דילוג לתוכן

מדברים תורה ד'

112 נושאים 1.3k פוסטים

דיונים, בירורים, חידושים, שאלות, רעיונות, מאמרים, ח"י כללים וחומרי תוכן בתורה ד'

ברוכים הבאים לאשכול המרכזי ללימוד התורה הזמנית בעיון.
כדי לשמור על סדר, נוחות ויעילות, יצרנו אשכולות ייעודיים עבור כל נושא ותחום.
כאן תוכלו לפתוח דיונים, לשאול שאלות, לשתף בחידושים, להעיר הארות, בכל מה שקשור לתורה הזמנית הנלמדת כעת.
שימו לב: הפורום עדיין בתהליך פיתוח – אם יש לכם הצעה לפתיחת אשכול חדש או רעיון לשיפור, פנו אלינו .

קטגוריות משנה


  • שיח לומדים - דיונים, בירורים, קשרים וכל מה שקשור לתורה ד'

    74 1k
    74 נושאים
    1k פוסטים
    7
    בגלל השם של הנושא וחלק מהדברים החשובים שנכתבו נשמח לתוספת העמקה בעניין ברכת הטוב והמטיב בזמננו גם על הרעה נפתח במה שכתוב בהלכה שצריך לברך על הרעה בלב שלם שנו חכמים במשנה דהרואה (נ"ד.): "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", והיינו לברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפיצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם. ויחשוב שהכל כפרת עונותיו, ונמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם, ועבודת השם שמחה היא לו, וזהו דכתיב: "ואהבת את ה' אלהיך… ובכל מאדך", בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, הן מדה טובה הן להיפך, הוי מודה לו במאד מאוד. וזהו שאמר דוד: "חסד ומשפט אשירה", כלומר בין שנוהג עמי במדת החסד ובין שנוהג עמי במדת משפט תמיד אשירה. ואיוב אמר: "ד' נתן וד' לקח יהי שם ד' מבורך". ולעולם יהא אדם רגיל לומר: 'כל דעביד רחמנא לטב עביד' (גמרא ס':), והמשכיל יבין בדעתו ושכלו כי ענייני עולם הזה הבל וריק, רגע קטנה כצל עובר וכחלום יעוף. ערוך השולחן רכב' ג' אם כן נשאל כדי לתרץ אם אדם מברך בדעת שלימה והרעה לעובדי השם היא טובתם ושמחתם מדוע עדיין מברך דיין אמת והתירוץ @נחום-בקר כתב: גם המיעוט וירידת המלכות, בהתגברות השינויים שמצד האדם [המתוודה, ושומע מעתה לדבריו], נהפך לתיקון, בריבוי התהוות הכלים [לקבלת אור העליון יתברך בכפלי כפלים] ונצטרף לתיקון המיעוט ושינויי נשמות המלכות שמצד העליון יתברך בתחלת הבריאה. וכפי זה 'הטוב' הוא סדר הצרופים שברא בהם השי"ת את העולם וכל סדר השתלשלות הבריאה. ואילו 'המטיב' הוא מה שמתקנים את שינוי הצרופים ומכינים מהם כלים חדשים לגילוי האור העליון בכפלי כפלים (יָדוּעַ, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת נִתְהַוִּים מִן שְׁבִירַת כֵּלִים) וכשאדם זוכה לדעת בבחינת אתה הראיתה לדעת וּכְשֶׁיֵּדַע כָּל זאת (אין כל אלא לריבוי שלא רק שהרעה טובה לעובדי השם אלא גם טובה לאחרים עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה וִיהָבֵי לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיִּבְנוּ הַנָּךְ מְחוֹזָא שבזכותו כל בני דורו מאיר להם פתח כיסופים וגעגועים לחזור בתשובה ואם עד עכשיו היה מברך דיין אמת כי ידע בפשטות שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד מעכשיו זוכה לדעת שהנפילה שלו טובה גם לאחרים ולכן יברך הטוב לעצמו והמטיב לאחרים שעימו בסירה) ...נִקְרָא יְדִיעָה שְׁלֵמָה כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא אַחְדוּת שֶׁל חֶסֶד וּגְבוּרָה זֶה נִקְרָא דַּעַת הַיְנוּ שֶׁלּא יַחֲלק בֵּין חֶסֶד לְדִין, וִיבָרֵךְ עַל כֻּלָּם "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"
  • המקום שלכם לכתיבת שאלות

    10 53
    10 נושאים
    53 פוסטים
    פ
    למה צריך ביטול לאין סוף על ידי וודוי דברים, לאדם שעשה את שתי הבחינות הראשונות היינו ראיית הצדיק ונתינת הצדקה וביטל בזה את כל המידות הרעות? כלומר מה חסר לו לכאורה, שאתה מצריך אותו ביטול לאי''ס הרי הוא בבחי' 'נקי לגמרי'
  • רעיונות שהאירו לכם בתורה

    10 69
    10 נושאים
    69 פוסטים
    ש
    נדמה לי שאני רואה את ענין ראש השנה ערב ראש השנה פושקינה ו'אומן שלי' בתוך תורה ד' ???? כִּי הַדְרָן וְאָתָאן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְקָחֲזֵינַן דַּהֲוֵי מְנַסְרָא מִגַּרְמַיְהוּ לְבִנְיָנָה הֲנָךְ מְחוֹזָא, כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת הַנַּ"ל, וְאַחֲרֵיהֶם הוּא הַטֻּמְאָה, וְיֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא, שֶׁהָדַר וְחָזַר לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוֹצְאִין מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל־ יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וַחֲזֵינַן דַּהֲווֹ מְנַסְרֵי מִגַּרְמַיְהוּ הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָם, וְהַחֲקִיקָה עוֹבֵר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר כִּנְסִירָה מַמָּשׁ. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו, עַל־יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהֲבֵי לְבִנְיָנָא הֲנָךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הֲנָךְ מְחוֹזָא הַנַּ"ל:
  • מאמרים על התורה הנלמדת

    2 2
    2 נושאים
    2 פוסטים
    מ
    לפני שניכנס לבאר בקצרה על עבודת בין המצרים לפי התורה. נסכם תחילה מספר נקודות מתוך התורה. ברור לכל, שאדם בלי דעת הוא לא בן אדם! וכאן מגיע רבינו ואומר לנו מה זה יהודי ומה הוא צריך לדעת בשביל להיות יהודי אמיתי. ומה בעיקר קיבלנו בהר סיני כששמענו מפי הגבורה 'אנכי ולא יהיה לך'. 'אנוכי' - לדעת שכל מאורעותיו הם לטובתו. שתמיד ה' איתי עימי ואצלי. בד' אהלל דבר באלוקים אהלל דבר. כי גם אם יש הנהגה של דין ח''ו זה גם כן מטובו יתברך 'כי אני ד' לא שניתי' ואותו אהבה שהקב''ה אוהב אותנו ביציאת מצרים אותו אהבה קיים תמיד. וזה שרואים שיש הנהגה של דין זה כי את אשר יאהב ד' יוכיח' ו'רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם וכו'. אך הכלל שהכל זה מאהבה של אין סוף ב"ה אלינו ישראל עם קרובו. ומה שאנחנו צריכים זה מילה אחד 'אנוכי' שזה 'לדעת' שהכל זה 'אנכי ד' אלוקיך' מחמת אהבה שאוהב אותנו. אבא נמצא איתנו תמיד וגם בגלות וגם בתשעה באב.. [ואדרבה כל רודפי -ה השיגו-יה בבין המצרים] וזה העבודה של בין המצרים: שאם יש לנו דעת זה כבר יציאה מהגלות. ועיקר הגלות זה מה שאנו רחוקים מהדעת. ועל זה אנו צריכים לבכות ולהתאבל בשביל לתפוס כמה אנו רחוקים מדעת. וזה גם הבכיה על העלמת אור הצדיקים 'איכה יועם זהב' שזה הת''ח שכולו אש קודש אשר יכול לזכך אותנו ואת עצמותינו, וצריכים אנו למצוא אותו. וזה גם המאורי אור שנקבל 'עיניים' 'לראות את הצדיק' ועל ידי זה לצאת מהחשכות של העצבות והעצלות של עומק הגלות ועי''ז ל'ותחזינה 'עינינו' בשובך לציון. ובפרט עניין הוידוי דברים לפני הצדיק האמת, שבוודאי הקינות יכול להיות באופן כזה בכיה על הנפילות שלנו עם תקווה לצאת מהגלות ומכל העוונות, ויהיה נעשה תחיה מעצמות שלנו שזה עניין של התחיה לעתיד, שיהיה נחיה עצמותינו מחדש. אשר לכל הגאולה זוכים על ידי שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, היינו הוידוי דברים לפני הצדיק האמת. שר' נתן אומר שעיקר הקינות הוא על הסתלקות הצדיק, והיינו שהנפילה מהדעת דקדושה של האמונה והגאולה העצה לצאת מזה הוא להתגעגע לאור הצדיק שמגלה ומאיר כל זה שזה עניין הבכיה על החורבן וה'קינות' ובזכות זה יתהפך הקינו"ת לתיקו"ן, וה'צר"ה' ל'רצ"ה', ודוק'
  • שיח לומדים בליקוטי הלכות על תורה ד' - קשרים, דיונים ובירורים

    1 1
    1 נושאים
    1 פוסטים
    נ
    |=בלקו"ה (הל' כתובות א) המיוסדת על תורה דידן. אומר ר' נתן בתוך דבריו. 'זֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי בִּתְחִלַּת שָׁרְשָׁם גַּם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְעֹמֶק הַקְּלִפָּה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ בְּדַקּוּת וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, רַק שֶׁהַקְּדֻשָּׁה גַּם לְמַטָּה בְּסוֹף גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה הוּא כֻּלּוֹ חַד כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה וְאֵין פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְמַטָּה מִתְפָּרֶדֶת וְנִכְרֶתֶת מִן הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁתְּחִלַּת הַתְחָלָתָם מִמְּקוֹם הַחִבּוּר וְהָאַחְדוּת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם שֹׁרֶשׁ דַּק שָׁם, אַךְ לְמַטָּה מִתְפָּרְדִין כַּנַּ"ל'. ועפי"ז מתבאר שכל העבירות משתלשלות משורש דק והעלם גדול מתוך הקדושה. וממילא עבודת הוידוי שענינו החזרת הצרופים לשורשם. הוא לעלות חזרה מהשתלשלות העבירות עד לשורשם שבקדושה. ועי"ז מקשרים סוף המעשה בשורשו וחוזרים הדברים להיות אחד כבקדושה. 'וזהו כוחה של תשובה שלמה' לקשר את הדברים שלכאורה נכרתו מהקדושה לשורשם שבקדושה וחוזר הכל להיות אחד כבקדושה. ונעשים זדונות לזכויות. אומנם דבר זה לעלות לשורש הקדושה כפי סדר ההשתלשלות וכנ"ל. אינו מושג לאדם הרגיל. וכאשר עושה וידוי לפני ת"ח היודע סדר השתלשלות העולמות וכו' וכולל בזה סדר ההשתלשלות מהקדושה לקליפה. עי"ז הוא מפריש לו דרך להעלות מעומק נפילתו לשורש שבקדושה. ומשם חזרה להתשלשל לתוך הקדושה ששם הכל חד השורש וסוף המעשה.=|
  • שיח כנה ופתוח על החיים לאור התורה

    2 34
    2 נושאים
    34 פוסטים
    נ
    בענין וידוי 'עכן' לפני יהושוע. בנותן טעם יש להוסיף שלשון הפסוק שם מאוד מעניין, (בהקשר לתורה) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-עָכָן, בְּנִי שִׂים-נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--וְתֶן-לוֹ תוֹדָה; וְהַגֶּד-נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ, אַל-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי. (ז' י"ט.) התודה (וידוי) ניתנת לה' על ידי האמירה לצדיק.
  • דיונים, שאלות וחידושים מתוך הח"י כללים

    1 11
    1 נושאים
    11 פוסטים
    מ
    אחד המקומות שרואים חיבור בין שני הפכים בתורה שלנו זה הרשעים. הרשעים שהם הגורם גדול ביותר לנפילת המלכות, ונתינת הכח לסט"א - הם הם הכלי והכסא שמעמיד את המלכות דקדושה בעצמה!
  • עצות שהתחדשו לכם בלימוד תורה ד'

    3 32
    3 נושאים
    32 פוסטים
    נ
    @בעל-מוח לא בקשו מהנכה לרוץ 20 ק"מ. אך ביקשו ממנו להתאמץ לגרור את עצמו 2 מטר. היינו גם מהעני מבקשים 'לגזוז מנכסיו לצדקה'. כפי יכולתו. וכאשר יעשה כפי יכולתו משמים יעשו כפי יכולתם ואזי טוב לו וטוב לעולם.
  • המקום להעלאת חומרי לימוד ותוכן על תורה ד'

    9 46
    9 נושאים
    46 פוסטים
    ל
    שימו לב כי נחשפת כאן התורה הבאה עמה ילכו כלל לומדי לטייל בתורתו בזמן חורף הבעל"ט [image: 1788437725851-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90-1-resized.jpg]