דילוג לתוכן

שיח לומדים בתורה א'

26 נושאים 492 פוסטים

שיח לומדים - דיונים, בירורים, קשרים וכל מה שקשור לתורה א'

ללימוד תורה א'

קטגוריות משנה


  • פינה לשיח מיניה וביה (בלבד!) בתורה א'

    1 24
    1 נושאים
    24 פוסטים
    נ
    @ברוך-מאן התורה בעצמה יש בה סם חיים וסם המות. צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. האות תי"ו שמוזכרת היתה תי"ו חיים ונהפכה לתי"ו מות. הרעיון הוא - שכל דבר שבעולם מצד החומר שבו הוא 'מת', ומצד החיות אלוקות שבו הוא 'חי'. כאשר מתחברים לחיות אלוקות, היינו התורה המולבשת בדבר, מתחברים לשכל ולחכמה (המחיה את בעליה). ובזה כוללים את הדבר בבורא ואזי מתעלה הדבר לחיי נצח. וכאשר מתעסקים עם חיצוניות הבריאה היינו החלק הגשמי (כעשיו) אזי מתעסקים עם חלק ה'מת' שבבריאה. וזהו צדיקים במיתתם קרוים חיים (יעקב אבינו לא מת). ורשעים בחייהם קרוים מתים.
  • מה זה "תפילות ובקשות"? [לא מיניה וביה]

    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    13 צפיות
    נ
    @ברוך-מאן פתיל הוא ודאי לשון התקשרות, ושייך להתקשרות עצמו בשכל ובחכמה שבכל דבר, שהתבאר שהוא הכרת השי"ת ורצונו. ושם בתורה ב נזכר כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, סְמוּכִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר, משמע שהסמיכות היא חלק מהכרתו ביותר.
  • להסתכל בשכל של כל דבר - התבטל או נשאר?

    18
    1 הצבעות
    18 פוסטים
    144 צפיות
    נ
    @ברוך-מאן ולהרחבת הרעיונות ללומדים. בתורה פד תנינא - דַּע, שֶׁעִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הוּא שַׁעַר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדָעִין לֵהּ. כִּי תְּפִלָּה הִיא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ק"ט) "וַאֲנִי תְפִלָּה"; וּתְפִלָּה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל): "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי", תַּרְגּוּמוֹ: 'לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת':‏ וּבִשְׁבִיל זֶה עַל פִּי רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת. כִּי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֲנִי, הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל א): "וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה". וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת, אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַיְנוּ גַּדְלוּת, שֶׁגַּדְלוּת הִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּדֵּל וְלִמְלֹךְ. וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכֹחַ, בָּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ בַּתְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָצֵאת מִגָּלוּתָא. וְזֶה (תְּהִלִּים ס"ח): "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים עַל יִשְֹרָאֵל גַּאֲוָתוֹ". כַּד הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, גּוֹבֶרֶת עַל יִשְֹרָאֵל, הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּכֹחַ וּתְחַזְּקוּ אֶת אֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲנִי:‏ ובשיחות הר"ן שיחה קד - "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש" (קדושין ל:). כי לפעמים הוא (הינו הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שם):‏ "אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ". וזהו אם פגע בך מנוול זה. פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות כו:). הינו כשהמנוול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנזכר לעיל:‏ ויש לציין שהגמ' בברכות כו לומדת שפגיעה לשון תפילה על יעקב אבינו שנאמר בו ויפגע במקום ההוא שתקן תפילה. ותקן תפלת ערבית שהיא בזמן אופל וחושך.
  • להכניס את הרע אל הקדושה?

