לפני שאתה כן מקבל או לא מקבל לך תבדוק קצת בשטח מה קרה אצל ר"ג ורא"מ בפידיונות.
הנידון כאן הוא לא באם לא היה דברים נפלאים בפדיונות שם (כי זה קיים עוד אצל הרבה מאנ"ש ברוך השם), אלא האם היה איזה סוד כמוס שקיבלו ונמצא שם
למותר לציין שר"ג ובנו ר"א היו אנשים גדולים מאוד מאוד, והם מנכבדי אנ"ש המופלגים, ובוודאי שהיה תוקף נכבד לברכתם, ולפדיונם. הנידון כאן באם יש איזה סוד בעניין הזה
מעניין באם יש אחד שיכול לשאול ישירות את הר"ר אפרים קעניג שליט"א ישירות באם יש איזה סוד כמוס של פדיון שידוע רק להם
וכמדומני שר"מ קרמר היה עושה פ"נ כל שנה אצל גיסו ר' לוזער בגלל זה.
האם הוא עשה אצלו פדיון בגלל איזה סוד כמוס, או בגלל שהוא ראה בו שהוא מאנ"ש המופלגים שכדאי לתת לו פדון כמו שכדאי לתת לעוד אנ"ש המופלגים (ויתכן שגם נתן לעוד מאנ"ש)?
כדאי לברר זאת אצל משפחתו של רמ"ק, ניתן לברר בקל
@נחלי-דבש
אני גם ראיתי את זה, זה היה ספר דק של ליקוט מכל ספרי רבינו על ענייני פדיון נפש
בסופו היתה תפילה (בנוסח די פשוט ובסיסי) על פדיון נפש, כמדומה מר"ג
היה יהודי יקר מאוד מאנ"ש בשם רבי מאיר סטאוויצקי
https://www.breslevnews.net/הרהח-רבי-מאיר-סטאויצקי-זצל/
אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה… • נטפי דמע אחר מיטתו של הרה"ח המפואר רבי מאיר סטאויצקי זצ"ל שהסתלק לבית עולמו בערב שבת האחרון ||| קווים לזכרו: נטפי דמע אחר מיטתו של הרה"ח המפואר רבי מאיר סטאויצקי זצ"ל שהסתלק לבית עולמו בערב שבת האחרון פרשת יתרו, י"ט שבט, מזקני יקירי אנשי שלומינו חסידי ברסלב בשכונת רמות, ירושלים, ומלפנים
ברסלב נייעס - חדשות ברסלב (www.breslevnews.net)
הוא ליקט מכל ספרי רבינו וחיברו, והפיצו ב 10 ש"ח עד גמר המלאי
אבל לא היה שם כלל וכלל משהו מחודש (ואיזה סוד) שלא נמצא בדברי רבינו הפשוטים, ושלא ידוע לכלל אנ"ש, כך שתמוה לומר שזה קשור לעניין המדובר (באם ישנו)
האם הנסיעה לראש השנה היא בעיקר בשביל ההתעלות האישית שלי או שמא בשביל הקיבוץ???
או שמא בשביל כל העולם כולו?
לא מבעיא אתם כולכם תלויים בראש השנה שלי, אלא כל העולם תלוי בזה!
אמנם, התועלת לכל העולם כולו באה בדווקא דרך "הקיבוץ". והגם שההתעלות האישית חשובה מאוד, אבל היא אפסית ממש כלפי ריבוי הבתים של הקיבוץ יחד, בערלע איז נישטא משהלע איז נישטא.
ה'צפתים' מוסרים שרבי גדליה ידע את סוד הפדיון והם מספרים על זה אותות ומופתים
יש כמה תורות בליקו"מ על פדיון (וגם כמה ביאורים בליקו"ה), מה כוונתם 'סוד' הפדיון הנ"ל, האם משהו אחר?
חייבים לציין שזה כלל לא בעיה 'ברסלבית'
זה בעיה בכל מקום ובכל קהילה
תנסה להיכנס בכל בית כנסת בעולם בפרט איפה שיש קהילה מגובשת ותגיד לי מה ההרגשה המיוחדת שקיבלת
אבל זה שטות לתלות זאת על הברסלבר'ס שככה הם נוהגים...
ועוד גם להיפך, יש גם מקומות בברסלב שתיכף שאדם זר נכנס לשם, יש כמה ברסלבים שיתחברו אליו וינסו לקרבו, ומשתדלים לומר כמה מילים מרבינו ולעודדו ולחזקו.
וזה לא שייך כלל בשאר קהילות
@וועלן-וועלן
מעניין האם יש מקור
בימי שמואל שאכן ר"ש קיבל מחב"ד
את עבודת "לאתכפייא לסטרא אחרא"?
לענ"ד לאחר התקרבותו לרבינו הוא קיבל אך ורק מרבינו (במכתבי שמואל יש לו גם התייחסות בהעלם על שיטת חב"ד, קצת שלילית).
מה שהבאתי, כי כן סיפרו באלכסנדר כנראה במבט חסידי שלהם, איך שהם פירשו את העבודת השם הנפלאה והמיוחדת שלו, אנו שאנו יודעים כבר מרבינו ומהתקרבת רש"ה לרבינו, יודעים תיכף היכן הכתובת שממנו קיבל את מדרגתו הנפלאה.
בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים
מרת שרה גלבך ע"ה סיפרה שלק אותה עימו אל היער כדי להתבודד והזהיר אותה שתעמוד מרחוק ולא תיגש אליו. למעשה, היא כן הלכה אליו וראתה אש להבה יוצא מפניו הק'
אני שמעתי את הרישא, אבל את הסיפא לא שמעתי, אתה בטוח שכך היא סיפרה?
בשו"ת במוקד ברסלב בימי שני, הוא נשאל ע"כ כמה פעמים, והביא אז את הצדדים שכתבו כאן החברים, אבל לא הכריע.
עם כל הערכה. זה לא מקור וזה לא ספרי רבינו. שיחת חברים מתוקה ואפשר להתחזק.
דעת רבינו נמצאת בין אנ"ש המבוטלים לרבינו, וכשהוא מסכם את דעות אנ"ש יש לזה חשיבות נכבדת וראויה, בוודאי לא ברמה של ספרי רבינו, אבל יש חשיבות.
וועלן-וועלן כתב:
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.
אני חייב שוב להבהיר ולחדד שלא ישמע חלילה מדברי איזה זלזול בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים, ואני מקווה שלא משתמע מדברי חלילה איזה זלזול וקלות בו (עיקר הרפואה היא על ידי אמונת חכמים כמובא בתורה נז...), ובפשטות כמו שכתב @חרב-החכמה שאפשר סבר שבדבר כזה ניתן כן ללכת לרופאים וכדומה. (אולי הוא סבר שבדברים חיצוניים אין הכרע שזאת בעיה לפי רבינו וכדומה).
מברסלב צענטראל
מכתב הסתלקות מוהרנ"ת:
"וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו וכ"ו".
נדמה לי שכאן כבר העניין פשוט וברור לכל חד משמעית דעת רבינו כפי שאנו מקבלים ממוהרנ"ת בעניין הרופאים ורפואותיהם, אחרת אין לדברים הנ"ל שום משמעות והבנה. וד"ל.
@וועלן-וועלן מחילה שאני כותב בלי לפתוח את הספרים שציינת. כי הדברים ברורים כביעתא בכותחא שאין שום צד בעולם ללמד זכות על שום 'עבירה' שבעולם. 'עבירה היא עבירה' וצריך לתקן אותה. בשביל זה יש מצוות תשובה.
לימוד זכות הוא כאשר אתה רואה מעשה ואתה לא יודע אם זה עבירה או לא עבירה. בזה דנים הראשונים וכו' מתי אני חייב לדון את האדם לכף זכות ולומר שלא עשה את ההעבירה, ומתי מומלץ לדון לכף זכות, ומתי אסור לדון לכף זכות.
ובא רבנו ומלמדנו שאע"פ שאני צריך לדון את האדם שעשה את העבירה לכף חובה. זהו רק ביחס 'לעבירה שעבר' שלא אומר שלא היתה כוונתו לעבור עבירה. אלא ודאי שהעבירה היא עבירה, ואני צריך לשמור את עצמי מחברתו שלא אלמד ממעשיו הרעים. ואעפ"כ אני צריך למצוא באותו רשע 'נקודה טובה' ועי"ז להכניסו לכף זכות ולתת לו התעוררות לתשובה ולהתמיד במציאת נקודות טובות בזה האדם עד שאני ישיב אותו בתשובה שלמה.
אך לעולם ועד לא נדון שום עבירה לזכות. כי עבירה היא עבירה, ומצוה היא מצוה ולא נחליף ביניהם לעולם ועד.
התכוונתי ללמד זכות על האדם הזה שעבר את העבירה, ובפרקי אבות שציינתי שם במפרשים מובא שבאם האדם הוא מוחזק לאדם כשר יש מצווה דאורייתא לדונו לכף זכות מצד "בצדק תשפוט עמיתך", וחייבים להפך בזכותו (לדוגמא שהוא לא התכוון או שלא ידע שזה אסור וכדומה), וזה הכוונה והוי דן את כל אדם לכף זכות. ובהנ"ל יש שלושה מדריגות, והמדריגה השלישית זה אדם שמוחזק לרשע ובאם רואים אצלו עבירה אסור להפך בזכותו ולדונו שלא התכוון ולא ידע וכדומה, אלא אנו דנים אותו לחובה.
ולגבי העבירה שהוזכרה כאן לעיל מספר המידות, יתכן שבזה אין לדון והלפך בשום אופן בזכות.
אולם כשאנו מדברים לגבי תורת אזמרה, זה כבר עניין אחר, כי כאן אנו ניגשים לנקודה הטובה של האדם שקיימת בו מצד נשמתו וכלל לא מצד מעשיו (כי את מעשיו הרעים אנו מוקיעים), ובזה לענ"ד אין הגבלה כלל.
@מאיר-לב ידידי היקר - ההסברים שלכם נפלאים אך לא בספר המידות. וכפי שכתבתי לך. שהביאור שלך בספר המידות שייך לכל עבירה איזה שלא תהיה. שאסור לדון אותה לכף זכות ולא צריך להגיע לעבירה רחוקה שכזו. והדוגמא שנקט רבנו היא בדיקא כמבואר במקורות שמקורו מדברי המדרש שנזפו המלאכים בלוט על שלימד זכות על אנשי סדום.
למעשה לענ"ד בעניין לימוד זכות על עצם העבירה יש בזה כמה מדריגות, תלוי באם האדם מוחזק כאדם כשר או שמוחזק בעבירות, תעיין בפירושים על "והוי דן את כל אדם לכף זכות" מה שרבינ יונה מפרש שם מובא כמודמה ברע"ב שיש 3 מדריגות, ואכמ"ל.
לפי"ז אולי אפשר לומר שיתכן שבעבירה הנ"ל, אין ללמד זכות כלל, גם באם האדם הוא מוחזק בשאר דברים ככשר לגמרי וכצדיק.
אמנם כשאנחנו מדברים על אזמרה - על עצם נקודת יהדותו והנקודה הטובה הפנימית והחבויה שלו זה שייך בכל מצב ובכל מחיר.
תרשה לי להוסיף ולהגיד לך ידידי אחי ורעי שמדבריך ניכר שלא קראת את כל האשכול, אני ממליץ לך ומציע לך לגלול למעלה לקרוא את כל האשכול. כי אני מאמין שזה יישב לך הרבה דברים. וכמובן שצריך להתייחס לכל שיחה ודיבור, אני רק אומר שחלק גדול ממה ששאלת כבר ענו לך, או שדובר קודם, כך שאין עניין לסרבל את האשכול הזה, שהוא כבר מסורבל.
נ.ב. נדמה לי שההודעה הכי שחוזרת ונשנית כאן, זה ההתרעה לעבור על כל כל כל כל ההודעות שכתבו עד עכשיו. זה כבר נהפך למטרד, וזה הורס את האוויר הנח והזך שבין החברים. אני תמה שכל הודעה שניה קם אחד ומתריע בפני כל, לעבור על כל ההודעות שהיה עד עכשיו (אגב, אני אישית עברתי), הרי מדובר כעת כבר על 186 הודעות, מישהו כאן חושב שכולם משועממים וחייבים לעבור על כל מה שכתבו? הפורום הזה חדש, וכבר יש על נושא זה 186 הודעות ועוד יהיו עוד הרבה הרבה יותר, האם כל מה שכל אחד כתב ויכתוב זה תורה מסיני שמי שלא עבר ויעבור על זה אין לו זכות דיבור על עצם השאלה שנשאלה בהודאה הראשונה מדוע כיום יש כאלו מאנ"ש שהולכים לרופאים, זאת השאלה, ועל כל כל חסיד ברסלב יענה את תשובתו מהכיוון שלו, ואין בית המדרש בלא חידוש, וכשתעיין היטב בכל הודעה תראה גם תוספת ועוד כיוון בכל הודעה, לא ניתן לייגע את כולם בכל ההודעות הארוכות וההיתעקשויות החזקות של כל אחד לצד שלו בלי להיכנע.
ברור שמי שרוצה לענות תשובה מיטבית צריך הוא קצת להסתכל על הודעות החברים, אבל אי אפשר לכפות זאת על כל אחד לעבור על כל כל כל כל כל ההודעות שכתב כל אחד ואחד מאנ"ש שעצם הכותב לא אני ולא אתה מכירים אותו ואת דעותיו ואת מצבו הרוחני והגשמי ואת הבירור הצרוף שלו בענייני רבינו, ולקבל זאת ולהניחו על הראש ככתר וכתורה מסיני?!
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.
הגע בעצמך לדוגמא, כשרבי לוי יצחק בנדר היה אצל רבי ברוך חתן רבי געציל כשהיה חולה ואמר לו אולי עכשיו כבר להביא רופא? ורבי ברוך גער בו "מי ביקש ממך להתערב ולחוות כאן דעות". וכאן היה מדובר ברופאים שלא היה להם סיטי ולא MRI ולא כל השכלולים שיש היום, ובכל זאת אתה רואה שגם בזה רבי לוי יצחק העיז לשאלו את השאלה הזאת, ולרבי ברוך היה פשוט שחלילה וחס להביא רופא. האם זה ממעט מגדולתו של רבי לוי יצחק, חלילה, ולהיפך רבי לוי יצחק עצמו היה מספר את הסיפור הזה. עניין זה של לא ללכת לרופאים זה קשה מאוד מאוד מאוד, ואין אדם נתפס בשעת צערו. הכי קל לומר שהשיחה לא מדויקת, חיים קלים...
לכאורה העצה של אזמרה היא עצה שווה לכל נפש ולכל מצב. אם כן מדוע אנחנו לא באמת שמחים ומתחיים בכל נקודה טובה שרק יש בנו? האם בגלל שאנחנו לא מאמינים מספיק בעצה הזאת של רבינו, או שלא הבנו אותה כדבעי?
אולי סיבה אחרת?
האם אזמרה לחפש נקודות טובות זה רק ליהודים האלו שחיים בדור שלנו, או גם ליהודים האלו שכבר נפטרו בכל הדורות?
היינו באם אני נזכר מיהודי אחד שכבר נפטר וידוע לי עליו עליו מה שידוע לי עליו, האם יש עניין מצד תורת אזמרה (לא מצד שאר ענייניפ המובאים בספרי חסידות) לחפש בו דווקא טוב ולדון את נשמתו לטוב, ובכך אני מטיב לו, או שאזמרה זה רק לאלו שעדיין בעלי בחירה שעל ידי שמסתכלים בהם טוב "יוכל לשוב בתשובה" כמובא בתורה שזה יותר שייך לאחד שחי כיום?
מצאתי בעבר מאגר עצום מאוד מאוד של כל ספרי ברסלב כולל הרבה כתבי יד
(צריכים להיכנס עם חשבון מייקרוסופט)
כאן זה הספרים
https://onedrive.live.com/shared?id=%2Fpersonal%2Ff635b3306d7ab5af%2FDocuments%2Fארכיוננח.com%2F! ספרי ברסלב&listurl=%2Fpersonal%2Ff635b3306d7ab5af%2FDocuments&sortField=Modified&isAscending=false&viewid=07f5bf69-c5c8-4d70-8b19-1e71efbdaebcאני לא יודע מי הבעלים של הדרייב הזה, ומי פרסם את זה בזמנו, ואם יש למישהו איזהו זכויות על החומר, ואיך זה הגיע אלי. מי שמוריד זה על דעת עצמו.
הוא מבקש להיכנס למייקרוסופט
תיכנס לחשבון שלך (באם אין לך אז תפתח חחדש) ואז יהיה לך גישה לכל הקבצים.
עוד
https://breslovbooks.com/book-downloads
עלוני ברסלב
https://tora1.com/4345
ברסלב פוריו
https://breslevforyou.co.il/books