@האש-שלי-תוקד כתב:

יש הרבה אנ''ש שלומינו שמקלין בדבר הזה ורגילים לעשן סיגריות

אתה תהיה חייב להכריע באיזה יום מי הרבי שלך, האם רביה"ק רבי נחמן מברסלב הטמון באומאן, או הרבה מאנ"ש הנ"ל. יש רבי אחד, זה או זה או זה, שאליו צריך 'ביטול'.

תתפלא לשמוע שיש הרבה מאנ"ש תלמידי חכמים מופלגים, וגם מתבודדים גדולים, אבל מעשנים, אתה יודע למה? לא בגלל שהם סוברים שרבינו לא אסר זאת, אלא כי קשה להם להתגבר, רק בגלל זה, ומכאן צריך להיזהר לא להפוך חולשה לשיטה (כדברי הרב בנדר).

כשאתה לומד ספרי רבינו, אתה לא יכול כל הזמן לפזול לכיוון אנ"ש איך הם נוהגים, כשאתה לומד ספרי רבינו - תקשיב למה שרבינו טרח לומר לך אישית ותציית לו. מאנ"ש תיקח את החשק ואת האור ואת ההתלהבות והחיות והביטול כדי לציית לרבינו, אבל אל תחפש חולשות באנ"ש ומכך לבטל דברי רבינו חלילה.

תחשוב איך מוהרנ"ת עצמו התייחס לרבינו, באם הוא ראה אצל תלמיד אחר של רבינו שנוהג וסובר אחרת מדעת רבינו, האם הוא לכן גם סבר כמוהו, או שהניח בצד את דעת 'אנ"ש' והתבטל כליל לרבינו בפשיטות.

מברסלב צענטראל

@ישי-משה כתב:

פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן

לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת

@האור-שבפשטות כתב:

מעניין לציין שלא כל אנ"ש קיבלו את זה, או יכול להיות שלא שמעו על זה, לדוגמא ר' שמואל העשיל פרידמן בכלל לא מזכיר את זה בסידור שלו, וראיתי כתב יד של אחד מאנש לפני קרוב למאה חמישים שנה איני זוכר את שמו שכותב קל חי העולמים, וכן תלמידי ר' ישראל בער אודסר מספרים שלא היה משנה כלל בתפילה והיה אומר קל חי וכו. ופלא בעיני דבר זה.

מדוע שלא נאמר בפשטות שלא שמעו על זה?
ראיתי בטעם זקנים שהרב בנדר אמר שכעמט כל העובדים הגדולים באומאן לא ידעו מחצית מהשיחות שהיום ילד ברסלבי יודע
ואידך זיל גמור

@חרב-החכמה
תודה על ההתייחסות
יתכן שיש צדק בדבריך, אולם לי יותר מסתבר מה שהבאתי לעיל מטעם זקנים שהרב בנדר אמר שכמעט כל העובדים הגדולים באומאן לא ידעו מחצית מהשיחות שהיום ילד ברסלבי יודע, ומכאן התירוץ לכל הקושיות שהיו ושיהיו, כי אפילו באם הם כן שמעו לפעמים את השיחה, זה עדיין לא היתה שיחה רווחת ומפורסמת ומבוססת כיום, אבל כיום שכבר הובררו רוב ככל השיחות (החל מראבר"נ, רש"ה, רא"ש, רג"ק, רל"י, ר"נ בורשטיין, ועוד), וכיום יש לכולם את כל הספרים בהשיג יד (מה שבאומאן בזמן ראבר"נ בקושי היה סט אחד או שתיים של ליקו"ה בכל אומאן, והיו לווים כרכים אחד מהשני, ואפילו ש"ס לא היה מצוי לכל אחד בביתו...) כיום - יש לחסיד ברסלב להתנהג כרבו בתמימות ובפשיטות וכמקובל על ידי רוב אנ"ש

[נ.ב. רק אבהיר, שבהודעות הנ"ל שכתבתי אפשר משתמע קצת חריפות (והובן לי שיש כאלו שקצת נפגעו... במחילה מכבודם), אבל לא כן הדבר, אלא רציתי לתפוס את הקצה האחרון של הסכנה שיש בהגישה של ספקנות ופקפוקים, אבל לא חלילה להטיל דופי במשתמשי האתר או בשאר אנ"ש ומכ"ש גדולי גדולי אנ"ש זצוק"ל]

עלוני אוצרות
[פרסמו @בדרך בבמקום אחר, ותודה רבה ונפלאה לו]
https://drive.google.com/drive/folders/1jOUaH2IwYxVb3dtD7J1ND6KD76TOz4C3?usp=drive_link

בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.

