דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. מדברים תורה ד'
  4. שיח פתוח
  5. אבוקה של אור

למעבר לתורה ד' לחצו כאן

אבוקה של אור

מתוזמן נעוץ נעול הועבר שיח פתוח
25 פוסטים 10 כותבים 295 צפיות 2 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • 7 מחובר
    7272
    משתמש ותיק
    7 מחובר
    7272
    משתמש ותיק
    #1

    התחזקתי בעניין ראיית פני הצדיק
    שרק על ידי ההסתכלות זוכים להנצל מעצבות ותולדותיה ותאוות רעות
    ורציתי לבדוק לעומק את הנושא
    של לראות את הצדיק
    ולראות את עצמי עם הצדיק
    ולא להסתיר את הצדיק מעיני אחרים

    להלן מה שאנו יודעים

    1. הסתכלות על הספרים שפניו שכלו וחכמתו נמצאים בספריו הקדושים
      אולי בכלל זה אפשר להביא את צוואת רבי נתן
      "דף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו "יפוצו מעיינותיך חוצה". ותהיו חזקים בממון, ברצון ובטרחא"

    ואולי אפשר להביא גם לכאן את מה שרבנו אומר
    הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים
    כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
    שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
    שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
    וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת
    נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת
    הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
    שרבנו בחר להביא את דבריו בסדר הזה ולהיסמך על פסוקים אלו...

    1. הסתכלות על אנשיו של רבנו הקדוש
      אשרי העינים שראו את העינים...

    הרבי אמר "מיד כשנזכרים בי, נעשים כתינוק שנולד"! (שיח שרפי קודש ב, יז)

    "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ"

    "כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק"

    "אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
    כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת
    כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
    הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ
    הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ
    גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
    כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ
    אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה
    אַף עַל פִּי כֵן
    כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
    הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו
    וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ"

    מה אתם אומרים לאיפה אפשר להפליג
    אני חושב שכל סטיקר שמזכיר את רבנו בכלל זה

    א ח 2 תגובות תגובה אחרונה
    0
    • 7 7272

      התחזקתי בעניין ראיית פני הצדיק
      שרק על ידי ההסתכלות זוכים להנצל מעצבות ותולדותיה ותאוות רעות
      ורציתי לבדוק לעומק את הנושא
      של לראות את הצדיק
      ולראות את עצמי עם הצדיק
      ולא להסתיר את הצדיק מעיני אחרים

      להלן מה שאנו יודעים

      1. הסתכלות על הספרים שפניו שכלו וחכמתו נמצאים בספריו הקדושים
        אולי בכלל זה אפשר להביא את צוואת רבי נתן
        "דף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו "יפוצו מעיינותיך חוצה". ותהיו חזקים בממון, ברצון ובטרחא"

      ואולי אפשר להביא גם לכאן את מה שרבנו אומר
      הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים
      כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
      שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
      שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
      וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת
      נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת
      הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
      שרבנו בחר להביא את דבריו בסדר הזה ולהיסמך על פסוקים אלו...

      1. הסתכלות על אנשיו של רבנו הקדוש
        אשרי העינים שראו את העינים...

      הרבי אמר "מיד כשנזכרים בי, נעשים כתינוק שנולד"! (שיח שרפי קודש ב, יז)

      "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ"

      "כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק"

      "אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
      כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת
      כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
      הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ
      הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ
      גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
      כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ
      אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה
      אַף עַל פִּי כֵן
      כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
      הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו
      וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ"

      מה אתם אומרים לאיפה אפשר להפליג
      אני חושב שכל סטיקר שמזכיר את רבנו בכלל זה

      א מנותק
      איש הפלא
      משתמש רגיל
      א מנותק
      איש הפלא
      משתמש רגיל
      #2

      @7272 עיקר הענין הוא ראיית תואר פני הצדיק ממש, או גם בדמיון. אבל סטיקר של רבינו לא מזכיר לך את פניו. אז יש בזה את המעלה להזכר בדעתו ותורתו אבל לא קשור לראיית פני הצדיק. במחילה מכת״ר