    22
    7 הצבעות
    22 פוסטים
    177 צפיות
    7
    מזכיר את הסיפור שכך הצילו ילדים מהמנזרים " יום אחד, בשנת 1946, הגיע הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג למנזר גדול, שנודע למקום שבו הוסתרו ילדים יהודים, שנשלחו אליו בידי הוריהם כדי להגן עליהם מאימת הנאצים שהשתוללה באירופה. כעת, הגיע זמנם של הילדים לשוב הביתה. הרב פנה לאם המנזר והודה לה על שהצילה את חייהם של הילדים, וביקש ממנה להשיבם לעם היהודי, כעת משתמה המלחמה. הנזירה הסכימה ברצון להיעתר לבקשה, אבל שאלה את הרב: "איך תדע מי ממאות הילדים במנזר הם יהודים?" אחרי הכול, חודשים רבים חלפו מאז שהוריהם שלחו אותם לשם, ורבים מהם היו באותה עת רק פעוטות. הרב הרצוג הבטיח לאם המנזר שידע. הוא ביקש לקבץ את כל הילדים באולם גדול, עלה לבמה וקרא בקול גדול: "שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד!" תכף ומייד מיהרו אל הבמה עשרות ילדים כשהם צועקים "אמא!" ו"אבא!" בעיניים דומעות. רבים מהם התייפחו ללא שליטה. אף שרק מעטים מהילדים זכרו פרטים רבים מחייהם הקודמים, למשמע קריאת 'שמע' הם הוצפו באחת בזיכרונות של דקלום המילים הללו עם הוריהם לפני השינה.
  • מה הכוונה מה זה אומר שהתפילה והבקשה מתקבלת?

    4
    2 הצבעות
    4 פוסטים
    36 צפיות
    י
    עד שמגיעים לאור הלבנה כאור החמה ולכאורה בפשט זה עיקר התפילה. דהיינו ביאת המשיח והתיקון השלם.
  • בירור מה הוא מפורסם של שקר לפי תורה א'

    16
    -2 הצבעות
    16 פוסטים
    236 צפיות
    כ
    הכל טוב כולם מתחדשים אני מסתכל על ר' שלמה ברוך זצ"ל ומתבונן לאיזה אמת יכולים לחטוף אם נשמע באמת לרבינו
  • מה מיוחד ב"שמות"?

    הועבר
    12
    5 הצבעות
    12 פוסטים
    58 צפיות
    נ
    @לב-העולם-אתה אהי"ה - דא אנא זמין למהוי. כל דבר שהוא הולך להיות. היינו עתיד, שייך לשם אהי"ה. אך מדבריך אני מבין שאתה רוצה קשר למהות שם 'אהי"ה'. ולזה כעת אין לי ביאור. אך עיין בביאור הליקוטים אותיות כב-כג. ותמצא שייכות.
  • האם יש דבר כזה "חכמה דסט"א"?

    18
    0 הצבעות
    18 פוסטים
    150 צפיות
    נ
    @Chaim-Klein בכללות חכמה דס"א, היא לקחת את החכמה האלוקית המונחת בבריאה. ולקשרה לצורכי עצמו. ולא לקשרה למה שהבורא מכוון בגילוי חכמתו שבבריאה. אך כיון שזה בסה"כ הכנסת החכמה האלוקית הקיימת בבריאה לצורכי עצמו. זה לא נחשב לחכמה שלהם. (ועיין בתורה לה, א. שרבנו מדבר על חכמות חיצוניות ומגדיר זאת כקנה המחסר מקום הקדושה שעליו נבנים המידות רעות. כלומר שהחכמה החיצונית היא בסה"כ מחסרת את תכלית החכמה האלוקית. ועל ידה נבנים המידות הרעות והתאוות של או"ה. שלצערנו כפי שאנו מתפעלים מהם זה נקרא שנפל חן וחשיבות אמיתי לחשיבות וחן של העכו"ם).
  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'

    39
    0 הצבעות
    39 פוסטים
    333 צפיות
    ל
    @7272 כתב: מה הלשון. ירגיז איך אתה מרגיז עם היצר הטוב את היצר הרע? מה בדיוק הרוגז ונתן לכם לב רגז אל תרגזו בדרך רגזו ואל תחטאו - היו יראים (רשב"ם)
  • לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו

    5
    2 הצבעות
    5 פוסטים
    47 צפיות
    ל
    @ברוך-מאן אני חוטף חלישות הדעת
  • חן דקדושה ולהיפך - תגובות

