@יוסף איך מתבטל מנהג?
אטם אני מגיע לקראקא לבית מדרש של הרמ"א ששם יש מנהג כיצד להתפללל גם נוכל לומר שכיון שהאנשים הלכו עכשיו מיסדים מנהג חדש?<
הרב הנ"ל ענה כמו פוסק (וכמדומה שהפסק הנ"ל נפסק גם על דעתו)
כך שההרגשה היתה שבכל שאר הדברים הוא רך כקנה, בפסק הלכה הוא עמוד ברזל.
לענין השאלה
באופן פרטי יש מעשה מהרמ"מ מרימנוב שטען הרמ"א יסדתי כאן שביל לשמים בנוסח אשכנז.
באופן כללי צריך לברר אצל הרבנים. (ובענין זה כך פסקו)
@חרב-החכמה דוגמא לדברים שמוהרנ"ת כתב כפי מה שנוהגים וכיום לא נוהגים ישנם כמה
....
אמירת יראו עיננו לפני שמו"ע שנראה מליקו"ה שכלום אומרםי ולא מצינו אנ"ש אף בהיתום באומן שאומרים,
שאלתי את הרב נ"ד
ואמר שהתבטל המנהג הישן של אומן
והתחדש ע"י בני ארץ ישראל וקבעו שלא לומר.
שמעתי שכל הטענות הנשמעות בעולם נגד ברסלב
נכונות גם נגד פא"נ
בספר אחד (ולו ביאור מרבי יוסף הלוי הרב הראשון של תל אביב כמדומה האריך בזה) שבכל אות יש מנין יודי"ן ובאות א' יש ה' יודי"ן
(יש וי"ו ששורשה יו"ד)
גימטרי' במספר אותיות זה חלק המלכות שבאות.
ואולי תמונה זה חלק הקצוות שבאות.
@חיפוש הצדיק
אשכול חשוב ומבורך!אני כבר הרבה זמן כוסף לספר מסודר על סדר התורה [יחד עם מדרש רבה] נביאים כתובים והש"ס
שבעצם יראה את ה'משפטי אמת הנהגות ישרות' שרבינו הוציא משם בספר המידות, על פי המקורות שהראה הרב מטשעהרין.
כך כל אחד שלומד פרשת שבוע, או נ"ך, או מדרש וגם גמרא [עין יעקב] יוכל על המקום לראות איך רבינו הוציא משם דברים נפלאים, וכולם לעובדא ולמעשה.
לפני תקופה הרב קריגר מאנגליה פירסם שהוא עובד על חומש כזה, אבל בינתיים לא יצא לאור, וגם זה חלקי מאוד, כי כאמור - יש לסדר גם על סדר הנ"ך ועל סדר הגמרא.
מסודר אצלי תחילת הענין
אבל צריך לפרש הרבה
במסכת סוטה יש הרבה שאין צריך פירוש
בספר ישעי' צריך הרבה פירוש (עיין ערך גניבה, ערך שכרות)
אחד מגודלי הדור זצ"ל כתב לי שצריך להדפיס ספר זה.
(יצא רק על חומש בראשית במהדורא מצומצמת מאוד.)
כתב רביז"ל גרבי משחא - שמן משחת קדש
בפשט. כיון שבגמ' איתא משחא פירוש הענין שמן ופירוש מילולי משחה הרי שמן המשחה.
ואיני יודע ביאור נכון יותר מניין שכאן מדובר ב"שמן משחת קדש"
והנה ברעיא מהימנא פרשת בהר דף קט:
שמן המשחה. מימינא שמן למאור כגון את המאור הגדול. שמן משחת קדש איהו מסטרא דשמאלא דאתמר בה וקדשת את הלוים. שמן כתית איהו מסטרא דצדיק דאיהו כתיש כתישין מאברין דאינון זיתים לאחתא משחא לגבי פתילה.
וצ"ב מ"ט איירי כאן בצד שמאלא.
מ"מ לגרסה שהביא רביז"ל יש מקור
(מה שהשמיט רביז"ל מטללתא מובא בהגהת הב"ח )
לכאורה קשה שהגרסא בגמרא מחוזי
(ולכאורה י"ל שאין קושי' כי רביז"ל אמר בשם אומרו)
וצ"ב היכן מרומז בתיבת מחוזא מלכויות וגיבורים ואותיות
ושמעתי שמחוזא בגמטרי' 64 שזה דין ועם הכולל אד"נ
(ואותיות היינו המלכות)
למעשה
כשהולך לת"ח אמיתי ואמר לו שהוא מחפש כאן "ת"ח בבחינת משה"
הרי הת"ח יעסוק בלבו במידת הענוה (ורמז לזה במעשה ז')
ובזה יזכה לבחינת אין
היום שמעתי להשוות שיחה צג לתורה ד'
שתחילת נוקם ונוטר היא לזכור
וכשאין זוכרים כראוי יש נוקם ח"ו
אוקיי
אז השאלה מתייחסת ביתר שאת לוידוי שנועד עבור כפתרת עוונות
כפרה עליכם
תחזרו לנושא
ממתי מצאנו שמתוודים לפני בני אנוש?
איני זוכר כעת את המקור.
מ"מ בענין אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
הרי זה בבין אדם למקום,
אבל בבין אדם לחבירו, ובמה שמבקשים תיקון.
הרי מפורסם בישראל שמי שצריך דרך תיקון ודרך הישר
פונה לרב ומספר לו את חטאו כדי שיורה לו את דרך הישר.
פרשת וזאת הברכה
(לא פשט)
בברכת שבט יוסף נאמר בסוף רבבות אפרים ואלפי מנשה.
ורש"י פירש אפרים על יהושע בן נון.
ברבבות נרמז קצת שם "רבי" שיש ליהושע בן נון שהוא מנהיג בדרך אמת.
(ובאלפי נרמז גדעון שאמר אלפי (שופטים ו טו))
כידוע רביז"ל חשב לכתוב בכל הלכה מי הפוסק שהלכה כמותו.
ולאחר שנדפס לקוטי מוהר"ן אמר רביז"ל שלא יכתוב זאת.
האם משום שלאחר שיש בידינו ספר ליקו"מ אפשר להשיג הכרעת ההלכה?
כדי לדשן את העץ צריך מותרות כידוע.
(והזבל נקרא המתוק שהוא הממתק את הפירות)
האם זה קשור לענין הגלות שע"י שנכנסים לבין העמים,
זוכים לפרי הארץ?