זה מפונה לאש שלי תוקד, שהעלה את מכתב רבי נתן בעניין הרופאים.
א. הייתה התייחסות רחבה לעניין הזה באשכול, אין טעם לחזור על מה שכבר נאמר, מי שרוצה לראות יכול לעלות למעלה ולקרוא.
ב. ועוד הערה טכנית, למה אתה פשוט לא מעתיק מויקיטקס או מכל תוכנה אחרת, ומעלה בתור טקסט את המכתב. במקום להעלות תמונה שלו, סתם לפחות לי אישית זה פחות נח לקרוא ככה. אני חושב שבכללי זה פחות נח, אם זה רק אני אז אני יתמודד.
לגבי מה שכתב רוצה לרצות, ולגבי הטענה הכללית הגורסת שצריך להיצמד לפשט השיחה להבנה הראשונית בלי לזוז מזה במלא נימה.
בא נעשה הקדמה קצרה, בעולם היהודי וגם בעולמות אחרים, תמיד קמו קבוצות שהם כמו הקראים, דהיינו הם מאמינים אך ורק בפשט, או לייתר דיוק בהבנה הראשונית שלהם. אם כתוב בתורה ולטוטפות בין עינך הם מאמינים שצריך לשים את התפילין בין העיניים, אין תורה שבעל פה אין סברות אנחנו פשוטים ותמימים. מכנגד יש לנו את דעת חז"ל שאומרים אני מתייחס במלא הכבוד למה שכתוב בתורה, אבל אם יש לי חיוב \הכרח בגלל כללי לימוד מסוימים, אז אני משנה את ההבנה הראשונית שלי, בגלל שיש לי סתירות קושיות ראיות או סיבות. כמובן לפי כללי התלמוד לא בצורה שכל אחד יכול להמציא מה שהוא רוצה.
עכשיו גם בהבנת דברי רבינו אתה יכול לבחור בין שתי השיטות האלו או ברסלב קראי נצמד לפשט, או מסתכל על ההקשר, ולפיו משנה לעיתים את ההבנה הראשונית שלך.
אז בא נדבר לשתי סוגי האנשים האלו, אם אתה מאמין בצורה קראית בהבנה הראשונית שלך בדברי רבינו, ולכן אתה מקיים כל דיבור של רבינו בלי להתייחס לשאר השיחות וכו', אז יש לי שאלה אחת לשאול אותך, רבינו הקדוש אמר שטוב שיהיה לאיש כשר סוסים, האם יש לך סוסים, או האם על כל פנים אתה חושב שלפי רבינו כדאי היום, שלכל אחד מאנ"ש יהיה סוסים, בגלל שכל דיבור של רבינו הוא נצחי, אם כן, אז אני ישמח לדעת כדי להבין שזאת הטענה, ואני ירחיב למה זה אינו נכון כלל. אבל בהנחה שאתה לא כזה דהיינו שאתה חושב שלפי רבינו, אין היום שום עניין שלכל חסדי ברסלב יהיה סוסים, אלא אתה מסתכל על ההקשר ההיגיון שעומד מאחורי השיחה, ואתה מבין שהמהות של השיחה, היא שיהיה אפשר ללכת עם בני הנעורים לעבוד את ה', אז היום לדוגמה זה יכול להתממש על ידי רכב, אבל ברור שרבינו לא רוצה שתשקיע בלגדל סוסים, אז אתה מסכים עם העיקרון שצריך להבין את ההקשר, ושהבנת ההקשר יכולה לשנות את ההבנה הראשונית שלך. אם כן בא נמשיך הלאה.
אחרי שהסכמנו שחייב להבין את ההקשר, ואת הטעם. ושאם הסיבה היא מסוימת, אז ניתן להגיד הסיבה המהות של דברי רבינו הקדוש לא משתנה לעולם, אבל היישום בפועל, כן משתנה. לדוגמה לקנות סוסים, או ללכת לרופאים, אז אנחנו יכולים לדון, ובמה אנחנו דנים, אך ורק בסברות בהבנת ההקשר, כדי להבין מה רבינו הקדוש התכוון כמו משל הסוסים.
אחרי כל זה אני מוכן ספציפית לענות לסברות שהעלה רוצה לרצות, אף על פי שהתייחסתי לדברים קודם באשכול. ננסה בקצרה, להלן סיכם טענותיו.
א. להגיד שדברי רבינו הקדוש נצחיים, נקרא לא להתייחס ברצינות?
ב. שיחה נ ברורה שהכוונה לכל הרופאים, והביא את הסיבה שרבינו אמר, שיש בזה כמה שינויים, בכל פרט ופרט וקשה מאד על הדוקטור לכוון האמת,
ג. ותירץ את הקשר החיסון שהחיסון הוא דרך למנוע אותם ולא תרופה.
תשובתי,
אני ממש מקווה שקראת את כל האשכול וכל מה שכתבתי, כי התייחסתי להרבה מהדברים שהעלית ולבנות ולכתוב הכל מחדש, זאת מלאכה כפולה, אז אני מתחנן אליך, אחי ורעי תראה מה כתבתי בעניין הזה.
א. הסברתי כבר בארכי אריכות, שזה שדברי רבינו הקדוש נצחיים, לא אומר שהישום של דברי רבינו הקדוש נצחי, ונתתי דוגמה שאם רבינו יגיד לאחד תתגרש, אז זה לא הנהגה לדורות שכולם יתגרשו, אבל הדיבור נשאר נצחי, ואם אני יבין את ההקשר אני יוכל ללמוד מזה משהו, לדוגמה אם אני ידע שהסיבה שרבינו אמר לו להתגרש זה בגלל שאשתו מתנגדת לרבינו, אז אני יוכל להגיד שלפי רבינו אם אשתו מתנגדת צריך לגרשה. (כמובן שאין דיבור כזה, וזאת המצאה שלי לצורך הדיון). אבל בשום אופן להגיד שכל אחד צריך להתגרש, לא ייחשב הבנת דברי רבינו הקדוש. וכן מובן ממשל הסוסים,
ובדרך אגב אותו עניין בדיוק עשו בשיחה עו, שלקחו בצורה קראית את שיחה עו, מצאו משפט אחד שאומר "אין צריך הלימוד כי אם האמירה בלבד". התעלמו מכל המשמעות של ההקשר, והם צועקים אתם לא ברסלברים, זה כתוב שחור על גבי לבן, שצריך רק האמירה לבד, כולם צריכים לגרוס לפי דעת רבינו. ומה עונים על הטענה הזאת, כל אנ"ש ולדוגמה רב יעקב נתן אנשין כתב על זה באריכות, מה שהם עונים זה בדיוק מה שאני אומר פה. אתה חייב להבין את ההקשר, ובלי הבנת ההקשר, אתה מסלף את דברי רבינו הקדוש, בעצם זה שאתה נאמן להבנה הראשונית שלך. כן שמעת נכון, למרות שכוונתך בוודאי טובה, והיא להיות נאמן לדעת רבינו הקדוש, בכל זאת מה שיוצא זה סילוף.
ב. שיחה נ, אתה אמרת שפשוט משיחה נ, שהכוונה לכל הרופאים אפילו בדברים שהם יודעים והבאת הוכחה, לדבריך עצם זה שרבינו אמר באחד מסיבותיו, שאי אפשר לכוון את כל דיוקי הרפואה, כי צריך לזה זמן מאד מסוים, וכו'.
1, אני שמח לראות שאתה מביא את הסברא הזאת, כי ממנה משמע שאתה כן מאמין, שצריך להבין את ההקשר, ולכן אתה מוכיח מההקשר שרבינו דיבר על כל הרופאים, והראיה שרבינו אומר סיבה שמדבר לכל הזמנים זה דבר שמשמע שהוא לא ישתנה לעולם, כי צריך לכוון ולדייק פה בדברים שאי אפשר בכלל לדייק בהם. אז דבר ראשון אני מעריך ברצינות את הקושיה, ואת זה שהיא נובעת מתוך דברי רבינו הקדוש, מתוך הסיבה שהוא מסביר למה לא ללכת לרופאים.
רק כדי לאזן בציטוט שמשמע ממנו בדיוק הפוך. " כי באמת זה שטות, כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להפך כנזכר לעיל, וסוף כל סוף הוא צריך לסמוך רק על השם יתברך, טוב לסמוך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור,
. דבר ראשון אני מחזיר בקושיה, התעלמת לחלוטין, מכל שאר הקשר השיחה, מזה שרבינו הקדוש כותב שם, גם שהרופאים קרובים למיתה יותר מחיים, וגם שהוא מדמה את זה לאדם שנמצא ביער, דהיינו שאין לו אפשרות לעשות השתדלות, בקיצור מכל שאר השיחה ממש משמע, שהסיבה היא שאינם יודעים לרפא, אז עכשיו עלי קשה ממה שאמרת שרבינו אומר שאי אפשר לכוון לרפואה בגלל גודל השינוים הדקים שיש בזה, ועליך קשה מיותר ויותר סיבות וראיות שמכולם משמע שזה בגלל שאינם בפועל יודעים לרפא. כמובן עכשיו אני מדבר רק על שיחה נ.
ג. כמובן אני לא מתחמק מהקושיה שלך, כי אני מאמין שצריך להתייחס לכל דיבור ודיבור של רבינו הקדוש ברצינות, ובהבנת כל ההקשר. עכשיו בא נעלה כמה קושיות פשוטות שצצות כשקוראים את הדיבור הזה. שהוא שאינם יכולים לדייק בעניין הרפואה, בגלל שצריך לזה דיוק שאינו אפשר כלל. קושיה ראשונה, כשאני נשבר לי יד והרופא שם גבס, וזה התרפא, לא היה צריך לדייק ביסודות, ובמזג, מה הקשר? לפחות אני לא מצליח להבין מה הקשר. ועוד בהתחשב בכך שמרוב מוחלט של השיחה משמע שהסיבה היא שאינם יודעים לרפא, בזמנם. אז זה לא מובן מה הסיבה האמתית, האם זה ספציפית לרופאים של אז שלא ידעו לרפא, או שלעולם אינם יכולים לרפא, ואם לעולם אינם יכולים לרפא, אז איך אנשים מתרפאים היום על ידי רפואות. (ואין להכחיש החוש). ואיך זה מסתדר עם גבס, תסכים איתי שיש פה קושיה. אז כדי להבין את זה צריך בצורה הכי פשוטה להבין את עולם הרפואה של אז, שהוא עבד לפי העיקרון של ארבע המרות, שבעצם כל הניסיון של הרופאים אז, היה לרפא דרך זה שהם ירפאו את היסודות, שיהיו בשלום אחד עם חבירו, ולכן מובן למה רבינו הקדוש אומר, שאי אפשר לדייק בעניין הרפואה את כל הדיוקים, כי הוא מדבר על הרופאים אז, ועד היום לא הצליחו לרפא בשיטה הזאת. וכיום עולם הרפואה כלל כלל לא מרפא דרך הניסיון לשנות ולעצב את היסודות. אז זה ההסבר היחיד איך להבין את מה שרבינו אומר פה. וגם נראה מכל לשון שיחה נ, שמדבר בייחס לרפואה אז, בפרט שמציין שדברתי עם גדולי הרופאים ואמרו לי שאינם יודעים לרפא ושעדיף להתרחק מהם.
ג. לגבי מה שאמרת שהחיסון מונע מחלה אבל הוא לא מרפא אותם, אני לא מצליח להבן את ההבדל, לידעתך החיסון שרבינו דיבר עליו הוא להכניס את החיידק, כשהוא קטן לגוף האדם, כדי שהוא יחלה, ואז הגוף יפתח נוגדים. והיה 2 אחוז למות מהחיסון, לעומת 30 אחוז למות אם לא תיקח את החיסון. לא מצליח להבין הבדל כל שהוא בין למנוע מחלה או לרפא אותה, כמובן במקרה שזה מוכח והוא יודע מה הוא עושה.
ועוד דבר חשוב למי שטוען שהסיבה היא בגלל ביטחון בה'. מפני שאנחנו יודעים שרבי נתן התייחס לכל סתירה שניראת שבולטת על כל פנים בדברי רבינו, כוונתי לא כל קושיא ספציפית בליקוטי מוהר"ן, אבל כן לדברים גודלים מובהקים שמי רואים את הסתירה כביכול. לדוגמה במקום אחד רבינו אומר שהתאווה הקשה מכל היא תאוות ניאוף, ובמקום אחר שתאוות ממון היא הגרועה ביותר, רבי נתן מתייחס לזה ומתרץ את זה, ויש עוד כמה דוגמאות לזה. פירוש אם יש קושי או שינוי בדברי רבינו הקדוש רבי נתן בוודאי יתייחס לזה. עכשיו אם זה כמו האומרים שאפילו אדם פצוע בקרב, שחייב לשים לו חוסם עורקים כדי שלא יאבד דם, וימות חלילה. ולפי דעתו רבינו אומר לו אל תשים חוסם עורקים אלא תבטח בה', (ותמות) אז חוץ מזה שזה נוגד שולחן ערוך, רבי נתן היה חייב להתייחס לזה, לא הגיוני שאותו רבי נתן שעושה השתדלות ובונה את הקלויז, שכותב לאנ"ש שישלחו לו כסף, שעושה השתדלות. פתאום בעניין הרפואה אפילו כשיש לו אפשרות פשוטה להציל את האדם, על ידי חוסם עורקים או כל רפואה אחרת, והוא לא מתייחס לזה. או לא כותב בשום מקום, ושורש ההבדל בין רפואה לבין פרנסה בשאר דברים בביטחון בה', הוא בגלל... זה מוזר מאד ולא הגיוני כלל.
{התנצלות על השתמשותי במושג קראי. כוונתי הייתה אך ורק לגבי היחס, הלא מתפשר רק להבנה הראשונית של התורה, או כאן תורת רבינו הקדוש, אף על פי שיש ראיות והוכחות אחרות. רק לנקודה הזאת, שבעיני היא מקבילה. כפי שהסברתי}
.
לסיכום ממש התייחסתי נקודתית לטענות רוצה לרצות. הסברתי את הטעות של להגיד שאני מקשיב לפשט דברי רבינו, בלי לנסות להבין את ההקשר, ממשל הסוסים ועוד.
בעיקר מה שאני מנסה להגיד פה, זה שבכל שיחה בשיחות הר"ן או בכל דיבור של רבינו חייב להבין את ההקשר, ולהבין מה רבינו אמר. אחרי שברור לנו או על ידי תורה שבעל פה, או על ידי בירור רציני בבית המדרש שמתייחס לכל השיחות ולכל הטענות שנראה ממנו, רק כיון אחד להבין, אנחנו מחויבים להקשיב למה שרבינו הקדוש באמת אמר, ולא למה שהבנו בפעם הראשונה. טעות יסודית זאת קוראת לחלק מסוים לדוגמה בשיחה עו, ובעוד שיחות, בכל אופן כאן בשיחה של הרופאים, מערבבים את שתי השיטות, גם אומרים נאמנים רק לפשט ההבנה הראשונית. וגם אומרים הסיבות של רבינו נשארו קיימות. אני בא לחלות על שניהם, גם לפי רבינו צריך להבין את ההקשר, וגם ההקשר פה בעניין הרופאים הוא שאוסר ללכת במה שאינם יודעים.אם אתה אחי ורעי רוצה להיות נאמן לרבינו, אז תתייחס בכבוד לכל שיחה נ, ולכל דיבור ולכל ההקשר, ואל תיקח משפט אחד מפוצץ ועליו תתאבד למרות שברור שאין זאת הכוונה.
חשוב לי להוסיף שזה בעצמו צריך בירור איך מבררים את השיחות, איפה מוכרח להבין שאין הכוונה ליישום, בדיוק כמו שרבינו אמר(כמו הסוסים). ואיפה היישום הפשוט נשאר. אני מסכים שיש חשש שיבואו ויגלו פנים בתורה שלא כהלכה, ולעוות את כל דברי רבינו על ידי פלפולי סרק, אבל אני גם מבין שההישארות וההצמדות בסגנון קראי ברסלבאי שכזה. של להיות נאמן רק לפשט אינו מציל אותי מסכנות של טעויות נוראות בדברי רבינו. ולא נותר לי בררה כי אם לברר ברצינות מתוך ליבון חברים, מתוך התייחסות למכלול השיחות התורות הסיפורים, כדי להגיע לאמיתה של תורה.
ובעיני זאת הדרך היחידה להבין מה רבינו חושב היום על סוגיות או נושאים שלא היו בזמנו, או לקחת עצה למעשה אצלך בחיים, בשאלה שלא כתובה מפורשות בספרי רבינו. אנחנו נדרשים בתור חסדי ברסלב, להעמיק בדברי רבינו ורבי נתן, כדרך רבי אברהם ושאר אנ"ש, ולשאוב מדבר הנחל נובע מקור חכמה. לא רק להתחבר ללשונות המדהימים של ליקוטי תפילות, או לשאר הסיפורים המדהימים והמרגשים באמת, על רבינו ועל אנ"ש. אלא גם להתחבר לבין המדרש לתורת רבינו. אם אני לא יכול להגיד שרבינו אומר משהו מסוים, בגלל עיון וחיבור של כמה שיחות, בצורה שזה מוכרח לחלוטין, כמו כאן בעניין הרופאים. אז אין לי רב'ה חי, אבל כשאני מאמין לרבינו הקדוש שאמר שהכל נמצא בתורתו, ואני שומע מאנ"ש את צורת הלימוד את דרך הלימוד, מוכן להודות בטעות, אני יכול באמת לחדש בתורת רבינו, ולהיות מוכן להתחייב שזה מה שרבינו אומר בנושא הזה, והוא לא אומר אחרת. ככה יש לי רב'ה חי לא רק בכיסופים ובתפילות (שכמובן איני ממעיט כלל בחשיבותם) אלא גם בדעת ובעצות,. רבינו הקדוש הוא גם הצדיק האמת, הנשמה הכוללת, וגם בעל תורה, שנתן את תורתו כדי שאנחנו נוכל ואנחנו יכולים להוציא ממנה עצות מעשיות ליום ליום ולכל דבר ודבר. כמובן מתוך רצינות רצון אמיתי, ולא דרשות שכל אחד יכול לדרוש, ולחדש ככל הבא על רוחו.
על זה בעצמו על דרך הלימוד העיון, על מטרת העיון, על איך היא לא סותרת כלל את הפשיטות והתורה שבעל פה של ברסלב. על התחום שבו אסור להכניס כלל סברות, ושבו דייקא חייב לזרוק את השכל, ועל התחום שבו חייב להשקיע כל מאמץ בלהבין את כוונת רבינו הקדוש. באמת ראוי לפתוח אשכול חדש, ולדון בו בהרחבה רבה.
ואני תפילה