    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    31 צפיות
    פ
    דוד-שדה כתב: ברשותך אחדד את השאלה לגבי החן רבנו מביא שנתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי ולבסוף מסיים נתקבלים התפילות והבקשות . אך האם משמע לכא' שיש משהו גם בבקשה גשמית? התכוונתי שבשביל להתחיל לענות על השאלות האלה צריך לברר קודם מה הם הבקשות, כלומר על מה ולמה הוא מבקש.
  • אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ

    6
    1 הצבעות
    6 פוסטים
    38 צפיות
    ל
    כשהתמקדתי היום בלימוד התורה במבואה הזו, עלו לי כמה כיוונים מעניינים, והרי הם לפניכם ככתבם: א. 'פגע' זה בפשט הפך ה'שלימות' - חסרון. אז : האם המלכות דסט"א גם היא חוקקת בנו? ואם כן, אז מהו החן 1) שלה 2) ושל דבריה שעל ידו היא חוקקת לה מקום בליבינו? ואולי זה "החשיבות והחן שהוא אצלם", שעל ידו נחקק בליבינו מקום לחיסרון ופגיעת ה'מנוול'? והאם זה קשור למוב"פ שהיא "מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ"? ואולי זה גם קשור ל"וחפרה הלבנה", שהחפירה היא כחקיקה? והאם זה קשור ל"ויבז עשיו את הבכורה" - שהוא בז וחיסר לכאורה מעצמו (-הבכור)? ב: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח... שנאמר: 'הוי כל צמא לכו למים', ונאמר: 'אבנים שחקו מים' " ע"כ מהמבואה. הניצחון על האבן הינו בשחיקה איטית (-מים). האם זהו ההפך מהתגלות הלב - שרוצה הצלחה בשטח? והרי גם עשיו בחר להסתכל על הנזיד שמול עניו ולא השכיל להיישיר מבט למרחקים לבכורתו!? ג. התיקון של ה 'תורה' הינו גם למי שכבר 'נפגע' מהמנוול. הנקודה הזו חוזרת על עצמה בהמשך התורה: "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". וראה נקודה הבאה. ד. "כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל". לכאורה משמע, שגם בתוך אפילת הסט"א יש שכל שיכול להאיר לנו איך להתקרב ע"י הסט"א עצמה להשי"ת! (ואולי זה קשור ל 'נימוח'? - פעולה איטית וקשורה ולא משהו אגרסיבי?) ה. האם ה 'חי"ת' שמאחורי ה'נו"ן' דסט"א הוא הבוז? - שמאחורי כל דבר יש בוז?
  • מי יתן לי את ה'כח' בשביל ללמוד תורה ב'כח'??

    50
    1 הצבעות
    50 פוסטים
    269 צפיות
    ל
    הכל טוב ויפה, רק אסור לשכח שבתורה 'סתם' יכול להתלבש היצה''ר, ודווקא בתורה שהיא 'בכח' מדובר פה.
  • טיפול רגשי גירסת עשיו!!!

    7
    2 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    B
    @איש-היער כתב: הרעיון של מודעות עצמית באמת יכול לקבור אותך אם אתה חושב ש'מה שאני יודע זה הכול', שזה "לגלות מה שבליבו" - וזהו! חיבור בלעדי למה שקיים. שמעתי פעם אמרה כזו אין משעובד וחסר תקווה מזה המאמין בטעות שהוא אדם חפשי " זה לא בדיוק על מודעות, אבל אפשר לומר את האמרה הזו גם על הטיפולים
  • זה כנגד זה - כי בעל עברה הוא משוגע - באהבתה תשגה תמיד

    1
    5 הצבעות
    1 פוסטים
    36 צפיות
    אין תגובות
  • מה הם עוונותינו הרבים?

    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    138 צפיות
    B
    @ברוך-מאן כתב: כי גימיני משקר במראי מקומות יפה שעברת לבדוק את כל המ"מ
  • תורה א' דפוס ראשון

    23
    0 הצבעות
    23 פוסטים
    160 צפיות
    פ
    @יאשע-הלברשטאם כתב: וכאן התשובה לשאלה שנידונה באשכולות אחרים, בהכרח לימוד ליקו"ה בשביל הלימוד בעיון. כי בליקו"ה אתה מוצא את היסודות האמיתיים שאותם תגלה בליקו"מ. מסכים ב100% שחייב ללמוד ולדעת את הלקו''ה בשביל להיות חסיד ברסלב וכ''ש בשביל לעיין בלקו''מ, אבל רק לא לומר שא''א להבין תורה א' בלי הלקו'''ה שעליה ח''ו. דוגמא לדבר - הצדיקים הדביקים במלכות דק', ללא הקדמות נכונת אנו עלולים לחשוב שהם הצדיקים הנקראים כן בפי 'העולם', אולם לאחר שגילה לנו מוהרנ''ת שעיקר הצדיקים שבדור הם אותם שנתקרבו ונקראו ע''ש הצדיק שבדור [הל' ברכת השחר ה' ג'] שוב לא נטעה בדבר זה. ואפ' נמצא את זה בתורה עצמה. שעכשיו החן [שהנ' זה המלכות] האמיתי של ישראל נפל, ומכאן שלא כדברי 'העולם' שאצלם החן נפול, ואין אנו למדים מהם מי הם הצדיקים שעליהם רבינו מדבר כאן.
  • האם שואלים שאלה כזאת?

    33
    2 הצבעות
    33 פוסטים
    236 צפיות
    J
    אני לא יודע אם מוכרח להבין את הליקוטי הלכות כדי להבין את התורה, אולי כן אולי לא, מה שכן בטוח הוא, שמוכרחים לבדוק היטב את ההוואי של הליקוטי הלכות, את האוירה, כדי לראות איך הוא לומד תורה, מה הוא מחפש בתורה, ומה הוא מוציא מתורה, ובאיזה מבט מסתכלים על תורה.
  • אני הולך למות!!

    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    75 צפיות
    י
    @מלך כתב: אולי אחרת. גם נכון אמריי הם ע"פ הכלל החמישי, עי' רש"י ושפ"ח שם
  • נפל פיתא בבירא ?!

    62
    0 הצבעות
    62 פוסטים
    525 צפיות
    ר
    אשריך, לא התכוונתי להעביר עליך ביקורת, רק רציתי לדון את כולם לכף זכות, ושננסה כולם לחזור לדבר דברי חן! צריכים לזכור כל יום מחדש: אשרינו שיש לנו תורה, אשרינו שיש לנו את התורה של רבינו, ואשרינו שאנו מנסים ללכת בתורתו הקדושה!!!
  • למה צריך את בחי' הנון

    הועבר
    33
    1 הצבעות
    33 פוסטים
    254 צפיות
    י
    @חבר-אני כתב: במעשה מחכם ותם אנו יודעים שהם שני הפכים. במעשה מחכם ותם מבואר שע"י התמימות שלו הוא זכה לכל החכמות "ונתקבל הדבר בעיני התם, ואמר: מה אכפת לי אם אלמד חכמות ולשונות?! ותכף עלה על דעתו, שחברו החכם אמר לו שאי אפשר בשום אפן שהוא יבוא על שלו, והנה עתה כבר בא על חכמתו, (ואף על פי כן, אף על פי שכבר היה יודע חכמות, לא היה משתמש עם החכמות כלל, רק נהג הכל בתמימותו כבראשונה.) [א.ה. בליקו"ה מבאר שגם כשמגיע אל החכמה והשכל צריך לעשות עצמו כשאינו יודע כלום, ואז מגיע לחכמה ולשכל היותר גבוה וכו'] וכן בהמשך: "ראה, אתה אמרת שאתה יכול לבוא על שלי בקל, ואני לא אוכל לבא על שלך, ראה שאני כבר באתי על שלך כנ"ל" וזה מה שמבואר פה בתורה שע"י הנו"ן, הצמצום - התמימות - זוכה לחכמה האמיתית