אם זה הלכה, קבלה, פירושים על התורה או על הש"ס, מוסר פשוט וכיו"ב, אדרבה, זה טוב ללמוד מדבריהם
מנין לך שטוב ללמוד 'מוסר פשוט' ממנהיגים שלא בררו את המדמה, וכי אני יכול לקבל תועלת מזה? ועוד מבואר בהלכות מתנה ד' בעניין זה:
וְזֶה בְּחִינַת לָבָן בֶּן נָחוֹר - מֵחֲמַת שֶׁעַל יָדוֹ כָּל הַהִתְגָּרוּת וְהַמַּחְלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת: בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי - כְּרָמִים הֵם בְּחִינַת מַנְהִיגִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. "בְּנֵי אִמִּי" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אַנְשֵׁי מִצְרַיִם', הַיְנוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמְּדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם. הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי אִמִּי שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַמְּדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם נִחֲרוּ וְנִתְגָּרוּ בִּי, הַיְנוּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים - הֵם בְּחִינַת מַנְהִיגִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹעִיל לִי.
כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי - כַּרְמִי שֶׁלִּי הוּא בְּחִינַת הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן נִקְרָא כַּרְמִי שֶׁלִּי, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלִתֵּן עֵצָה וְהִתְחַזְּקוּת וְכוּ' לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּרָאוּי לוֹ, וְעַל־כֵּן נִקְרָא כַּרְמִי שֶׁלִּי, כִּי הוּא הַמַּנְהִיג שֶׁלִּי, הַיְנוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, כִּי רַק הוּא יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג אוֹתִי וּלְהוֹשִׁיעַ לִי בֶּאֱמֶת. אֲבָל שְׁאָר הַמַּנְהִיגִים הַחוֹלְקִים עָלָיו נִקְרָאִים כְּרָמִים וּמַנְהִיגִים אֲחֵרִים וְאֵינָם שֶׁלִּי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שֶׁהֵם צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁבְרוּ הַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹשִׁיעַ לִי, עַל־כֵּן אֵינָם מַנְהִיגִים שֶׁלִּי, מֵאַחַר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת מֵהֶם. עכ''ל.
ואין זה סותר למה שכתב אחר כך:
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים, כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, וְגַם בְּהַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַמְּדַמֶּה. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁשָּׁבַר הַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם, בִּבְחִינַת "אִם לֹא תֵדְעִי וְכוּ' צְאִי לָךְ וְכוּ' וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים". וְזֶהוּ: הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - הַיְנוּ שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁהַגְּאֻלָּה אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב עַל־יְדֵי תּוֹרָה כָּזֹאת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין עֲדַיִן מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל.