לאור ההתחזקות בהליכה עם תורה א' בעניין דרך הלימוד שתהיה בבחי' לית לית מגרמא [מעצמו] כלום, אמרתי אחזק עניין זה על ידי שאציג כאן מה קורה כשלא לומדים בבחי' זו, וע''כ נכתוב כאן 40 פירושים שהם ע''פ סברא, רמז, דרש, ואינם בבחי' 'לית ליה מגרמא כלום' כדי שכל א' יוכל להבחין בעצמו איך המלכות שלו נראת.

תורה בכח היינו -בצעקות -בעמידה -בעמל -בלי מזגן -בתענית דיבור -בתענית אכילה -בקדושה -בחברותא -בספרי רבינו -בהתלהבות -במה שלבו חפץ -במה שלבו אינו חפץ -בין הסדרים -מתחת הסטנדר -מגמרא ישנה -בכוונה -בגירסא -בעיון -בפילפול -בסברא -עם דפיקות על השולחן -לשמה -שלא לשמה ומתוך שלא לשמה וכו' -בלילה -בין שמו''ע לחזרה -עם קפה בלי סוכר -בעייפות -בלי חברותא -בלי חשק -בשבתך בביתך- ובלכתך בדרך -ובשכבך -ובקומך -עם ר''ת -עם כובע -עם נעלים -בלי ניקוד -בתקפ''א -בכח המאור שבה -בכח השבט מוסר שבה -בכח ההקדמות שלו -בכח הרעיונות שלו...
סה''כ 47 פירושים שונים שמכנה אחד משותף לכולם - שאינם נלמדו ע''י בחי' לית ליה מגרמא.
אבקש באמת סליחה מראש אם כוונתי לפירוש של מישהו והוא נפגע מזה.

@מאיר-לב כתב:

כלומר, אסור לי ללמוד פרי צדיק או מסילת ישרים, או לחילופין לשמוע תורה מר' חיים קנייבסקי?

לא הגזמת?!

אף אחד לא אמר שאסור, אלא רק רצינו לעורר על הסכנה שבשמיעת תורתם של צדיקים שלא ביררו את המדמה בשלימות וכלשון מוהרנ''ת:
וְזֶהוּ: וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן - רָחֵל הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן יב). וּמִי שֶׁאֵין הַמְּדַמֶּה שֶׁלּוֹ מְבֹרָר כָּרָאוּי - אֲזַי גַּם חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הֵם מִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַמְּדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר - שֶׁמְּדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וְהוּא מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. אֲבָל הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעְזוֹר לָהֶם כְּלָל, וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל לָהֶם. אַךְ הָעוֹלָם טוֹעִים וְסוֹבְרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַנְהִיג וְלִרְעוֹת צֹאן קָדָשִׁים בְּהַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם. וְזֶהוּ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן - שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְּלָבָן, שֶׁעֲדַיִן לֹא בֵּרְרוּ הַמְּדַמֶּה יֵשׁ לָהֶם שָׁלוֹם גָּדוֹל כַּנַּ"ל, וְהֵם גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם וּמַנְהִיגִים וְרוֹעִים אֶת צֹאן קָדָשִׁים בְּהַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם....

וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם לוֹ, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם - שֶׁשָּׁאַל אִם שָׁלוֹם לִבְחִינַת הַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה, הַיְנוּ אִם יֵשׁ שָׁלוֹם לְהַמַּנְהִיגִים שֶׁלֹּא שָׁבְרוּ עֲדַיִן אֶת הַמְּדַמֶּה, אִם שָׁלוֹם לָהֶם, וְהֵשִׁיבוּ "שָׁלוֹם", כִּי לָהֶם בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁלוֹם כִּי אֵין עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, כִּי אֵין הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגָּרֶה לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, כִּי הוּא מִתְגָּרֶה רַק לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב...

אפשר לקנות ולהשים צעיף גדול על הראש, בדרך כל גם יש לב נשבר מכל הטילטול וההמתנה בגבולות, ולצעוק אל ה' בבחי' צעקת הלב או קול דממה דקה
,

יש רעיון יפה מהר' @יהושע-קליין שכתב: יש מהלך שנקרא 'ברכת יעקב לבניו', שהצדיק נותן את הפוש הראשוני, את הכוח הראשוני למלכות דקדושה! עכ''ל

אבל צריך להבין היכן מוזכר עניין זה בתורה, שמי שזכה לחן יכול לתת למי שהוא בהתגלות לבו - 'חן' היינו מלכות דק' ו'שכל' [בבחי' סיוע דלעילא].

@לית-ליה-מגרמא כתב:

במאמר ס''ז תנינא, ושם מובא ששם ה' מלובש בשם הצדיק האמת (כמקובל בברסלב - רביה''ק)

והראיה לזה:

פשטן-מושבע כתב:

ראה ימי מוהרנ''ת ל''ט בסופו: וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים בְּגוֹ כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַהֶסְפֵּד הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית הַנַּ"ל נֶאֱמַר עַל עַצְמוֹ וְכוּ' אַךְ נִסְמַךְ עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כְּדַרְכּוֹ הַנִּפְלָא בְּכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁכּוֹלֵל דְּבָרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר בְּתוֹרָה אַחַת וְכוּ'. אַךְ כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב

מובא בהלבשת רבב''ח שנתערב שרץ היינו טומאה בתפילת איש הישראלי שמבלבלת אותו [וטומאה התגברות ממשלת העכו''ם על ידי העוונות כמו שמבואר באשכול 'פשט בלבד'] והרי אם הוא מחמת עונותיו הוא יוצא מכלל ישראל, כמובא בסוף המאמר ד''ה כי הדרן וכו' ואז איך שייך לקרוא אותו איש הישראלי?

@yanki-Moskovich כתב:

לענ"ד בדיוק על כגון דא אמר רבינו בשיחות הר"ן שההתחלה היא תמיד מיראת העונש.
אדם מפחד שלא יהיה עשיו, ומכריח עצמו להתגבר לתפוס ספר וללמוד תיכף, בכל הכוח.

אבל איך בן אדם שמונח בהתגלות לבו שמתלבש במצוות יהיה לו יראה וכו' הוא בטוח שעשיו זה לא קשור אליו והוא בחי' יעקב.

ולכן השאלה היא: מי יגלה לי שאני עשיו [היינו חפץ בהתגלות לבי] ושאני עושה מצוות אבל הם רק לבושים של התגלות הלב שלי???

@הפשוט-שבאנשי כתב:

האם אנחנו למדנו ושימשנו תלמידים של ר"ש הורויץ ושל רלו"י וכדו' ??
או שמא פתאום רק הספרים והחברים..
וברסלברס מזקני אנ"ש הם מפורסמים-(ואין כוונתי ח"ו על המפורסמים הידועים-רק על הפשוטים היותר נסתרים שצריך לחפשם ולסחוט מהם דיבורים וכו כידוע)..

לא תוכל להבין מדברי כלל שיש מניעה לקבל ממפורסמים של אמת ובודאי שישנם כאלו בין זקני אנ''ש שצריך לקבל מהם, רק שלפי הטוענים נגדי,
נראה שאסור לדבר ממה שמובא בספרי רבינו בעניין מפורסמים של שקר, אם לא קיבלת את ההשקפה בעניין זה מפלג מאד מסויים מזקני אנ''ש - תלמידי רלו''י, וכל מה שלא מהם הרי הוא כאינו.
ואיני מכיר תלמידים [מובהקים] של ר''ש, אשמח שתאירו עיני בדבר זה.
ולמה לך לזלזל כך בקבלה מה'חברים', שהלא אם הם או חביריהם שמשו את זקני אנ''ש, הרי הם בעצמם 'מעתיקי השמועה' שצריך לקבל מהם.

כיצד ייתכן שרבינו מביא עבודה שלימה בג' בחינות: ראיית הצדיק ולתת לו צדקה, וווידוי דברים לפניו, וכל זה כדי לדבק עצמו בא''ס שהוא תכלית המאמר, ואז מביא אדם שזוכה לזה 'בחמלת ה' עליו' וללא שום התעוררות ועבודה מצידו?

@yanki-Moskovich כתב:

או אפשר לומר שמתלבש לבעל מוסר עם גלימה לבנה שאומר לו שאין הוא ראוי לעמוד במדריגה הרמה להסתכל בשכל של כל דבר.

נכון מאד!!!
ואף על פי שעיקר היצה''ר המדובר כאן הוא היצה''ר שמתלבש במצוות ובדברים הטובים שאנו עושים ומחזק אותנו בהתגלות לבנו, בוודאי שיש בחי' נוספת בהיצה''ר שרוצה להחלישו לגמרי, כי בגלל שבתורה יש מקלות שמפשיטות אותו מהמצוות ומראות לו את התגלות לבו [כי מגרשות ממנו הרוח שטות שהוא התגלות הלב המתלבש במצוות ודו''ק], והוא כואב מאד עד שיוכל להתלבש לו בזה היצה''ר ולהרחיקו לגמרי, כי יאמר לו תראה היכן אתה מונח, אין לך שום תקנה.
ומה התקנה לזה??
השמות שיש בתורה שמראות לו שגם בתוקף מלכות דס''א נמצא ה' יתברך בבחי' אהיה אשר אהיה, ואין שום יאוש בעולם כלל, והוא בחי' השכל שבכל דבר שמקרב אותו להשם ית'.
אבל כל זה הוא רק לאחר שהתגלה לו שהוא בהתגלות הלב, שהוא בחי' מלכות דקדושה, ולא קודם.
ונמצא לפי כל האמור ב' בחי' במלכות דס''א:
א' יצה''ר שאומר לו: אתה מצויין, ה' אתך, על תחפש עוד במה אתה לא בסדר.
ב' יצה''ר שאומר לו: אתה אפס, ה' כבר לא איתך, אתה כולך התגלות הלב שמתלבש במצוות ואין בך טיפת טוב.
ומה הצדיק אומר??
דברי ח'ן', דהיינו שמראה לך כמה אתה רחוק מאד ממנו היתברך, על ידי שמגלה לך את התגלות לבך [בחי' הנ' - מלכות שהיא להיפך מההתלבשות וההסתרה הנ''ל].
אבל כעת תוכל להסתכל בשכל שבכל דבר [היינו בדברי חכמים] ולגלות את הח' שהיא החכמה המקרבת אותך לה' יתברך, שהוא בחי' השמות שיש בתורה.

אעתיק לכאן את התגובה לדבריו של ברוך מאן שכתב שלדעתו כלל ד' הוא רק סגולי ולא לימודי?
שוודאי שיש לומר שהכלל הרביעי הוא לא רק סגולי אלא גם לימודי ויש לו נפק''מ בלימוד המאמר, ואסביר
א' יש קושיות שיתורצו רק לפי הכלל הרביעי, כגון בתורה י''ב הנ''ל ששם בהלבשת המאמר מובא שהורמיז בר ליליתא הוא התחשד''י
ולאחר מכן מובא שהוא הצדיק ששוור מהאי להאי עי''ש. והנה על פי הכלל הנ''ל מובנים הדברים להחריד,
כיון שמובא במאמר שמחמת השני משמעויות שנותן הצדיק לדבריו, התחשד''י לומד את התורה של התנא וחושב שהוא כמותו וכשיודע הלמדן זאת שלא בא לבחי' הבשמאלה עושר וכבוד [שחושב שהצדיק הוא שד כמובא במאמר רבב''ח, אלא כדי להמשיך שפע גשמיות להעולם, על ידי זה בעצמו יחזור בתשובה.
ועוד נפק''מ גדולה בדרך הלימוד, שכיון שמובא בשיחה מחיי מוהר''ן [שהיא המקור לזה הכלל] שהתורה בעצמה היא הכלים לקבל את התיקונים המובאים בה, אזי אם לא מבררים את סדר התיקונים מה גורם למה, ואיך זוכים לזה בעצמו וכו' אזי בוודאי שהיה נחסר מהתפעלות ההשגה של תורה זו, והוא כמי שהניח תפילין בלא הכתב שעליו [כעין המשל שמביא ראב''ן בזה הכלל], או אפילו שנמצא הכתב אך לא בסדר הנכון, כגון שמעקם את סדר הדברים ולא מתוך הכרח הפשט, אזי בזה נמצא גם פגם [כמו שמובא בלשון ראב''ן 'עד שמקשרים אותם עוברים על הזהרת הכתוב], אשריך שאתה זוכה לברר דברים על אמיתתם ולא בוש לדבר כנגד מלכים

