למעבר לתורה ד' לחצו כאן
השמן והנרות...
-
-
-
@ברוך-מאן ר"א מבאר שם ע"פ כלל השלישי מדוע רבינו תפס את הדוגמא של "הלאו שלא יהיה לך".
ואכן ביארו זאת במחוברים תמוז, שהדגש של הווידוי צריך להיות על השפלת המלכות וגרימת יניקה לאלהים אחרים הנה הקטע השייך לעניינינואבל לא הבנתי איך זה קשור למ"ש כאן.
חיפשתי מ"מ שבו מובן מר"א שיש 2 דרכים להגיע אל הידיעה שכל מאורעותיו לטובה. למדתי את כל הביאוה"ל ואולי פיספסתי משהו.(אני בעצמי לא יודע מי אני
-
את עניין השמן אפשר לראות ברמז גם בהל' כלאי הכרם ב' (אות ה) :
"כִּי בְּחִינָה זוֹ שֶׁל בִּטּוּל הַנַּ"ל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה וְלֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַנַּ"ל כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמוֹ תְּחִלָּה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְשָׁבִין בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲוֹת גַּשְׁמִיּוֹת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל וַאֲפִלּוּ אִם יִתְנוֹצֵץ לוֹ לִפְעָמִים וְיִרְצֶה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יוּכַל לִפְגֹּם בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וַאֲפִלּוּ בְּצַדִּיקִים גְּדוֹלִים מָצִינוּ בְּאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם כִּי אִם רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַבִּטּוּל הַזֶּה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר"
בביאוה"ל (בד"ה גרבי) מבאר, שללא הגרבי /כלים א"א לקבל שמן /דעת, ואפ"ל שהמקור לדבריו זה הליקו"ה הנ"ל, שבעצם ללא זיכוך היסודות [שעיקרם הוא הענווה וביטול הישות, שזה בחי' 'תלת מאה' - לעשות עצמו 'מה' מתלת בחי' - חכם גיבור ועשיר (וכבר דנו באשכול אחר שזה מקביל לג' תיקונים בהתקרבות לצדיק)] לא יהיה את ה'גרבי' לקבל בהם את ה'משחא',
ואזי אדרבא "לא זכה משממו" והוא רק נופל יותר אל מתחת לדעת (והוא 'אינו יודע' באיזה דרך הוא מהלך, ובוודאי שאינו 'יודע' שכל מאורעותיו לטובה) -
@חבר-אני אני מעתיק את לשון הביאור הליקוטים בדילוגים
לבאר גם דבריו הקודמים. שבהעלאת המלכות, זוכין להדעת מעין עולם הבא, כולו הטוב והמטיב. כי הלא באלה הכתובים יוודע לנו, שהעלאת המלכות [מירידתה להגלות], נחשב כביכול, להעלאת השם אלקים [מדת הדין]. וגם מאילינו נדע ונבין, שבהיפך חס ושלום, כל ירידתו, הוא התחלקותו כביכול, משם ה' שבמדת הרחמים. ולא כן בהעלאתו, שאז חוזר לשם ה', ונתאחד בו, להיות גם כן בברכת הטוב והמטיב.
