להכניס את הרע אל הקדושה?
-
נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים? -
זה אותו עיקרון של "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" ?
המימרא של המושכהו לביהמ"ד זה מתחיל בעם פגע בך מנוול זה מושכהו לביהמ"ד
יש בזה כמה ביאורים כמו הפשוט כשיש לאדם ניסיון אז מושכהו לביהמ"ד
ויש עוד הסבר ששמעתי שגם כשאדם לומד תורה שלא לשמה זה טוב שמתוך שלא שלמה יבוא לשמה -
זה אותו עיקרון של "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" ?
המימרא של המושכהו לביהמ"ד זה מתחיל בעם פגע בך מנוול זה מושכהו לביהמ"ד
יש בזה כמה ביאורים כמו הפשוט כשיש לאדם ניסיון אז מושכהו לביהמ"ד
ויש עוד הסבר ששמעתי שגם כשאדם לומד תורה שלא לשמה זה טוב שמתוך שלא שלמה יבוא לשמה -
הדברים נהירין,
ההסתכלות בשכל הדבר, מהפכת את הדבר מבחינת עשו לבחינת יעקב.
כשאני מסתכל על כל דבר גשמי בחיצוניות והתגלות הלב, הרי זה יצר הרע.
אבל כשאני זוכר שיש בזה פנימיות, היינו שאני זוכר מי ברא כל אלה, הרי זה כבר עניין אחר לגמרי. -
א] איך זה קשור לכלל י"ג -אשמח להבין
ב] יש קושי בדברי רבינו בעניין המשיכה, כי בתחילה רבינו מביא מאמחז"ל "לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, אי אזיל מוטב וכו'. הרי שעדיף שהוא יילך.
ג] ובאמת עוד יותר קשה שרבינו בעצמו מחבר את זה למאמר הגמרא "משכהו לבית המדרש" ועיין במהרש"א וצ"ע.ואגב, אונקלוס, המוזכר פעמיים בתורה, משך לבית המדרש את היצר הרע ועל ידי עסק התורה גייר הרבה רומאים (עבודה זרה י"א)
-
נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?אולי יש לומר על פי הגמרא
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הֲלֹא אִם תָּטִיב שְׂאֵת וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ
לכאורה למה צריך תבלין עדיף להתנתק מהיצר הרע?
ומה התורה מתבלנת ומטעימה את היצר?ולמה אי אפשר להתגבר על היצר הרע גם בלי ללמוד תורה אם אדם הוא גיבור למה צריך ללמוד תורה בשביל לנצח?
ואולי יש לומר
כל מה שברא השם יתברך יש בו רצון ושכל וכוונה שיקרב אותו להשם יתברך על ידי אותו הדבר
ואם אדם חפץ בתבונה ורוצה למשול על היצר הרע ומאמין באמונה שלמה שהשם רוצה בטובתו לקרב אותו אל התכלית על ידי זה נמצא שהיצר הרע מוסיף לא טעם ועניין בחיים ולא הפוך והכל בכוח התורה -
א] איך זה קשור לכלל י"ג -אשמח להבין
ב] יש קושי בדברי רבינו בעניין המשיכה, כי בתחילה רבינו מביא מאמחז"ל "לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, אי אזיל מוטב וכו'. הרי שעדיף שהוא יילך.
ג] ובאמת עוד יותר קשה שרבינו בעצמו מחבר את זה למאמר הגמרא "משכהו לבית המדרש" ועיין במהרש"א וצ"ע.ואגב, אונקלוס, המוזכר פעמיים בתורה, משך לבית המדרש את היצר הרע ועל ידי עסק התורה גייר הרבה רומאים (עבודה זרה י"א)
@יהושע-קליין בקשרי התורה בענין הלבנה מבואר שיש ב' בחינות.
א. הלבנה מקבלת אור מהשמש - היינו שהיא מעצמה חשוכה אך מאירה מכח השמש.
