@כאיל-תערוג כתב:

כמה נפלא ומשעשע
ר' לוי יצחק ור' שמואל שפירא
כזה אהבה כזו הערצה בין אחד לשני
זה הולך כי גדולי ישראל מאגודה.. וזה נמנע בחרדה כפסק הביד"צ.
אך מה שתופס במיוחד .. שזה לא הנושא ביניהם, ואפילו לא איזכור קטן..
כי המקשר ביניהם זה נחל נובע מקור חכמה
המקשר ביניהם זה עבודת ה', עלמא דאתי, ימות המשיח. התבודדות וחצות, שמחה והתחזקות ושמירת הזמן
אם החבר שלי בכולל או בבית מדרש שונה ממני בדעת בעניין זה, נדמה לי שמותר לי ללכת בעקבותיהם

לא מדויק, ר' לוי יצחק היה נמנע בבחירות האחרונות בחייו עקב שר' שמואל שפירא דיבר עמו הרבה בענין. ור' לוי יצחק שמע בקולו

זה מה שקיבלתי במייל בעניין הבחירות, דעתם של זקני אנ"ש

‫נגד הבחירות‬‎ – Google Drive

Google Drive (drive.google.com)

@נחלי-דבש כתב:

@בדרך כתב:

יש תוספות על מהדורה קודמת?

כן,
הניקוד של ה-225 שיחות מהמהדורה הקודמת, ועוד 175 שיחות חדשות
[חלק א (שיחות א-רכה) + חלק ב (שיחות רכו-ת)]

לא הבנתי, אשמח שתפרט ותסביר

@שפחה-על-הים כתב:

בסוף כל פרק,

יתכן גם ללמוד בסיום כל גמרא לפני המשנה הבאה, ממשנה למשנה שבמסכת.

לדוגמא, לומדים את המשנה הראשונה שבפרק וממשיכים ללמוד את הגמרא שעליה, עד המשנה הבאה, וכעת עושים הפסקה, ולומדים רי"ף ורא"ש ואח"כ ממשיכים למשנה הבאה ולגמרא שעליה, ולפני המשנה שלאחריה עושים שוב הפסקה ללימוד ריף וראש. כי ברוב הפעמים הסוגיא עוסקת ומסתיימת רק עד המשנה הבאה

מנסיון קצר, לימוד הרי"ף (ללא הר"ן ושאר מפרשים) זה קצר מאוד, וכסיכום קצר על הגמרא, וכמעט לא מכביד כלל על הלומד, וגם אחד שלמד רק גמרא רש"י יכול ללמדו במהירות

לימוד הרא"ש הרבה יותר מורכב, ואולם אחד שלמד טוב את כל התוספות, קצת יוקל לו, כי מביא בדבריו הרבה את דברי בעלי התוספות ועליהם מוסיף את פסקיו

כיום במהדורות עוז והדר, הן הרי"ף והן הרא"ש מוצגים בעימוד מיוחד וברור, אכשר דרא

לא מעוניין להיכנס לוויכוח הנ"ל, בכל זאת יש להזכיר את תורה נ"ו שהצדיק האמת מושל על כל הדור ואפילו על כל צדיקי הדור, ושם מובן שמדובר בצדיקי הדור והצדיק מושל עליהם באתכסיא

@שפחה-על-הים כתב:

בדוקא כדי ללמוד אליבא דהלכתא, ולכאורה ה"ה לשאר הראשונים, רק שיש עליהם דגש כי הם עיקר הפוסקים המיוסדים על סדר הש"ס (הרמב"ם שמסודר בהלכות), ולמעט עיקר הלימוד הישיבתי בימינו שהוא על דרך הפלפול והחילוקים, שא"א לסמוך עליהם להלכה למעשה, (עיין בליקו"ה נט"י ה"ו, צא).

איך זה 'אליבא דהלכתא' ו'למעשה' כשהרמב"ם חולק בהרבה פעמים, והרבה פעמים השו"ע לא פוסק כהרמב"ם, בפרט לאחר שהרמ"א מוסיף רבות ממנהגי אשכנז, והמשנ"ב מביא עוד ועוד גדולי אחרונים שמחמירים ומסייגים את ההלכה עוד ועוד.

לפי"ז האם עדיף כבר ללמוד 'פניני הלכה' שבש"ס מתיבתא או 'דבר הלכה' שבש"ס ושננתם וכדומה, שזה הרבה יותר לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, עד ימינו אנו, או שיש תיקון וענין מיוחד בימוד הרי"ף והרא"ש דייקא?

גם תמוה קצת, מדוע מלבד בשיחה ע"ו הזאת, לא מופיע עוד (תקנו אותי אם אני טועה) פעם בשום מקום בדבר לימוד הרי"ף והרא"ש?

ידוע לכולנו שיחתו המפורסמת של רבינו ומובאת בשיחות הר"ן אות ע"ו

ושם בין ההדרכות בלימוד, מובא ללמוד ש"ס עם הרי"ף והרא"ש

אוסיף, שבזמן רבנו היו בגמרות עוד פירושים כמו המהרש"ל המהרש"א והמהר"ם ועוד, כמו כן אין חולק שאחד שיכול ללמוד עוד ראשונים ואחרונים, צריך הוא ללמדם ותבוא עליו ברכה, ויש גם עוד שיחות מרבנו על המהרש"א והמהר"ם שיף וכדומה. אבל אני מנסה להבין את השיחה מה "שחישב רבנו ז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום", בדגש על ענין לימוד הרי"ף והרא"ש שהוזכר בשיחה, ודולג שאר ראשונים ואחרונים

1. האם בכוונת רבינו בשיחה הזאת, שהמפרשים האלו דייקא (הרי"ף והרא"ש) בעדיפות ראשונה, או שאלו המפרשים היו נפוצים אצל הלמדנים בזמן רבינו, וכיום שנוספו עוד הרבה מפרשים, אין כלל עדיפות ללימוד הרי"ף והרא"ש דייקא, והעיקר ללמוד מפרשים (כהמשך השיחה לגבי לימוד שולחן ערוך, שולחן ערוך הגדולים, דהיינו עם כל המפרשים)

2. האם משום שאלו המפרשים הם 'פוסקים', וידוע מהרבה תורות מרבנו בחשיבות לימוד פוסקים, ולפי זה כיום שיש בש"ס מתיבתא עוד בש"ס 'ושננתם' וכדומה מדור של הפסיקא עד הלכה למעשה, ממילא כבר עדיף ללמוד את זה
   [גם, אם נאמר שהענין הוא משום שאלו 'פוסקים', לפי זה בלימוד הרא"ש אין צורך כלל ללמוד את כל האריכות והשינון של דבריו הקדושים, וניתן ללמוד לחילופין רק את 'קיצור פסקי הרא"ש', שזה המכוון ההלכתי של דבריו]

3. האם משום שהמפרשים האלו הם מגדולי הראשונים, ולכך יש ללימוד הזה זכות קדימה, ולפי זה גם לימוד ר"ן ורבינו חננאל וריטב"א ומאירי וריצב"א ושאר ראשונים גם הם בכלל

לסיום, מלבד רבינו, מישהו מכיר עוד הדרכה ושיטת לימוד מאחד הראשונים או האחרונים ללימוד גמרא עם הרי"ף והרא"ש דייקא, אפשר זה יתן אור גם בשיחה כאן

כמו"כ זכור לי שמובא באיזה הלכה בליקו"ה, שהנשמה בבוקר חוזרת לאדם על ידי טבילת מקווה.
מקור?

אומן שלי, הפעם בתור התחלה היה ניכר מאד הפעילות, והכיוון הוא עתיד מלא שפירוים וסיוע לאנ"ש המתקבצים

רעיון נוסף שחשבתי על כך שכדאי לשלב בשלל הרעיונות - - -
ציבור הנוסעים נסחב כל שנה עם שטריימלים גדולים בנסיעות הארוכות חוצי מדינות עם תוספת מחיר על המזוודה, וחבל. היה ראוי להעתיק את הנהגת קהילת נזר ישראל שחבשו בשנה האחרונה סוג כובע עשוי ממשי, מכובד וקומקפטי ובמחיר אפסי.

@מדלג-על-ההרים כתב:

מה החילוק בין הספר הזה של הרב עטייה להספר של הרב עטייה הליקוטי מוהר"ן 4 כרכים המשובח שכבר הוציא?
האם זה אותו בעל מחבר?

@בדרך כתב:

@ישי-משה כתב:

יש כל מיני אנשים שיש להם הסכמים עם החברות רמי לוי והוט מובייל. ואם עושים 2 ניודיים יכולים לקבל 200 שיחות לחו"ל בחינם. (בינהם טוהר התקשורת שהזכרו לעייל, ועוד ארגונים).

לגבי הוט מובייל,

הבנתי מהם שהדקות חינם זה רק לטלפון ישראלי נייח, [למעט שיחות ישראל-ארה"ב/קנדה]

וכמדומה גם שזה רק מהארץ לחו"ל ולא ההיפך

לא הבנתי, באם אני מתקשר אך ורק למספר ישראלי, הן מספר ישראל בארץ והן מספר ישראלי ששוהה כרגע בחו"ל, האם כל זה כלול בחבילה שלהם? ומה לא?

@אני-רוצה-משיח כתב:

בעקבות הסיפור הנ"ל

מותר לדעת מה הסיפור (באם אין בזה לשה"ר)?

@אחד-מאנש כתב:

אני לא רוצה לקרר אבל ברור שיש חילוק בין החדרים הרעים שדיבר מוהרנ"ת שמגמתם הייתה לכפירה ועל כל פנים האמינו שצריך ללמוד חכמות חיצוניות והעריכו את זה למציאות של הממחי"ם שרובם ככולם עושים את זה מתוך צורך תקציבי וכמי שכפאו שד (אני לא אומר שזה בסדר אלא שיש הבדל)

בלא להאשים את מנהלי המוסדות כלל וכדבריך, אבל מטרת הרבה מהעומדים בראשות השלטון (והמוסדות האקדמיים וכדומה) הוא כן לשנות את אופי הציבור החרדי המצומצם והפרימיטיבי והחי בגטו - כדבריהם במפורש, ולהפוך לדעה חילונית דמוקרטית ונאורה לשיטתם ה"י

דרך אגב, גם בזמן מוהרנ"ת רוב החרדים שהתחילו ללמוד חכמות, לא היתה כלל למטרה של כפירה בכלל, אלא רק להחכים לחוד, והיו שם הרבה יראי שמים, עד שהקערה נהפכה על פיה וראו מה נשאר מהם

כמו כן, דברי מוהרנ"ת אינם נמצאים רק בציטוט אחד, אלא יש עשרות פעמים שמוהרנ"ת מדבר על עוצם הסכנה הנוראה בזה בליקו"ה ובליקו"ת ובעל"ת ובמכניע זדים וכו', ומי שלומד בקביעות בספרי ברסלב והולך עם עצות רבינו בתמימות ובפשיטות, נחקק בו אמת ומקבל בירור המדמה היינו בירור האמונה הנקיה והמזוככת, ומבין שזה כלל כלל לא בסדר בכלל (בלשון המעטה), ואין צורך לחפש לימודי זכות בדבר מסוכן קריטי כזה, וד"ל

מה שהיה הוא שיהיה, לדאבוננו... והבוחר יבחר, ואנחנו את נפשנו הצלנו.

@ישי-משה כתב:

פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן

לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת

ספוילר

@שפחה-על-הים
החדש התכוונתי לתכלת החדשה שמפרסמים היום - ארגמון קהה קוצים, ולכך שאלתי לאיזה כיוון מצדד הרב משמרתי לרדאזין או לארגמון,

כוונתך היא לראדזין אבל בשיטת צביעה חדשה (תכלת מרדכי, ברוין, ועוד), אבל ראדזין.

@הפשוט-שבאנשי כתב:

אני יודע על משהו שעובד אט-אט לסכם את שיעורי הרב משמרתי ובעז"ה להוציא חוברת המסכמת את כל השיעורים (לכל המתקשים בשמיעת השיעורים)

מהו המסקנה הסופית של הרב משמרתי, האם ראדזין או החדש? והאם זה (ראדזין או החדש) וודאי וודאי או רק מצד ספק כדאי להטילו בציצית?

@כאיל-תערוג כתב:

@אחד-מאנש כתב:

ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)

מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?

זה שאדם יודע הרבה שיחות או לא יודע, לא מעלה ומוריד כלל במעלתו מביחנה מסוימת (נדמה לי שראיתי שהרב בנדר עצמו אמר כן)

כמו שפעם שמעתי מאחד מחשובי אברכי אנ"ש היקרים שעוסק רבות בהפצה, שאפילו מוהרנ"ת (צריך לומר את זה בכבוד הראוי, אבל אפילו מוהרנ"ת) יש שיחות שלא ידעם רוב ככל שנותיו, לדוגמא על"ת מכתב תל"ד שנכתב בשנת תר"ג שנתיים לפני הסתלקותו: וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. היינו עד סמוך לשנת תר"ג לא ידע שיחה שכל ילד יכול לדעת היום, והיא מודפסת בכמה מקומות ומפורסמת מאוד
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו

נ.ב. לענ"ד ספר נחת השולחן הוא ספר חידושים שנכתב בשביל כל יהודי והוא בא לחדש חידושים על פי הליקו"מ, ולא כספר שיחות ומנהגי ומסורת אנ"ש, ולכך גם באם ידע את השיחה, היה ראוי יותר שיביא את הנוסח הרווח בעולם, כי גם לנוסחת העולם יש מקור חשוב ומכובד ממנהג עם ישראל בכל הדורות (אבל אנו צריכים לנהוג כרבינו). והדברים פשוטים.

@האור-שבפשטות כתב:

@וועלן-וועלן

@וועלן-וועלן כתב:

@האור-שבפשטות כתב:

ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?

ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל

נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא

תמימות! תמימות! תמימות!

אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות.

מתנצל מאוד שלא הסברתי כראוי את שאלתי לאנ"ש היקרים מאוד

אולם, לענ"ד ואני משער שאתם מסכימים איתי, זה שאדם ברסלבער לא אומר שהוא צריך להפוך בכוח בית כנסת ליטאי לברסלב, ולכן שאלתי בתמימות איך לנהוג בזה (וכמו שהרחבתי בהמשך מצד לא תתגודדו וכדומה, ושהשליח ציבור צריך להתפלל כמנהג המקום), והיה פשוט לי שהשאלה מובנת, אבל כלל לא עלה על דעתי שעל עצם השיחה בכלל יפקפקו ויטילו ספיקות ודיונים מיותרים (שזה יתכן שנוטה קצת מהתמימות כנלענ"ד).