דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. פורום ברסלב
  4. דיונים ושאלות בספרי רבינו
  5. שאלה בתורה רפ"ב

שאלה בתורה רפ"ב

מתוזמן נעוץ נעול הועבר דיונים ושאלות בספרי רבינו
7 פוסטים 2 כותבים 115 צפיות 2 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • ת מנותק
    תלמיד_אמיתי
    משתמש רגיל
    ת מנותק
    תלמיד_אמיתי
    משתמש רגיל
    #1

    מהרבה שיחות של רבינו ומוהרנ"ת נראה שעיקר הדרך לבוא לשמחה זה על ידי "אזמרה", כמו שמובא בכמה וכמה תורות אחרות שמפנה לעניין הזה. ובתורה י' תנינא מובא: "וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי".

    והנה אח"כ בלומדי בליקוטי הלכות, הלכות נפילת אפים ה"ד, נתקלתי בזה: "וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁיו הַשִּׂמְחָה בַּגָּלוּת הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִלִּין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם מִלִּין דִּשְׁטוּתָא, עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְשִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי גּוֹי, אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְשִׂמְחָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא, כִּי לְשָׁם נָפְלָה הַשִּׂמְחָה מֵחֲמַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה" וכו'.

    וקשה לי, שהרי לא נזכר מזה כלל בתורה רפ"ב שהיא עיקר דרך השמחה כמובא בכמה מקומות, וקצת קשה אם כן איך באמת מגיעים לשמחה. תודה

    תגובה 1 תגובה אחרונה
    לב העולם אתה, נקודה טובה
    2
    • ל לל מנותק
      ל ל
      משתמש חדש
      ל לל מנותק
      ל ל
      משתמש חדש
      #2

      כפי ההבנה הפשוטה שלי בדברים, המילתא דשטותא עוזרת להגיע לשמחה של האזמרה.
      הוא בעצם כותב שמי שרוצה לשמוח בקדושת יהדותו, שלא עשני גוי, יגיע לזה על ידי מילתא דשטותא.
      קדושת היהדות/שלא עשני גוי וכו' היא חלק בסיסי באזמרה, זו שמחה בנקודה הטובה המרכזית של היהודי.

      מילתא דשטותא לכאורה לא צריך להיות דווקא איזה השתטות רצינית, גם בדיחה או משהו קליל יכול לעזור.

      ונראה שהכוונה היא שהמילתא דשטותא עוזרת להשיג שחרור מסויים שעל ידו אפשר אח"כ להתרומם מהעצבות ולהכנס באזמרה או בשמחה אמיתי מדברים אמיתיים.
      דהיינו שזה לא דווקא 2 דרכים, אלא זו דרך אחת עם 2 שלבים.
      כי מילתא דשטותא בלי שום ערך נוסף שאפשר לשמוח ממנו לא תעזור לאדם להחזיק מעמד בשמחה.
      גם רואים מדבריו שהמלתא דשטותא מיועדת כדי להגיע לשמחה בקדושת יהדותו, ולא כדי שאנשים יצחקו ממופע שסטנד אפ שסופו אין שום דבר נוסף.

      כך נראה לי פשיטות הדברים

      ת תגובה 1 תגובה אחרונה
      0
      • ל לל ל ל

        כפי ההבנה הפשוטה שלי בדברים, המילתא דשטותא עוזרת להגיע לשמחה של האזמרה.
        הוא בעצם כותב שמי שרוצה לשמוח בקדושת יהדותו, שלא עשני גוי, יגיע לזה על ידי מילתא דשטותא.
        קדושת היהדות/שלא עשני גוי וכו' היא חלק בסיסי באזמרה, זו שמחה בנקודה הטובה המרכזית של היהודי.

        מילתא דשטותא לכאורה לא צריך להיות דווקא איזה השתטות רצינית, גם בדיחה או משהו קליל יכול לעזור.

        ונראה שהכוונה היא שהמילתא דשטותא עוזרת להשיג שחרור מסויים שעל ידו אפשר אח"כ להתרומם מהעצבות ולהכנס באזמרה או בשמחה אמיתי מדברים אמיתיים.
        דהיינו שזה לא דווקא 2 דרכים, אלא זו דרך אחת עם 2 שלבים.
        כי מילתא דשטותא בלי שום ערך נוסף שאפשר לשמוח ממנו לא תעזור לאדם להחזיק מעמד בשמחה.
        גם רואים מדבריו שהמלתא דשטותא מיועדת כדי להגיע לשמחה בקדושת יהדותו, ולא כדי שאנשים יצחקו ממופע שסטנד אפ שסופו אין שום דבר נוסף.

        כך נראה לי פשיטות הדברים

        ת מנותק
        תלמיד_אמיתי
        משתמש רגיל
        ת מנותק
        תלמיד_אמיתי
        משתמש רגיל
        #3

        @ל-ל תודה, אני גם חשבתי ככה בהתחלה אבל אם ככה זה אומר שתורת אזמרה לא מדברת מכל הדרגות שיש, מאחר ולא נזכר בה כלל העניין של מלתא דשטותא, (כמו הדרגה של מי שלא יכול לשמח את עצמו כי אם על ידי מלתא דשטותא תחילה) וזה בודאי לא ייתכן לומר, כי בוודאי כל תורה ותורה שייכת לכל המדרגות גם הנמוכות מאד..
        לכן לחדד את השאלה, התכוונתי יותר לשאול איך גם זה נכלל בתוך אזמרה, היינו בתורה רפ"ב, כי שם בכלל לא מדבר מזה.

        תגובה 1 תגובה אחרונה
        0
        • ל לל מנותק
          ל ל
          משתמש חדש
          ל לל מנותק
          ל ל
          משתמש חדש
          #4

          נראה לי שמה שנאמר שכל עצה של רבינו היא מדברת מכל המדרגות, אין הכוונה שכל המדרגות שוות בזה, ואכן במדרגות מסויימות הביצוע של העצה אפשרי אבל הוא יהיה חלקי וחסר.
          ואם ננסה להביא המחשה, אני מביא דוגמא שהיא לא לגמרי מתאימה, אבל כן אפשר לראות ממנה משהו.
          כמו שאדם שהוא צמח, או אדם שאין לו ידיים, אז לא יוכל לקיים את ריקודים והמחאת כף בפועל, אבל אולי בדמיון שלו וברצון שלו הוא יוכל לקיים, וזה יהיה קיום העצה לפי מדרגתו וזה יועיל לו להמתיק את הדינים.

          כך אולי אפשר לומר שבתורה רפב מדובר שהשמחה היא מהטוב של היהודי, הן מצד נשמתו והן מצד מעשיו, זו בעצם הגדרה של שמחה לפי רבינו, שאדם שמח בטוב אלוקי. וזה מתבצע על ידי החיפוש.
          אבל בשביל לבצע את החיפוש של הנקודות טובות בצורה יותר גבוה, שכולל גם חיבור אליהם והרגשה בהם (שעל ידיה מגיעה השמחה) , בשביל זה צריך את המילי דשטותא. כמו שהאדם נפל לבור שכדי לצאת ממנו צריך מילי דשטותא ואז יוכל מחוץ לבור לעשות את הדברים בצורה רחבהה וחופשית יותר, ובאמת באופן חלקי יוכל לעשות כפי מדרגתו גם בתוך הבור (ועדיין קצת קשה, כי דברי רבי נתן חדים שאי אפשר לבוא לשמחה וכו', וצריך לומר שהכוונה באופן הנרחב והראוי).
          ואעפ"כ הקושי שהעלית עדיין לא לגמרי נפתר, כי אם זה דבר כל כך בסיסי באזמרה אז למה זה לא הוזכר.
          ובאמת קושיות דומות למה ששאלת יש בהרבה מקומות, ובחלקם יש גם תירוצים (כמו למשל עם תאוות ממון ותאוות ניאוף שיש סתירה ואז רבי נתן מסביר וכו').

          ת תגובה 1 תגובה אחרונה
          0
          • ל לל ל ל

            נראה לי שמה שנאמר שכל עצה של רבינו היא מדברת מכל המדרגות, אין הכוונה שכל המדרגות שוות בזה, ואכן במדרגות מסויימות הביצוע של העצה אפשרי אבל הוא יהיה חלקי וחסר.
            ואם ננסה להביא המחשה, אני מביא דוגמא שהיא לא לגמרי מתאימה, אבל כן אפשר לראות ממנה משהו.
            כמו שאדם שהוא צמח, או אדם שאין לו ידיים, אז לא יוכל לקיים את ריקודים והמחאת כף בפועל, אבל אולי בדמיון שלו וברצון שלו הוא יוכל לקיים, וזה יהיה קיום העצה לפי מדרגתו וזה יועיל לו להמתיק את הדינים.

            כך אולי אפשר לומר שבתורה רפב מדובר שהשמחה היא מהטוב של היהודי, הן מצד נשמתו והן מצד מעשיו, זו בעצם הגדרה של שמחה לפי רבינו, שאדם שמח בטוב אלוקי. וזה מתבצע על ידי החיפוש.
            אבל בשביל לבצע את החיפוש של הנקודות טובות בצורה יותר גבוה, שכולל גם חיבור אליהם והרגשה בהם (שעל ידיה מגיעה השמחה) , בשביל זה צריך את המילי דשטותא. כמו שהאדם נפל לבור שכדי לצאת ממנו צריך מילי דשטותא ואז יוכל מחוץ לבור לעשות את הדברים בצורה רחבהה וחופשית יותר, ובאמת באופן חלקי יוכל לעשות כפי מדרגתו גם בתוך הבור (ועדיין קצת קשה, כי דברי רבי נתן חדים שאי אפשר לבוא לשמחה וכו', וצריך לומר שהכוונה באופן הנרחב והראוי).
            ואעפ"כ הקושי שהעלית עדיין לא לגמרי נפתר, כי אם זה דבר כל כך בסיסי באזמרה אז למה זה לא הוזכר.
            ובאמת קושיות דומות למה ששאלת יש בהרבה מקומות, ובחלקם יש גם תירוצים (כמו למשל עם תאוות ממון ותאוות ניאוף שיש סתירה ואז רבי נתן מסביר וכו').

            ת מנותק
            תלמיד_אמיתי
            משתמש רגיל
            ת מנותק
            תלמיד_אמיתי
            משתמש רגיל
            #5

            @ל-ל תודה
            דיברתי על זה קצת עם חבר והוא הציע רעיון מעניין, שאולי אפשר לומר שמה שרבינו אומר שם בתורה שהאדם "נופל בדעתו" זה בדיוק הבעיה, שיש לו את דעתו, והוא מסתמך על השכל באופן חזק שבודאי הוא רחוק מה' בגלל המעשים הרעים שלו, אבל שוב זה "בדעתו", ולכן אדרבא צריך להשליך את דעתו שזה בחי' מלתא דשטותא, שאין בו דעת כביכול, וזה רעיון יפה אבל עדיין צ"ע.. גם זה קשור למה שהוא אומר בעניין של התינוקות שאין בהם דעת, וכו'

            ל לל תגובה 1 תגובה אחרונה
            ל ל
            1
            • ת תלמיד_אמיתי

              @ל-ל תודה
              דיברתי על זה קצת עם חבר והוא הציע רעיון מעניין, שאולי אפשר לומר שמה שרבינו אומר שם בתורה שהאדם "נופל בדעתו" זה בדיוק הבעיה, שיש לו את דעתו, והוא מסתמך על השכל באופן חזק שבודאי הוא רחוק מה' בגלל המעשים הרעים שלו, אבל שוב זה "בדעתו", ולכן אדרבא צריך להשליך את דעתו שזה בחי' מלתא דשטותא, שאין בו דעת כביכול, וזה רעיון יפה אבל עדיין צ"ע.. גם זה קשור למה שהוא אומר בעניין של התינוקות שאין בהם דעת, וכו'

              ל לל מנותק
              ל ל
              משתמש חדש
              ל לל מנותק
              ל ל
              משתמש חדש
              #6

              @תלמיד_אמיתי
              תשובה יפה ומקורית, אבל קצת נוטה מהפשט, בדברים של מוהרנת כתוב שצריך את המילי דשטותא כי השמחה מלובשת במילין דעלמא, ולא בגלל שהאדם נפל בדעתו (וגם אם תגיד שהיינו הך, שמילי בעלמא זו הנפילה, אבל נשמע שזה דבר כללי, ולא בגלל האדם עצמו)

              למעשה צריך לזכור שיש לנו 2 דברים ברורים שצריך לעשות על מנת לקיים את העצה של האזמרה ולשמוח בטוב.
              חיפוש הנקודות הטובות ומילתא דשטותא או לשמח עצמו על ידי כל מה שאפשר.
              גם אם הדבר לא הוזכר באזמרה זו לא קושייה גדולה כל כך, ורבינו בעצמו בלמ תניינא מח מחבר בין הדברים

              ואם כבר אתה מקשה מרבי נתן, אז גם רבינו בשיחות הרן כ כתב משהו דומה, שכפי הנראה אי אפשר לבוא לשמחה וכו' (אמנם רבי נתן דיבר בלשון יותר מוחלטת והקושייה ממנו חזקה יותר)

              בכל מקרה אני לא רואה בזה קושייה גדולה, וגם אם קשה, צריך לקיים את דברי רבינו כפי הבנתנו ויכולתנו.

              ליקוטי מוהרן תניינא מח
              וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ''ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פו:) וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

              שיחות הרן כ
              כְּשֶׁהָאָדָם כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה אֲזַי בְּנָקֵל לוֹ לְיַחֵד לוֹ שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ וּלְהָשִׂיחַ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן ע"ד כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּמִיד וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה. וְאָמַר כִּי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד לְהָאָדָם לִזְכּוֹת לָזֶה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת. עָנָה וְאָמַר: כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשִׂמְחָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עִנְיְנֵי שְׁטוּת, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי צְחוֹק וּשְׁטוּת וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לח וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְשִׂמְחָה. כְּשֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לְשִׂמְחָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וּמַצִּיל אוֹתוֹ מִפְּגַם הַבְּרִית (לט:

              ת תגובה 1 תגובה אחרונה
              0
              • ל לל ל ל

                @תלמיד_אמיתי
                תשובה יפה ומקורית, אבל קצת נוטה מהפשט, בדברים של מוהרנת כתוב שצריך את המילי דשטותא כי השמחה מלובשת במילין דעלמא, ולא בגלל שהאדם נפל בדעתו (וגם אם תגיד שהיינו הך, שמילי בעלמא זו הנפילה, אבל נשמע שזה דבר כללי, ולא בגלל האדם עצמו)

                למעשה צריך לזכור שיש לנו 2 דברים ברורים שצריך לעשות על מנת לקיים את העצה של האזמרה ולשמוח בטוב.
                חיפוש הנקודות הטובות ומילתא דשטותא או לשמח עצמו על ידי כל מה שאפשר.
                גם אם הדבר לא הוזכר באזמרה זו לא קושייה גדולה כל כך, ורבינו בעצמו בלמ תניינא מח מחבר בין הדברים

                ואם כבר אתה מקשה מרבי נתן, אז גם רבינו בשיחות הרן כ כתב משהו דומה, שכפי הנראה אי אפשר לבוא לשמחה וכו' (אמנם רבי נתן דיבר בלשון יותר מוחלטת והקושייה ממנו חזקה יותר)

                בכל מקרה אני לא רואה בזה קושייה גדולה, וגם אם קשה, צריך לקיים את דברי רבינו כפי הבנתנו ויכולתנו.

                ליקוטי מוהרן תניינא מח
                וְרָאוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ''ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (עַיֵּן יוֹמָא פו:) וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וְכוּ וּמִזֶּה תָּבִין, עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיך לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְך, חַס וְשָׁלוֹם אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

                שיחות הרן כ
                כְּשֶׁהָאָדָם כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה אֲזַי בְּנָקֵל לוֹ לְיַחֵד לוֹ שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ וּלְהָשִׂיחַ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן ע"ד כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּמִיד וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה. וְאָמַר כִּי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד לְהָאָדָם לִזְכּוֹת לָזֶה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת. עָנָה וְאָמַר: כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשִׂמְחָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עִנְיְנֵי שְׁטוּת, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי צְחוֹק וּשְׁטוּת וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לח וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְשִׂמְחָה. כְּשֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לְשִׂמְחָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וּמַצִּיל אוֹתוֹ מִפְּגַם הַבְּרִית (לט:

                ת מנותק
                תלמיד_אמיתי
                משתמש רגיל
                ת מנותק
                תלמיד_אמיתי
                משתמש רגיל
                #7

                @ל-ל
                תודה רבה על הבירור!

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                0

                שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                הרשמה התחברות
                תגובה
                • תגובה כנושא
                התחברו כדי לפרסם תגובה
                • מהישן לחדש
                • מהחדש לישן
                • הכי הרבה הצבעות


                • התחברות

                • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                • פוסט ראשון
                  פוסט אחרון
                0
                • דף הבית
                • קטגוריות
                • פוסטים אחרונים
                • משתמשים