ב. שאור הלבנה נעשה כאור החמה.
ובהקבלת הדברים - א. להתנתק מהיצה"ר ולקבל אור התורה.
ב. להשלים פגם המלכות (הלבנה) עד שתהיה כשמש ממש וליכא יצה"ר בעולם.
(אתכפיא - התהפכא). -
א] איך זה קשור לכלל י"ג -אשמח להבין
ב] יש קושי בדברי רבינו בעניין המשיכה, כי בתחילה רבינו מביא מאמחז"ל "לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, אי אזיל מוטב וכו'. הרי שעדיף שהוא יילך.
ג] ובאמת עוד יותר קשה שרבינו בעצמו מחבר את זה למאמר הגמרא "משכהו לבית המדרש" ועיין במהרש"א וצ"ע.ואגב, אונקלוס, המוזכר פעמיים בתורה, משך לבית המדרש את היצר הרע ועל ידי עסק התורה גייר הרבה רומאים (עבודה זרה י"א)
איך זה קשור לכלל י"ג -אשמח להבין
כבר כתבתי לעיל
יאשע-הלברשטאם כתב:
הרה"ח ר' ינ"א טוען... , ע"ש כי קיצרתי "מאוד".
בקיצור, עיין שם ותמצא נחת ולא תהיה נחות רק תבוא לחתונה...
-
איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?אולי יש לומר על פי הגמרא
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הֲלֹא אִם תָּטִיב שְׂאֵת וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ
לכאורה למה צריך תבלין עדיף להתנתק מהיצר הרע?
ומה התורה מתבלנת ומטעימה את היצר?ולמה אי אפשר להתגבר על היצר הרע גם בלי ללמוד תורה אם אדם הוא גיבור למה צריך ללמוד תורה בשביל לנצח?
ואולי יש לומר
כל מה שברא השם יתברך יש בו רצון ושכל וכוונה שיקרב אותו להשם יתברך על ידי אותו הדבר
ואם אדם חפץ בתבונה ורוצה למשול על היצר הרע ומאמין באמונה שלמה שהשם רוצה בטובתו לקרב אותו אל התכלית על ידי זה נמצא שהיצר הרע מוסיף לא טעם ועניין בחיים ולא הפוך והכל בכוח התורהנמצא שהיצר הרע מוסיף לא טעם ועניין בחיים
אולי טעות כתיב, והתכוונת מוסיף לו?
ואם אכן כך, כמדומני שיש ביאוה"ל איפשהוא שמדבר על זה. למה לא למצוא את השכל שבכל דבר, גם בדברים הרעים?
ואיני זוכר תירוצו@יהושע-קליין
זוכר דבר כזה? -
נמצא שהיצר הרע מוסיף לא טעם ועניין בחיים
אולי טעות כתיב, והתכוונת מוסיף לו?
ואם אכן כך, כמדומני שיש ביאוה"ל איפשהוא שמדבר על זה. למה לא למצוא את השכל שבכל דבר, גם בדברים הרעים?
ואיני זוכר תירוצו@יהושע-קליין
זוכר דבר כזה?אולי טעות כתיב, והתכוונת מוסיף לו
כן כמובן
שכל העניין של היצר הרע שאדם זוכה להתגבר עליו ולעבוד את השם במשנה מרץ
שהשם יתברך נתן מקום להתחזק ולהמליך את השם אפילו שלפי האמת השם יתברך מולך על העולם כולו
גם בלי שום מעשה שלנו
והשם עשה שכאילו יש מקום פנוי מכבודו ואנו זוכים להמליך את השם גם במקום זה
וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל -
נמצא שהיצר הרע מוסיף לא טעם ועניין בחיים
אולי טעות כתיב, והתכוונת מוסיף לו?
ואם אכן כך, כמדומני שיש ביאוה"ל איפשהוא שמדבר על זה. למה לא למצוא את השכל שבכל דבר, גם בדברים הרעים?
ואיני זוכר תירוצו@יהושע-קליין
זוכר דבר כזה?@ברוך-מאן
זוכר כזה דבר, אבל לא בטוח איפוא, דווקא נראה לי שלא בביאור הליקוטים -
ישנו מקום נוסף להכנסה של הרע אל הקדושה.
אם כי בשורש זה אותו דבר, רק בשלבים שונים.
בתורה מבואר שע"י שזוכה לח"ן גורם לכך שיחקק מקום בלב המתבקש לקבל את הבקשה.
אם נתבונן בזה נגלה, שבכדי שהבקשות שלנו יתקבלו צריך חקיקה בלב. והרי כשיוצרים חקיקה ממילא נוצר חיסרון בלב המתבקש, כי חקיקה יוצרת חיסרון - מקביל לחיסרון של הלבנה שהייתה כמו השמש, ונחסרה, ורק על ידה אפשר לקבל מאור החמה.
וכאן מגיע רבינו והופך את חסרון, והחלל הפנוי הזה - לדרך היחידה שבה הבקשות והתפילות מתקבלין!
והתוצאה של זה היא שהמלכות עולה לשורשה מבין הקליפות, דווקא מהחלל שהם כביכול יצרו.
הוי אומר, החלל והחיסרון שגרם לנפילה, הם אלו שהופכים להיות כלי להשגת אור החכמה.
-
ישנו מקום נוסף להכנסה של הרע אל הקדושה.
אם כי בשורש זה אותו דבר, רק בשלבים שונים.
בתורה מבואר שע"י שזוכה לח"ן גורם לכך שיחקק מקום בלב המתבקש לקבל את הבקשה.
אם נתבונן בזה נגלה, שבכדי שהבקשות שלנו יתקבלו צריך חקיקה בלב. והרי כשיוצרים חקיקה ממילא נוצר חיסרון בלב המתבקש, כי חקיקה יוצרת חיסרון - מקביל לחיסרון של הלבנה שהייתה כמו השמש, ונחסרה, ורק על ידה אפשר לקבל מאור החמה.
וכאן מגיע רבינו והופך את חסרון, והחלל הפנוי הזה - לדרך היחידה שבה הבקשות והתפילות מתקבלין!
והתוצאה של זה היא שהמלכות עולה לשורשה מבין הקליפות, דווקא מהחלל שהם כביכול יצרו.
הוי אומר, החלל והחיסרון שגרם לנפילה, הם אלו שהופכים להיות כלי להשגת אור החכמה.
-
אם יורשה לי להוסיף
שהחקיקה נמצאת להלן בהלבשה, שחוקקים על המקל את השמות.
ומבואר שם, שהמקל הוא אות ו', שהוא התורה.א"כ המקום שחוקקים בו הוא התורה, שכביכול מחסרים את התורה ע"י התפילה.
היתכן?!חזק ביותר.
לפי דבריך יוצא דבר מעניין.
כשאוחזים במקל בפני עצמו יש סכנה שיראו בו את חזות הכל, ושוב לא יבקשו את החכמה שהיא השורש שלו.
לכן, הזכיר רבינו שאין די במקלות, אלא חייבים את החקיקה של השמות, שהם אלו שמפעילים את הכח הפנימי של המקל.
ובנמשל הוא התורה הקדושה, שאפשר להסתכל עליה כמקל בפני עצמו, ואפשר להסתכל על שמות ה' שבתוכה שמחיים אותה שהם אלו שנותנים כח בבריאה כולה, (בבחינת אסתכל באורייתא וברא עלמא).
הן אמת, שלפעמים התורה משמשת כמקל המגרש את הרוח שטות, אבל דווקא החקיקה במקל עצמו - בתורה עצמה, מגלה את הפנימיות של שמות ה' - שורש הבריאה, ושלא משנה באיזה חושך המלכות שלנו נמצאת, השמות הללו, נותנות בה חיים וכח לשוב לעלות כבתחילה.
ולא די בכך, אלא בתוספת כח חדש, מעומק חושך הלבנה, שאורה יהיה כאור החמה, בהתחדשות תמידית.
-
@ברוך-מאן
מהדברים שלך יכול להתבהר במהלך התורה עצמה שהתורה היא בחינת המקל בחינת הוא"ו ושם צריך חקיקה, שאותה החקיקה היא הצמצום, כי השכל (שכל התורה) הוא אור גדול ומאיר בכל דרכיו וכו' וצריך בחינת נו"ן - צמצום, וזו החקיקה והצמצום שבתורה.
וזהו דחקיק עליה אהיה אשר אהיה - אהיה דא אני זמין למהוי, היינו שאני מכין את עצמי להיות, וזו ההכנה היא עצמה בחינת צמצום בחינת חקיקה.וברמזים המתנוצצים שמא אפשר עוד לומר, שהתורה היא בחינת לב שמתחלת בבי"ת - בראשית, ומסיימת בלמ"ד - לעיני כל ישראל. ובצמצום הנו"ן נחקק מקום "בלב", בתורה שנקראת לב, שעל ידי זה זוכים לקבל את חכמת התורה באופן המתוקן.
וכנגד זכיה לחכמת התורה בחינת חי"ת, בתיקון הצמצום והנו"ן, מתלבש היצר במצוות, היינו מתלבש בתוך התורה שהיא בחינת לב כנ"ל, ומביא את האדם שלא ילמד באופן המתוקן של צמצום הנו"ן לקבל החי"ת, אלא "בהתגלות ליבו", ליבו דיקא היפך בחינת חכמת התורה שהיא בחינת לב.
(וברמזים על רמזים, אפשר לרמז שהיצה"ר נקרא "גל" - האי גלא, ואותו ה'גל' זהו תוספת אחד על מנין 'לב', ואותה תוספת היא בחינת וא"ו, שכידוע וא"ו בחינת מוסיף על הראשונים, היינו שרוצה להוסיף מהתגלות ליבו, ולא להצתמצם לחכמת התורה. וזהו התגלות "לבו" - ל'ב' ו', היינו תוספת ו' שמוסיף מלבו על חכמת התורה בתיקון הצמצום.
ומזוית נוספת, ל'ב' ו' - היינו שלוקח אל הלב שלו את המקל הרמוז באות ו', ולא משתמש בו לקיים ומחינן ליה באלותא וכו'. ונמצא עפי"ז מבואר שבתוך הקלקול - התגלות לבו, נרמז התיקון בהכאת לב האבן (היפך אב ובן - יעקב ויוסף כחדא חשיבי שזכו לחן), היינו הכאת היצר המנוול שפגע בו.
ועוד יש לרמז עפ"י הכלל של זה כנגד זה, דכנגד אותו מנוול שבו צריך לקיים "ומחינן ליה באלותא", מתגלה שזהו עבודתו של אותו מנוול שרוצה לקיים בנו עם אלוותא "ומחינן" חס ושלום.
ואותו "ומחינן" שרוצה היצר לקיים בנו, זהו השפלת החן והחשיבות של איש הישראלי, שלא יתגלה החן והחשיבות שלנו, וזהו שבתיבת "ומחינן" אותיות ח"ן ואותיות נו"ן, ואותיות מ"ח (שכנגד החכמה).וכמו שבמקל עצמו יש ב' בחינות - בחינת מקל ובחינת השמות החקוקים, כך היצר רוצה להפיל ולקיים בנו "ומחינן" בב' בחינות, בבחינת מקל רמוז המכה והנפילה. ובחינת השמות החקוקים במקל זהו בחינת קמיע לשמירה להבא, וכנגד זה אותו מנוול רוצה להמשיך כח היאוש להזדקן בחטאים והנפילות שזהו בחינת מלך זקן, בלא התחדשות בבחינת שם אהי"ה - דא אנא זמין למהוי בהתחדשות.)
-
אם יורשה לי להוסיף
שהחקיקה נמצאת להלן בהלבשה, שחוקקים על המקל את השמות.
ומבואר שם, שהמקל הוא אות ו', שהוא התורה.א"כ המקום שחוקקים בו הוא התורה, שכביכול מחסרים את התורה ע"י התפילה.
היתכן?!חזק ביותר.
לפי דבריך יוצא דבר מעניין.
כשאוחזים במקל בפני עצמו יש סכנה שיראו בו את חזות הכל, ושוב לא יבקשו את החכמה שהיא השורש שלו.
לכן, הזכיר רבינו שאין די במקלות, אלא חייבים את החקיקה של השמות, שהם אלו שמפעילים את הכח הפנימי של המקל.
ובנמשל הוא התורה הקדושה, שאפשר להסתכל עליה כמקל בפני עצמו, ואפשר להסתכל על שמות ה' שבתוכה שמחיים אותה שהם אלו שנותנים כח בבריאה כולה, (בבחינת אסתכל באורייתא וברא עלמא).
הן אמת, שלפעמים התורה משמשת כמקל המגרש את הרוח שטות, אבל דווקא החקיקה במקל עצמו - בתורה עצמה, מגלה את הפנימיות של שמות ה' - שורש הבריאה, ושלא משנה באיזה חושך המלכות שלנו נמצאת, השמות הללו, נותנות בה חיים וכח לשוב לעלות כבתחילה.
ולא די בכך, אלא בתוספת כח חדש, מעומק חושך הלבנה, שאורה יהיה כאור החמה, בהתחדשות תמידית.
אין די במקלות, אלא חייבים את החקיקה של השמות
הכל נהדר!
אני ישאיר כמה שאלות נוקבות:
אם המקל הוא מקל, אז השמות הם הגזר. נכון?ואם אנחנו חוקקים ומחסירם את התורה, אז חותכים חלק מהמקל. כלומר, מחלישים את יראת העונש. נכון?
מילא לגרש משוגע עם מקל, זה הגיוני. אבל לגרש משוגע עם גזר? איך עושים את זה? ולמה שהוא יסתלק?
לדבריך, שצריך להגיע לשורש. אז מהו השורש? הגזר או המקל?
דחקיק עליה אהיה אשר אהיה - אהיה דא אני זמין למהוי, היינו שאני מכין את עצמי להיות
אז מה שאתה מציע זה הגזר ולא המקל, נכון? אז למה זה חקיקה וחסרון, זה ממש מילוי, לא?
-
נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?אולי הסיבה היא
כי המלכות של היצה"ר הוא מנפילת מלכות דקדושה, כמבואר בתחילת התורה "כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם".
ולכן צריך למשוך את מידת המלכות לתוך לימוד התורה בכוח, ועי"ז "זה קם וזה נופל". -
נקדים,
הרה"ח ר' ינ"א טוען שחלק מהכלל הי"ג - שבכל תורה הרע עצמו גם נכנס לקדושה, ע"ש כי קיצרתי "מאוד".בלמדי היום את התורה, מצאתי דבר מעניין בעניין סבוך זה:
כאשר היצה"ר מתגבר על האדם, הפתרון הוא:
"משכהו לבית המדרש".למה?
תשאיר אותו בחוץ?!
אלא, שהמטרה הסופית זה להכניס את הרע אל הקדושה.איברא,
שעדיין אינני יודע 'איך' מושכים?אולי הסיבה היא
כי המלכות של היצה"ר הוא מנפילת מלכות דקדושה, כמבואר בתחילת התורה "כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם".
ולכן צריך למשוך את מידת המלכות לתוך לימוד התורה בכוח, ועי"ז "זה קם וזה נופל".זה נופל
זה נכון.
השאלה היא אם, אחרי שהוא נופל - הוא נכנס לקדושה?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות