מקום לדיונים על התורה הזמנית - מיניה וביה!!!!!!!!!!
-
@לב-העולם-אתה מה שהבאתי מאות לא מציין לשיחות הר"ן הנקראים 'שיחות שאחרי ספורי מעשיות'.
ומה שהבאתי מאות כח - זה להראות את ההסברה בכוונת כל ברכה ע"פ הקדמות התורה. ולא נשאר רק בגבולות התורה. [עיין לעיל בענין אם יש לקשר שבירת הלוחות לשבירת העצמות. יוצא שלפי דברי ראב"ן יהיה אפשר לקשר. אפילו שזה לא כתוב מפורש. ואדרבה זהו קישור הרבה יותר ברור בקשרי התורה, שהולכת על הדברה הראשונה שבעשרת הדברות שנכתבו על הלוחות שנשברו. ובודאי כל שבירת העצמות בצרופים רעים, הוא ענין שבירת הלוחות, שהיו על לאו לא יהיה לך, וזהו יותר פשוט מפשוט ולא נחשב לדימוי מילתא למילתא אלא על כגון זה נאמר 'הם הם הדברים'].ואעפ"כ בקטגורית 'מניה וביה' אכתוב כרצונך דיקא.
-
כדי לחדד את הדברים אני מביא מדברי הביאור הליקוטים בתורה דידן ונחזי אנן גם אליבא דראב"ן עד כמה אפשר לפרוש כנפים לכל הפחות.
אות כח - והעיקר להתעורר מכל זה לעובדא ולמעשה, ולהבין מרחוק בתעצומות נשגבות עסק התורה והתפלה וכל ברכה וברכה, אשר יתדבק בהם האדם באחדות ואור האלף הנ"ל, הנמצא בהויית האין סוף יתברך. וגם בשובו משם, ישמור את הרשימו, בשם א'לקינו מ'לך ה'עולם כנ"ל, ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו.
כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:
ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
הוזכר גם "ויברך על כולם הטוב והמטיב" (אפ"ל שפנימיות כל ברכה היא ברכת הטוב והמטיב, שמחמת שהוא טוב לכן ברא פרי העץ ופרי האדמה וכו' וכו',)
אפ"ל שר"א לומד, שאיך נוכל להודות לה' תמיד "בה' אהלל וכו' ? - לעובדא ולמעשה זה לשים לב יותר לכל ברכה שאנחנו מוציאים מפינו.
עכ"פ לענ"ד החידוש שלו הוא ע"פ כלל ה' - וכפי שציינת שהמקור ל"אל תקרי מה וכו" זה לעניין מאה ברכות, ובצירוף כלל הי"א שהפשט והדרש הולכים יחד.
הדרש של רבינו הוא הביטול לאי"ס ע"י ה"מה" שאזי נעשה מזה "מאה", והפשט מדבר על מאה ברכות, ור"א עושה את החיבור ביניהם[ואגב, כמה וכמה פעמים ראיתי שר"א עם הכלל הי"א מגיע לנקודות מעשיות ממש,
רק לשם הדוגמא בתורה כ"א רבינו אומר שיש את שבעת הנרות בפנים, וע"י שמקדשים אותם זוכים להכניס המקיפים לפנים, ובהמשך רבינו מקשר זאת ל"תכלם שבעת ימים", אומר ר"א שלזכות לזה -להכניס המקיפים, זה בעיקר למי שיקדש את שבעת נרותיו, במשך שבעה ימים! (עיין בדבריו הודעה ב')]ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.
שעתא דמנחה.
-
רק לציין שר"א לא מונע את עצמו מ"דרש" לחלוטין, אלא שאת הדרש עצמו הוא לומד מיניה וביה, וכדבריו:
"ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו." (כלל הראשון)
ועדיין יש הבדל בין ביאור פשט בדברי התורה, לבין חידושים שר"א דורש על דברים שהם מחוץ לתורה, כמו לעניינינו מה שר"א דורש על על התיקונים שרבינו נתן לאנשיו.
-
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
אמנם מתברר שזו לא היתה כוונת הרב @נחום-בקר, אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם, וכפי שתראה אם תעיין בשיחה זו. ועוד חזון למועד לבאר עפ"י קשרי התורה כל עניין חלוקת האור מאלפים למאות ע"י ת"ח שהוא נוקם ונוטר, ומי שיודע זאת יכול להחיות מתים וכו', יש אצלי בכתובים לא מסודר, ואולי בהמשך אעלה לכאן.
-
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
אמנם מתברר שזו לא היתה כוונת הרב @נחום-בקר, אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם, וכפי שתראה אם תעיין בשיחה זו. ועוד חזון למועד לבאר עפ"י קשרי התורה כל עניין חלוקת האור מאלפים למאות ע"י ת"ח שהוא נוקם ונוטר, ומי שיודע זאת יכול להחיות מתים וכו', יש אצלי בכתובים לא מסודר, ואולי בהמשך אעלה לכאן.