אולי גם אני יאמר את שלי בעניין...
מה שרבינו דיבר, הוא דיבר בזמנו וגם לדורנו, וגם היום הוא הצדיק הדור, ובזמנו דיבר לכל הדורות עד משיח צדקנו.
ברור שכיום הרופאים הרבה יותר זהירים ויודעים הרבה יותר דברים שפעם כלל לא העלו על דעתם שיש בהם בכלל בעיה, אולם דעת רבינו לאסור היא תמידית ונצחית, ורבינו ידע ב'רוח הקודש' שהיה לו במדריגה הכי גדולה את כל הדורות הלאה, וכשהוא ומוהרנ"ת דיברו נגד הרופאים, הם לקחו אחריות עצומה על דבריהם עם כל הסיכונים שמשתמעים מכך.
אבל בוא נכופף את הראש ונודה על האמת, זה שהרבה מאנ"ש כן הולכים לרופאים, וזה שאני בעצמי עשרות פעמים השתמשתי בכל מיני רפואות של הרופאים, וכן הרבה מחברי, היא פשוט מחמת הקושי הגדול לא לקחת, כי אנשים כיום שקצת קצת כואב להם הראש, כבר מרגישים שהם מוכרחים לקחת משככי כאבים לפי א-ב. ומי מדבר כשיש כאבים עזים, זה הרי מסירות נפש לא לקחת משהו (הגם שלמען האמת לפי רביה"ק להתעסק ברפואות מסוכן יותר, אבל הנפש הבהמית מרגישה את הכאבים ולא מסוגלת למנוע את עצמה מזה).
מה שרבינו דיבר כלפי הרופאים ולפי מה שמוהרנ"ת הסביר ופירט והאריך עשרות פעמים באופן שלא משתמע לשני פנים - הם דברים פשוטים ותמימים, ולא עוולתה בו, זה שהרבה מאנ"ש לוקחים - מחמת הקושי.
וכמו בהרבה דברים, לדוגמא אני מכיר הרבה מ'חשובי' אנ"ש שמעשנים, כן מעשנים כפשוטו, האם לפי רביה"ק זה בסדר? לא, אז מדוע מעשנים כי קשה להם. זאת הסיבה.
אני מכיר הרבה מאנ"ש שיש להם תאוות אכילה, כן כפשוטו, הם אוכלים ובוחרים בשמחות שניצל או עוף או סטייק וכדומה, והאוכל תופס אצלם מקום, ובצירוף למצב העגום הזה, הם מתבודדים ובקיאים בליקו"מ וגם ירא"ש וכו' וכו', אבל כן יש להם תאוות אכילה כפשוטו. האם לכן אולי ניתן לומר שלפי רביה"ק לא צריך לבטל את תאוות אכילה, לא! חלילה! רביה"ק סובר כן לבטל את תאוות אכילה, וזה שיש מאנ"ש שמבינים באוכל - זאת חולשה שלהם מחמת המניעות שבדבר.
רוב אנ"ש עדיין לא זוכים לקום בחצות לילה, ואפילו מ'חשובי' ו'זקני' אנ"ש, האם חצות התבטל לפי רביה"ק לפי זה, חס וחלילה. חצות זה חצות, ומי שלא קם זאת חולשה שלו אישית.
וכן גם בעוד הרבה דברים ואכמ"ל.

וזה מה שרבי לוי יצחק היה אומר תמיד (לגבי ביטול לצדיק בכלליות כלפי כל הנושאים), לא להפוך חולשה לשיטה!