@מאיר-לב כתב:

@hthr-chyui כתב:

ב מה קורה מלקבל מצדיקים אחרים שאינם קשורים לרבינו איזה תורה ומאמר

למשל לצורך הדוגמא, חסיד ברסלב שהיה מקורב לבבא סאלי וקיבל ממנו תורה.
או סתם מישהו שפותח "נתיבות שלום" או "פרי צדיק" למשל ונהנה מאיזה חידוש.

לגבי דיונים על אנשים ועל ספרים ספציפיים, יעשה כל אחד עם עצמו בהתבודדותו [ולבחון האם נקרא מפורסם, וא''כ במה, אולי בדבר אמיתי וכו' והאם קיבל את גדולתו מהצדיק, כעין משה שמינה שרי אלפים וכו'].
ואף אחד לא אסר או הוציא דין שאסור לכל אחד לקרא את זה, ובודאי שאין ללעוג ח''ו על הספרים האלו ולעשותם אך למותר, אלא רק הבאנו ראיות לכך שיש בתורת החולקים עצמם מהצדיק [דהיינו אלו שלא מקבלים את דרכו] סכנה של אחיזת המדמה ורע קצת שמעורב בהם, וכל חסיד ברסלב צריך לדעת זאת לפני שהוא פותח כל ספר כזה, ולא צריך לפחד מלכתוב את זה.

אני באמת לא מבין את כל הטוענים נגדי, רבינו אומר שהתגלות הלב המתלבש במצוות הוא היצה''ר שאיתו אנו נלחמים, אני לא מאמין שאתם מתיימרים להיות 'נקי לגמרי' מהיצה''ר הזה, השלב הראשון במלחמה מולו, זה קודם כל לדעת שהוא קיים, אם אתה לא מכיר בזה שהוא קיים, אזי לא נלחמת בו מיימך, רק אחרי שהבנת שהתגלות הלב מתלבש לך במצוות, תוכל ללמוד תורה בכח ולהכניעו.
ולכן אני לא מבין מה הבעיה עם השאלה: מי יגלה לי שאני עשיו [היינו חפץ בהתגלות לבי] ושאני עושה מצוות אבל הם רק לבושים של התגלות הלב שלי???
ומה זה סותר את זה שאני צריך לשמוח בכל נקודה טובה שיש בי שבה גיליתי את התלבשות היצה''ר במצוות והכנעתי אותו כבר על ידי תורה בכח???

@hthr-chyui כתב:

נראה לי שהדיון עסק
א בגדר זקני אנ"ש ומי לא נקרא מזקני אנ"ש (לא בפירוש אלא מהיוצא מן האמור)
ב מה קורה מלקבל מצידיקים אחרים שאינם קשורים לרבינו איזה תורה ומאמר
ג מה היחס שניתן לדעת זקני אנ"ש וכמה חשיבות יש לעניין (והאם קיימת חלופה שהכל נמצא בספרים)

א' איני חושב שאי מי בפורום חושב שזקני אנ''ש הם לא אלו שנקראים בשם 'ברסלבר'ס' ולכן נדמה לי שלא היה הדיון על זה.
ב' לקבל מצדיקים שאינם קשורים לרבינו אכן היה עיקר הדיון.
ג' על היחס לזקני אנ''ש כבר הסכמנו על מה שכתב @חרב-החכמה.

לאחר כל האמור בעניין התורה בכח, בהכרח יש לשאול איך זוכים לזה בעצמו, דהיינו לכח המלכות דק' הראשוני, שהוא מה שידע מהתגלות לבו [להיפך ממלכות דס''א שמתלבשת במצוות, וכמו שמובא שמי שפגע בו מנוול - שיודע שפגע בו], ולכן אין לו מעצמו כלום, ולומד בבחי' זו.
ולמה לא לומר שבהכרח שלכל אחד יש מעצמו יצה''ט [מלכות דק']??
מכיון שרבינו אומר שעכשיו החן והחשיבות האמיתי של ישראל נפל, היינו שהמצב הרגיל הוא שהמלכות דקדושה נפולה, ולכן בלי שיהיה משהו שיתן את כח המלכות הראשונית על מנת שתתן לי 'כח' ללמוד תורה ב'כח' - אין שום תקנה!

@חרב-החכמה כתב:

ד: לגבי הריני מקשר מה לנו להתחיל לדון מי הוא צדיק שראוי שנקשר את עצמינו אליו או לא אחרי שיש לנו נוסח כולל של כל הצדיקים. לכן אנחנו נגיד הריני מקשר לכל הצדיקים ובשמיים יקשרו את התפילה לכל הצדיקים. ואם יש אחד שנדמה לנו שהוא צדיק והוא באמת לא צדיק אז תפילנו לא תהיה מקושרת אליו וכן להיפך. ואין שום תועלת גם אם אנחנו מכירים אדם הנדמה לנו לצדיק גדול בין אם מאנ"ש בין אם לאו לקשר עצמינו אליו בדווקא. (ולמרות שאצל אנ"ש ראינו אי פה אי שם סיפורים נראה לי פשוט וברור לכל בר דעת שלא היה בכלל הנהגה לרבים או מנהג רווח).

אני מסכים בגדול על כל האמור, חוץ ממה שכתבת בד' שאין לנו לדון מי הוא צדיק ראוי וכו',
ומהטעם הפשוט שאינו נפק''מ רק לעניין אמירת הנוסח הריני מקשר וכו'
אלא לעצם הבירור מי הם עיקר הצדיקים שבדור, והאם קיימת סכנה בשמיעת תורתם של מפורסמים, ולמה אמר רבינו כל כך הרבה תורות על מפורסמים של שקר, ושכל הגדלת שם הצדיק [שמאיר לביהמ''ק] הוא בזה לעומת זה כנגד שם המפורסמים של שקר, ושהם סיבת הגלות [וחורבן ביהמ''ק]. ובודאי שלא צריך להתעסק בנושא אחד כל היום, אבל הוא בהחלט נושא שראוי וצריך לדבר עליו.
ואם יסכימו על זה שאר החברים הרי מה טוב, ואם לא אז עוד יותר טוב, שדווקא על ידי המחלוקת תתחזק אצלנו האמונת חכמים כמבואר בתורה ס''א

@לית-ליה-מגרמא כתב:

אני לא מבין, כי אם יש לי עדיין יצה''ר, ואני עדיין לא לית ליה מגרמא כלום בשלימות, אז זה אומר שאני מפורש''ש??

כל אחד שיש לו עדיין יצה''ר באותה בחי' הוא מפוש''ש.
אבל אסור לשכוח, שבכל בחי' שבה הרגזת יצה''ט על יצה''ר והבנת שאתה מונח בהתגלות לבך ושאין לך מעצמך כלום, וזכית להסתכל בשכל באותה בחי' ולזכות לח'ן', שם אתה הצדיק שיכול וצריך לברך אחרים בחן, ולגלות להם מהתגלות לבם, ולכן זה עניין מאד מורכב ולא שחור ולבן.

וזה אומר שאסור לי לדבר עם אנשים כי בוודאי לא זכיתי לבחי' השלימה של 'מקלות ושמות' ואני בוודאי פוגם בזה, ומגביר לאחרים את התגלות הלב, אז אסור לי לדבר בכלל???

לא, כי כנגד בחי' של חן שזכית, שם אתה חייב לדבר כדי להעלות את החן והחשיבות של ישראל, אבל אסור לשכח שכל מי שלא נקי לגמרי מהתגלות הלב (ואין מי שיכול להגיד שהוא נקי לגמרי) בוודאי שצריך להיזהר לא לדבר מהמקום הזה, כי בכך גורם להפך ממש, כי יגביר אצל שומעיו את התגלות הלב.

אז מה התקנה?
פשוט אל תדבר ממה שיש לך מעצמך, וממה שאתה יודע מהסברה שלך, אלא רק ממה שקבלת מרבינו.
והרגל עצמך לומר: רבינו אומר...
ולא: נראה לי... לפי עניות דעתי...
וכך תנצל מהתגלות הלב ולהיות @לית-ליה-מגרמא באמת ולא רק בשם המושאל.

@לב-העולם-אתה כתב:

א. לאורך כל הדיון, למרות שתקפת את כולם על זה שהם לא עונים עניינית על שאלותיך, כמוהם גם אתה לא ענית עניינית על שום שאלה או ציטוט... רק החזרת את הדיון שוב לאזור הנוחות שלך...
ב. אתה מנהל את הוויכוח בתוך המגרש שלך. עונה מהספרים, אומר שרק הם המצפן, וטוען לטיעונים הלוגיים העניניים האחרים - שהם כלום... = 100% מגרש ד @פשטן-מושבע ...
ג. ובמבט מלמעלה: מקצין את עמדת מתנגדיך, תוקף בעוצמה, מעמעם את גרסתך לרגע ונמלט, וחוזר חלילה עם כל העוצמה...

א' השתדלתי לענות ולהגיב על כל שאלה שנשאלתי [א' ב' ג' ה' אפשר ללחוץ ולראות, אולי התעצלת לחפש ב'תגובות'], חוץ משאלות שהם לא מענין הנושא הזה כמו החזקת סמרטפון ומה ההבדל בין פסק 'הלכה' לפסק 'השקפה' [כמו בחירות סמרטפון צבא וכו'] שתוכל לפתוח נושא על כל זה ולהתדיין שם עם מי שירצה, [ולא הסטתי את הדיון אלא רק מחיתי בלשון הרע והצאת שם רע על ת''ח].

ב' אם לפי דעתך אנו פרופסורים שעוסקים בטיעונים לוגיים, או רק תלמידים שחפצים להתבטל ולקבל דעת רבם? אכן המגרש שלי הוא לא 'רעייונותי ודמיונותי הפגומים' אלא רק מה שקבלתי מרבותי ומהמובא בספרים וחושבני ש'פורום ליקוטי מוהר''ן בעיון' בהחלט מגרש טוב לזה.

ג' המבט שלך מלמעלה לא משקף את מה שקורא למטה בפורום אלא רק את מה שעובר לך בראש, שהוא חוסר מסוגלותך להכיל שמה שאני כותב שצריך לכבד כל ת''ח ולהאמין בצידקותם, ושהם לא רשעים ושלא צריך 'למחוק' ולבטל אותם, הוא עמעום וסתירה לגירסתי שאעפ''כ יש סכנה משמיעת תורתם וכו' ושהם לא עיקר הצדיקים שבדור.
וכביכול אין אצלך חיבור הפכים, אלא או שהם צדיקים גמורים ואין בהנהגתם שום בעיה, ואם יש, אז הם רשעים גמורים וכו', ולכן נדמה לך שאם אני כותב שאעפ''כ צריך להחזיק להם טובה, הוא עמעום גרסתי 'האמיתית' שהיא: שכל המפורסמים הם אינם צדיקים כלל ושיש לבטלם וכו'

@מאיר-לב כתב:

השיטה הזו של מחיקה טוטאלית של כל מי שלא זכה להתקרב לרבינו עד כדי אמירות קיצון על מי ששומע את דברי תורתם, היא מובילה להפקרות מוחלטת!

חבל שמוחך אינו יכול להכיל ב' הפכים, ואם מובן מדברי רבינו ור' נתן שיש אנשים צדיקים שעמלק מתלבש בהם ומגדיל את שמם כדי שיהיו נעשים גדולי הדור [הל' שבת ה' סע' ט'], אינך יכול להכיל את הצד השני שאעפ''כ צריך להחזיק להם טובה שהם מחזיקים את העם ביהדות פשוט וכו' ושכל זמן שלא יודעים את האמת הברור למי להתקרב, צריכין לעת עתה להתקרב לאלו המנהיגים [הל' מתנה ד' סע' י''ג], וכיצד הבנת מדבריהם ש'אין רבנים ואין גדולי דור וכו', בוודאי שיש, כמובא 'שעיקר הצדיקים שבדור הם המקורבים והנקראים על שם הצדיק וכו'
וכיצד הבנת מדבריהם שיש מחיקה טוטאלית וכו' הרי הראתי לך עתה להיפך.
ובבקשה ממך לא להתנבאות ולחזות מה יהיה השלב הבא וכו'
וח''ו לומר על על כל משפיע מאנ''ש שהוא מפורסם בשקר, שהרי הם עיקר הצדיקים שבדור, ומי מהם שאינו מפורסם בשקר [היינו באדמורותו] אלא מפורסם באמת [היינו בתלמידותו] הרי שיש לקבל ממנו וכו'

@לב-העולם-אתה כתב:

ב. האם אפשר לקבל את המנגינה של ברסלב (-תורה שבע"פ) דרך ספרים גרידא.
וזו נקודה מאוד מקיפה שמאוד משפיעה פה בעקיפין על הדיונים. שה'פשטן' ו'החבר עם השם באנגלית' מחפשים כל הזמן מקורות בספרים והחברים שמעבר השני משיבים להם מכך נהגו אנ"ש וממי קיבלתם דרככם.

אני שמח לבשר לך שאין חולק שאי אפשר לקבל את 'המנגינה' ואפילו לקבל מהספרים [כמעט] א''א ללא משפיעים [שהם בעצמם תלמידים] וחברים שקיבלו וכו'
אבל מצד שני אתה לא יכול לבטל את מה שכתוב בספרים בטענה ש'זאת לא הייתה המנגינה שקיבלנו' אבל ראוי מצדך לכתוב 'מה המנגינה שכן קיבלת' והכי חשוב במה זה סותר את דברי, אז כך שאשמח לשמוע את מה שקבלתם מרבותיכם ולנסות להבין לפי זה את מה שכתוב בספרים.

נ.ב. לא הכללתי את כל המפורסמים שכתבתי שאמירת תורתם מזקת, אלא רק ציתתי מדברי רבינו בסוף תורה ע''ב תנינא שכתב: 'אבל מי שבא אצל איזה מפורסם ושומע מפיו תורה ובא עליו גדלות על ידי זה וכו' [ההיפך מובן ממילא]' עד כאן לשונו, וההיפך שם, הוא משמיעת תורה של צדיק אמיתי שמביא גדולה ובושה שפלות אמיתית וקדושה ופרישות ו'סימן' על צדיק אמיתי שקיבל את גדולתו מהמנהיג הכולל [שהסימן הוא כנגד 'ערבוב העולם' שבו כל הרוצה ליטול את השם נוטל כמבואר שם]