מקום לדיונים על התורה הזמנית - מיניה וביה!!!!!!!!!!
-
@נחום-בקר
א. וודאי שכל דבר שרבינו מזכיר בתורה מתפרש מחדש לפי התורה. ובלי הוספות חיצוניות.
ב. מוהרנ"ת אכן למד לא רק פשט. ראב"ן מדגיש שזה תלוי בבירור המדמה שאותו אין לנו (וגם האיסור חדש לשפלים כמונו). גם מוהרנ"ת אחרי שדורש בבירור המדמה שרבינו נתן לו מחבר את הדבר היטב היטב לתוך הפשט ע"י ניתוח ועיון גדול בפשט התורה, שמזה לכאורה למד ראב"ן את הכללים מתוך הליקו"ה. וכמו שהיטיב ידידינו @רוחני לעשות בביאורו הנ"ל@לב-העולם-אתה ברצוני לשאול - אם נבאר ש'שבירת הלוחות' זה בחינת 'שבירת העצמות' המבואר בתורה דידן זה יקרא חידוש 'מניה וביה'. או שכזה דבר מותר רק לר' נתן?
ואם 'שבירת הלוחות' זה נחשב כ'שבירת העצמות', וזה היה בי"ז בתמוז תחלת 'בין המצרים' האם זה יחשב לדרוש ענין בין המצרים ושבתות של בין המצרים שהם התיקון ל'מצרים' האם זה חידוש 'מניה וביה' או שזה שייך רק לר' נתן?
וכן על זה הדרך.
כי חושבני שיש ב' ענינים.
א. פשט 'מניה וביה', ואם נרצה להדגיש נקרא לזה 'פשט מניה וביה דביה'. שאת זה אתה דורש ומבקש.
ב. דרש 'מניה וביה' שהם כלל הדוגמאות שהבאתי. אך זה לא פשט 'מניה וביה דביה'. ולזה אתה אומר שזה חוסם את המעוף שבלימוד המניה וביה?
תאיר את עיני בסוגיין. -
@לב-העולם-אתה ברצוני לשאול - אם נבאר ש'שבירת הלוחות' זה בחינת 'שבירת העצמות' המבואר בתורה דידן זה יקרא חידוש 'מניה וביה'. או שכזה דבר מותר רק לר' נתן?
ואם 'שבירת הלוחות' זה נחשב כ'שבירת העצמות', וזה היה בי"ז בתמוז תחלת 'בין המצרים' האם זה יחשב לדרוש ענין בין המצרים ושבתות של בין המצרים שהם התיקון ל'מצרים' האם זה חידוש 'מניה וביה' או שזה שייך רק לר' נתן?
וכן על זה הדרך.
כי חושבני שיש ב' ענינים.
א. פשט 'מניה וביה', ואם נרצה להדגיש נקרא לזה 'פשט מניה וביה דביה'. שאת זה אתה דורש ומבקש.
ב. דרש 'מניה וביה' שהם כלל הדוגמאות שהבאתי. אך זה לא פשט 'מניה וביה דביה'. ולזה אתה אומר שזה חוסם את המעוף שבלימוד המניה וביה?
תאיר את עיני בסוגיין. -
@לב-העולם-אתה בעז"ה בקטגוריה 'מניה וביה' אשתדל לכתוב אך ורק 'מניה וביה דביה'.
כדי להשאר ב'מניה וביה' של פשט הלקו"מ. -
תראו איזה דיון יפה התפתח בקטגורייה החדשה מיניה וביה!
יש המון דרכים איך ללמוד, אבל כל כך היה חסר כזו פינה! -
תראו איזה דיון יפה התפתח בקטגורייה החדשה מיניה וביה!
יש המון דרכים איך ללמוד, אבל כל כך היה חסר כזו פינה!@לב-העולם-אתה תעורר את רוחני לבאר את דבריו! או שאחד החברים יעורר.
-
@לב-העולם-אתה תעורר את רוחני לבאר את דבריו! או שאחד החברים יעורר.
@נחום-בקר איני יודע איך לעוררו...
מן הסתמא זהו לומד שנכנס לפורום רק אחת ל.. -
@נחום-בקר איני יודע איך לעוררו...
מן הסתמא זהו לומד שנכנס לפורום רק אחת ל..@לב-העולם-אתה והנה הוא הגיע
-
@לב-העולם-אתה והנה הוא הגיע
@נחמד
והשאיר רבע מילה וברח... -
@נחום-בקר
א. וודאי שכל דבר שרבינו מזכיר בתורה מתפרש מחדש לפי התורה. ובלי הוספות חיצוניות.
ב. מוהרנ"ת אכן למד לא רק פשט. ראב"ן מדגיש שזה תלוי בבירור המדמה שאותו אין לנו (וגם האיסור חדש לשפלים כמונו). גם מוהרנ"ת אחרי שדורש בבירור המדמה שרבינו נתן לו מחבר את הדבר היטב היטב לתוך הפשט ע"י ניתוח ועיון גדול בפשט התורה, שמזה לכאורה למד ראב"ן את הכללים מתוך הליקו"ה. וכמו שהיטיב ידידינו @רוחני לעשות בביאורו הנ"ל@לב-העולם-אתה
לא מדויק. אתה לא משיג את המיניה וביה של מוהרנ"ת. מוהרנ"ת הלבישאת הפשט בתוך דרש אבל כל דרכו היא רק מניה וביה. -
הרב @רוחני בקטגורית 'מניה וביה' בלבד. האיר את עיני הלומדים באיתגור מענין ובעיון בלקו"ה.
ואחר שעברו על הלקו"ה. הנני לשאול האם החידוש של ר' נתן בענין 'נר חנוכה - ושאר נרות מצוה' בקישור לאבוקה של אור ושמן עינו של הדג. נקרא חידוש 'מניה וביה'?
האם 'ארון העדות וקודש הקודשים' שנקראים אין סוף ורעוא דרעוין נקראים 'מניה וביה'.
עוד אשאל האם הגדרת היוונים 'כמלכות הרשעה' נקראת חידוש 'מניה וביה'?
האם וידוי כה"ג בשם כל ישראל שנקרא וידוי לפני ת"ח זהו 'מניה וביה'?
האם דינא דשעבוד קרקעות והאידנא אף על מטלטלי, וסוד הקבורה וכו' המבוארים שם הם חידוש 'מניה וביה'?
האם סוד השבועה המבואר שם הוא 'מניה וביה'?
האם הקדש חמץ ושחרור המפקיעים שיעבוד הוא 'מניה וביה'?
או שבאמת זה לא 'מניה וביה' אלא שר' נתן זכה לבירור המדמה ויכל לחדש ולקשר דברים שאינם 'מניה וביה' ולהרכיבם בחידושיו הכלולים 'מניה וביה'.
וסביב נקודה זו חלוקים הדעות - כי אם אחד מאנשי הפורום היה כותב את החידושים הנ"ל של ר' נתן מסתמא רובם היו אומרים שהוא פרש מהמניה וביה. וכתב הגיגים ורעינות חסידים וחידושים ודרושים ורק מקשר זאת לתורה הזמנית.
אך אולי נמצאנו למדים עוד דרך ב'מניה וביה', שכל היזכור שרבנו מזכיר בהכרח שאפשר לקשר אותו לתורת רבנו. והיינו אם הוזכר 'אבוקה של אור' והוזכר 'שמן' ממילא אפשר לבאר עפי"ז ענין 'נר מצוה' הנזכר במסכת סוטה.
ואם רבנו הזכיר רעוא דרעוין ובזוהר מבואר שבקה"ק תקועים כל הרצונות ממילא אפשר לקשר ענין אור אין סוף למנורה המאירה לפני קה"ק וכן על זה הדרך בשאר חידושי ר' נתן.
ולדוגמא אם רבנו מזכיר 'מצרים' ממילא יוכל המבאר לבאר עפי"ז ענין 'בין המצרים'./ ואם רבנו מזכיר 'ברכת כהנים', בהכרח שבא לבאר לך את סוד ברכת כהנים ע"פ תורה דידן. וכל אלו החידושים כאשר יבנו ע"פ הקדמות הנזכרות בתוך התורה (אף אם ביאורם יובא ממקום אחר, כעין הזוהר שהביא ר' נתן לקה"ק) כל זה הוא בכלל 'מניה וביה'!@נחום-בקר
ר' אברהם בר"נ התייחס לשאלתךך ואף מוהרנ"ת התיחס בהקדמתו, תלמד אותם פעמיים לפחות ואז אוכל להסביר.
לענ"ד אתה טועה, אבל צריך להבין את מהותו של כל ספר ואיך הוא נכתב ולשם איזה מטרה. -
@נחום-בקר
ר' אברהם בר"נ התייחס לשאלתךך ואף מוהרנ"ת התיחס בהקדמתו, תלמד אותם פעמיים לפחות ואז אוכל להסביר.
לענ"ד אתה טועה, אבל צריך להבין את מהותו של כל ספר ואיך הוא נכתב ולשם איזה מטרה.@רוחני ירושה היא לי מאבותי שנאמר בהם (בראשית כ, יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וגו'.
כמדומני שעברתי על דבריהם יותר מפעמיים. ועל כן תרחיב את דבריך בשופי.
אך בקשה קטנה לי, שהדברים יהיו מוכרחים בתוך דבריהם, ולא נתנים להבנה כפולה! -
@רוחני ירושה היא לי מאבותי שנאמר בהם (בראשית כ, יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וגו'.
כמדומני שעברתי על דבריהם יותר מפעמיים. ועל כן תרחיב את דבריך בשופי.
אך בקשה קטנה לי, שהדברים יהיו מוכרחים בתוך דבריהם, ולא נתנים להבנה כפולה!כדי לחדד את הדברים אני מביא מדברי הביאור הליקוטים בתורה דידן ונחזי אנן גם אליבא דראב"ן עד כמה אפשר לפרוש כנפים לכל הפחות.
אות כח - והעיקר להתעורר מכל זה לעובדא ולמעשה, ולהבין מרחוק בתעצומות נשגבות עסק התורה והתפלה וכל ברכה וברכה, אשר יתדבק בהם האדם באחדות ואור האלף הנ"ל, הנמצא בהויית האין סוף יתברך. וגם בשובו משם, ישמור את הרשימו, בשם א'לקינו מ'לך ה'עולם כנ"ל, ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו.
כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:
ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה. -
כדי לחדד את הדברים אני מביא מדברי הביאור הליקוטים בתורה דידן ונחזי אנן גם אליבא דראב"ן עד כמה אפשר לפרוש כנפים לכל הפחות.
אות כח - והעיקר להתעורר מכל זה לעובדא ולמעשה, ולהבין מרחוק בתעצומות נשגבות עסק התורה והתפלה וכל ברכה וברכה, אשר יתדבק בהם האדם באחדות ואור האלף הנ"ל, הנמצא בהויית האין סוף יתברך. וגם בשובו משם, ישמור את הרשימו, בשם א'לקינו מ'לך ה'עולם כנ"ל, ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו.
כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:
ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.@נחום-בקר מה הקשר לשיחות הר"ן,
דבריו נסובים על תלת מ'א'ה' גרבי משחא. -
כדי לחדד את הדברים אני מביא מדברי הביאור הליקוטים בתורה דידן ונחזי אנן גם אליבא דראב"ן עד כמה אפשר לפרוש כנפים לכל הפחות.
אות כח - והעיקר להתעורר מכל זה לעובדא ולמעשה, ולהבין מרחוק בתעצומות נשגבות עסק התורה והתפלה וכל ברכה וברכה, אשר יתדבק בהם האדם באחדות ואור האלף הנ"ל, הנמצא בהויית האין סוף יתברך. וגם בשובו משם, ישמור את הרשימו, בשם א'לקינו מ'לך ה'עולם כנ"ל, ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו.
כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:
ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה. -
-
@נחום-בקר מה הקשר לשיחות הר"ן,
דבריו נסובים על תלת מ'א'ה' גרבי משחא.@לב-העולם-אתה מה שהבאתי מאות לא מציין לשיחות הר"ן הנקראים 'שיחות שאחרי ספורי מעשיות'.
ומה שהבאתי מאות כח - זה להראות את ההסברה בכוונת כל ברכה ע"פ הקדמות התורה. ולא נשאר רק בגבולות התורה. [עיין לעיל בענין אם יש לקשר שבירת הלוחות לשבירת העצמות. יוצא שלפי דברי ראב"ן יהיה אפשר לקשר. אפילו שזה לא כתוב מפורש. ואדרבה זהו קישור הרבה יותר ברור בקשרי התורה, שהולכת על הדברה הראשונה שבעשרת הדברות שנכתבו על הלוחות שנשברו. ובודאי כל שבירת העצמות בצרופים רעים, הוא ענין שבירת הלוחות, שהיו על לאו לא יהיה לך, וזהו יותר פשוט מפשוט ולא נחשב לדימוי מילתא למילתא אלא על כגון זה נאמר 'הם הם הדברים']. -
@לב-העולם-אתה מה שהבאתי מאות לא מציין לשיחות הר"ן הנקראים 'שיחות שאחרי ספורי מעשיות'.
ומה שהבאתי מאות כח - זה להראות את ההסברה בכוונת כל ברכה ע"פ הקדמות התורה. ולא נשאר רק בגבולות התורה. [עיין לעיל בענין אם יש לקשר שבירת הלוחות לשבירת העצמות. יוצא שלפי דברי ראב"ן יהיה אפשר לקשר. אפילו שזה לא כתוב מפורש. ואדרבה זהו קישור הרבה יותר ברור בקשרי התורה, שהולכת על הדברה הראשונה שבעשרת הדברות שנכתבו על הלוחות שנשברו. ובודאי כל שבירת העצמות בצרופים רעים, הוא ענין שבירת הלוחות, שהיו על לאו לא יהיה לך, וזהו יותר פשוט מפשוט ולא נחשב לדימוי מילתא למילתא אלא על כגון זה נאמר 'הם הם הדברים'].ואעפ"כ בקטגורית 'מניה וביה' אכתוב כרצונך דיקא.
-
כדי לחדד את הדברים אני מביא מדברי הביאור הליקוטים בתורה דידן ונחזי אנן גם אליבא דראב"ן עד כמה אפשר לפרוש כנפים לכל הפחות.
אות כח - והעיקר להתעורר מכל זה לעובדא ולמעשה, ולהבין מרחוק בתעצומות נשגבות עסק התורה והתפלה וכל ברכה וברכה, אשר יתדבק בהם האדם באחדות ואור האלף הנ"ל, הנמצא בהויית האין סוף יתברך. וגם בשובו משם, ישמור את הרשימו, בשם א'לקינו מ'לך ה'עולם כנ"ל, ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו.
כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
אות לא - מהמבואר מסיפור מורנ"ת ז"ל [בהשיחות שאחר הסיפורי מעשיות] בדרכי התיקונים הנ"ל [שגילה רבינו ז"ל לכל אחד, כפי שורש נשמתו] שנמצא מזה שינויים בזמן. נראה מבואר, שזה ענין השינויים הנ"ל שנמצא גם בפרטיות בכל יום, ערב ובוקר וצהרים. אשר לכל זמן, נמצא שינוי בסדר התפלה אשר לו, וכל זה, הוא מהכרח השינויים אשר למדת המלכות כנ"ל:
ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.כפי ששמים לב בתורה דידן לא הוזכר ענין הברכה (למעט ברכת כהנים), אלא ענין התפלה, ואעפ"כ ראה ראב"ן להביננו איך בכל ברכה וברכה ממשיכים אור האל"ף למאה. (וכמובן שקשור לדרשת הגמ' הנזכרת בתורה דידן על תקרי מה אלא מאה שנאמר בקשר למאה ברכות. ופרש כנפיו להלביש ענין מא"ה בכל ברכה וברכה במילים אלקינו מלך העולם).
הוזכר גם "ויברך על כולם הטוב והמטיב" (אפ"ל שפנימיות כל ברכה היא ברכת הטוב והמטיב, שמחמת שהוא טוב לכן ברא פרי העץ ופרי האדמה וכו' וכו',)
אפ"ל שר"א לומד, שאיך נוכל להודות לה' תמיד "בה' אהלל וכו' ? - לעובדא ולמעשה זה לשים לב יותר לכל ברכה שאנחנו מוציאים מפינו.
עכ"פ לענ"ד החידוש שלו הוא ע"פ כלל ה' - וכפי שציינת שהמקור ל"אל תקרי מה וכו" זה לעניין מאה ברכות, ובצירוף כלל הי"א שהפשט והדרש הולכים יחד.
הדרש של רבינו הוא הביטול לאי"ס ע"י ה"מה" שאזי נעשה מזה "מאה", והפשט מדבר על מאה ברכות, ור"א עושה את החיבור ביניהם[ואגב, כמה וכמה פעמים ראיתי שר"א עם הכלל הי"א מגיע לנקודות מעשיות ממש,
רק לשם הדוגמא בתורה כ"א רבינו אומר שיש את שבעת הנרות בפנים, וע"י שמקדשים אותם זוכים להכניס המקיפים לפנים, ובהמשך רבינו מקשר זאת ל"תכלם שבעת ימים", אומר ר"א שלזכות לזה -להכניס המקיפים, זה בעיקר למי שיקדש את שבעת נרותיו, במשך שבעה ימים! (עיין בדבריו הודעה ב')]ראה לנכון לבאר את השגתו בתוך תורה דידן מענין השינויים ששיכים בזמן כנזכר בדבריו לעיל כמה פעמים. ע"פ שיחות הר"ן. ולא ראה בזה בריחה ממניה וביה.
שעתא דמנחה.
-
רק לציין שר"א לא מונע את עצמו מ"דרש" לחלוטין, אלא שאת הדרש עצמו הוא לומד מיניה וביה, וכדבריו:
"ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו." (כלל הראשון)
ועדיין יש הבדל בין ביאור פשט בדברי התורה, לבין חידושים שר"א דורש על דברים שהם מחוץ לתורה, כמו לעניינינו מה שר"א דורש על על התיקונים שרבינו נתן לאנשיו.
-
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
@אוצרבלום התכוונתי שאין שום ראיה שכוונתו לשיחו"ה כי גם בתורה מובא עניין המאה שעל ידו אפשר לקבל (שזה ה'שוב')
אמנם מתברר שזו לא היתה כוונת הרב @נחום-בקר, אבל ברור כאבוקה של אור שהיתה זו כוונת ראבר"נ לקשר לשיחה צ"ג, וכדרכו לרמוז לעניינים שונים ע"י שימוש בסגנון הלשון ממקורם, וכפי שתראה אם תעיין בשיחה זו. ועוד חזון למועד לבאר עפ"י קשרי התורה כל עניין חלוקת האור מאלפים למאות ע"י ת"ח שהוא נוקם ונוטר, ומי שיודע זאת יכול להחיות מתים וכו', יש אצלי בכתובים לא מסודר, ואולי בהמשך אעלה לכאן.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות