דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
י

יהושע קליין

@יהושע קליין
משתמש חדש
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
21
נושאים
0
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • מי יתן לי את ה'כח' בשביל ללמוד תורה ב'כח'??
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא
    לא הבנתי את העקיצה...
    אני לא כזה חריף.

    אני באמת חושב שיש בדבריך, הנכונים ואמיתיים בעיקרם, מהלך שאינו נושב בין דפי ליקוטי הלכות ועלים לתרופה. זה אמת שכל עבודתנו מלאה פסולת, אבל עיקר העיקרים שרבינו לימד אותנו בעצם הלוז של תורתו הקדושה, שהעיקר זה לאחוז את הנקודה היקרה שלא נפגמת לעולם, ולא להתעסק רק בשכבות הבוץ שמסובבים את אותה נקודה.
    ולא, לא שאני מוחק ושולל את מה שאמרת, ואני גם לא מתחבא מאחורי אף שם נסתר, אני אומר פשוט את מה שאני חושב, שבוודאי שיש לנו התגלות הלב, אבל ההתעסקות עם זה שזה כל מה שהלימוד מראה לי, כמה שאני רחוק ומלא בהתגלות ליבי, זה מייאש ומרחק.


  • מי יתן לי את ה'כח' בשביל ללמוד תורה ב'כח'??
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @פשטן-מושבע כתב:

    ולכן השאלה היא: מי יגלה לי שאני עשיו [היינו חפץ בהתגלות לבי] ושאני עושה מצוות אבל הם רק לבושים של התגלות הלב שלי???

    לא ידעתי שחסידות ברסלב עשתה איזה מיזוג לאחרונה עם קוצק...
    בעלי המניות אישרו את זה?!

    מי יגלה לי, שבפנים, בעומק נשמתי, אני רוצה לעשות מצוות רק מחמת קרבת ה'?


  • מי יתן לי את ה'כח' בשביל ללמוד תורה ב'כח'??
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @פשטן-מושבע
    איפוא כתבתי כזה דבר.
    נראה לי חתכת משהו מתוך הודעה שלימה...


  • להכניס את הרע אל הקדושה?
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @ברוך-מאן
    זוכר כזה דבר, אבל לא בטוח איפוא, דווקא נראה לי שלא בביאור הליקוטים


  • תורה א' דפוס ראשון
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @נחלי-דבש בתורה ב' שמירות הברית זה ממש כל מהלך התורה שיש ב' בחינות של שמירות הברית, ב' חלקים בבכורה ובתפילה.
    ספציפית בתורה א' לענ"ד יש הרבה מה ללמוד מהמהדורה הראשונה ואף נראה שמוהרנ"ת בליקו"ה לקח משם הרבה דברים.


  • להכניס את הרע אל הקדושה?
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    א] איך זה קשור לכלל י"ג -אשמח להבין
    ב] יש קושי בדברי רבינו בעניין המשיכה, כי בתחילה רבינו מביא מאמחז"ל "לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, אי אזיל מוטב וכו'. הרי שעדיף שהוא יילך.
    ג] ובאמת עוד יותר קשה שרבינו בעצמו מחבר את זה למאמר הגמרא "משכהו לבית המדרש" ועיין במהרש"א וצ"ע.

    ואגב, אונקלוס, המוזכר פעמיים בתורה, משך לבית המדרש את היצר הרע ועל ידי עסק התורה גייר הרבה רומאים (עבודה זרה י"א)


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא אם מסתמא התשובות הנכונות הם כמו שכתבת, אז למה לזלזל בזה כל כך?

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    עכשיו מסתמא תענה: לא, אבל זה רק מלובש בדרש אבל באמת וכו'
    או: אבל הוא אור הלבנה שרק דרכו אנו יכולים לקבל את וכו'

    הקדמת ליקו"ה:
    ובכל מקום שמתרחב הדרוש והחידוש שחדשתי בעזרת השם יתברך, בכולם צריכין לחזור בכל פעם לכל חלקי התורה שגילה רבינו ז"ל שכלולה מחלקים ופרטים הרבה מאד. וכאשר שמעתי מפיו הקדוש ז"ל שאמר על החידושים שלי שאין מי שיבינם היטב, מחמת שצריכין לזכור היטב מאד את דברי תורתו הקדושה ולהיות בקי היטב בכל חדריו ופרטיו ודקדוקיו.

    ועל כן גם אלו החידושים שחננו מחמת שכולם הם כמו פירוש וביאור על דבריו הקדושים ז"ל

    הקדמת ביאור הליקוטים (אולי תתווכח איך מסבירים את זה, אדרבה...):
    אבל בהמשך הזמן, מידי שוקדי על דלתי ספרי מורנ"ת, אשר עליו סמך רבינו ז"ל את ידיו, למלא אותו ברוח אלוקים לקום ולדרוש בדבריו הקדושים, עד שגם כל דרשותיו, כנים ואמתיים [ובלי שום תערובות חס ושלום, מבלבול המדמה בתכלית ההיפך, שהזכיר מזה רבינו ז"ל בליקוטי מהר"ן חלק א' סימן נ"ד עיין שם], ראה ראיתי, שבאמצעות הדרש, חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רבינו ז"ל, גם בפשיטות, ולהוספות הם נחשבים על הרמז והדרש אשר ידרוש בהם בעושר דברי רבינו ז"ל ממקומות אחרים בתורה שבכתב ובעל פה [או ממאמרים אחרים שבספר רבינו ז"ל בעצמו, שגם זה נקרא בשם דרש ועושר ממקום אחר]. כי עוד בהוספה ותוספות על כל זה, מצא פירושים נחמדים בקצת מאמרי רבינו ז"ל [והם מובלעים ומובללים באמצעות דרושיו הנ"ל, עד שקשה וכבד להבחין כלל בהם. ואם יהיה אלוקים עמדי, הנני ליחד על זה בספרי דיבורים מיוחדים] שבכל מאמר ומאמר יפרש מניה וביה, כפי הכלל הראשון [והעיקרי] לכל הכללים, אשר כתבתי בהקדמת ספרי ביאור הליקוטים. שכן דרך רבינו ז"ל, לפרש בכל מאמר מיניה וביה, תחלתו מסופו, וסופו מתחלתו. ובאופן שאין נראה כלל, רק למי שחותר ומעמיק בהם.

    ועכשיו לאחד מן הביאורים העולים מתוך דברי מוהרנ"ת פקדון ד:
    אבל בהמשך הזמן, מידי שוקדי על דלתי ספרי מורנ"ת, אשר עליו סמך רבינו ז"ל את ידיו, למלא אותו ברוח אלוקים לקום ולדרוש בדבריו הקדושים, עד שגם כל דרשותיו, כנים ואמתיים [ובלי שום תערובות חס ושלום, מבלבול המדמה בתכלית ההיפך, שהזכיר מזה רבינו ז"ל בליקוטי מהר"ן חלק א' סימן נ"ד עיין שם], ראה ראיתי, שבאמצעות הדרש, חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רבינו ז"ל, גם בפשיטות, ולהוספות הם נחשבים על הרמז והדרש אשר ידרוש בהם בעושר דברי רבינו ז"ל ממקומות אחרים בתורה שבכתב ובעל פה [או ממאמרים אחרים שבספר רבינו ז"ל בעצמו, שגם זה נקרא בשם דרש ועושר ממקום אחר]. כי עוד בהוספה ותוספות על כל זה, מצא פירושים נחמדים בקצת מאמרי רבינו ז"ל [והם מובלעים ומובללים באמצעות דרושיו הנ"ל, עד שקשה וכבד להבחין כלל בהם. ואם יהיה אלוקים עמדי, הנני ליחד על זה בספרי דיבורים מיוחדים] שבכל מאמר ומאמר יפרש מניה וביה, כפי הכלל הראשון [והעיקרי] לכל הכללים, אשר כתבתי בהקדמת ספרי ביאור הליקוטים. שכן דרך רבינו ז"ל, לפרש בכל מאמר מיניה וביה, תחלתו מסופו, וסופו מתחלתו. ובאופן שאין נראה כלל, רק למי שחותר ומעמיק בהם.


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @פשטן-מושבע
    אני מבין מתוך דבריך, בכלל הניקים ובכלל ההודעות שלך, שלכאורה אתה רוצה לומר שיש מהלך שנקרא 'ברכת יעקב לבניו', שהצדיק נותן את הפוש הראשוני, את הכוח הראשוני למלכות דקדושה!
    עכשיו, יתכן ואני טועה, אבל אתה בוודאי רוצה לומר שהצדיק לא נותן את זה בשווה לכולם, אלא למקורבים אליו. (אם אני טועה בהבנת דבריך תקן אותי)
    זה הכיוון?


