אהבה או יראה, או משהו שלישי...

[יאשע הלברשטאם]

התורה נפתחת במילים:
"שם הייתה ראויה היראה, אבל אנחנו - הכל תלוי באהבה"
ומאידך יש שני פעמים בתורה שמופיעה דווקא היראה;

1. 'ויראו מפני המלך שלמה', כלומר, הקשר אל הצדיק הוא ע"י יראה.
2. 'אז נדבר יראי ה' איש אל רעהו', כלומר, הקשר לה' הוא ע"י יראה.
   מי ידע לפענח סוד זה?

[ברוך מאן]

@יאשע-הלברשטאם
סיפור קטן, אולי זה יעזור להוציא את משפט האהבה והיראה לאור...
רבי שמואל העשיל פרידמן, תלמיד של ראבר"נ, סיפר שפעם אחת התארח אצל מרן הרב קוק זצ"ל, ודיברו על התורות של רבינו.
ר' שמואל העשיל אמר, לדעתו עיקר הענין של רבינו זה 'אמונה'.
והרב קוק ענה לו שעיקר הענין של רבינו - זה 'יראה'.
ע"כ הסיפור.
שמוע שמעתי, שבאמת הרב קוק כיוון יותר לאמת בסיפור הזה.
אז קודם כל יש לך משהו שלישי, שזה אמונה...
ודבר שני צריך באמת להבין, איך יתכן שעיקר הענין של רבינו זה 'יראה'?

[נותלה שלי]

ברור שהיראה יש לה עניין מרכזי כאן בתורה
לא מצאנו בתורה שצירך לדחות את היראה
וכמו שהראת בפסוקים שהבאת

המושג 'עמודא דאמציעתא' יבאר אולי יותר
ישנם שלושה קווים של הספירות ואכמ"ל
מה שנוגע לעניינינו שהקו האמצעי הוא שילוב של ימין ושמאל
ויש עוד הרבה להאריך בזה

[יאשע הלברשטאם]

@נותלה-שלי
אז יוצא - ובשילוב הסיפור של ברוך מאן הנ"ל - משהו מאוד מענין.
האמונה היא העמוד האמצעי שכוללת את הימין והשמאל, שהם האהבה והיראה.
אם נשים לב, רשב"י לא אמר "רק אהבה", אלא שתלוי באהבה!
כי יראה כבר היה להם [ראה הסיפור באידרא], אז עכשיו צריך לכלול "גם אהבה" - ע"י האמונה שכוללת הכל, ואז הכל יהיה מושלם!

[מאיר לב]

החילוק הפשוט בין יראה - דין, לאהבה - חסד, מורכב יותר בתורה שלנו.
מכיוון שכלפי האמונת חכמים, צריך להאמין אפילו בימין שהוא שמאל וכן להיפך.
כלומר יש כאן משהו אחר לגמרי שהוא לא אהבה גמורה ולא יראה מוחלטת -
שדווקא בגלל זה צריך אמונת חכמים.
יש כאן דרך חדשה וממוצעת שדווקא בגלל המורכבות שלה, היא לא נוטה לימין או לשמאל...
כלומר גם האהבה כאן היא לא לבדה, היא מצד אחד חייבת התכללות, ומצד שני זה קורה דווקא אצל אבן השתיה, מקור הצימצום.

[יאשע הלברשטאם]

@מאיר-לב
קוראים לזה "פגע וברח"...
זרקת פצצה, ולא הואלת בטובך להסביר.
אתה בעצם אומר לנו:
רבותי, אהבה זה לא אהבה שאתכם מכירים, ויראה זה לא יראה שאתם מכירים.
והראיה היא "שאפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין".
הבנתי אותך.
אז בבקשה תסביר לפי התורה מה זה באמת "יראה ואהבה"?
מצפים לתגובתך

[מאיר לב]

@יאשע-הלברשטאם
אני שם הכל על השולחן!
אני פשוט מנסה לחפש מה רבינו מחדש יותר ממה שהייתי מבין לבד.
ברור לי שבתורה שלנו, יש רובד עמוק יותר לאהבה - שנובע מתוך היראה.
ואני בדיוק כמוך מחפש מה היא...
יש לי כיוונים שעולים מקשרי התורה והמחלוקת.
אבל מעניין אותי הכיוון שלך דווקא -ושל שאר החברים בפורום.
אולי ככה יהיה לי אומץ לכתוב גם את הגיגיי...

