מדברים תורה ד'

קטגוריות משנה

• ---

• שיח לומדים בתורה ד'

  שיח לומדים - דיונים, בירורים, קשרים וכל מה שקשור לתורה ד'

  52 721
  52 נושאים

  721 פוסטים

  א

  @חבר-אני כתב: זהו בחי' מיתה או יותר נכון "הסתלקות" [לשון עליה] ודאי שזה לא נקרא מיתה שהיא לשון נפילה ושבירה [׳וימלוך וימות׳] דרך אגב סילוק בארמית לשון עליה. @חבר-אני
• שאלות

  המקום שלכם לכתיבת שאלות

  10 41
  10 נושאים

  41 פוסטים

  י

  רבנו כותב שהדיבור יוצא מעצמותיו. ולכאו' לא ברור איך שייך לומר על אותיות שחקוקות שהם יוצאות הרי אין בהם ממשות. ז"א זה שהם נחקקות זה מובן אבל היציאה היא לא באמת יציאה זה פשוט להתחבר העצמות ואין יותר רווח. ואולי זה קשור לכל העניין של ה'אין' בתורה ז"א שבזה לעמו"ז יש אותיות של הטומאה שהם בחינת 'אין'.
• רעיונות

  רעיונות שהאירו לכם בתורה

  9 65
  9 נושאים

  65 פוסטים

  ח

  ענינא דיומא: "כל האוכל ושותה בתשעה באב, אינו רואה בשמחת ירושלים; וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו הכתוב אומר: "ותהי עונותם על עצמותם": (שו"ע סי' תקנד, כה)
• מאמרים

  מאמרים על התורה הנלמדת

  2 2
  2 נושאים

  2 פוסטים

  מ

  לפני שניכנס לבאר בקצרה על עבודת בין המצרים לפי התורה. נסכם תחילה מספר נקודות מתוך התורה. ברור לכל, שאדם בלי דעת הוא לא בן אדם! וכאן מגיע רבינו ואומר לנו מה זה יהודי ומה הוא צריך לדעת בשביל להיות יהודי אמיתי. ומה בעיקר קיבלנו בהר סיני כששמענו מפי הגבורה 'אנכי ולא יהיה לך'. 'אנוכי' - לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו. שתמיד ה' איתי עימי ואצלי. בד' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר. כי גם אם יש הנהגה של דין ח''ו זה גם כן מטובו יתברך 'כי אני ד' לא שניתי' ואותו אהבה שהקב''ה אוהב אותנו ביציאת מצרים אותו אהבה קיים תמיד. וזה שרואים שיש הנהגה של דין זה כי את אשר יאהב ד' יוכיח' ו'רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם וכו'. אך הכלל שהכל זה מאהבה של אין סוף ב"ה אלינו ישראל עם קרובו. ומה שאנחנו צריכים זה מילה אחד 'אנוכי' שזה 'לדעת' שהכל זה 'אנכי ד' אלוקיך' מחמת אהבה שאוהב אותנו. אבא נמצא איתנו תמיד וגם בגלות וגם בתשעה באב.. [ואדרבה כל רודפי -ה השיגו-יה בבין המצרים] וזה העבודה של בין המצרים: שאם יש לנו דעת זה כבר יציאה מהגלות. ועיקר הגלות זה מה שאנו רחוקים מהדעת. ועל זה אנו צריכים לבכות ולהתאבל בשביל לתפוס כמה אנו רחוקים מדעת. וזה גם הבכיה על העלמת אור הצדיקים 'איכה יועם זהב' שזה הת''ח שכולו אש קודש אשר יכול לזכך אותנו ואת עצמותינו, וצריכים אנו למצוא אותו. וזה גם המאורי אור שנקבל 'עיניים' 'לראות את הצדיק' ועל ידי זה לצאת מהחשכות של העצבות והעצלות של עומק הגלות ועי''ז ל'ותחזינה 'עינינו' בשובך לציון. ובפרט עניין הוידוי דברים לפני הצדיק האמת, שבוודאי הקינות יכול להיות באופן כזה בכיה על הנפילות שלנו עם תקווה לצאת מהגלות ומכל העוונות, ויהיה נעשה תחיה מעצמות שלנו שזה עניין של התחיה לעתיד, שיהיה נחיה עצמותינו מחדש. אשר לכל הגאולה זוכים על ידי שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, היינו הוידוי דברים לפני הצדיק האמת. שר' נתן אומר שעיקר הקינות הוא על הסתלקות הצדיק, והיינו שהנפילה מהדעת דקדושה של האמונה והגאולה העצה לצאת מזה הוא להתגעגע לאור הצדיק שמגלה ומאיר כל זה שזה עניין הבכיה על החורבן וה'קינות' ובזכות זה יתהפך הקינו"ת לתיקו"ן, וה'צר"ה' ל'רצ"ה', ודוק'
• ליקוטי הלכות

  שיח לומדים בליקוטי הלכות על תורה ד' - קשרים, דיונים ובירורים

  0 0
  0 נושאים

  0 פוסטים

  אין פוסטים חדשים.
• שיח פתוח

  שיח כנה ופתוח על החיים לאור התורה

  2 33
  2 נושאים

  33 פוסטים

  ח

  @בעל-מוח באות ט' רבינו כותב וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל... רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק דהיינו שהוא מדובק בצדיק = הוא רואה את אנשי הצדיק: אני הייתי לוקח זאת לקשר אחר, אותו לשון יש בראיית פני הצדיק: "וזה אנו רואים בחוש, כשהתינוק הוא בעצבות ועצלות, כשרואה את אמו הוא נתעורר בזריזות גדול לקראת אמו, הינו לשרשו. גם אנו רואים בחוש, כשהתינוק עוסק בדברי שטות שלו, אף-על-פי שיש לו תאוה גדולה לזה, אף-על-פי כן כשרואה את אמו, הוא משליך כל תאוותיו אחר כתפיו, ומושך את עצמו לאמו". יש לשאול, מה העומק בזה - שכרואה את הצדיק אזי נתבטלים תאוותיו? כי הוא רואה את הצדיק שהוא רואה את האור אי"ס. ואם תשאל, והרי אינו רואה את האי"ס ממש אלא רואה רק את הצדיק? אלא זה התשובה: "אע"ג דאיהו לא חזי, מזליה חזי", דהיינו הצדיק [מזליה - כי הוא שורשו] הוא כן רואה ממש את האי"ס, ולכן ע"י ראיית מזלו - שרואה את האי"ס - נתלהב ו[מתעורר] לקראתו ועי"ז מתבטלים התאוות. (שימו לב שעשיתי "משיכת קורה" מהבחי' הראשונה - ראיית פנ"ה, לדרגה העליונה ביותר להכלל ברצוא באי"ס. בדרגה הראשונה ע"י הראייה, מתבטל ה[תאוות שהם בחי'] ישות, ובדרגה העליונה אחרי שכבר ביטל ישותו, או אז יכול לראות בחי' של אי"ס ולהתבטל לגמרי, ומכל מקום בשני המדרגות זה קורה ע"י ראייה.)
• הח"י כללים בתורה ד'

  דיונים, שאלות וחידושים מתוך הח"י כללים

  1 11
  1 נושאים

  11 פוסטים

  מ

  אחד המקומות שרואים חיבור בין שני הפכים בתורה שלנו זה הרשעים. הרשעים שהם הגורם גדול ביותר לנפילת המלכות, ונתינת הכח לסט"א - הם הם הכלי והכסא שמעמיד את המלכות דקדושה בעצמה!
• עצות חדשות

  עצות שהתחדשו לכם בלימוד תורה ד'

  3 32
  3 נושאים

  32 פוסטים

  נ

  @בעל-מוח לא בקשו מהנכה לרוץ 20 ק"מ. אך ביקשו ממנו להתאמץ לגרור את עצמו 2 מטר. היינו גם מהעני מבקשים 'לגזוז מנכסיו לצדקה'. כפי יכולתו. וכאשר יעשה כפי יכולתו משמים יעשו כפי יכולתם ואזי טוב לו וטוב לעולם.
• חוברות וקונטרסים על תורה ד'

  המקום להעלאת חומרי לימוד ותוכן על תורה ד'

  7 41
  7 נושאים

  41 פוסטים

  מ

  שיעורים נפלאים. אשריך, תמשיך לזכות אותנו בשאר השיעורים על התורה