@חיפוש-הצדיק כתב:

כשמדברים מצדיק קדוש זה, זה בוודאי סגולה גדולה ליראת שמים

יש הרבה שבחים לומר על האי צדיק וקדוש, ותודה לכל אלו שהביאו כאן מעט מזעיר משבחיו, ואשמח לשמוע עוד. אולם כעת ארצה לומר גם כמה שבחים, שלפי איך שאני שמעתי על מהותו ועניינו של רבי שמואל שפירא, כמדומה עם זה רבי שמואל היה משתבח ומתפאר בוודאי במשך ימי חייו, וגם כעת כשהוא בגן עדן בזה הוא משתבח בעיקר, ובסתמא כשהיו שואלים אותו כעת מה השבח שלך? היה כותב ועונה את זה.
ונדמה לי ששאר השבחים והשׂיאי גינס שצויינו כאן הם אפסיים נגד השבחים האלו...

1. רש"ש זכה להיות יהודי מהעם הנבחר על ידי הבורא, ולא היה גוי. אלא היה בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.
2. חטף במשך חייו נקודות טובות של כמה מצוות ומעשים טובים ונטילת ידים וקריאת שמע ולימוד תורה ותפילה ואמונה ושמחה והתבודדות וצעקות ובכיות להש"י ושמירת שבת ומועדי ישראל והנחת תפילין וציצית והרבה תנועות דקדושה וכו' וכו', שאין ערוך לקדושת כל נקודה ונקודה ואפילו הכי קטנה, והש"י זיכהו כמה פעמים במתנת חינם לבחור בטוב ולהתגבר לפי ערכו על יצרו הרע שרצה לחסלו טוטאלית.
3. היה חסיד ברסלב, האמין ברבינו ובמוהרנ"ת, והיה קורא לעצמו 'חסיד ברסלב' ונכלל בהחן והפאר והיופי של העולם, והלך בעצותיו במסירות נפש. והיתה לו גם אמונה והרגש בגדולי אנ"ש כראבר"נ ורא"ש ורל"י וכו'.

תמשיכו הלאה לפי הקצב הזה...

ונדמה לי שר"ש שפירא היה חפץ מאוד שגם אנחנו נתחיל לשמוח בדברים הפשוטים האלו ששווים מילארדים

אבקש להמשיך לכתוב גם סתם שבחים וסיפורים ומידות טובות כמו שכתבו עד הנה, חן חן לכותבים, אבל רציתי להדגיש גם נקודה זאת.

@נחום-בקר כתב:

@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:‏
‏בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:‏
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.‏
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.

כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.

מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך...

@מאיר-לב כתב:

הדעות בעניין הבחירות נגזרות באופן ישיר מהייחס למדינה, האם כשיטת סאטמר, או כשיטת רוב הציבור החרדי.

אני לא רוצה כלל להיכנס לדיון הזה של הבחירות, דעתי שמורה אצלי, אולם רק אתקן את לשונך, זה כלל לא שיטת סאטמאר לבד, דהיינו זה כלל לא שייך לחוג מסוים, יש הרבה קהילות שהולכות בדרך הזה, ואין להם שום שייכות לסאטאר, ולדוגמא בד"ץ העדה החרדית שכל שנה מפרסם את האיסור, זה לא בגלל הסאטמאר רב, אלא מחמת שכן הן מבינים את דעת התורה, וכן יש עוד קהילות. וסאטמאר 'גם הם' סוברים כשיטתם, ומה שמייחד את סאטמאר שהם עסקו בזה מאוד, אבל השיטה הזאת היא שיטה שנתקבלה אצל הרבה רבני קהילות ומו"צים ודיינים, ומונהג אצל הרבה מהמשפחות השמורות שבעמ"י, וד"ל.

בעניין מה שראית לנכון להדגיש "כשיטת רוב הציבור החרדי", כאמור אני לא מעוניין להיכנס לנושא הזה וכנ"ל, אבל אומר שלחקור את האמת לאמיתה בענייני השקפה והנהגה זה כלל לא מגיע על ידי הבטה היכן יש רוב, כי האמת היא נעדרת, וצריכים לחפש אחריה מאוד כמובא רבות בדברי מוהרנ"ת, וכמו ש"רוב" העולם הם לא ברסלבערס ומכל מקום זאת האמת!

@מדלג-על-ההרים
רבי לוי יצחק בנדר אמר שהיו שהלכו, אבל אמר משהו בסגנון שזה היה מאוד מאוד פשוט, והיה לזה חן קדוש, והיינו, כלל לא כפאות של ימינו, וד"ל.

@רוחני כתב:

אז כנראה זה מוכיח שזה לא העיקר!
ואם זה לא העיקר מה לנו לעשות מזה עיקר!
הבעל דבר מבלבל את האדם, נותן לו שיחות, נוסחאות, ניגונים, רק שלא יכנס פנימה.
צריך לחפש את הצדיק!!!

גם דבר שזה לא עיקר צריכים להתבטל בזה לרבינו, ובנוסף גם לדעת שזה לא עיקר, אלא רק טפל, אבל גם לטפל צריכים לציית, וללא זה אינם מקושרים כלל לרבינו (ליקו"מ קכ"ג).

וצא ולמד מההתבטלות של מוהרנ"ת לרבינו כנראה במוחש בספריו

[וגם מהרה"ג רנ"צ זצוק"ל שצויין כאן, האם הורה ככה לנהוג לכלל, או הוא לעצמו נהג כך מכל סיבה שהיא? ההבדל הוא שמים וארץ. (אולי מחמת היותו מעורב בין ציבור ליטאי כידוע, וחשש מהחששות המצויינים להלן)]

אני כלל לא שאלתי באם צריך לומר יחיד חי העולמים או לא, זה ברור לי שאני לעצמי יאמר כשיחת רבינו בפשטות, ואני לא מחפש הסכמות להבעטליר
(אפילו באם יש כמה מגדולי גדולי אנ"ש שלא נהגו כך אישית מסיבות פרטיות ואישיות, כבודם הגדול במקומם מונח בכבוד הראוי והמכובד מאוד ובהיכלו של רבינו, אבל אני חסיד של רבי נחמן מברסלב! ורוצה להתנהג בפשיטות. וד"ל), ופוק חזי מאי עמא דבר, ומה נהוג בפשיטות בכל רחבי ברסלב.

[נ.ב. אני קצת תמה על ההלוך ילך באתר כאן, אני די עוקב על הנושאים שמפרסמים כאן, שכמעט על כל כל שיחה מרבינו, יש כמה מהמשתמשים שדואגים לחפש בכוח אחד או שניים מגדולי אנ"ש מתוך מאות גדולי חסידי ברסלב שהיה מזמן רבינו עד ימינו, ומתוך עשרות אלפי חסידי ברסלב, ולציין שהנה גדול זה וגדול זה נהגו קצת אחרת מהפשיטות, ולקבוע זאת כעיקרון וכמחייב לכלל חסידי ברסלב לנהוג בדווקא כמוהם, ולא כשיחת רבינו בפשיטות, ולא כמקובל מדורות אצל אלפי חסידי ברסלב לדורותיהם. והרי כמה וכמה דיבר רבינו ומוהרנ"ת ללכת בתמימות ובהתבטלות גמורה ולהשליך שכל עצמו וכ"ו.
משכך נדמה לי שלהפוך כל כל כל שיחה מרבינו לנידון באם צריכים לקיימו בפשיטות או לפקפק ולהסתפק בדבר, ואו לחשוש על אמיתות השיחה, כשהדבר מחריף שכבר על כל שיחה אנו מוצאים פקפוקים וספיקות (וכשזה לא נובע חלילה מ OCD וכדומה), נדמה לי שיכול מאוד להיות שכיום הכוח המכריח והמתנגד לרבינו נמצא בתוך תוך החסידות (מחריבייך ומהרסייך וכו') ולא מחוצה לה, אני לא יאריך יותר]

כל שאלתי היתה אך ורק כשאני ניגש בבית כנסת ליטאי (לדוגמא), ומצד "לא תתגודדו" או "אל תפרוש מן הציבור" או "מה יאמרו הבריות" או מצד שצריך להתפלל כמנהג הבית כנסת (וכמו ספרדי שמתפלל כחזן בבית כנסת עם ציבור אשכנזי צריך הוא להתפלל כמנהג המקום ולשנות את נוסחתו) וכדומה, לכן שאלתי מה אלו מאנ"ש שנוהגים בפשיטות ובתמימות לומר יחיד חי העולמים, מה הם ורק הם (ולא זולתם) נוהגים בבית כנסת ליטאי

@האור-שבפשטות כתב:

ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?

ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל

נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא

תמימות! תמימות! תמימות!

@אחד-מאנש כתב:

אני לא רוצה לקרר אבל ברור שיש חילוק בין החדרים הרעים שדיבר מוהרנ"ת שמגמתם הייתה לכפירה ועל כל פנים האמינו שצריך ללמוד חכמות חיצוניות והעריכו את זה למציאות של הממחי"ם שרובם ככולם עושים את זה מתוך צורך תקציבי וכמי שכפאו שד (אני לא אומר שזה בסדר אלא שיש הבדל)

בלא להאשים את מנהלי המוסדות כלל וכדבריך, אבל מטרת הרבה מהעומדים בראשות השלטון (והמוסדות האקדמיים וכדומה) הוא כן לשנות את אופי הציבור החרדי המצומצם והפרימיטיבי והחי בגטו - כדבריהם במפורש, ולהפוך לדעה חילונית דמוקרטית ונאורה לשיטתם ה"י

דרך אגב, גם בזמן מוהרנ"ת רוב החרדים שהתחילו ללמוד חכמות, לא היתה כלל למטרה של כפירה בכלל, אלא רק להחכים לחוד, והיו שם הרבה יראי שמים, עד שהקערה נהפכה על פיה וראו מה נשאר מהם

כמו כן, דברי מוהרנ"ת אינם נמצאים רק בציטוט אחד, אלא יש עשרות פעמים שמוהרנ"ת מדבר על עוצם הסכנה הנוראה בזה בליקו"ה ובליקו"ת ובעל"ת ובמכניע זדים וכו', ומי שלומד בקביעות בספרי ברסלב והולך עם עצות רבינו בתמימות ובפשיטות, נחקק בו אמת ומקבל בירור המדמה היינו בירור האמונה הנקיה והמזוככת, ומבין שזה כלל כלל לא בסדר בכלל (בלשון המעטה), ואין צורך לחפש לימודי זכות בדבר מסוכן קריטי כזה, וד"ל

מה שהיה הוא שיהיה, לדאבוננו... והבוחר יבחר, ואנחנו את נפשנו הצלנו.

@חיפוש-הצדיק כתב:

ה'צפתים' מוסרים שרבי גדליה ידע את סוד הפדיון והם מספרים על זה אותות ומופתים

יש כמה תורות בליקו"מ על פדיון (וגם כמה ביאורים בליקו"ה), מה כוונתם 'סוד' הפדיון הנ"ל, האם משהו אחר?

כאן המקום להזכיר על במה מכובדת זו, את אחד המיוחד מאנ"ש שחי ממש בדורינו, ה"ה ר' חיים בנימין וורטהיימר זצ"ל, שמלבד גדלותו באמונה ברבינו (שהיה מופלג וחידוש בזה בדור שלנו, מי שהכיר אותו יודע למה אני מתכוון), הוא היה גם אדם חולה וכ"ו, ולא היה הולך כלל לרופאים ורפואותיהם. וכן סבר באמת ובתמים שזוהי דעת רבינו גם כיום שהם שלוחי הס"מ והם מזיקים יותר ממועילים. והיה מרבה להאריך בעניין על פי דברי רבינו ומוהרנ"ת (ועמד בזה בתוקף אפילו שהרבה מגדולי אנ"ש סוברים אחרת ממנו, [הוא היה אמנם מכבד מאוד מאוד את כל אנ"ש]).
ואציין שהיה חידוש בהתנהגות הזאת לא ללכת כלל לרופאים, כי היה לו הרבה נסיונות כן ללכת כי היה אחד חולה מאוד, ובמקום זאת היה צועק וזועק לה' ממיטת חליו בביתו וסומך ובוטח רק בה'.
הוא נסתלק זכור לי סביב 60, ולפי מחלתו והקושי הגופני שלו (מי שהכיר אותו מבין למה כווונתי) והחולשות התכופות שהיה לו כל כמה שבועות, הוא חי בנס, ו 60 שנה זה אריכות ימים מופלגת.
אמרו עליו (או שהוא עצמו אמר זאת על עצמו) שבאם היה הולך לרופאים הוא היה נפטר כבר מזמן.

אני מציין את זאת כאן, הן מחמת כבודו, והן כדי להבין שגם בדורינו שייך לחיות באמונה ובבטחון נפלא כזה

@חיפוש-הצדיק כתב:

מה שרביה"ק לקח מאות הסכמות מכל צדיקי הדור על הליקו"מ
יש אומרים שרצה לבדוק מי מהם הוא חכם וצדיק ומי הוא מפורסם ע"י עזות (זה היה סביב תורה כ"ב)

יתכן
נ.ב. אולם זה כלל לא היה מאות הסכמות, אלא רק כמה (היתה איזה טעות בהבנה מסוימת באיזה ר"ת שהיה כתוב שם - ת"י, והכוונה היתה שיש ת'חת י'דו הסכמות וכו', ומכאן נלקח הטעות שהיה כארבע מאות ועשר הסכמות. ואכמ"ל).

אני חושב שהעיקר זה תמימות ופשיטות בלי חכמות!
מובא בספרי רבינו כזאת עצה להשבע בנקיטת חפץ, וזה צריכים לעשות בלי התחכמויות וחומרות וחששות בלי סוף, שזה נוגד את התמימות שרבינו לימד אותנו.
אולם היות ושבועה זה דבר מאוד חמור, ברור שצריכים לעשות זאת בזהירות וביראת שמים וברצינות.
אבל בגלל חששות לא לעשות כלל את העצה?
[נ.ב. אני עוקב כאן באתר אחרי הרבה שאלות על שלל נושאים, ולענ"ד יש לאנ"ש הרבה הרבה חששות וספיקות וחומרות על כל דבר שרביה"ק אומר, ועוד מסתמכים על שיחות שנאמרו בהקשר ובמובן אחר מפי פלוני מאנ"ש ועל שיחה סותרת מפי פלוני אחר מאנ"ש ועל שיחה סותרת אחרת מפי פלוני אחר מאנ"ש. וחבל. יש לנו רבי שנתן לנו הכל על מגש של זהב, ובמקום לשמוח עם זה אנחנו כל דבר חוששים וחוששים וחוששים וחוששים, ומסתובבים בעיגולים מסביב סביב ולא מתמקדים בנקודה הפנימית. הפסד בל יתואר, וכמו בשאלה הנ"ל של השבועה, הרי יש כאן עצה בומבסטית שאין לשום חסידות וקהילה בעולם, ואנחנו לוקחים יהלומים כאלו ומתחילים להתפלסף].

אני לא מבין מה כל הדיון כאן, הרי רבינו אמר מפורשות "ניתן לקמט את ספרי", כן יש כזה שיחה (לגבי לא לזוז מסעיף קטן בשו"ע) לקמט את ספרי, וממילא יש אכן חשק גדול לקמט לכל מקום שרק ניתן.

וכעת לגופו של עניין, רבינו לא בא להוסיף לנו על שס"ה לא תעשה שבתורה, חלילה וחס, "בל תוסיף"! אולם רבינו שמכיר היטב את הנשמה הקדושה שלנו שהסתבכה היטב בעולם השפל הזה נתן לנו עצות שלפי דעתו המופלגת של רבינו הם יועילו לנו מאוד, אשר על כן גם באם נמצא דיוקים לכאן ולכאן (שאגב, חלקם גם נכונים), אבל מדוע שלא נרצה את ה"אמת לאמיתה" של עצות רבינו? מדוע שלא יהיה לנו דרך ארץ והערכה מופלגת לכל עצה של רבינו, ולא נחפש 'היתר' כדי לא לקיימם?
כי כמו שאמרתי רבינו לא הוסיף עוד איסורי תורה, ומותר בתכלית לעשן כמה שרק רוצים, לולקא, סיגריות, אלקטרוני, וכדומה. אבל יש לנו חשיבות והערכה מרובה מאוד מאוד לכל זיז של כל שיחה של רבינו ולכן אנו כמו 'מחמירים' בזה, ולא מעשנים כליל, מכל סוג ואופן שהוא.