יש עוד שאלה. הווידוי שיהודה עשה זה היה בכלל על מעשה תמר אבל ה״עוון״ שעשה את הפגם של העצמות מגולגלים היה על ״אם לא אביאנו״…
לכן אני חושב שיש לדייק מה שרבינו אומר לספר כל ליבו, זה יותר שורשי. שבעצם כל נטיעה מרצון השם הוא מושרש באנכי ולא יהיה לך. וזה מבט על כל החיים. אז הנקודה המרכזי שצריך להגיד לת״ח זה שאני חשבתי שיש משהוא אחר חוץ ממלכות הקדוש ברוך הוא. אני המלכתי את התאוות שלי. ואחרי שתקנתי את ה ד מידות רעות והגעתי לביטול מוחלת ושבתי בתשובה הת״ח יכול להעלות אותי לאין סוף לראות ולהראות שבאמת יש רק אחדות גמור ובאמת זה התהליך שהשם רצה ומזה אפילו הרשאים בתוכי נהיה כסא לקדושה.