שאלה פנימית מנקרת לי זה זמן, איך זוכים להיות ברסלבר באמת. הלוא כולנו חכמים ונבונים ויודעים את השיחות וגם משתדלים לקיימן כש'לא עובר עלינו' ויש לנו דיבורים עצומים של התחזקות, ואנחנו כה בטוחים באמת האמיתית ושמחים בשפר גורלנו בחלקו של הצדיק. אבל הנה השנים עוברות, והרבי דרש כל כך הרבה דברים מתוך אימון מלא באנו שאנו יכולים לקיים הכל, וצריך הרי שלא לזוז זיז כלשהו מדברי הרב שבדור, וראיית פניו הק' הוא רק על ידי סרו וכו'. הבו עצה לאיש השואל אליבא דנפשיה - בטרם ימים פונים וגו'.

ספר מומלץ מאד, הייתי מקריא אותו כל שבת כמה שנים לפני הבנים והבנות בשולחן שבת, וזה ממש א מחיה, יש כמה מאמרים לכל פרשה. כך סיימנו את הספר.

נמצא שכל מקורב מוסיף כוח בהצדיק

אפשר שהוראת רבינו כיצד ללמוד בכלליות התורה נוגעת גם כן, במקצת האופנים, ללימוד ספרו הוא?!

פניו שכלו וחכמתו של הצדיק הוא בספרו הקדוש. ענין ראיית פני בית ציונו בהמון חוגג הוא גם בחינה שכזו, אבל בעוד זו בחינה, הסתכלות בתורת הצדיק היא הוא ממש, וכן הצדקה וכן וידוי דברים...