@אוצרבלום כבר הארת את זה באשכול על דיונים מניה וביה.
אך כאן רציתי רק לעורר שראב"ן עצמו מציין מפורש ביאור ע"פ שיחות הר"ן שלא נאמר בהקשר לתורה דידן. -
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
אמנם מתברר שזו לא היתה כוונת הרב @נחום-בקר, אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם, וכפי שתראה אם תעיין בשיחה זו. ועוד חזון למועד לבאר עפ"י קשרי התורה כל עניין חלוקת האור מאלפים למאות ע"י ת"ח שהוא נוקם ונוטר, ומי שיודע זאת יכול להחיות מתים וכו', יש אצלי בכתובים לא מסודר, ואולי בהמשך אעלה לכאן.
ייש" לרב @חבר-אני!
אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם
אם הוא השתמש בלשון חכמים סגולה ומרפא זה לא אומר שהוא בנה את זה משם. אני מראה לך איך זה כתוב בפירוש בתוך התורה.
אך כאן רציתי רק לעורר שראב"ן עצמו מציין מפורש ביאור ע"פ שיחות הר"ן שלא נאמר בהקשר לתורה דידן.
וכנ"ל אינו נכון.
-
ייש" לרב @חבר-אני!
אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם
אם הוא השתמש בלשון חכמים סגולה ומרפא זה לא אומר שהוא בנה את זה משם. אני מראה לך איך זה כתוב בפירוש בתוך התורה.
אך כאן רציתי רק לעורר שראב"ן עצמו מציין מפורש ביאור ע"פ שיחות הר"ן שלא נאמר בהקשר לתורה דידן.
וכנ"ל אינו נכון.
@לב-העולם-אתה מדוע אינו נכון?
-
@לב-העולם-אתה מדוע אינו נכון?
-
@לב-העולם-אתה זה שייך לענין חלוקת האלפים למאות.
אך מה שמביא הביאור הליקוטים משיחות שאחר סיפורי מעשיות לענין התיקון התלוי בשינוי הזמנים. לא רמזת זאת בתורה. אלא זהו חידוש של הביאור הליקוטים בענין 'שינויי המלכות' ומגבה זאת משיחות הר"ן. ולא מוכיח זאת מתוך התורה. ואדרבה תוכיח זאת מתוך התורה. -
@לב-העולם-אתה זה שייך לענין חלוקת האלפים למאות.
אך מה שמביא הביאור הליקוטים משיחות שאחר סיפורי מעשיות לענין התיקון התלוי בשינוי הזמנים. לא רמזת זאת בתורה. אלא זהו חידוש של הביאור הליקוטים בענין 'שינויי המלכות' ומגבה זאת משיחות הר"ן. ולא מוכיח זאת מתוך התורה. ואדרבה תוכיח זאת מתוך התורה. -
@לב-העולם-אתה בהערה לעיל ציינתי ב' ביאור הליקוטים.
א. אות כח
ב. אות לא. כוונתי על מה שצטתתי מאות לא. -
@לב-העולם-אתה זה שייך לענין חלוקת האלפים למאות.
אך מה שמביא הביאור הליקוטים משיחות שאחר סיפורי מעשיות לענין התיקון התלוי בשינוי הזמנים. לא רמזת זאת בתורה. אלא זהו חידוש של הביאור הליקוטים בענין 'שינויי המלכות' ומגבה זאת משיחות הר"ן. ולא מוכיח זאת מתוך התורה. ואדרבה תוכיח זאת מתוך התורה.בשינוי הזמנים
ואדרבה תוכיח זאת מתוך התורה.
כבר כתבתי לעיל שזה מרומז ב"שעתא דמנחה" שבזמן זה מאיר רעוא דרעוין. ורואים מזה שיש שינויי זמן.
וכן אפ"ל לפי"ז שלכן צריך לבוא "בכל פעם אצל ת"ח".
אגב מעניין שהרבב"ח מתחיל ב"זימנא חדא הוה קאזלינן בספינתא", ו'ספינתא' רבינו מפרש 'מלכות', ולפי הנ"ל הוא נפלא, שהמלכות יש בה שינויי זמנים.
שוב עיינתי בדברי ר"א והוא כן מוכיח את דבריו מתוך התורה - מהמשל, שיש 'אישון ואפילה', ואח"כ 'עלה עמוד השחר' וכו', וכפי שקישר זאת קודם לג' התפילות ביום. כך שתיקון המלכות בעצמה תלוייה בשינויי הזמנים.