דבר וכו' ויעלו את הדברים וכו', בחינת אלקים, אל ה'. מבאר בזה יותר, הכתוב שהביא לעיל על אודות הדעת הנ"ל, שכל מאורעותיו וכו', בה' אהלל דבר, באלקים אהלל דבר:
הדעת, הוא אחדות של חסד וגבורה. זה מובא כמה פעמים בספרי המקובלים. ולדבריהם, נחשב בכל זאת הדעת, גם למדה בפני עצמה:
שינוי התמונות. הוא שינוי התמונות ורצונותיו, שהזכיר בדבר האותיות לבריאת חלקי היישות שבמלכות [הנ"ל בדיבור המתחיל כל הדברים וכו'], וכולל כל השינויים באלה שני השינויים לדין ולרחמים:
ולבאר יותר בכל זה, שוב נשוב לדבריו הקודמים שבסימן ה'... ותבין מרחוק, שגם בכל דיבור ודיבור שעוברים עליו, עוברים ממילא על הלאו לא יהיה לך אלהים אחרים, [ומכל שכן וקל וחומר, להעובר על הלאו הזה בעצמו], כי הוא הכולל לכל הלאוין. והנה, כפי המבואר אחר כך בסוף סימן ו', שכמו שבכל לאו ולאו שעוברים עליו, מורידים את המלכות, וצירוף הדיבור עובר בעצמותיו מעבר אל עבר. כן להיפך [מכלל לאו אתה שומע הן] כל העושה ומקיים דיבורי התורה, מרפא ומחבר שברי עצמותיו, ומוציא ומעלה חלקי נפשו [שבחלקי המלכות] מארץ הטומאה. מה מתוק ונפלא לפי זה פירושו למצות עשה אנכי וכו', המצורף לזה הלאו [והוא הראש והכולל, לכל מצות עשה שבתורה, כנודע] שהוא המסוגל להעלאת והוצאת המלכות והנפש מארץ הטומאה. וגם אם נשים את לבינו לשני עמודי הדעת, חסד וגבורה, המוכרחים לתיקון המלכות, שיהיו לכל אדם באתערותא דלתתא. אשר מדת החסד והרחמים, הוא לרחם ולהשפיע במקום שצריך להשפיע. ולהיפך מדת הגבורה והדין, הוא לחדול ולמנוע את השפע והיניקה, ממקום שאין צריך להשפיע. ותבין ותראה, כי הן הן שני הדברות הנ"ל. כי אזהרת לא יהיה, הוא שלא ליתן יניקה והשפעת המלכות לעובדי אלילים. ובתכלית ההיפך, במצות האמונה בדעת אנכי, נחשב האדם למשפיע את המלכות אל הקדושה [כי אין מלך בלא עם].
אות ד - ולפי הנ"ל נראה לבאר, שגם בדבר המדות הנ"ל, נחשב מדת הדין והגבורה [אשר בשם אלקים] לחיצוניות כביכול, כנגד שם ה' במדת הרחמים, שהוא היותר פנימי, ונקרא שם העצם, כנודע. והעולה על שניהם, הוא [שם ה' השני] מדת הדעת, שעל ידו לבד, עולים ונכללים באין סוף יתברך, ששם לא ידע, ולמעלה מכל דעת וחכמה. ושם נהפך לגמרי מדת הדין, לאיכות מדת הרחמים,
אות יג - בביאורו הקדוש להשלשה תיבות, אנכי, ה', אלוקיך, המוב"פ. יש לבאר, שבהם חושב השלשה מדריגות הנ"ל. כי שם אלקים, הוא במדת הדין. ושם ה', הוא מדת הרחמים פשוטים. ואנכי, הוא עצם הדעת במשכן שם ה', ורחמים הרבים שבו לאין סוף כנ"ל. והם כעין השלשה מדריגות, מעשה, ודיבור, ומחשבה, הנ"ל. כי מדריגות הדיבור, לא נחשב לשם ה' ומדת הרחמים, רק כנגד תכלית הגשמיות שבעפר הארץ והצומח מאתו, שהיא העומדת לגמרי בשם אלקים, ודינא דמלכותא. אבל כנגד מדריגת הדעת, במשכן הרשימו מהאין סוף יתברך, נחשב ונקרא גם הדיבור בשם אלקים ומדת הדין כנ"ל:
ועיין באות יד ואות טו, ע"פ הקדמת אות יג.
ועוד באות כב.
אות לב - ובדבר שינויי הנפשות אשר יספר שם, שנמצא מזה בפרטיות וכלליות. יש להוסיף תבונה דבר מתוך דבר, כפי היוצא לנו בקצרה מהנ"ל, שהמלכות [שהיא היש] נקרא בשם שינוי כלליות, מרוב שינוייה והיפוכה מהאין סוף [שהוא באין ותכלית ההיפך מהיש] . וגם היא, תתחלק לשני המדות, דין ורחמים, המשונים ומהופכים זה מזה. ונראה מבואר, שעל זה נתנו לנו בדרך כלל, שני הדרכים, תורה, ותפלה -
@נחום-בקר כתב:
לגבי הב' דרכים, לכאורה תורה דידן מיוסדת על ב' דרכים ואחת הכוללתם, שהם חסד - וגבורה. ואחת הכוללתם הדעת הוא אחדות של חסדים וגבורות. וכמבואר בביאור הליקוטים כמה וכמה פעמים.
האם אתה מתכוון לומר שע"פ כלל הרביעי (שרביה"ק "בנה" את התורה ע"פ העניינים שבתורה זו עצמה) בתורה זו עצמה יש 2 דרכים המובילות למטרה אחת? כי הדעת (שהיא המטרה: "לידע שכל מאורעותיו לטובתו") היא אחדות של 2 דברים חסד וגבורה.
א"כ זה ממש נפלא! (וזה גם פתח ע"פ כלל הרביעי "איך לפתוח את הקוד הסודי של התורה") וזה יכול לפתור כמה שאלות בתורה כמו: האם יש את הווידוי בנפרד וחוץ מזה יש את הווידוי שאחר זיכוך המידות, דהיינו האם יש 2 סוגי ווידוי? ועוד (אני מנסה לכתוב על נושא זה מאמר בקטגוריה "מאמרים")
אשמח אם יש לך הרחבה בעניין.@חבר-אני לגבי ב' הוידוים. כמדומני שהפרפאות נוגע בזה וז"ל - אות יז - שם, והזכיר השלש בחינות מעילא לתתא וכו' יש לומר כי הוא מטעם כי בתיקונים אלו של ווידוי וצדקה, צריך לעסוק תמיד גם כשאינו אצל הצדיק, רק שיהיה בהתקשרות להצדיק:.
-
בלי לראות את ההלכה:
הנראה מקשרי התורה שדווקא אחרי הוידוי אזי המצוות הם חבילות שהכל אחד עם שורש הכל בבחינת אנוכי. ואילו לפני כן (מצוות בלי דעת שלמה) הם בבחינת מצוות נפרדות שלא מחוברות לשורשן.@נחמד כן, יכול להיות שזה גם בכלל, אבל מה העניין עם השמן? בנקודה של השמן לא נגעת...
-
@ברוך-מאן ר"א מבאר שם ע"פ כלל השלישי מדוע רבינו תפס את הדוגמא של "הלאו שלא יהיה לך".
ואכן ביארו זאת במחוברים תמוז, שהדגש של הווידוי צריך להיות על השפלת המלכות וגרימת יניקה לאלהים אחרים הנה הקטע השייך לעניינינואבל לא הבנתי איך זה קשור למ"ש כאן.
חיפשתי מ"מ שבו מובן מר"א שיש 2 דרכים להגיע אל הידיעה שכל מאורעותיו לטובה. למדתי את כל הביאוה"ל ואולי פיספסתי משהו.(אני בעצמי לא יודע מי אני
@חבר-אני את הנקודה שאת מחפש בענין השגת כל מאורעותיו לטובתו בב' דרכים. זה לא במ"מ שהבאתי מהביאור הליקוטים.
כי כל אלו המ"מ סובבים על ב' הדרכים של חו"ג המבוארים בתורה.
אומנם במה שביאר שענין החו"ג שניהם הוא לתקון המלכות. ובתיקונה אין יניקה לאלהים אחרים, ומתגלה בחינת 'אנכי הוי"ה אלקיך' עי"ז משיג האדם שכל מאורעותיו הם לטובתו. -
@נחמד קצת ישל"ע כי הלשון שמצוטט רבנו 'חבילות חבילות' וע"פ דברך הרי"ז חבילה אחת של כל המצוות המגלות 'אנכי'.
