@אוצרבלום כתב:

המשך יבוא אי"ה.

תודה רבה על ההתחלה.
אם אפשר במטותא, לחלק את דברים לקטעים ופסקאות נפרדות.
מאוד קשה לקרוא בלוק אחד ברצף.
מילא אם זה אל היה מענין - אבל היות שזה כן מעניין, אז אנא, עוד טיפטיפה השקעה.
תודה מראש

@ברוך-מאן כתב:

איברא, שמן הראוי לפתוח על זה אשכול חדש בקטגוריית כללי הלימוד, ושם יתלהטו החרבות בעהשי"ת...

@אוצרבלום אולי באמת תיקח את זה לידיים לפתוח על זה אשכול ב @ח"י כללים ...

@חבר-אני כתב:

בקצרה ממש, כלל הרביעי

נהניתי
אם כי סבורני שראבר"נ ברוב רחמנותו עלינו, שתל במיוחד את הכלל הרביעי, שכל אחד יוכל להחליט מה הוא - על פי הרהורי ליבו...
איברא, שמן הראוי לפתוח על זה אשכול חדש בקטגוריית כללי הלימוד, ושם יתלהטו החרבות בעהשי"ת...

עבד=13
מִבֵּית עֲבָדִים
זֶה רֶמֶז עַל בִּיטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת
הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים
כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ
וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד
כַּמּוּבָא בַּזוהַר: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי" דָּא סִיהַרָא

@ברוך-מאן כתב:

למה כוונתך חיבור הכלל הרביעי?

ראה מ"ש כאן
בערך באמצע ההודעה.
בקצרה ממש, כלל הרביעי: לכל תורה יש כעין "קוד" איך ללמוד את התורה הזאת, הקוד הזה יימצא מיניה וביה - בתורה זו!
בתורה זו שרבינו משתמש בגימ' אולי יהיו הבנות מיוחדות עפ"ז.

@נחום-בקר כתב:

פעם כתוב בתורה מלא ופעם חסר

כל גיא ינשא - עם א'
ויקבור אותו בגי - בלי א'

@ברוך-מאן כתב:

כתוב כל 'גיא' ינשא בכתיב מלא

כן, כתוב עם א'
ואם כבר, אז גיא בגימט' דוד

@לב-העולם-אתה כתב:

אולי בחיבור הכלל הראשון והרביעי זה מכוון...

למה כוונתך חיבור הכלל הרביעי?

ולענין גימטריות בתורה ד', לענ"ד אפשר להמשיך למצוא חיבורים של המספר 13 בתורה.
למשל, יש מלך בישורון, שמצטרפים אליו 12 שבטי ישראל - ביחד זה יוצא 13.
ויוצא בעצם, שאחד ואהבה, זה החיבור עם הצדיק!

ולאחינו המדקדקים, האם כתוב כל 'גיא' ינשא בכתיב מלא, או שכתוב 'גי'?

@7272 כתב:

מעניין מה המשקל של גימטריא
בהמשך התורה רבנו מציין לגבי צורת האותיות
כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת

הגימ' גורמת לשתי תיבות השונים זה מזה - להיות 'אחד'! [לא סתם הדוגמא היא "גימ' אחד"]
וזהו מטרת התורה לעשות 'אחד' מכל סוגי המאורעות!

עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הוּא שׁוֹכֵחַ בְּאַזְהָרוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי מֹשֶׁה מְלֻבָּשׁ בִּרְמַ"ח (מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה) אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם, וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר מַזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא: "מְחֹקֵק" (דְּבָרִים לג, כא), גִּימַטְרִיָּא רְמַ"ח.

אפשר ללמוד מכאן על פגם המלכות

"אל יחשוב אדם כי חשבון האותיות שקורין גימטריא הוא הבל, בעבור שיכולין להוציא כמה פסוקים לענין רע וזר, כי אין אדם רשאי לדון בגימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו, אלא קבלה בידינו כי נמסרו למשה מסיני גימטריאות ידועות להיות זכר לענין הנאמר על פה. והנה (=לכן ) חשבון הגימטריא הוא לקיים ולא לסתור".

גם ליופי יש חשיבות בתורה, וגימטריאות מוסיפות בהחלט יופי ושלימות, בעיקר כאשר פירושו של פסוק או משפט, בין אם בתורה ובין אם בדברי חז"ל, תואם גם בגימטריא לפסוק אותו הוא בא לפרש

הקשר הרוחני מובהק: הווידוי מוגדר כפעולה שבה האדם בא אצל התלמיד חכם ומספר לפניו "כל לבו

רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר:קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה — הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת;תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרְיָאוֹת — פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה

ספר 'ערבי נחל' (פר' ויגש):
וענין הגימטריא, כי דבר טוב ודבר רע ששוין בגימטריא יורה שהם שוים בבחינתם כי כמו שזה בקדושה כך זה בקליפה וכמו עשו בגימטריא שלום ודומיהן, וכן הענין אשר שני פעמים יעקב גימטריא השטן, כי נודע שבעולם המחשבה אין רע ושם נחלה בלי מצרים, לכן נגד בחינת ישראל אין רע מה שאין כן נגד בחינת יעקב שם יש כללות הרע ולכן הוא בגימטריא השטן לדחותו, ואם תקשה אחר ששניהם בגימטריא אחד וכמו שזה בקדושה כך זה בקליפה איך יש כח לדחותו. התירוץ הוא כי אף שהם שוים מכל מקום כח הקדושה גדול יותר להיותו דבוק במקורו שעולה עד אין סוף מה שאין כן הקליפה אין לה עליה יותר.