(וזה מחזק יותר את מ"ש קודם בעניין שצריך לבוא בכל פעם אצל הצדיק.)וז"ל - עם דגש לדברים הנ"ל - : "אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:"
(השאלה היא אולי, איך לא למד את שיחה קפ"ה מיניה וביה, ומבאר זאת ע"פ תורה זו. ועדיין אינו דומה 'שיחה' ל'תורה', ובפרט שהשיחה שם היא חיזוק לתורה זו - שהת"ח שמדריך לפי שורש נשמתינו הוא רביה"ק! כפי שכתוב שם: "וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל", וכפי שר"א מדגיש זאת בתחילת דבריו, כך שהבין שהשיחה הנ"ל שייכת לתורה זו.)
-
ולבתר תריסר ירחי שתא, כלומר בער"ה, צריכים לבוא על קברו של משה מול בית פעור ולומר לפניו וידוי דברים ולעסוק בתיקון המלכות וכו'
-
בשינוי הזמנים
ואדרבה תוכיח זאת מתוך התורה.
כבר כתבתי לעיל שזה מרומז ב"שעתא דמנחה" שבזמן זה מאיר רעוא דרעוין. ורואים מזה שיש שינויי זמן.
וכן אפ"ל לפי"ז שלכן צריך לבוא "בכל פעם אצל ת"ח".
אגב מעניין שהרבב"ח מתחיל ב"זימנא חדא הוה קאזלינן בספינתא", ו'ספינתא' רבינו מפרש 'מלכות', ולפי הנ"ל הוא נפלא, שהמלכות יש בה שינויי זמנים.
שוב עיינתי בדברי ר"א והוא כן מוכיח את דבריו מתוך התורה - מהמשל, שיש 'אישון ואפילה', ואח"כ 'עלה עמוד השחר' וכו', וכפי שקישר זאת קודם לג' התפילות ביום. כך שתיקון המלכות בעצמה תלוייה בשינויי הזמנים.
(וזה מחזק יותר את מ"ש קודם בעניין שצריך לבוא בכל פעם אצל הצדיק.)וז"ל - עם דגש לדברים הנ"ל - : "אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:"
(השאלה היא אולי, איך לא למד את שיחה קפ"ה מיניה וביה, ומבאר זאת ע"פ תורה זו. ועדיין אינו דומה 'שיחה' ל'תורה', ובפרט שהשיחה שם היא חיזוק לתורה זו - שהת"ח שמדריך לפי שורש נשמתינו הוא רביה"ק! כפי שכתוב שם: "וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל", וכפי שר"א מדגיש זאת בתחילת דבריו, כך שהבין שהשיחה הנ"ל שייכת לתורה זו.)
@חבר-אני ואעפ"כ רואים שגיבה את דבריו משיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.
-
ולבתר תריסר ירחי שתא, כלומר בער"ה, צריכים לבוא על קברו של משה מול בית פעור ולומר לפניו וידוי דברים ולעסוק בתיקון המלכות וכו'
@אוצרבלום ותכף אחר בתר תריסר ירחי שתא, שהוא יום 'ראש השנה' הנקרא 'יום תרועה' שהוא לשון שבירה. שבכח השופר שבא מבחינת 'עצם' מתקנים את השבירה של העצמות. בכח שבירת הלב שמעורר השופר הנקרא 'יום תרועה'.
-
@נחום-בקר השאלה תמיד היא אם זה מקור דבריו או שאחר שהבין זאת מתוך התורה הוא מוצא לנכון להסביר את זה בנוח מהשיחה. כמו משל.
-
@נחום-בקר השאלה תמיד היא אם זה מקור דבריו או שאחר שהבין זאת מתוך התורה הוא מוצא לנכון להסביר את זה בנוח מהשיחה. כמו משל.
@לב-העולם-אתה ייש"כ. הגענו כבר להבנה אחת משותפת שאחרי שיהיה לנו בסיס ל'חידוש' ע"פ מניה וביה. נוכל לגבותו ממקום אחר בדברי רבנו.
נקודה זו עד כעת לא הובררה. -
@לב-העולם-אתה ייש"כ. הגענו כבר להבנה אחת משותפת שאחרי שיהיה לנו בסיס ל'חידוש' ע"פ מניה וביה. נוכל לגבותו ממקום אחר בדברי רבנו.
נקודה זו עד כעת לא הובררה.@נחום-בקר זה לא גיבוי.... זה דרך להסביר
-
@נחום-בקר זה לא גיבוי.... זה דרך להסביר
@לב-העולם-אתה היינו הך.
הארכתי בזה באשכול ח"י כללים, שגם בדברי רבנו יש את הכלל הפשוט לכל 'לומד תורה' בכל חלקי התורה. דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. -
@לב-העולם-אתה היינו הך.
הארכתי בזה באשכול ח"י כללים, שגם בדברי רבנו יש את הכלל הפשוט לכל 'לומד תורה' בכל חלקי התורה. דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות