גִּימַטְרִיָּא

[7272]

משנה אבות ג יח

רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר:קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה — הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת;תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרְיָאוֹת — פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה

[7272]

וידוי = לב (32):
הערך המספרי של המילה "וידוי" (ו=6, י=10, ד=4, ו=6, י=10) הוא 32, השווה לערך המילה "לב" (ל=30, ב=2).

הקשר הרוחני מובהק: הווידוי מוגדר כפעולה שבה האדם בא אצל התלמיד חכם ומספר לפניו "כל לבו

[7272]

ראוי לכל המתעניין בעניין הגימטריאות לעיין בהקדמת הרמב"ן לספר הגאולה:

"אל יחשוב אדם כי חשבון האותיות שקורין גימטריא הוא הבל, בעבור שיכולין להוציא כמה פסוקים לענין רע וזר, כי אין אדם רשאי לדון בגימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו, אלא קבלה בידינו כי נמסרו למשה מסיני גימטריאות ידועות להיות זכר לענין הנאמר על פה. והנה (=לכן ) חשבון הגימטריא הוא לקיים ולא לסתור".

גם ליופי יש חשיבות בתורה, וגימטריאות מוסיפות בהחלט יופי ושלימות, בעיקר כאשר פירושו של פסוק או משפט, בין אם בתורה ובין אם בדברי חז"ל, תואם גם בגימטריא לפסוק אותו הוא בא לפרש

[7272]

ספר המידות שיכרות ד

עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הוּא שׁוֹכֵחַ בְּאַזְהָרוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי מֹשֶׁה מְלֻבָּשׁ בִּרְמַ"ח (מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה) אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם, וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר מַזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא: "מְחֹקֵק" (דְּבָרִים לג, כא), גִּימַטְרִיָּא רְמַ"ח.

אפשר ללמוד מכאן על פגם המלכות

[חבר אני]

בתורה זו רבינו משתמש בגימטריה "אחד גימ' אהבה" כאמור, האם יהיה נכון לומר שבתורה זו יהיו הבנות ע"פ גימ'?
מה דעת @לב-העולם-אתה האם זה מיניה וביה?

@7272 כתב:

מעניין מה המשקל של גימטריא
בהמשך התורה רבנו מציין לגבי צורת האותיות
כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת

הגימ' גורמת לשתי תיבות השונים זה מזה - להיות 'אחד'! [לא סתם הדוגמא היא "גימ' אחד"]
וזהו מטרת התורה לעשות 'אחד' מכל סוגי המאורעות!

[לב העולם אתה]

@חבר-אני אני לא מורה הוראה לדברים אלו...
לכאורה אולי בחיבור הכלל הראשון והרביעי זה מכוון...

[ברוך מאן]

@לב-העולם-אתה כתב:

אולי בחיבור הכלל הראשון והרביעי זה מכוון...

למה כוונתך חיבור הכלל הרביעי?

ולענין גימטריות בתורה ד', לענ"ד אפשר להמשיך למצוא חיבורים של המספר 13 בתורה.
למשל, יש מלך בישורון, שמצטרפים אליו 12 שבטי ישראל - ביחד זה יוצא 13.
ויוצא בעצם, שאחד ואהבה, זה החיבור עם הצדיק!

ולאחינו המדקדקים, האם כתוב כל 'גיא' ינשא בכתיב מלא, או שכתוב 'גי'?

[נחלי דבש]

@ברוך-מאן כתב:

כתוב כל 'גיא' ינשא בכתיב מלא

כן, כתוב עם א'
ואם כבר, אז גיא בגימט' דוד

[נחום בקר]

@ברוך-מאן פעם כתוב בתורה מלא ופעם חסר.
נ.ב. בענין גימטריא בתורה דידן 'נבט' בגי' 'אין'. והוא נפלא בזה לעומת זה בתורה דידן.

[נחלי דבש]

@נחום-בקר כתב:

פעם כתוב בתורה מלא ופעם חסר

כל גיא ינשא - עם א'
ויקבור אותו בגי - בלי א'

[חבר אני]

@ברוך-מאן כתב:

למה כוונתך חיבור הכלל הרביעי?

ראה מ"ש כאן
בערך באמצע ההודעה.
בקצרה ממש, כלל הרביעי: לכל תורה יש כעין "קוד" איך ללמוד את התורה הזאת, הקוד הזה יימצא מיניה וביה - בתורה זו!
בתורה זו שרבינו משתמש בגימ' אולי יהיו הבנות מיוחדות עפ"ז.

