דיונים ושאלות בספרי רבינו

רמזי המעשיות מתחיל לספר מהמלך שגזר גירוש וכו' ונראה כסיפור פשוט לכאורה כי יכול להיות סיפור כזה כפשוטו ממש ודרך אגב מספר גודל החיבוב שישראל מחבבין את המצוות, כי אפילו האנוס שלא היה יכול לעמוד בנסיונו בשלימות אעפ"כ כשנזדמן לו שעת הכושר ונשבע לו=| המלך לעשות רצונו ולמלאות בקשתו אפילו אם יבקש מה שיבקש אבל האנוס לא ביקש ממנו שום דבר רק שיתיר לו להניח טלית ותפלין בפרהסיא, וזה בעצמו היה נסיון גדול כי חרה להמלך מאד אעפ"כ הוכרח למלאות בקשתו בשביל השבועה אח"כ מספר מענין המלך שקרא לכל החוזי כוכבים וכו' ואמרו לו שזרעו לא יוכרת רק שישמור משור ושה וכו', ואח"כ איך שנעשה בנו מלך וכו' ונפל על חכמה לכבוש את כל העולם, ומענין האדם שעשה מכל השבעה מיני מתכות וכו' ואתו האדם לא היה מסוגל רק באופן שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים וכו' סיפור זה מובן לכל כי הוא ענין נפלא בפרט מה שמספר אח"כ שיש מקום שכל שס"ה מיני תהלוכות השמש מזריחים לשם ושם גדל שבט ברזל ודרך אגב מרמז שם מחומר איסור כעס ושאר כל הענין שם עד סוף המעשה ואיך שמרומז הענין למה רגשו כל זה נורא ונפלא מאד: ועיין לקוטי הלכות ה' הכשר כלים הלכה ב': (לקוטי עצות מהדו"ב (ציצית א') מעלת יקרת קדושת מצוות ציצית ותפלין גדולים ויקרים מאד כמו שהפליגו רז"ל בהם ובהם עיקר היכר קבלת עול מלכות שמים של איש הישראלי, והרי כשהציל האנוס את המלך ממות ממש ונשבע לו המלך שיתן לו כל הכבוד שירצה, ענה האנוס ואמר שזה עיקר כבוד שיהיה רשאי להניח טלית ותפלין בפרהסיא, וזה היה עיקר השררה וההתמנות שלו, ואח"כ כשבא מלך אחר מבני בניו וביטל אותו ממצוות אלו ראה אח"כ ששור ושה שבמזלות שוחקים ממנו (כי תפלין וציצית הם בחי' שור ושה עיין בפנים) ואע"פ שהיה המלך הזה חכם גדול וכבש כל העולם בחכמתו אעפ"כ נכרתו הוא וזרעו ושלט בהם האש הגדולה ונשרפו ונכרתו כולם, אבל שאר המלכים שהיו דרים יהודים במדינתם שמלובשים בטו"ת המלכים האלו היו הולכין דרך האש הגדולה הזאת ולא הזיק להם כלל בזכות מצות ציצית ותפלין שהיהודים שבמדינתם מלובשים בהם ראה והבן גודל כח קדושת מצוות אלו איך מגינים ומצילים מהכל ומכש"כ להיהודים בעצמם שזוכים להיות מעוטפים ומלובשים בהם: (שם כעס ג') יש מלאך שהוא ממונה על הכעס, כי ע"י כעס בוראים מלאך המשחית ואותו מלאך הנ"ל הוא ממונה על כל המשחיתים ומזה המלאך שואלים הדרך איך לבוא אל השבט ברזל שכשבאים לשם ניצולים מפחד):

@אחד-מאנש תודה רבה! דברים כאלו חיפשתי ואודה למי שנזכר בעוד...

קושיא נוספת: החכם שואל את החכם השליח: "האתה בעצמך קבלת האגרת מיד המלך בעצמו ממש. השיב לו: לאו. רק איש אחד נתן בידי האגרת בשם המלך" אבל לפני כן כתוב: "וקרא המלך לחכם אחד ולאותו התם הנ"ל ושלחם להשני בנים הנ"ל, ונתן בידם אגרות לכל אחד ואחד" אפשר לבאר אולי ש'נתן בידם' לאו דווקא, ואפשר שהיה ע"י שליח, אבל תירוץ ששמעתי פעם מר' פנחס בונקר נשמע הרבה יותר טוב: הוא כבר היה אחרי שהקשיב לדיבוריו של החכם... (דהיינו, שיש כח לאפיקורסות, לעוות אצל האדם אפילו מציאות שרואה בעיניו, שיחשוב שאם חכם גדול כזה אומר אז זה כנראה נכון, כמו הבלבול שמגיע מעצם זה שרבים מגדולי הנחשבים חכמים בעולם הם אפיקורסים.) ואולי אפשר להוסיף, שהמלך מסר האגרת, שהקב"ה נתן את התורה לעיני כל ישראל, וצוום להודיעם לבניהם אחריהם וכו' שהוא 'קורא לנו לבוא אליו' ולהתקרב אליו ע"י עבודתו בתפילה ותורה וכו', ובהסתכלות פשוטה ותמימה רואים שיש מסורת התורה מדור לדור, ובכ"ז הכופר יכול להכניס ספקות מי אומר שראו אולי מישהו אמר למישהו וגו'

