שאלות - אות ו'

[איש האשכולות]

אשכול זה מיועד לשאלות (-בלבד!) על אות ו'

לקריאת אות ו' לחצו כאן

וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קא:): לָמָּה טָעָה נְבָט. שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאַמָּתוֹ. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וּכְתִיב (משלי ח): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי. דְּקָיְמָא מִקָּמֵי סֵפֶר־ תּוֹרָה וְלָא קָיְמָא מִקָּמֵי צוֹרְבָא מִדְּרַבָּנָן.
וְזֶהוּ(במדבר לא): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. דָּבָר – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר, כְּמוֹ (קידושין פא.): נוּרָא בֵּי עַמְרָם. תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ – תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי אֵשׁ, הַיְנוּ וִדּוּי־ דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה, שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:

אשכול לשאלות בלבד!

תשובות, תגובות וכדו' ניתן להשאיר כאשכול חדש בקטגוריית שיח לומדים בתורה ד' עם קישור לפוסט השאלה,

ולהגיב בקטגוריה זו עם הלינק בלבד!

[לב העולם אתה]

למה רבינו מביא שני הסברים איך לקשור את המלכות לתורה?
לא היה מספיק רק הסבר אחד?
הניחא שאת ההסבר הראשון צריך בגלל "וכל דבר אשר יבוא באש" אבל למה צריך את ה"בי מלכים ימלוכו"?

[לב העולם אתה]

כשעושה חבילות חבילות של מצוות וכו', לכאורה החיבור נעשה ע"י וידוי ומה נכנס פה החבילות של מצוות?
ואת"ל שעדיין אחר הוידוי למרות שיצאו הצירופים זה לא התחבר, אז איפוא עניין זה נכנס לתוך המהלך הרציף של התורה?

[מדלג על ההרים]

נבט טעה אחר שראה שיצא אש מאמתו.
משמע שזה היה קודם שהיה רשע, וא"כ יש להבין באמת איזה סוג אש יצא ממנו שטעה אחריה. כי רבינו אומר כאן שיש ב' סוגי אש, אש של חמימות היצר, ואש התורה שיש אצל הת''ח שמתוודין לפניו

[מדלג על ההרים]

לשון רבינו: וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
יש לשים לב שהפסוק שהביא מקודם 'תמותת רשע רעה' בא מיד אחר הפסוק שמביא כאן 'שומר כל עצמותיו'.
ובעצם כל פרק זה מדבר שם הרע וההפסד של הרשעים ועושי רע. וקורא מי האיש החפץ חיים שיסור מרע ויעשה טוב, והולך ומפרט בכל הפסוקים את הרווחים מהמצוות, וביניהם רווח זה שהמצוות שומר כל עצמותיו של האדם, וכפירוש רבינו 'שמחבר' את העצמות שנשברו מהעבירות.
אך צ"ע איך מרומז בפרק זה עניין הוידוי, אחר שמביא משם שני פסוקים על עניינים הסובבים סביב עניין הוידוי לפני הת''ח. [הגם שלא מביא על עצם הוידוי ממש,]

[מדלג על ההרים]

וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
האם קיום המצוות הוא עצה נוספת לוידוי דברים בשביל לחבר שברי העצמות, [וא"כ מדוע היו עצמותיו של יהודה מגולגלות, שמשמע שלא מועיל עצה אחרת חוץ מוידוי]
או נאמר, שהם רק 'מחברים העצמות' אך לא מוציאים ומתקנים הבניין והצירופים רעים, וכן תיקון מלכות דקדושה