      7 תגובה 1 תגובה אחרונה
      0
      • ב מנותק
        ברוך מאן
        משתמש ותיק
        ב מנותק
        ברוך מאן
        משתמש ותיק
        #3

        שיח שרפי קודש - חלק ג שנא‏
        נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

        שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד שֶׁנֵּלֵךְ עִם הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה

        אוצרבלוםא ב 2 תגובות תגובה אחרונה
        ישי משה
        1
        • א איש הפלא

          @7272 עיקר הענין הוא ראיית תואר פני הצדיק ממש, או גם בדמיון. אבל סטיקר של רבינו לא מזכיר לך את פניו. אז יש בזה את המעלה להזכר בדעתו ותורתו אבל לא קשור לראיית פני הצדיק. במחילה מכת״ר

          7 מחובר
          7272
          משתמש ותיק
          7 מחובר
          7272
          משתמש ותיק
          #4

          @איש-הפלא כתב:

          סטיקר של רבינו לא מזכיר לך את פניו. אז יש בזה את המעלה להזכר בדעתו ותורתו אבל לא קשור לראיית פני הצדיק. במחילה מכת״ר

          אתמהההה
          וכי קל בעינך
          להזכר בדעתו ותורתו

          פעם שמעתי שהסיבה שאין דיוקן של תואר פניו של רבנו דווקא מפני שעלינו לחתור ולבקש את דעתו שנמצא בספריו הקדושים

          וזה העיקר וגם בחייו עיקר החיפוש הוא אחר האור של הצדיק....

          א תגובה 1 תגובה אחרונה
          0
          • ב ברוך מאן

            שיח שרפי קודש - חלק ג שנא‏
            נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

            אוצרבלוםא מנותק
            אוצרבלום
            משתמש ותיק
            אוצרבלוםא מנותק
            אוצרבלום
            משתמש ותיק
            #5

            @ברוך-מאן כתב:

            שיח שרפי קודש - חלק ג שנא‏
            נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

            ראה פל"ח סי' ה' תנינא אות כ"ו, שחוש הראיה נתתקן גם עכשיו ע"י שמסתכלין על ציונו הק' ועל כלל הקיבוץ הק' המתאספין ומתקבצין אליו וכו', ובכל אחד מהקיבוץ בוודאי יש איזה בחי' הארה ונקודה קדושה שקיבל ע"י ההתקרבות לרבינו וע"י שנכלל בקיבוץ הק', ועיי"ש עוד, וכן שם בסי' מ' תנינא.

            תגובה 1 תגובה אחרונה
            0
            • ח מנותק
              חבר אני
              משתמש ותיק
              ח מנותק
              חבר אני
              משתמש ותיק
              #6

              בפל"ח גם בתורה זו מדבר על כך במפורש:
              "וגם מה שמבואר שם שהצדיק מפריש ומברר לו דרך הישר לפי שורש נשמתו, צריכין להאמין שגם עכשיו נעשה ענין זה ממילא, כי כשבא אל כלל הקיבוץ הקדוש שלו ורואה מדותיהם הקדושים ועבודתם אשר עובדים את ה' ומשתוקקים בכלות הנפש לילך בדרכיו הקדושים וכו', ויודע ומבין היטב שכל זה נמשך רק מקדושת אור נשמתו הקדושה ואור קדושת תורתו אשר שם מאיר אור פניו הקדושים וכו' כנ"ל, זה בחינת הסתכלות פני הצדיק, ועיין ליקו"ת סימן מ' ותבין שזה בחינת (ישעיה ל"ג) ביפיו תחזינה עיניך שהעיקר הוא בזמן אסיפת הקיבוץ הקדוש שלו,
              ועל ידי כל זה, מי שזוכה לקשר עצמו היטב לזה ומרגיש איזה הארה והתנוצצות הקדושה מזה בתוך לבו, זוכה על ידי זה לתקן המדות הנמשכין משני יסודות דומם צומח, וע"ש במאמר רבב"ח שאינו מזכיר שם כלל ענין ההסתכלות רק ההתקרבות, שזה בחינת ושדיוהו לגודא שהקריב את עצמו להצדיק וכו', והצדיק הוא בחינת ברית מלח עולם, וידוע כי מלח הוא פולט הדמים, על כן על ידי ההתקרבות להצדיק נתתקן המדות הבאים מדומם צומח שהם עצבות והתאוות הבאים מדמים עכורים וכו',
              נמצא מבואר בכאן שעיקר התיקון נעשה על ידי ההתקרבות וההתקשרות"

              תגובה 1 תגובה אחרונה
              אוצרבלום
              1
              • 7 7272

                התחזקתי בעניין ראיית פני הצדיק
                שרק על ידי ההסתכלות זוכים להנצל מעצבות ותולדותיה ותאוות רעות
                ורציתי לבדוק לעומק את הנושא
                של לראות את הצדיק
                ולראות את עצמי עם הצדיק
                ולא להסתיר את הצדיק מעיני אחרים

                להלן מה שאנו יודעים

                1. הסתכלות על הספרים שפניו שכלו וחכמתו נמצאים בספריו הקדושים
                  אולי בכלל זה אפשר להביא את צוואת רבי נתן
                  "דף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו "יפוצו מעיינותיך חוצה". ותהיו חזקים בממון, ברצון ובטרחא"

                ואולי אפשר להביא גם לכאן את מה שרבנו אומר
                הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים
                כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
                שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
                שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
                וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת
                נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת
                הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
                שרבנו בחר להביא את דבריו בסדר הזה ולהיסמך על פסוקים אלו...

                1. הסתכלות על אנשיו של רבנו הקדוש
                  אשרי העינים שראו את העינים...

                הרבי אמר "מיד כשנזכרים בי, נעשים כתינוק שנולד"! (שיח שרפי קודש ב, יז)

                "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ"

                "כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק"

                "אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
                כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת
                כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
                הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ
                הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ
                גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
                כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ
                אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה
                אַף עַל פִּי כֵן
                כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
                הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו
                וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ"

                מה אתם אומרים לאיפה אפשר להפליג
                אני חושב שכל סטיקר שמזכיר את רבנו בכלל זה

                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                ח מנותק
                חבר אני
                משתמש ותיק
                #7

                @7272 כתב:

                שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
                וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת

                הקשר של זה לראיית פני הצדיק - ראה ביאוה"ל (אות יט*):

                "בהעלאתו הנ"ל מדבריו הקדושים, להלבשת מדת השם אלקים בתמונות חלקי הנבראים. וכאשר מאלינו נדע ונבין, שהעיקר הוא פני תמונת המובחר שבכל הנבראים, שהוא מורינו ורבינו משה כנ"ל. מבאר יותר בהכרח ראיית פני מוריך, שכתב בסימן ח'. [וגם בדבר היניקה הנ"ל, המגיע משם לתכלית ההיפך, מבאר יותר בלשון הכתובים באזהרה הנ"ל, לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, לא תעשה וכו' כל תמונה]. כי לא קם עוד בישראל תכלית הזיכוך, כבתמונת פני משה. עד שזכו על ידו גם כל נפשות ישראל, לדברי ה' פנים בפנים, אנכי ולא יהיה לך כנ"ל:"

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                אוצרבלום
                1
                • 7 7272

                  @איש-הפלא כתב:

                  סטיקר של רבינו לא מזכיר לך את פניו. אז יש בזה את המעלה להזכר בדעתו ותורתו אבל לא קשור לראיית פני הצדיק. במחילה מכת״ר

                  אתמהההה
                  וכי קל בעינך
                  להזכר בדעתו ותורתו

                  פעם שמעתי שהסיבה שאין דיוקן של תואר פניו של רבנו דווקא מפני שעלינו לחתור ולבקש את דעתו שנמצא בספריו הקדושים

                  וזה העיקר וגם בחייו עיקר החיפוש הוא אחר האור של הצדיק....

                  א מנותק
                  איש הפלא
                  משתמש רגיל
                  א מנותק
                  איש הפלא
                  משתמש רגיל
                  נערך לאחרונה על ידי איש הפלא
                  #8

                  @7272 מובן מאליו שלא באתי להקל בעניין, רק לענ״ד הם עניינים שונים, ויש עניין בראיית פני הצדיק גם בלא להכיר תורתו שיזכר בה [לעומת זה להבדיל כשם שאסור להסתכל בפני ר*ע שלא ישפיע עליו בתואר פניו ששם נגלית הפנימיות]

                  תגובה 1 תגובה אחרונה
                  0
                  • ב ברוך מאן

                    שיח שרפי קודש - חלק ג שנא‏
                    נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                    ב מנותק
                    בעל מוח
                    משתמש פעיל
                    ב מנותק
                    בעל מוח
                    משתמש פעיל
                    נערך לאחרונה על ידי בעל מוח
                    #9

                    @ברוך-מאן כתב:

                    נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                    לצטט פל"ח זה קל!
                    עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
                    באות ט' רבינו כותב
                    וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
                    רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
                    דהיינו שהוא מדובק בצדיק
                    = הוא רואה את אנשי הצדיק

                    נָכוֹן, אַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים!👏

                    נ אוצרבלוםא נ ח 4 תגובות תגובה אחרונה
                    לב העולם אתה, אוצרבלום
                    2
                    • ב בעל מוח

                      @ברוך-מאן כתב:

                      נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                      לצטט פל"ח זה קל!
                      עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
                      באות ט' רבינו כותב
                      וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
                      רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
                      דהיינו שהוא מדובק בצדיק
                      = הוא רואה את אנשי הצדיק

                      נ מנותק
                      נחום בקר
                      משתמש ותיק
                      נ מנותק
                      נחום בקר
                      משתמש ותיק
                      #10

                      @בעל-מוח ההקבלה לא מדויקת לגמרי. כי שם מבואר שאותו אדם בתפלה. ואילו הפרפראות לא היה מסתכל על אנ"ש דיקא בעת תפלתם.

                      תגובה 1 תגובה אחרונה
                      0
                      • ל מנותק
                        לב העולם אתה
                        משתמש ותיק
                        ל מנותק
                        לב העולם אתה
                        משתמש ותיק
                        #11

                        הוא באמת לא סגר את זה עד הסוף אבל ההתחלה מבריקה!
                        אני חושב (אולי) לסגור את הפינה הזו - שלבוא לצדיק זה כמו להתפלל.
                        כי התכללות בא"ס זה כשבא לצדיק וגם בתפילה... (מוהרנ"ת אפילו מחבר ביניהם שכשבא לצדיק אז הצדיק עושה שיאיר לו בתפילתו - איפשהו בחושן משפט...)
                        אז כשהוא בא בר"ה וראה את כולם מתכללים בצדיק - זה אותו הרעיון של מי שמתפלל, שכש"רואים" אותו זה בחינה של "ראיית" פני הצדיק!
                        @נחום-בקר מה אומר??

                        נ תגובה 1 תגובה אחרונה
                        נחום בקר, בעל מוח
                        2
                        • ב בעל מוח

                          @ברוך-מאן כתב:

                          נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                          לצטט פל"ח זה קל!
                          עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
                          באות ט' רבינו כותב
                          וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
                          רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
                          דהיינו שהוא מדובק בצדיק
                          = הוא רואה את אנשי הצדיק

                          אוצרבלוםא מנותק
                          אוצרבלום
                          משתמש ותיק
                          אוצרבלוםא מנותק
                          אוצרבלום
                          משתמש ותיק
                          #12

                          @בעל-מוח כתב:

                          @ברוך-מאן כתב:

                          נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                          לצטט פל"ח זה קל!
                          עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
                          באות ט' רבינו כותב
                          וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
                          רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
                          דהיינו שהוא מדובק בצדיק
                          = הוא רואה את אנשי הצדיק

                          נפלא ביותר.
                          אמנם בפשטות מדובר על אותו אדם המתפלל שרואה את ההתנוצצות של אור אין סוף שמאיר לו בשעת תפילתו.