[יאשע הלברשטאם]

@מאיר-לב
מישהו אמר לי שימין ושמאל, זה גם כשאומרים על ימין שהוא שמאל.
כלומר, דמיין לעצמך את החכם אומר לך ככה:
הוא מתסכל בפנים מאיימות ומפחידות, ואומר, "רביייתיי, עת צרה היא ליעקב", שפתיו רוטטות באימה, והוא ממשיך, "לכן צריך להתחזק באהבה...".
או לחילופין, רב נחמד עם גיטרה ביד, שר כמה שירים, ואח"כ מתחיל לדבר, "חבר'ה, מה אתם אומרים על המצב, צריך להכניס יראה לתוך החיים שלנו, פשוט לחיות עם יראה...".
והשומעים של 2 הדרשות בהלם -
כי יראה זה מפחיד, עם פרצוף כועס, ואהבה זה חיוכים עם גיטרה, ופתאום אמרו על על ימין שהוא שמאל - ועל שמאל שהוא ימין....
נו, זה מתקרב למה שהתכוונת?!

[ברוך מאן]

@מאיר-לב כתב באהבה או יראה, או משהו שלישי...:

אבל מעניין אותי הכיוון שלך דווקא -ושל שאר החברים בפורום.
אולי ככה יהיה לי אומץ לכתוב גם את הגיגיי...

התכוונת ל"אומץ", או ל"אמונה בעצמי בחידושים שלי שהם יקרים מאוד"?!

[מאיר לב]

@ברוך-מאן
נראה לי שאחד תלוי בשני....

[מאיר לב]

@יאשע-הלברשטאם
אחרי @ברוך-מאן חיזק אותי בעניין החידושים... הדברים שלך פתחו את הצוהר
למה שרציתי לכתוב.
לפי דבריך הנקודה מחודדת יותר.
אולי בשינוי קל...
זה לא שני רבנים שונים, זה אותו רב. שכשהוא מדבר על יראה מונחת בה גם אהבה אין סופית,
ומאידך, שהוא מדבר על אהבה, יש בה גם כן יראה שמסתתרת בתוך דבריו.
כלומר, הכל בלול אחד בשני.
זה דרך הממוצע שאינו נוטה לימין ולשמאל.

[נחום בקר]

תגובה: [אהבה או יראה](או משהו שלישי...)
באות ז מביא רבנו את ענין 'אבני יעקב' שנכללו כולם בתוך אבן השתיה וגו'.
ושם בפסוקים כשיעקב אבינו מתעורר אומר (בראשית כח, יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.
וידוע ש'נורא' הוא לא יראה ולא אהבה. אלא הוא יראה של כבוד. ובערכין הוא יראה מתוך אהבה. והוא עמודא דאציעתא של בחינת יעקב בחיר שבאבות המאחד את היראה ואהבה יחדיו.

[נחום בקר]

בזוה"ק (רע"מ ואתחנן רסג, ב) פִּקּוּדָא לְיִרְאָה בְּאֹרַח כְּלָל, וּבְאֹרַח פְּרָט. וְהָא יִרְאָה אוֹקִימְנָא, בְּגִין דְּאִית עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְדַחֲלָא מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כח) לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ. וּבְגִין יִרְאָה דָּא, יִסְתָּמָר בְּאָרְחוֹי. וְיִרְאָה, אֲתָר הוּא דְּאִקְרֵי יִרְאָה, בְּגִין דְּתַמָּן שַׁרְיָא דַּחֲלָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהוּ יִרְאַת יְיָ' לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, וּמִמִּקְדָּשִׁי תִּירָאוּ בְּהַאי יִרְאָה שַׁרְיָא פּוּלְסָא דְּנוּרָא, לְאַלְקָאָה לוֹן לְחַיָּיבַיָּא, דְּלָא נַטְרִין פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְעַל דָּא בְּאֹרַח כְּלַל, אִית לְדַחֲלָא: [וזה יראת העונש]
וּבָתַר בְּאֹרַח פְּרָט, כַּד יָדַע בַּר נָשׁ מַאן אִיהִי יִרְאַת יְיָ', וְדָא אִיהוּ דַּחֲלָא דַּחֲבִיבוּתָא, דְּאִיהִי עִיקָר וִיסוֹדָא לְמִרְחַם לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (בתר) הַאי יִרְאָה עָבִיד לְנַטְרָא כָּל פִּקּוּדוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוִי בַּר נָשׁ עֶבֶד נֶאֱמָן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּדְּקָא יָאוּת. [יראת הרוממות].
כאשר נמצאים רק ביראת העונש אזי כל אחד נמצא עם עצמו וחושש על עצמו. אך יש יראה שהיא שורש לאהבה והיא יראת הרוממות. וזה בחינת היראה שהיה כלפי שלמה המלך לא יראה של פחד אלא יראה של כבוד בראותם גודל חכמתו. שהרי באותו משפט בין ב' הנשים הוא לא העניש אף אחד שיראו מאיזה עונש אלא התגלה חכמתו להוציא לאור משפט והיא גרמה לכלל ישראל לירא יראת הרוממות מגילוי חכמת שלמה.
וכן הפסוק השני 'אז נדברו יראי ה' וגו'' זו יראה של חיבור שגרמה להדברות בין יראי ה'. יראה המביאה לחיבור היינו לאהבה והתכללות.