[7272]

דאגה=13
דאגה היא הפוך מ
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ
דאגה היא חוסר אמונה בה'
ויש בה מן הגאווה שחושב שהכל בכוחו ובשליטתו ומודאג מהסיצואציה שלא כרצונו

עבד=13
מִבֵּית עֲבָדִים
זֶה רֶמֶז עַל בִּיטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת
הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים
כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ
וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד
כַּמּוּבָא בַּזוהַר: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי" דָּא סִיהַרָא

[נחום בקר]

@חבר-אני שים לבך שבתורה דידן מוזכר כמה פעמים הלשון 'רמז' בשונה משאר תורות.

[יוסף]

גימטרי' במספר אותיות זה חלק המלכות שבאות.
ואולי תמונה זה חלק הקצוות שבאות.

[7272]

@יוסף
אם תוכל הרחיב כי זה נשמע מעניין
למשל צורת האותיות יש כאלו אותיות שהאות עצמה מורכבת מכמה אותיות
למשל א' יוד עליונה ויוד תחתונה ואות ו' באמצע...

[יוסף]

בספר אחד (ולו ביאור מרבי יוסף הלוי הרב הראשון של תל אביב כמדומה האריך בזה) שבכל אות יש מנין יודי"ן ובאות א' יש ה' יודי"ן
(יש וי"ו ששורשה יו"ד)

[נחמד]

בהתבונן בתורה נמצא שאחד הענינים המרכזיים בה הוא הצירופים, קרי, לא רק האותיות בעצמם ולבדם אלא גם ובעיקר צירופי האותיות לטוב וחלילה להפך, וזה הלא גם ענין הגימטריא שהוא צירופי אותיות, ולכן דווקא כאן רבינו מכניס את הגימטריא, כנ"ל.

[ברוך מאן]

@חבר-אני כתב:

בקצרה ממש, כלל הרביעי

נהניתי
אם כי סבורני שראבר"נ ברוב רחמנותו עלינו, שתל במיוחד את הכלל הרביעי, שכל אחד יוכל להחליט מה הוא - על פי הרהורי ליבו...
איברא, שמן הראוי לפתוח על זה אשכול חדש בקטגוריית כללי הלימוד, ושם יתלהטו החרבות בעהשי"ת...

[אוצרבלום]

בהסבר הכלל הרביעי מביא ראבר"נ שני משלים, אחד מחיי"מ סי' פ"ה, שרבינו ראה ספר ובו צירופי אותיות, ובספר היו מצויירים כלים ובתוך הכלים אותיות של כלים שיכולין לעשות ע"י אלו הכלים וכו', עיי"ש, והמשל השני מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך". לפני שנכנסים לעומק יש להתבונן בצד השווה בשני המשלים, והוא שישנן שתי בחינות שהן מצד אחד שונות ואפילו הפוכות ומצד שני כלולות ואחודות, במשל הראשון יש את האותיות ואת הכלים, האותיות הם בחי' הבורא והכלים הם נבראים, אך האותיות נמצאות בתוך הכלים, כך שהבורא כביכול בתוך הנברא, ובמשל השני הפסוק "וקשרתם" המצווה על מצות תפילין, ועצם הפרשיה של 'שמע' שבתפילין - שנוצרה כביכול ע"י הציווי הנ"ל, אך היא אחודה איתו, כי הפסוק הנ"ל כתוב בתוכה.
וראבר"נ מסביר שהנמשל של שני המשלים הוא תורתו של רביה"ק, שיש בה 'תיקונים' הנזכרים בה, שהם מביאים ופועלים את התורה שהיא ה'השגה' עצמה, וגם כאן הם אחודים בבחינות הנ"ל, כי התיקונים נמצאים בתוך ההשגה, וכמבואר למעיין בלשונו הק': "כי עיקר כל השגה מהשגותיו תתפעל ותהיה בהתיקונים שנמצאים בה בעצמה", כלומר שהתיקונים הם הפועלים וההשגה נפעלת על ידם, והפועל נמצא בתוך הנפעל.
המשך יבוא אי"ה.

[מנהל הפורום]

@ברוך-מאן כתב:

איברא, שמן הראוי לפתוח על זה אשכול חדש בקטגוריית כללי הלימוד, ושם יתלהטו החרבות בעהשי"ת...

@אוצרבלום אולי באמת תיקח את זה לידיים לפתוח על זה אשכול ב @ח"י כללים ...