@לב-העולם-אתה כתב: כשאתה כותב חריף ונלהב אתה מתכוון שזה לא לנהוג כך? מי אמר שהמתינות צודקת מהנלהבות? ממש לא. אני לא אומר איך לנהוג. אני אומר שאי אפשר להתעלם מכך שטון השיחה והמסקנה העולה ממנה נגזרת בהחלט מסגנונו וסוג עבודתו האישית של מעתיק השיחה. זה צריך לעמוד מול העיניים כשדנים בכל שיחה שהיא, ובפרט כשיש הבדלים בין רבי לוי יצחק לרבי שמואל הורביץ.

עיין באחד הצילומים לעיל שכתוב שם הרבי אמר שאי אפשר להבינו בשכל. ו: מוהרנ"ת! אמר אף על פי כן! תסבירו לי שאזכה גם אני להבינו! ההפך ממה שאנו מכירים על הביטול וההרגש העצום שהיה לו ברבי לא לחקור אחר דבריו אך זה עדיין אינו קשה רק עיקר הקושי הוא לומר שמוהרנ"ת ידרוש מהרבי להבין בשכלו (ההפך מדרך רבינו להשליך על אמונה) בנושאים שהרבי אומר מפורש שאי אפשר ושגם אחרי המשל עדיין אין זה נכון, זה מסתדר עם חסידויות מ סוימות בלבד ועם חלקים מאלו שלא נמנו על עדת החסידים הרצון להבין כאלו דברים בשכל גשמי. אם יש לסיפור מקור איכותי, "*איז נאך א קשיא" אבל אם אין זה מאוד מחודש ותמוה. (*תרגום: אז עוד קושיא)

@אוצרבלום כתב: וראה גם בליקוטי תפילות סי' ע' וראה גם שם סי' ס"ג: "ונזכה שיגינו עלינו הצדיקים אמיתיים שסבלו ייסורים רבים בשביל ישראל, ובזכותם תמשיך עלינו כל טוב וחסד וישועה ורחמים גדולים, בני חיי ומזוני, ורב טוב לבית ישראל, ובפרט על בניהם וזרעם של הצדיקים שסבלו ייסורים רבים בשביל כלל ישראל". ומובא ב'תבואות אליעזר' להרה"ח ר' אליעזר וייספיש זצ"ל הי"ד (על תורה ס"ג): "בליקוטי תפלות על תורה זו מתפלל מהרנ״ת זי״ע על בניהם של הצדיקים, וי״ל ע"פ המבואר בחיי"מ כ״ז, שרבינו ז"ל אמר התורה בשבת שלפני הברית של בנו הקדוש שלמה אפרים זצ״ל, שרבינו ז"ל דיבר הרבה עליו ועל הייסורין שעובר עליו, עיין חיי"מ כ״ח ועוד, ועל זה סובב התפלה הנ״ל".

נחלי-דבש כתב: ( 8 [בכוונה עשיתי רווח בין המספר 8 לסוגר השמאלי, כי זה מה שקורה בלי רווח: ודו"'ק]

כלי יקר פרשת מסעי: [image: 1783943321373-4d1a6cf5-70a3-4f7f-a884-c6b4bd837a00-image.jpeg] [image: 1783943340975-9fa8eb12-77b4-4bba-a964-add22992fdb5-image.jpeg]

מלאכי הוא הנביא האחרון שהיה לישראל. רגע לפני שמסתיים הנבואה.. יש פחד נורא מה יהיה עם השכחה, שכחת התורה מישראל. אחרי החורבן הנורא שמתחיל בחודש תמוז שבו נשתברו הלוחות קורא לנו הנביא לכלל ישראל וזועק: זכרו תורת משה עבדי להמשיך זכרון. חשבתי להסביר על פי תורה ח' תניינא. איך להמשיך הרוח נבואה והתיקון המדמה וההוכחה הראויה וכו' וכו' ועוד חזון למועד..

@מרי-חיטייא כתב: @בדרך לא ציינת את ההערה שבשיש"ק, מצו"ב ראה הערה א: "על פי המשך הדברים כמובא כאן - נהירים וברורים דברי המשל והנמשל ואין בהם נפתל ועיקש". גם מציין שם למעשה מר' יואל מסאטמאר! ‏‏לכידה.PNG ציין זאת למעלה @מסוכן-כמוני