איך ניתן לחדש בגמפ"ת על פי בקיאות בשלוש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם

[וועלן וועלן]

מובא כך בחיי מוהר"ן סימן שמ"ג:
"בֶאֱמֶת חִדּוּשִׁים שֶׁל גְּמָרָא פֵּרוּשׁ תּוֹסָפוֹת הֵם קַלִּים בְּיוֹתֵר, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ כְּלָל שֶׁל אוֹתָן הַחִדּוּשִׁים, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֵם קַלִּים מְאֹד, וְצָרִיךְ לָזֶה לִהְיוֹת בָּקִי בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם".

יש אחד כאן שהבין את הפירוש בזה? איך מחדשים בגמפ"ת על פי בקיאות בדייקא בשלוש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם?
אני מבין ששלוש עשרה מדות זהו כללים בתורה (ובעיקר זה מובא בחז"ל על לימודי האמוראים איך הם למדו מהמקראות), אבל בחידושי תורה של ימינו כיום לאחר חתימת התלמוד?!
האם ידוע למישהו על אחד מהראשונים או האחרונים שמצמיד את עצמו בספרי חידושיו בדייקא על שלוש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם?

[גם מעניין הרישא של השיחה הזאת שמשמע שהיא גם קשורה: "אָמַר אִלּוּ לֹא הָיָה יוֹצֵא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם הַיְנוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הָיָה נַעֲשֶׂה עִנְיָן אַחֵר כִּי כְּבָר הָיָה לוֹ חֵשֶׁק כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲשׂוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ לְבָאֵר כָּל דִּין וָדִין בַּהֲלָכָה פְּסוּקָה אוֹ לְהַצִּיג הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי מֵהַפּוֹסְקִים אֵצֶל כָּל דִּין וָדִין. אַךְ עַכְשָׁו שֶׁיָּצָא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם לֹא יִהְיֶה עִנְיָן הַנַּ"ל". כאן רבינו מדבר על הלכה, ובסיפא שהובא לעיל רבינו מדבר על חידושים בגמפ"ת]