתלי, (ולא כפי שחשבתי שמוהרנ"ת שאל זאת את רבינו כשראהו משחק עם האפיקורסים)
-
וְהֵשִׁיב: רַק אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אָז תִּהְיוּ אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְלֹא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ {חיי מוהרן ריח]
עָנָה וְאָמַר: הָעוֹלָם רָאוּי שֶׁיִּתְמְהוּ עַצְמָן עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ: [שם רצב] -
חיי מוהר"ן אות רסג
כג, בִּשְׁנַת תקס"ג, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי, וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יהוּד"). וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו.
וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות י"ט) (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; שיחות הר"ן פ"ו), וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ'. וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם. וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו.שמעתי מר' דוד סעדה בהיכל התורה באומאן לפני 3 שנים פשט שקצת מסביר את השיחה החריפה הזאת על רש"א ור' יודל שוודאי היו צדיקים עצומים לאין שיעור, רק שרצו לעשות את רבנו כביכול כמו שאר הרבע'ס, שהם היו כרוכים מאוד אחרי רבנו, ומה פתאום רבנו עוזב אותם והולך להמון העם ורוקד איתם, ואומר לרש"א ור יודל שילכו וכו',
אז רבנו הוא רופא לכל הנפשות לכל המון העם ואנשי העיר ורבנו רוקד עם כולם (הוא דימה זאת לריקודים בכיכר פושקינא:-) עכ"פ מי שקשה לו לראות את הריקודים האלה בעצם רוצה כביכול להרוג את רבנו, כי רבנו זה העבודה שלו להוציא משאול תחתיות,
מקווה שהעניין בכללות הובן,
באמת הרבה פע' זה קשה לראות כל מיני דברים אצל הרב'ה, אבל כשניזכר כל א' מאיפה רבנו הוציא ומוציא אותנו בכל עת וכמה אנחנו רוצים שהרב'ה ימשיך לטפל בנו,
בואו לא ניהיה כ"כ קמצנים וניתן לרבנו לתקן את כל העולם כולו "והארץ (דייקא) תאיר מכבודו"
שנזכה מאוד!חיי מוהר"ן אות רסג
כג, בִּשְׁנַת תקס"ג, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי, וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יהוּד"). וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו.
וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות י"ט) (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; שיחות הר"ן פ"ו), וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ'. וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם. וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו.שמעתי מר' דוד סעדה בהיכל התורה באומאן לפני 3 שנים פשט שקצת מסביר את השיחה החריפה הזאת על רש"א ור' יודל שוודאי היו צדיקים עצומים לאין שיעור, רק שרצו לעשות את רבנו כביכול כמו שאר הרבע'ס, שהם היו כרוכים מאוד אחרי רבנו, ומה פתאום רבנו עוזב אותם והולך להמון העם ורוקד איתם, ואומר לרש"א ור יודל שילכו וכו',
אז רבנו הוא רופא לכל הנפשות לכל המון העם ואנשי העיר ורבנו רוקד עם כולם (הוא דימה זאת לריקודים בכיכר פושקינא:-) עכ"פ מי שקשה לו לראות את הריקודים האלה בעצם רוצה כביכול להרוג את רבנו, כי רבנו זה העבודה שלו להוציא משאול תחתיות,
מקווה שהעניין בכללות הובן,
באמת הרבה פע' זה קשה לראות כל מיני דברים אצל הרב'ה, אבל כשניזכר כל א' מאיפה רבנו הוציא ומוציא אותנו בכל עת וכמה אנחנו רוצים שהרב'ה ימשיך לטפל בנו,
בואו לא ניהיה כ"כ קמצנים וניתן לרבנו לתקן את כל העולם כולו "והארץ (דייקא) תאיר מכבודו"
שנזכה מאוד!@אוצרבלום
יש בכרך החדש של שיש"ק התייחסות לענין של 'שני רוצחים' בהערות [מתוך דברי המו"ל]. אולי תעלה?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות