ידוע המשפט שמי שהתקרב יותר חזק ממי שכבר נולד ככה(המשפט הולך באידיש)
ואני שואל את עצמי בתור מקורב לגבי חינוך ילדים מצד אחד מאוד רוצה לחנך אותם ושהם יגדלו על ברסלב על העצות על התבודדות וכו'
ומאידך היתי רוצה שהם גם ירגשיו את החידוש בדרך של ברסלב .
ולא יהיו יבשים בעקבות שכך גדלו על זה ולא ירגשיו את היחדיות את המתיקות וההתחדשות שבדרך זו
איך משלבים? שהילד יגדל ברסלבער אבל מתוך בחירה וחיבור
אשמח לשמוע

אני חושב שהלקאה עצמית מטבעה גורמת לעצבות ומרה שחורה ודכדוך לכן צריך לקחת את זה למקום שבמקום הלקאה עצמית למקום
לעבוד על שינוי וכו' לא להתעלם מהמעשה שבו הרגשת הלקאה עצמית