בירור הנושא אכילת בצל
-

ובעברית: ____________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________

ובעברית: ____________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________
השואל: ראבר"נ לא אכל בצל ירוק?
רלוי"צ: הוא היה אומר שלזה הרבי לא התכוין. הירוק, רק בזמן שעוד יש להם את השערות הלבנות - עוד אין שום חריפות בתוכם, אבל כשמתחילים לאכול - הבצל גדל הרי מאוד מהר, וכשהיום אני עוד יכול לאכול ולמחרת אינני יכול, כשאני אוכל היום אני יאכל מחר גם כן.
מבושל מותר לאכול.
השואל: שרוי?
שרוי זה כבר - - מבושל מותר! שוין. שהשי"ת יעזור שתהיה לנו אמונת חכמים - - -
@נחלי-דבש במחילה היה צריך לתרגם מראש, ייש"כ ל- @בדרך הנחלץ לעזרת רוב ככל הדיונים פה בידיעותיו וכשרונותיו.
אם כי אוסיף לגבי מה ששלחתי שראיתי מהסופר ר' נתן אנשין מתייחס ל'טעם זקנים' הנ"ל וכתב:
'אני שאלתי את ר' לוי יצחק בעת השיעור ביום חמישי בביתו, אם בצל ירוק מותר, והוא ענה לי בתרעומת, בזו הלשון: יונגע ציבעלע? אלטע ציבעלע? - מ'עסט נישט קיין ציבעלע!' (בצל חדש\צעיר? בצל ישן? - לא אוכלים בצל!)
אך צריך לדעת מתי נאמרו כל אחת מן השיחות יכול ליהיות שכדרכו כבר מאס רלו"י בפלפול ובהתחכמויות סביב נושא זה וסתם את דבריו, אך זו הצעה בלבד, בכל אופן הרי לנו עוד ראייה להיפוך. -
@נחלי-דבש במחילה היה צריך לתרגם מראש, ייש"כ ל- @בדרך הנחלץ לעזרת רוב ככל הדיונים פה בידיעותיו וכשרונותיו.
אם כי אוסיף לגבי מה ששלחתי שראיתי מהסופר ר' נתן אנשין מתייחס ל'טעם זקנים' הנ"ל וכתב:
'אני שאלתי את ר' לוי יצחק בעת השיעור ביום חמישי בביתו, אם בצל ירוק מותר, והוא ענה לי בתרעומת, בזו הלשון: יונגע ציבעלע? אלטע ציבעלע? - מ'עסט נישט קיין ציבעלע!' (בצל חדש\צעיר? בצל ישן? - לא אוכלים בצל!)
אך צריך לדעת מתי נאמרו כל אחת מן השיחות יכול ליהיות שכדרכו כבר מאס רלו"י בפלפול ובהתחכמויות סביב נושא זה וסתם את דבריו, אך זו הצעה בלבד, בכל אופן הרי לנו עוד ראייה להיפוך.@נחלי-דבש במחילה היה צריך לתרגם מראש, ייש"כ ל- @בדרך הנחלץ לעזרת רוב ככל הדיונים פה בידיעותיו וכשרונותיו.
אם כי אוסיף לגבי מה ששלחתי שראיתי מהסופר ר' נתן אנשין מתייחס ל'טעם זקנים' הנ"ל וכתב:
'אני שאלתי את ר' לוי יצחק בעת השיעור ביום חמישי בביתו, אם בצל ירוק מותר, והוא ענה לי בתרעומת, בזו הלשון: יונגע ציבעלע? אלטע ציבעלע? - מ'עסט נישט קיין ציבעלע!' (בצל חדש\צעיר? בצל ישן? - לא אוכלים בצל!)
אך צריך לדעת מתי נאמרו כל אחת מן השיחות יכול ליהיות שכדרכו כבר מאס רלו"י בפלפול ובהתחכמויות סביב נושא זה וסתם את דבריו, אך זו הצעה בלבד, בכל אופן הרי לנו עוד ראייה להיפוך.ר' @נתן-אנשין
-
היה מאמר מרי"נ אנשין על זה בשנה שעברה בגליון 'קרני אור'. אני אנסה למצוא
-
תשובתו של רלוי"צ "שרוי (-כבוש) זה כבר..." אין זו תשובה ברורה שם, והוא מיד עונה רק על המבושל.
עכ"פ שמעתי מהרב טייכנר ששמע מחמותו (הרבנית שרה גלבך ע"ה) שבאומן לא אכלו כלל גם לא כבוש.[ואפשר קצת לדייק כן מהשיחה בשהר"ן (רסה)
"הִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לֶאֱכֹל בְּצָלִים חַיִּים כְּלָל, אֲפִלּוּ עִם שֶׁמֶן אוֹ שׁוּמָן, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת, כְּגוֹן עַל יְדֵי בֵּיצִים וְכַיּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת". אמנם זה לא הוכחה כי אפ"ל שהכוונה שהוא רוצה לאוכלם ע"י תערובת, מיד אחר שחתכם וערבם.] -

ובעברית: ____________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________ _____________________________________________
השואל: ראבר"נ לא אכל בצל ירוק?
רלוי"צ: הוא היה אומר שלזה הרבי לא התכוין. הירוק, רק בזמן שעוד יש להם את השערות הלבנות - עוד אין שום חריפות בתוכם, אבל כשמתחילים לאכול - הבצל גדל הרי מאוד מהר, וכשהיום אני עוד יכול לאכול ולמחרת אינני יכול, כשאני אוכל היום אני יאכל מחר גם כן.
מבושל מותר לאכול.
השואל: שרוי?
שרוי זה כבר - - מבושל מותר! שוין. שהשי"ת יעזור שתהיה לנו אמונת חכמים - -השואל: ראבר"נ לא אכל בצל ירוק?
רלוי"צ: הוא היה אומר שלזה הרבי לא התכוין. הירוק, רק בזמן שעוד יש להם את השערות הלבנות - עוד אין שום חריפות בתוכם, אבל כשמתחילים לאכול - הבצל גדל הרי מאוד מהר, וכשהיום אני עוד יכול לאכול ולמחרת אינני יכול, כשאני אוכל היום אני יאכל מחר גם כן.נראה מדבריו שמדובר בעלים הירוקים הגדלים מעל הבצל הרגיל שהם מהר מאוד גדלים והופכים להיות חלק מהבצל עצמו.
אבל הבצל הירוק שקונים היום הוא זן מיוחד בפנ"ע והוא לא גדל מתוך בצל רגיל.
אמנם מצד החריפות, יש לשאול האם יש להמנע מלאכול את החלק התחתון של הבצל ירוק שהוא לבן והוא חריף יותר? -
סליחה על ההתעקשות - מישהו יכול לעשות פה בירור סופי על כמה זמן בצל שנמצא בחומץ נחשב למבושל ע"פ הלכה?
-
שיעור כבישה בציר דהיינו חומץ חריף הוא כדי הרתחה
שיעור כבישה בדבר שאינו חריף אפילו חומץ אם אינו חריף הוא מעת לעת
עדיין יש לדון אי בצל מקרי הוא עצמו חריף ובכל אופן סגי בכדי הרתחה -
מאמר ר' יעקב נתן אנשין גליון 'קרני אור' פרשת אחרי תשפ"ד:
-
דיון בענין בצל ירוק בפורום לתורה, מכאן ואילך
https://tora-forum.co.il/threads/במשנת-הרה-ק-רבי-נחמן-מברסלב-זי-ע-ענינים-ובירורים-קצרים.49514/post-1738051 -
שיעור כבישה בציר דהיינו חומץ חריף הוא כדי הרתחה
שיעור כבישה בדבר שאינו חריף אפילו חומץ אם אינו חריף הוא מעת לעת
עדיין יש לדון אי בצל מקרי הוא עצמו חריף ובכל אופן סגי בכדי הרתחה@נחמד
כמה זה כדי הרתחה?
מה למעשה נהוג בעניין של אם הבצל חריף ומספיק בכל אופן כדי הרתחה?
מה נחשב לחומץ חריף ומה לא? -
סליחה על ההתעקשות - מישהו יכול לעשות פה בירור סופי על כמה זמן בצל שנמצא בחומץ נחשב למבושל ע"פ הלכה?
סליחה על ההתעקשות - מישהו יכול לעשות פה בירור סופי על כמה זמן בצל שנמצא בחומץ נחשב למבושל ע"פ הלכה?
בדגש על ההלכה, כי כאמור באומן הקפידו לא לאכול גם כבוש, וממילא אין נפק"מ לדידן, וצ"ע מהיכן נכנס ההתיר באנ"ש לאכול כבוש (הערינג עם בצל וכדו')
-
אולי כי ע"פ הלכה כבוש כמבושל
-
כנראה,
אבל הרי ע"פ הלכה מותר לאכול גם בצל חי, וא"כ אין שייך לדון שע"פ הכלל בהלכה שכבוש כמבושל, יהיה מותר לדידן לאכול כבוש, כי רבינו התיר מבושל בלבד. -
כדי הרתחה שמקילים מין אנ"ש כעשרים דקות (שמעתי מר' נתן שפירא מב"ב)
חומץ חריף עיין שם (יורה דעה קה) שהוא מחלוקת האם חומץ מועיל או לא וחלק מהפוסקים מקילים בחומץ חריף.
למעשה יש המקילים בזה ויש המחמירים. בדיוק כמו בצל ירוק. -
כנראה,
אבל הרי ע"פ הלכה מותר לאכול גם בצל חי, וא"כ אין שייך לדון שע"פ הכלל בהלכה שכבוש כמבושל, יהיה מותר לדידן לאכול כבוש, כי רבינו התיר מבושל בלבד.@חבר-אני אומנם בשיחות הר"ן כתוב שרבנו התיר במבושל. אך זיל בתר טעמא.שע"י הבישול יוצא החריפות (הארס של הבצל). וכיון שהמקור הוא בגמ' על אותו שאכל בצר ומת. והוא מצד 'חריפות הארס'. א"כ כאשר הבצל הוא כבוש כמבושל ופוק חזי שאין בו שום הרגשת חירפות ארס הבצל על כן ע"פ השיחה אמור להיות מותר. ומה שנהגו באומן יתכן שהוא משום סייג וגדר. וצ"ע האם מחוייבים לנהוג כן. או שאין לנו אלא מה שכתוב בשיחות הר"ן וזיל בתר טעמא וכנ"ל.
-
@חבר-אני אומנם בשיחות הר"ן כתוב שרבנו התיר במבושל. אך זיל בתר טעמא.שע"י הבישול יוצא החריפות (הארס של הבצל). וכיון שהמקור הוא בגמ' על אותו שאכל בצר ומת. והוא מצד 'חריפות הארס'. א"כ כאשר הבצל הוא כבוש כמבושל ופוק חזי שאין בו שום הרגשת חירפות ארס הבצל על כן ע"פ השיחה אמור להיות מותר. ומה שנהגו באומן יתכן שהוא משום סייג וגדר. וצ"ע האם מחוייבים לנהוג כן. או שאין לנו אלא מה שכתוב בשיחות הר"ן וזיל בתר טעמא וכנ"ל.
@נחום-בקר כבוש (בשמן, כמו בהערינג) הוא עדיין קצת חריף, מבושל אינו חריף כלל.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
