למעבר לתורה ד' לחצו כאן
כל המומתין מתוודין. אז למה הורגים אותם?
-
נגדיל את השאלה:
האדם שלא יודע היכן הוא מהלך, אז המצב שלו ככה, 'יש דרך ישר לפני איש - ואחריתה דרכי מוות'.
ובזה לעומת זה, אחרי הצדיק מפריש לו דרך, אז קודם כל הוא מת - ואחר כך יש לו דרך ישר?!?@ברוך-מאן
נשמע טוב. אבל לא כ"כ הבנתי. תסביר. -
@ברוך-מאן
נשמע טוב. אבל לא כ"כ הבנתי. תסביר.@לב-העולם-אתה
יש מהלך של אדם שהוא רוצה דרך שמלאה בחיות, הוא לא מוכן לדרך שהוא מרגיש בה טעם מוות.
למה?
כי בדרך ללא חיות הוא לא חווה שום הצלחה, הוא מאבד את הישות והעוצמה שלו, והוא נהיה חלש.
ולכן, הוא רוצה דרך חלקה וישרה.
לעומת זאת, הדרך של הצדיק, היא דרך שטועמים בה טעם מוות, אין בה הצלחות, אלא כל הזמן מלחמה עיקשת בקוצים ובברקנים, בליסטים ובחיות רעות, אבל - אחריתה דרך ישר!!!
[לא הארכתי, כי לא אוהב פוסטים ארוכים
, אבל תסתכל במלבי"ם על משלי שם, ותרווה נחת] -
@לב-העולם-אתה בלקו"ה כלאי הכרם ב, ט. וְעַל כֵּן צְרִיכִין בַּתְּפִלָּה לְסַדֵּר אַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכוּ' כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בְּחִינוֹת אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת הַנַּ"ל וְאָז זוֹכִין לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא בִּגְמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁהִוא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁאָז נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם לַה' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעַל כֵּן אוֹמְרִים וִדּוּי קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הָאֵין סוֹף כִּי אִם עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל.
ע"פ הלקו"ה יתבאר 'כל הממותין מתוודים' כל מי שרוצה להכנס 'לעולם המיתה' שזוהי עבודת נפ"א כמבואר בלקו"ה בה' נפ"א וזהו שצריך מסירות נפש 'מתוודים' צריך להקדים וידוי לעבודה זו.
ומבואר מתוך דבריו שכל 'בטול לאסב"ה' זהו בחינת מיתה, ולזה צריך להקדים וידוי.
נץבץ זה גם מה שקרה לעם ישראל במעמד הר סיני שפרחה נשמתן לגודל דבקותם באסב"ה -
@לב-העולם-אתה בלקו"ה כלאי הכרם ב, ט. וְעַל כֵּן צְרִיכִין בַּתְּפִלָּה לְסַדֵּר אַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכוּ' כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בְּחִינוֹת אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת הַנַּ"ל וְאָז זוֹכִין לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא בִּגְמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁהִוא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁאָז נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם לַה' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעַל כֵּן אוֹמְרִים וִדּוּי קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הָאֵין סוֹף כִּי אִם עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל.
ע"פ הלקו"ה יתבאר 'כל הממותין מתוודים' כל מי שרוצה להכנס 'לעולם המיתה' שזוהי עבודת נפ"א כמבואר בלקו"ה בה' נפ"א וזהו שצריך מסירות נפש 'מתוודים' צריך להקדים וידוי לעבודה זו.
ומבואר מתוך דבריו שכל 'בטול לאסב"ה' זהו בחינת מיתה, ולזה צריך להקדים וידוי.
נץבץ זה גם מה שקרה לעם ישראל במעמד הר סיני שפרחה נשמתן לגודל דבקותם באסב"הומבואר מתוך דבריו שכל 'בטול לאסב"ה' זהו בחינת מיתה, ולזה צריך להקדים וידוי.
זה מבואר גם מתוך התורה:
"וזה: "ולא ידע איש", אפלו משה לא ידע, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה יד א), כי נתבטל לגבי אין סוף. וכל זה היה במותו, אבל בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות, והיה מדבק את עצמו באור אין סוף, אבל ההתפשטות היה בבחינת: והחיות רצוא ושוב. כי הקדוש-ברוך-הוא רוצה בעבודתנו, כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר', ובשביל זה צריך שלא ישאר כן, אלא עד עת שיבוא הקדוש ברוך הוא בעצמו ויטל נשמתו." -
@נחום-בקר רק באתי להדגיש הבחנה קיימת בין סוגים שונים של ׳ביטול׳.
מבואר בספרים שבנפילת אפים אומרים וידוי בגלל שיורדים לקליפות לברר במסירות נפש, משא״כ ב׳שמע׳ לדוג׳ לא אומרים וידוי. רואים שכל הענין המדובר הוא דווקא בנפילת אפים.
אז לענ״ד לא נראה שכל ביטול צריך וידוי, ולא כל ביטול נחשב מיתה [כמו אצל נדב ואביהוא שמתו מהדביקות, זה כי נדבקו קטורת בלא שמן כנודע, אבל הדביקות בשמן וקטורת ישמח לב, ומזכך הגוף, והוא בחי׳ חיי החיים.
@חבר-אני ובתוך התורה לא מוזכר שזה נקרא מיתה, אלא שהתפשטות הגשמיות הוא בחי׳ עולם הבא ולא עולם הזה הנצרך לבירור.
ונסיים מפרשת השבוע ׳ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום׳ -
@נחום-בקר רק באתי להדגיש הבחנה קיימת בין סוגים שונים של ׳ביטול׳.
מבואר בספרים שבנפילת אפים אומרים וידוי בגלל שיורדים לקליפות לברר במסירות נפש, משא״כ ב׳שמע׳ לדוג׳ לא אומרים וידוי. רואים שכל הענין המדובר הוא דווקא בנפילת אפים.
אז לענ״ד לא נראה שכל ביטול צריך וידוי, ולא כל ביטול נחשב מיתה [כמו אצל נדב ואביהוא שמתו מהדביקות, זה כי נדבקו קטורת בלא שמן כנודע, אבל הדביקות בשמן וקטורת ישמח לב, ומזכך הגוף, והוא בחי׳ חיי החיים.
@חבר-אני ובתוך התורה לא מוזכר שזה נקרא מיתה, אלא שהתפשטות הגשמיות הוא בחי׳ עולם הבא ולא עולם הזה הנצרך לבירור.
ונסיים מפרשת השבוע ׳ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום׳@איש-הפלא לא כתבתי שכל ביטול הוא מיתה. ואדרבה בלקו"ה שם מבואר שגם בתפלת שמונה עשרה באים לביטול. ועל זה מוסיף ואומר שעיקר הביטול וכו' הוא בנפ"א וע"כ מקדימים לו וידוי. ומבואר שם שבנפ"א צריך מס"נ 'בחינת מיתה' וממילא מבואר שכל הנכנס לבחינת ביטול עם מס"נ [ונכנס לסטרא דמותא כבנפילת אפיים] הוא צריך להקדים וידוי.
-
@לב-העולם-אתה בלקו"ה כלאי הכרם ב, ט. וְעַל כֵּן צְרִיכִין בַּתְּפִלָּה לְסַדֵּר אַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכוּ' כְּדֵי לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בְּחִינוֹת אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת הַנַּ"ל וְאָז זוֹכִין לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא בִּגְמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁהִוא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְרֵה שֶׁאָז נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם לַה' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף וְעַל כֵּן אוֹמְרִים וִדּוּי קֹדֶם נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הָאֵין סוֹף כִּי אִם עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל.
ע"פ הלקו"ה יתבאר 'כל הממותין מתוודים' כל מי שרוצה להכנס 'לעולם המיתה' שזוהי עבודת נפ"א כמבואר בלקו"ה בה' נפ"א וזהו שצריך מסירות נפש 'מתוודים' צריך להקדים וידוי לעבודה זו.
ומבואר מתוך דבריו שכל 'בטול לאסב"ה' זהו בחינת מיתה, ולזה צריך להקדים וידוי.
נץבץ זה גם מה שקרה לעם ישראל במעמד הר סיני שפרחה נשמתן לגודל דבקותם באסב"ה -
@איש-הפלא כתבתי כן בשגרת לישנא דהלקו"ה שהבאתי. אך כמובן צריך להצמד ללשון הלקו"ה וכפי שכתבתי לך.
-
@איש-הפלא כתבתי כן בשגרת לישנא דהלקו"ה שהבאתי. אך כמובן צריך להצמד ללשון הלקו"ה וכפי שכתבתי לך.
@נחום-בקר מחילה
-
@נחום-בקר רק באתי להדגיש הבחנה קיימת בין סוגים שונים של ׳ביטול׳.
מבואר בספרים שבנפילת אפים אומרים וידוי בגלל שיורדים לקליפות לברר במסירות נפש, משא״כ ב׳שמע׳ לדוג׳ לא אומרים וידוי. רואים שכל הענין המדובר הוא דווקא בנפילת אפים.
אז לענ״ד לא נראה שכל ביטול צריך וידוי, ולא כל ביטול נחשב מיתה [כמו אצל נדב ואביהוא שמתו מהדביקות, זה כי נדבקו קטורת בלא שמן כנודע, אבל הדביקות בשמן וקטורת ישמח לב, ומזכך הגוף, והוא בחי׳ חיי החיים.
@חבר-אני ובתוך התורה לא מוזכר שזה נקרא מיתה, אלא שהתפשטות הגשמיות הוא בחי׳ עולם הבא ולא עולם הזה הנצרך לבירור.
ונסיים מפרשת השבוע ׳ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום׳ -
-
@איש-הפלא
התכוונתי שהוא ממית את הגשמיות וצומח מחדש בדרגה עליונה יותר.
(עיין הל' כלאי הכרם ב'
ועיין ביאוה"ל אות כ"ה - שע"י שמשה הסתלק ונקבר בעפר , עי"ז הוציא את דוד מארץ מואב - "עד שיצמח מאיתו זרעו הנבחר שאנו מחכים אליו, אשר יזכה לתכלית השלמת הענווה הזאת גם בחייו") -
@איש-הפלא
התכוונתי שהוא ממית את הגשמיות וצומח מחדש בדרגה עליונה יותר.
(עיין הל' כלאי הכרם ב'
ועיין ביאוה"ל אות כ"ה - שע"י שמשה הסתלק ונקבר בעפר , עי"ז הוציא את דוד מארץ מואב - "עד שיצמח מאיתו זרעו הנבחר שאנו מחכים אליו, אשר יזכה לתכלית השלמת הענווה הזאת גם בחייו")@חבר-אני יש שני עיניינים שונים בעבודה. יש ביטול הגוף ושבירתו. ויש עבודה להפוך אותו ג״כ אל עבודת ה׳ [כמו שאמר אחד הצדיקים ׳אל תשבור את היצר כי אז יהיה לך שתיים׳] כעניין ׳משכהו לבית המדרש׳. אמנם בחי׳ החומריות הגסה עוזבת את הגוף עי״ז, כעניין משה שקרן עור פניו שהוא עניין שביטל משכא דחיוויא, אז יוצא שיש גשמיות זכה אך לא גסה.
-
מדברי ראבר"נ נראה שהיסורים בעצמם הם חלק מהכפרה בזלע"ז.
וז"ל:
קא מנסרי מגרמיה מטללתא וכו', נעשו כסא להקדושה.
"בהשתוות המשל להנמשל נראה מבואר, שכמו שלא היה ביכולת לבנות השתין מחוזי מגרמי הדג, אם לא בחקיקתם ונסירתם תחלה למטללתא, כן גם היוצאים מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים, אין ביכולת לעשות מהם כסא לקדושה, אם לא בחקיקת עצמותם, אשר בזה כלול כל מיני יסורים ומיתה, כמבואר מהבאתו על זה את הכתוב, עוונותיכם הטו אלה, תמותת רשע רעה. כי כהכרח היישות והגוף [הנ"ל בדיבור המתחיל גרבי וכו'], כן הכרח הזיכוך אשר לו.
ואם אין האדם מזכך בעצמו ישות גופו, כנ"ל בדיבור המתחיל לבטל וכו', יש שמרחם עליו השם יתברך, לזככו על כל פנים בחקיקת עצמותיו ביסורים ומיתה כנ"ל. ויש שמזככם בנסירת עצמותם ועונשים הקשים שלעתיד, עד שנהפכים לכסא והדום תחת רגלי הצדיקים. וירגישו וידעו מעט, גם על ידי זה, מעין עונג הדעת שלעתיד [כן מבואר מדברי אדומו"ר ז"ל, ששמעתי בזה בעל פה]:". עכ"ל.מבואר מדבריו שהמיתה היא חלק מהתיקון של הווידוי דברים, ובניין מלכות דקדושה.
אולם יש לעיין בדבריו בעצמם, דאם הרשעים תיקנו את החטאים בשרשם, מדוע מגיע להם עונש?
ובפרט שראבר"נ עצמו כתב כמה פעמים בתורה שהתיקון הוא בשורש ממש, ושמתחבר לאין המוחלט.@מאיר-לב בתורה מבואר שהוידוי בא אחר זיכוך הד' יסודות ורק אז נתקן בשלמות. וממילא אלו המחויבים בד' מיתות בי"ד, אע"פ שעושים וידוי אך עדין לא זיככו הד' יסודות. וממילא הוידוי מועיל להם אך זה לא תקון בשורש. [וכמבואר בביאור הליקוטים אות יז].
-
כיוונים יפים.
מעניין אותי אבל אם רבינו מתייחס לזה ע"פ קשרי התורה.
האם זה קשור ל"עד שהקב"ה יטול נשמתו" המוב"פ?
האם קשור להסתלקות משה?
האם קשור לעצמותיו של יהודה?
אגב, אני קצת יעיז פה, אבל אולי בדיוק להיפך, כיוון שזכה להתוודות בפני כל העדה הוא כבר נכלל בא"ס לגמרי???
והאם יש קשר לזה שהיום אין מיתות בי"ד?
@לב-העולם-אתה בקשרי התורה הממירא 'כל הממותים מתוודים' שייך לפסוק 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'.
-
@לב-העולם-אתה בקשרי התורה הממירא 'כל הממותים מתוודים' שייך לפסוק 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'.
@נחום-בקר
התחלה של כיוון מעניין
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות