בירור הנושא אכילת בצל
-
שיעור כבישה בציר דהיינו חומץ חריף הוא כדי הרתחה
שיעור כבישה בדבר שאינו חריף אפילו חומץ אם אינו חריף הוא מעת לעת
עדיין יש לדון אי בצל מקרי הוא עצמו חריף ובכל אופן סגי בכדי הרתחה -
מאמר ר' יעקב נתן אנשין גליון 'קרני אור' פרשת אחרי תשפ"ד:
-
דיון בענין בצל ירוק בפורום לתורה, מכאן ואילך
https://tora-forum.co.il/threads/במשנת-הרה-ק-רבי-נחמן-מברסלב-זי-ע-ענינים-ובירורים-קצרים.49514/post-1738051 -
שיעור כבישה בציר דהיינו חומץ חריף הוא כדי הרתחה
שיעור כבישה בדבר שאינו חריף אפילו חומץ אם אינו חריף הוא מעת לעת
עדיין יש לדון אי בצל מקרי הוא עצמו חריף ובכל אופן סגי בכדי הרתחה@נחמד
כמה זה כדי הרתחה?
מה למעשה נהוג בעניין של אם הבצל חריף ומספיק בכל אופן כדי הרתחה?
מה נחשב לחומץ חריף ומה לא? -
סליחה על ההתעקשות - מישהו יכול לעשות פה בירור סופי על כמה זמן בצל שנמצא בחומץ נחשב למבושל ע"פ הלכה?
סליחה על ההתעקשות - מישהו יכול לעשות פה בירור סופי על כמה זמן בצל שנמצא בחומץ נחשב למבושל ע"פ הלכה?
בדגש על ההלכה, כי כאמור באומן הקפידו לא לאכול גם כבוש, וממילא אין נפק"מ לדידן, וצ"ע מהיכן נכנס ההתיר באנ"ש לאכול כבוש (הערינג עם בצל וכדו')
-
אולי כי ע"פ הלכה כבוש כמבושל
-
כנראה,
אבל הרי ע"פ הלכה מותר לאכול גם בצל חי, וא"כ אין שייך לדון שע"פ הכלל בהלכה שכבוש כמבושל, יהיה מותר לדידן לאכול כבוש, כי רבינו התיר מבושל בלבד. -
כדי הרתחה שמקילים מין אנ"ש כעשרים דקות (שמעתי מר' נתן שפירא מב"ב)
חומץ חריף עיין שם (יורה דעה קה) שהוא מחלוקת האם חומץ מועיל או לא וחלק מהפוסקים מקילים בחומץ חריף.
למעשה יש המקילים בזה ויש המחמירים. בדיוק כמו בצל ירוק. -
כנראה,
אבל הרי ע"פ הלכה מותר לאכול גם בצל חי, וא"כ אין שייך לדון שע"פ הכלל בהלכה שכבוש כמבושל, יהיה מותר לדידן לאכול כבוש, כי רבינו התיר מבושל בלבד.@חבר-אני אומנם בשיחות הר"ן כתוב שרבנו התיר במבושל. אך זיל בתר טעמא.שע"י הבישול יוצא החריפות (הארס של הבצל). וכיון שהמקור הוא בגמ' על אותו שאכל בצר ומת. והוא מצד 'חריפות הארס'. א"כ כאשר הבצל הוא כבוש כמבושל ופוק חזי שאין בו שום הרגשת חירפות ארס הבצל על כן ע"פ השיחה אמור להיות מותר. ומה שנהגו באומן יתכן שהוא משום סייג וגדר. וצ"ע האם מחוייבים לנהוג כן. או שאין לנו אלא מה שכתוב בשיחות הר"ן וזיל בתר טעמא וכנ"ל.
-
@חבר-אני אומנם בשיחות הר"ן כתוב שרבנו התיר במבושל. אך זיל בתר טעמא.שע"י הבישול יוצא החריפות (הארס של הבצל). וכיון שהמקור הוא בגמ' על אותו שאכל בצר ומת. והוא מצד 'חריפות הארס'. א"כ כאשר הבצל הוא כבוש כמבושל ופוק חזי שאין בו שום הרגשת חירפות ארס הבצל על כן ע"פ השיחה אמור להיות מותר. ומה שנהגו באומן יתכן שהוא משום סייג וגדר. וצ"ע האם מחוייבים לנהוג כן. או שאין לנו אלא מה שכתוב בשיחות הר"ן וזיל בתר טעמא וכנ"ל.
@נחום-בקר כבוש (בשמן, כמו בהערינג) הוא עדיין קצת חריף, מבושל אינו חריף כלל.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