                          תגובה 1 תגובה אחרונה
                          בעל מוח
                          1
                          • ב בעל מוח

                            @ברוך-מאן כתב:

                            נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

                            לצטט פל"ח זה קל!
                            עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
                            באות ט' רבינו כותב
                            וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
                            רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
                            דהיינו שהוא מדובק בצדיק
                            = הוא רואה את אנשי הצדיק

                            נ מנותק
                            נחמד
                            משתמש ותיק
                            נ מנותק
                            נחמד
                            משתמש ותיק
                            #13

                            @בעל-מוח
                            לעניות דעתי ההבנה של הפרפראות כן נובעת מזה שהרבי חילק לשתי בחינות צדיק אחד בחינת משה אין והשני בחינת יהושוע מלכות ובאות ו כתב ששורש המלכות אש ובבחינה הראשונה כתב שראיית פני הצדיק היינו תלמיד חכם דאביק באור התורה עניין האש ואם כן התלמיד חכם המדובר הוא בחינת יהושוע

                            אומן, ראש השנה.

                            ל נ נ 3 תגובות תגובה אחרונה
                            0
                            • נ נחמד

                              @בעל-מוח
                              לעניות דעתי ההבנה של הפרפראות כן נובעת מזה שהרבי חילק לשתי בחינות צדיק אחד בחינת משה אין והשני בחינת יהושוע מלכות ובאות ו כתב ששורש המלכות אש ובבחינה הראשונה כתב שראיית פני הצדיק היינו תלמיד חכם דאביק באור התורה עניין האש ואם כן התלמיד חכם המדובר הוא בחינת יהושוע

                              ל מנותק
                              לב העולם אתה
                              משתמש ותיק
                              ל מנותק
                              לב העולם אתה
                              משתמש ותיק
                              #14

                              @נחמד
                              אז האם גם נתוודה לתלמיד???
                              אני חושב שהמושג תלמיד חכם זה חלק מהענווה שהוא מבין שזה לא שלו... ראה

                              תגובה 1 תגובה אחרונה
                              0
                              • נ מנותק
                                נחמד
                                משתמש ותיק
                                נ מנותק
                                נחמד
                                משתמש ותיק
                                #15

                                זה ברור שהרי בגמרא כתוב גברא רבא והרבי משנה זאת לצורבא מדרבנן
                                אך יש בזה גם משמעות שמחזקת את החילוק בין משה ליהושוע / יהודה / דוד.

                                אומן, ראש השנה.

                                תגובה 1 תגובה אחרונה
                                0
                                • ל לב העולם אתה

                                  הוא באמת לא סגר את זה עד הסוף אבל ההתחלה מבריקה!
                                  אני חושב (אולי) לסגור את הפינה הזו - שלבוא לצדיק זה כמו להתפלל.
                                  כי התכללות בא"ס זה כשבא לצדיק וגם בתפילה... (מוהרנ"ת אפילו מחבר ביניהם שכשבא לצדיק אז הצדיק עושה שיאיר לו בתפילתו - איפשהו בחושן משפט...)
                                  אז כשהוא בא בר"ה וראה את כולם מתכללים בצדיק - זה אותו הרעיון של מי שמתפלל, שכש"רואים" אותו זה בחינה של "ראיית" פני הצדיק!
                                  @נחום-בקר מה אומר??

                                  נ מנותק
                                  נחום בקר
                                  משתמש ותיק
                                  נ מנותק
                                  נחום בקר
                                  משתמש ותיק
                                  #16

                                  @לב-העולם-אתה חשוב לציין שהפרפראות לחכמה לא הוציא זאת מהדיוק בתורה דידן אלא מתורה קנג ותורה רל כפי שכותב בדבר מפורש. אלא שאנו ההולכים בדברי ראבר"נ נוכל לטרוח ולמצוא זאת במניה וביה בתורה דידן.

                                  תגובה 1 תגובה אחרונה
                                  0
                                  • נ נחמד

                                    @בעל-מוח
                                    לעניות דעתי ההבנה של הפרפראות כן נובעת מזה שהרבי חילק לשתי בחינות צדיק אחד בחינת משה אין והשני בחינת יהושוע מלכות ובאות ו כתב ששורש המלכות אש ובבחינה הראשונה כתב שראיית פני הצדיק היינו תלמיד חכם דאביק באור התורה עניין האש ואם כן התלמיד חכם המדובר הוא בחינת יהושוע

                                    נ מנותק
                                    נחום בקר
                                    משתמש ותיק
                                    נ מנותק
                                    נחום בקר
                                    משתמש ותיק
                                    #17

                                    @נחמד היכן רבנו מזכיר 'יהושע' בתורה ולו ברמז.
                                    כמו"כ היכן מצינו ענין 'תלמיד' חוץ מהמילה 'תלמיד חכם' שממנה בפשטות א"א לדייק כלל.

                                    מ תגובה 1 תגובה אחרונה
                                    לב העולם אתה
                                    1
                                    • נ נחום בקר

                                      @נחמד היכן רבנו מזכיר 'יהושע' בתורה ולו ברמז.
                                      כמו"כ היכן מצינו ענין 'תלמיד' חוץ מהמילה 'תלמיד חכם' שממנה בפשטות א"א לדייק כלל.

                                      מ מנותק
                                      מאיר לב
                                      משתמש ותיק
                                      מ מנותק
                                      מאיר לב
                                      משתמש ותיק
                                      #18

                                      @נחום-בקר

                                      @נחום-בקר כתב:

                                      היכן רבנו מזכיר 'יהושע' בתורה ולו ברמז.

                                      המקור הראשון לכך שכל המומתין מתוודין היה מעכן שלפני מותו התוודה בפני יהושע.

                                      וְאִם יַשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי, אֶבְרַח מִמְּךָ אֵלֶיךָ - אֶל מִי אֶבְרַח מֵעֲוֹנֹתַי, אִם לֹא אֵלֶיךָ, יוֹצֵר גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי, יוֹצֵר הַכֹּל - אֶל מִי אֶפְנֶה, אִם לֹא אֵלֶיךָ, אָבִי, צוּרִי וִישׁוּעָתִי.

                                      נ תגובה 1 תגובה אחרונה
                                      אוצרבלום
                                      1
                                      • מ מאיר לב

                                        @נחום-בקר

                                        @נחום-בקר כתב:

                                        היכן רבנו מזכיר 'יהושע' בתורה ולו ברמז.

                                        המקור הראשון לכך שכל המומתין מתוודין היה מעכן שלפני מותו התוודה בפני יהושע.

                                        נ מנותק
                                        נחום בקר
                                        משתמש ותיק
                                        נ מנותק
                                        נחום בקר
                                        משתמש ותיק
                                        #19

                                        @מאיר-לב יפה מאד - אך באותו זמן יהושע היה 'דבר אחד לדור' שעליו נאמר מאחז"ל זה.

                                        מ תגובה 1 תגובה אחרונה
                                        0
                                        • נ נחום בקר

                                          @מאיר-לב יפה מאד - אך באותו זמן יהושע היה 'דבר אחד לדור' שעליו נאמר מאחז"ל זה.

                                          מ מנותק
                                          מאיר לב
                                          משתמש ותיק
                                          מ מנותק
                                          מאיר לב
                                          משתמש ותיק
                                          #20

                                          @נחום-בקר הערה נכונה. אני בעיקר עניתי על האזכור של יהושע.
                                          בנוסף רואים מכאן דבר שונה קצת מיהודה שלא הועיל לו הווידוי אצל יעקב כי צריך את משה בעצמו.
                                          כי אצל עכן זה כן הועיל לכאורה, אף על פי שהצדיק יחיד הדורות היה עדיין משה

                                          וְאִם יַשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי, אֶבְרַח מִמְּךָ אֵלֶיךָ - אֶל מִי אֶבְרַח מֵעֲוֹנֹתַי, אִם לֹא אֵלֶיךָ, יוֹצֵר גּוּפִי וְנִשְׁמָתִי, יוֹצֵר הַכֹּל - אֶל מִי אֶפְנֶה, אִם לֹא אֵלֶיךָ, אָבִי, צוּרִי וִישׁוּעָתִי.

                                          נ תגובה 1 תגובה אחרונה
                                          נחום בקר
                                          1

                                          שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                                          נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                                          בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                                          הרשמה התחברות
                                          תגובה
                                          • תגובה כנושא
                                          התחברו כדי לפרסם תגובה
                                          • מהישן לחדש
                                          • מהחדש לישן
                                          • הכי הרבה הצבעות


                                          • התחברות

                                          • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                                          • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                                          • פוסט ראשון
                                            פוסט אחרון
                                          0
                                          • דף הבית
                                          • קטגוריות
                                          • פוסטים אחרונים
                                          • משתמשים