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @פשטן-מושבע
    בסוף התורה רבינו מביא את העניין של המקלות שחקוק עליהם 'אקיה אשר אקיה'.
    דהיינו שהקב"ה נמצא איתנו גם בגלות, גם בתוך המציאות שהמלכות נפלה, מי אמר לך את זה שאין שום תקנה?
    יכול להיות שיש כזו הבנה מתוך התורה, אבל עדיין לא שמעתי את ההכרח הגמור והמוחלט עם סימן הקריאה!

    ולעצם העניין, לו נאמר כדבריך, ברגע שאדם לומד תורה א' כבר יש לו את זה בוודאי!


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @noam.israel
    אשריך, ובוודאי ה' יהיה בעזרך
    רק אריכות אפים


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    מצטרף לכותבים לעיל שהלימוד בכח הוא צריך להיות בבחינת לית ליה מגרמיה כלום, אבל עצם הלימוד הזה הוא איננו פסיבי, ואינו אמור להכניס חלישות הדעת ויאוש בבחינת לבנה דסטרא אחרא, שהיא חפרה את עצמה בבושה וחלישות הדעת שהיא לא יודעת כלום ולית לה מגרמה כלום ולכן היא לא שווה כלום...
    לכן כמו שכתבו כאן למעלה, הלימוד עצמו צריך להיות גם באופן של מי שמאמין שהוא יכול לקבל הארה, לעמוד בעמדה של תלמיד שרוצה ללמוד ומאמין שהוא יכול להבין! (לא הוספתי כלום על הנכתב לעיל)
    ולפי זה מבואר באופן אחר הפירוש להרגיז את היצר הטוב על היצר הרע, דהיינו שהיצר הרע הוא מלכות דסט"א שרוצה לשבת בשלווה, שהרי לית לה מגרמה כלום ומה רוצים ממנה, אבל קפץ עליה רוגזה של המלכות דקדושה, החפצה בתבונה, שהנה, כן אפשר להבין, וללמוד, רק צריך לעמוד מול החמה בתשוקה, לעלות אל הרב לקבל ממנו עוד ועוד אור!


  • שאלות מכללות המאמר
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    צודק לגמרי!
    לענ"ד שאלות זה דבר טוב שפותחות את הכל מחדש


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    כלל י''א אומר שהדרש של רבינו מדברי ההסמכתאות צריך לעלות בקנה א' עם פשט ההסמכתא, כגון שראשית חכמה יראת ה', רבינו דורשו, שהחכמה היא הראשית, ופשט הפסוק שהיראה היא הראשית, וכאן בא כלל י''א לומר שגם פשט ההסמכתא עולה בקנה א' עם דברי רבינו (שבחי' היראה - מלכות קודמת להשגת החכמה).
    ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.

    יש הרבה מקומות שרואים שכלל י"א הוא הרבה יותר רחב!!!
    אפילו ניתן דוגמא קטנה בתורה א' שאני מתבונן בה בימים אלו:
    ההבנה הפשוטה של 'נתקבלים התפילות' היא מאוד מובנת במושכל ראשון, כמו שאנו אומרים בלשון המון העם 'שיתקבלו התפילות', והכוונה היא שהם ישמעו למעלה ואנו נקבל מענה בדמות מה שבקשנו והתפללנו עליו.

    אבל כשממשיכים את התורה, לא רואים שום מקום שבה יש להבנה פשוטה זו סמך. לא כתוב שאנחנו מקבלים אחר כך את מה שהתפללנו, לא רואים את המושג של 'תפילה שנענית'. אדרבה כל המשך התורה מדברת על חקיקה עליונה, שיהיה מקום לתפילה להתקבל, ובלשון מגושמת רק כדי לספר את האוזן, אנחנו רוצים לבנות איזה תיבת דואר שהמכתבים יוכלו להיכנס לתוכה.

    האם יש קשר בין הדברים? האם שני הפירושים שכל אחד מהם קשה ולוקה בחסר גדול מצד הבנתו ובהירותו, יכולים להשלים זה את זה?

    כן, מתוך קשרי התורה! וזה מה שראבר"נ כותב בכלל י"א, שבמסילת התורה רבינו עצמו חותר לחבר את הפירושים יחד, ומשם יוצא הפירוש השלם!

    התפילה היא החיסרון שלנו, והחקיקה זה העלאת החיסרון שהוא כביכול יהיה איתנו באותו חיסרון, ועצם מציאות החיסרון אצלו כביכול, זה בעומק קבלת התפילות, שנחקק אצלו מקום לאותם דברי ח"ן וחיסרון שמבקשים לקבל את החכמה ובעיקר להתקרב אליו, ואז כבר נוצרת הקירבה. ובגשמיות, ממילא בהכרח שלא יהיה יותר שום חיסרון.


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    אשריכם שיש לכם כוח לכתוב בכזה אריכות.
    הנושא המדובר מעסיק אותי רבות, זה נוגע ליסודי היסודות בדרך הלימוד של ספרי רבינו וקיומם למעשה, זה נוגע לכל העניין של תמימות ופשיטות, שיש כאלו הטוענים שלימוד בעיון ליקוטי מוהר"ן הוא היפך התמימות והפשיטות, ולכן הבירור בעניין חשוב.
    עכשיו ערב שבת אז באמת אין הרבה זמן לכתוב, אבל בגדול אני חושב שההבנה הפשוטה של העצה, וכן ההבנה הפשוטה בדברי רבינו אינה סותרת את העומק כלל וכלל! ואף על פי כן יתכנו לפעמים כל מיני טעויות בהבנת הפשט, שמתגלים רק אחרי העיון.
    וכן, יש הרבה ראיות מדברי ראבר"נ שהוא לקח את כלל י"א למעשה לא רק על פסוקים או מקורות חזליי"ם, אלא גם על משפטים שלמים שמוזכרים בדברי רבינו ואפשר לפרשם באופן אחד פשוט ובאופן אחד עמוק, והוא טורח ליישבם במסילה אחת ולהראות כיצד הפירוש הפשוט והפירוש הדרשני מתיישבים יחד.


  • מעשה בניק אחד שהיה לו קצת בודד באשכול
    י יהושע קליין
    הפורום של הפורום

    גדול!!!!!!!! כמו תמיד...
    שפכת אותי מצחוק (אם אני אכתוב קרעת, אז תחשבהו שאני ברוך מאן),


  • שאלות מכללות המאמר
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @אל-יתהלל כתב:

    @יהושע-קליין כתב:

    נלענ"ד שהכוונה בקשרי התורה שונה

    אז מה כן הכוונה? די לרמזים😠

    סליחה, לא תמיד יש לי מוחין לכתוב.
    אבל דבר ראשון אני רוצה להסביר קצת את עצמי.
    לא התכוונתי לצמצם את התפילה של תורה א' רק לדבר מאוד מסוים, כי בוודאי רבינו מדבר על כל תפילה שבעולם, שהיא מתקבלת על ידי התורה, וגם נשמעת, כמבואר בהמשך דברי רבינו אודות הת' והחקיקה.
    אלא למרות שדברי רבינו הם כלליות גדול וכוללים בתוכם את כל המשמעות הרחבה של תפילה, עם כל זה יש ערך מאוד גדול לכך שאנחנו מנסים מתוך קשרי התורה לכוון ולדייק את מהותה וכוונתה של התפילה שרבינו מדבר אודותיה כאן בתורה. ובוודאי שכאשר נבין מתוך התורה כאן מהי אותה תפילה, זה יפתח לנו רחבות גדולה בכל הבנת התפילה שאנו מתפללים על כל דבר בעולם.
    ואין אני מתיימר בשלב זה של הלימוד, לדעת מהי אותה בחינה, ולכן לא כתבתי בהרחבה ולא התכוונתי לכתוב רמזים, אבל מחמת שאני מריח מרחוק כמה בחינות שמתנוצצות כאן, לכן כתבתי שנלענ"ד שכל הכיוון שונה.
    ואחרי דבריו של כבוד הרב ברוך מאן, אוסיף לומר, שהמושג שהתפילה מתקבלת, לפי המשך התורה משמעותה שהתפילה יצרה חקיקה חיסרון גם למעלה כביכול, שאותו חיסרון שיש לנו למטה כאן בעולם, כביכול אנו עושים שגם למעלה יהיה מורגש אותו חיסרון.
    ואם כן לפי זה אולי כל מהות התפילה היא לייצר מציאות של חיסרון במשפיע, לחקוק את אותו חיסרון וכלי שקיים אצלנו, שגם למעלה יהיה את אותו חיסרון.
    אם לא הובנתי כדבעי אז אני ארחיב יותר


  • שאלות מכללות המאמר
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @ברוך-מאן כתב:

    ועוד שאלה:
    על מה ישראל מתפללים, האם הכוונה לבני חיי ומזוני, או משהו אחר ע"פ קשרי המאמר?
    לכאורה הכוונה שהם מתפללים על זה בעצמו - שהחן והחשיבות של ישראל יתעלה ויתרומם. זו התפילה שלהם.
    ואם כך קשה, הרי התפילה לא מתקבלת בלי התורה. וע"י התורה בעצמה מתעלה החן, אז כבר לא צריך שהתפילה תתקבל?!

    לענ"ד התפילה והבקשה הם על משהו אחר מקשרי התורה, אבל בעיקר עצם המושג שהתפילה 'מתקבלת', זה מתבאר בקשרי התורה באופן מאוד שונה מהמובן הפשוט. למרות שאנו נוטים לומר שהתפילה מתקבלת זה כמו התפילה נענית או נשמעת, נלענ"ד שהכוונה בקשרי התורה שונה


  • נפל פיתא בבירא ?!
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @JoJo לגבי מה שכתבתי על החילוק בין התורה והמצוות, לא באתי לומר פשט אלא לומר שכל עוד שהשאלה 'נפל פיתא בבירא' לא יושבת על הנחה ברורה ומוחלטת, אין כאן נפל פיתא בבירא, כי אין כאן בור...
    ואכן יש הרבה מקומות,ששם השאלה 'נפל פיתא בבירא' מאוד מובנת.
    אם יהיה צורך אציג כמה מהם


  • נפל פיתא בבירא ?!
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @JoJo כתב:

    @יהושע-קליין כתב:

    מישהו שותף לכאב???

    הכאב הוא, שיכול להיות אדם שלומד תורה הרבה, ואינו זוכה להדברים הרבה שהובטחו לזה בחז"ל, ק"ו שאינו זוכה לשכל ובכורה.

    כי הלימוד צריך להיות לשמה, ולפי תורה זו, לשמה הוא, עם רצון לזכות למה שנאמר בתורה זו.

    ואע"פ שאינו מאיר לימוד ה"לשמה" במדריגה הגבוהה שבזה (שכל/חמה), לכל הפחות ללמוד לשמה באופן של מלכות, היינו שאני עומד מול השמש ורוצה ברצון לזכות לאור השמש, אע"פ שאינו מאיר, וזוהי כוונה קלה בחינת מלכות שאפשר תמיד לזכות לזה.

    יכול להיות שצריך לימוד תורה לשמה אבל לא על זה רבינו מדבר כאן בתורה.
    הוא מדבר על תורה בכוח, וכזה אני מסכים עם כבוד הרב לית ליה מגרמיה ודעימיה, שאי אפשר להמציא פירושים על תורה בכוח שהכוונה לתורה לשמה בלי שיש לכך ראיה ברורה ומוצקת מתוך התורה


  • נפל פיתא בבירא ?!
    י יהושע קליין
    שיח לומדים בתורה א'

    @JoJo
    הסברת את שאלתו טוב, אבל משום מה בהרבה מקומות יש בדברי חז"ל ובדברי רבינו חלוקה בין קיום מצוות ובין עסק התורה.
    בתורה זו רבינו עושה חלוקה מאוד ברורה (אולי אני עדיין בתחילת ההבנה של התורה ולא זכיתי לרדת לעומקם של דברים אז אשמח להבין):
    "כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא"
    כאן כתוב בצורה ברורה שהיצר הרע מתלבש במצוות וזה מאוד מסוכן ההטעיה שלו.
    אבל בהמשך מיד רבינו כותב שהתשובה והעצה לכך נמצא בעסק התורה, הרי שרבינו עצמו מחלק בין המצוות לתורה:
    "ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא"

  • 1
  • 2
  • 1 / 2
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים