אולי גם אני יאמר את שלי בעניין...
מה שרבינו דיבר, הוא דיבר בזמנו וגם לדורנו, וגם היום הוא הצדיק הדור, ובזמנו דיבר לכל הדורות עד משיח צדקנו.
ברור שכיום הרופאים הרבה יותר זהירים ויודעים הרבה יותר דברים שפעם כלל לא העלו על דעתם שיש בהם בכלל בעיה, אולם דעת רבינו לאסור היא תמידית ונצחית, ורבינו ידע ב'רוח הקודש' שהיה לו במדריגה הכי גדולה את כל הדורות הלאה, וכשהוא ומוהרנ"ת דיברו נגד הרופאים, הם לקחו אחריות עצומה על דבריהם עם כל הסיכונים שמשתמעים מכך.
אבל בוא נכופף את הראש ונודה על האמת, זה שהרבה מאנ"ש כן הולכים לרופאים, וזה שאני בעצמי עשרות פעמים השתמשתי בכל מיני רפואות של הרופאים, וכן הרבה מחברי, היא פשוט מחמת הקושי הגדול לא לקחת, כי אנשים כיום שקצת קצת כואב להם הראש, כבר מרגישים שהם מוכרחים לקחת משככי כאבים לפי א-ב. ומי מדבר כשיש כאבים עזים, זה הרי מסירות נפש לא לקחת משהו (הגם שלמען האמת לפי רביה"ק להתעסק ברפואות מסוכן יותר, אבל הנפש הבהמית מרגישה את הכאבים ולא מסוגלת למנוע את עצמה מזה).
מה שרבינו דיבר כלפי הרופאים ולפי מה שמוהרנ"ת הסביר ופירט והאריך עשרות פעמים באופן שלא משתמע לשני פנים - הם דברים פשוטים ותמימים, ולא עוולתה בו, זה שהרבה מאנ"ש לוקחים - מחמת הקושי.
וכמו בהרבה דברים, לדוגמא אני מכיר הרבה מ'חשובי' אנ"ש שמעשנים, כן מעשנים כפשוטו, האם לפי רביה"ק זה בסדר? לא, אז מדוע מעשנים כי קשה להם. זאת הסיבה.
אני מכיר הרבה מאנ"ש שיש להם תאוות אכילה, כן כפשוטו, הם אוכלים ובוחרים בשמחות שניצל או עוף או סטייק וכדומה, והאוכל תופס אצלם מקום, ובצירוף למצב העגום הזה, הם מתבודדים ובקיאים בליקו"מ וגם ירא"ש וכו' וכו', אבל כן יש להם תאוות אכילה כפשוטו. האם לכן אולי ניתן לומר שלפי רביה"ק לא צריך לבטל את תאוות אכילה, לא! חלילה! רביה"ק סובר כן לבטל את תאוות אכילה, וזה שיש מאנ"ש שמבינים באוכל - זאת חולשה שלהם מחמת המניעות שבדבר.
רוב אנ"ש עדיין לא זוכים לקום בחצות לילה, ואפילו מ'חשובי' ו'זקני' אנ"ש, האם חצות התבטל לפי רביה"ק לפי זה, חס וחלילה. חצות זה חצות, ומי שלא קם זאת חולשה שלו אישית.
וכן גם בעוד הרבה דברים ואכמ"ל.
וזה מה שרבי לוי יצחק היה אומר תמיד (לגבי ביטול לצדיק בכלליות כלפי כל הנושאים), לא להפוך חולשה לשיטה!