@נחום-בקר
אתה צודק בהערה שלך, אבל לכאורה חבילות חבילות, הכוונה מצוות עשה ומצוות לא תעשה -
@נחום-בקר כתב:
לגבי הב' דרכים, לכאורה תורה דידן מיוסדת על ב' דרכים ואחת הכוללתם, שהם חסד - וגבורה. ואחת הכוללתם הדעת הוא אחדות של חסדים וגבורות. וכמבואר בביאור הליקוטים כמה וכמה פעמים.
האם אתה מתכוון לומר שע"פ כלל הרביעי (שרביה"ק "בנה" את התורה ע"פ העניינים שבתורה זו עצמה) בתורה זו עצמה יש 2 דרכים המובילות למטרה אחת? כי הדעת (שהיא המטרה: "לידע שכל מאורעותיו לטובתו") היא אחדות של 2 דברים חסד וגבורה.
א"כ זה ממש נפלא! (וזה גם פתח ע"פ כלל הרביעי "איך לפתוח את הקוד הסודי של התורה") וזה יכול לפתור כמה שאלות בתורה כמו: האם יש את הווידוי בנפרד וחוץ מזה יש את הווידוי שאחר זיכוך המידות, דהיינו האם יש 2 סוגי ווידוי? ועוד (אני מנסה לכתוב על נושא זה מאמר בקטגוריה "מאמרים")
אשמח אם יש לך הרחבה בעניין.@חבר-אני כתבת כמה דברים שונים ביחד.
אבל בפירוש לא התכוונתי לזה למרות שהדברים שכתבת נראים מאוד מעניינים.
האמת שאני לא מונח בכלל הרביעי, אז לא כל כך הבנתי עד הסוף מה אמרת שרבינו בנה את התורה וכל העניין של ה'קודים' אולי צריך לדבר על זה באשכול ששייך לזה. -
@ברוך-מאן
יכול להיות שהוא עשה לך הטעיה.
לך תדע, אולי מי שאתה חושב שהוא זה בכלל אני... -
@רוחני במדרשים שצוינו במ"מ בלקו"מ לא משמע כך
-
את עניין השמן אפשר לראות ברמז גם בהל' כלאי הכרם ב' (אות ה) :
"כִּי בְּחִינָה זוֹ שֶׁל בִּטּוּל הַנַּ"ל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה וְלֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַנַּ"ל כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמוֹ תְּחִלָּה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְשָׁבִין בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּמִתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲוֹת גַּשְׁמִיּוֹת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל וַאֲפִלּוּ אִם יִתְנוֹצֵץ לוֹ לִפְעָמִים וְיִרְצֶה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יוּכַל לִפְגֹּם בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וַאֲפִלּוּ בְּצַדִּיקִים גְּדוֹלִים מָצִינוּ בְּאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם כִּי אִם רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַבִּטּוּל הַזֶּה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר"
בביאוה"ל (בד"ה גרבי) מבאר, שללא הגרבי /כלים א"א לקבל שמן /דעת, ואפ"ל שהמקור לדבריו זה הליקו"ה הנ"ל, שבעצם ללא זיכוך היסודות [שעיקרם הוא הענווה וביטול הישות, שזה בחי' 'תלת מאה' - לעשות עצמו 'מה' מתלת בחי' - חכם גיבור ועשיר (וכבר דנו באשכול אחר שזה מקביל לג' תיקונים בהתקרבות לצדיק)] לא יהיה את ה'גרבי' לקבל בהם את ה'משחא',
ואזי אדרבא "לא זכה משממו" והוא רק נופל יותר אל מתחת לדעת (והוא 'אינו יודע' באיזה דרך הוא מהלך, ובוודאי שאינו 'יודע' שכל מאורעותיו לטובה)@חבר-אני
עכשיו גם אני סקרן מיהו חבר אני -
@נחום-בקר לגבי מה אתה מדבר?
-
פוסט זה נמחק!
-
האור הגדול האינסופי בא מהוידוי. אבל הנירות שדולקות מהשמן זה ההמשך שהוא תוצאה של הוידוי.
אי אפשר להישאר רק עם הוידוי, כי אם הוידוי לבד עושה לאדם אור אין סוף, והוא יישאר רק עם זה, אז הוא הולך להתפרק לגמרי. אחרי הוידוי צריך להמשיך נרות, מצוות, שזה מחבר את האדם לאין סוף. כמו הפרשת הדרך שבאה אחרי הוידוי. הפרשת הדרך היא בבחינת המצוות.
אני כותב בקיצור אבל תעיינו היטב בליקו"ה שם שיש את נרות המנורה שממשיכות את האור האינסופי של הארון וכו.
אם יהיה לי זמן אני אוכל להסביר את כל הפרטים ופרטי הפרטים. ה' ירחם -
האור הגדול האינסופי בא מהוידוי. אבל הנירות שדולקות מהשמן זה ההמשך שהוא תוצאה של הוידוי.
אי אפשר להישאר רק עם הוידוי, כי אם הוידוי לבד עושה לאדם אור אין סוף, והוא יישאר רק עם זה, אז הוא הולך להתפרק לגמרי. אחרי הוידוי צריך להמשיך נרות, מצוות, שזה מחבר את האדם לאין סוף. כמו הפרשת הדרך שבאה אחרי הוידוי. הפרשת הדרך היא בבחינת המצוות.
אני כותב בקיצור אבל תעיינו היטב בליקו"ה שם שיש את נרות המנורה שממשיכות את האור האינסופי של הארון וכו.
אם יהיה לי זמן אני אוכל להסביר את כל הפרטים ופרטי הפרטים. ה' ירחםאי אפשר להישאר רק עם הוידוי
לא.
אתה מציג את המצוות כתהליך המשך, אבל בתורה זה "תיקון" ולא רק תהליך המשך.
וכך אנו שבים לתעלומה הגדולה, איך יש 2 תיקונים בתורה אחת לדבר אחד, ואין "שום קשר" בין 2 התיקונים?@חבר-אני [שאיני יודע שמך...]
מנסה להעלות אפשרות נועזת:אולי יש תמיד, בכל תורה, 2 תיקונים.
הרי לפי כלל ט' יש תיקונים מיוחדים לצדיק הגדול מיחידי הדורות וכו'.
אז יתכן, שהתיקון הראשון הפשוט הוא של כלל הצדיקים, והתיקון השני הוא של יחיד הדורות.את תסכימו איתי למהלך נועז שכזה, אז יש הרבה קשרים וקושיות שיובנו ע"פ מהלך זה.
ממתין לתמיכה או תקיפה
-
נועז מידי
-
@רוחני שחבילות חבילות של מצוות הכוונה למצוות עשה. שהם כנגד העבירות שעשה, ולא שימנע מעשיית עבירות.
-
האור הגדול האינסופי בא מהוידוי. אבל הנירות שדולקות מהשמן זה ההמשך שהוא תוצאה של הוידוי.
אי אפשר להישאר רק עם הוידוי, כי אם הוידוי לבד עושה לאדם אור אין סוף, והוא יישאר רק עם זה, אז הוא הולך להתפרק לגמרי. אחרי הוידוי צריך להמשיך נרות, מצוות, שזה מחבר את האדם לאין סוף. כמו הפרשת הדרך שבאה אחרי הוידוי. הפרשת הדרך היא בבחינת המצוות.
אני כותב בקיצור אבל תעיינו היטב בליקו"ה שם שיש את נרות המנורה שממשיכות את האור האינסופי של הארון וכו.
אם יהיה לי זמן אני אוכל להסביר את כל הפרטים ופרטי הפרטים. ה' ירחם@רוחני לפי דבריך עדין קשה שא"כ המצות לא מחברות את שברי העצמות. ועל זה שאלתי מה יש לך לומר תרוץ על זה. (חוץ מהביאור הליקוטים. שמבאר שכל מצוה מקימה את המלכות דקדושה. ודבר זה הוא כלי לאור אין סוף כמבוא בלקו"ה שהבאת).
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות