ברכות הריח הלכה ד
כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר־הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ בָּאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר־הָרָע - לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.). וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מו), שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעוֹת שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ד, ז): "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" - אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י.
עַל־כֵּן צְרִיכִין לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים - הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הִיא רַק מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בִּנְעִימַת הַחֲרוּזִים שֶׁלּוֹ הַנִּדְפָּסִים בִּתְחִלַּת סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: חֲזַק וְנִתְחַזֵּק, וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל וְכַגָּמָל וְכוּ', וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ וְכוּ'.
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ" הַנַּ"ל (אוֹת ב) - שֶׁעִקַּר תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, נִמְשָׁךְ רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ וְנֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זֹאת. כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן רמט, וּבְתִנְיָנָא סִימָנִים מג, מו), וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן. רַק עִקַּר נְפִילַת כָּל הַנּוֹפְלִין לְתַאֲווֹת רָעוֹת הוּא רַק מֵחֲמַת בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ הוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ, כִּי 'חָכְמָה' הוּא אוֹתִיּוֹת 'כֹּחַ מַה', וּ'מַה' בְּגִימַטְרִיָּא 'אָדָם', שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָאָדָם הוּא הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יט): "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר". הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכֹּחַ לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַפִּתּוּיִים, הוּא רַק עַל־יְדֵי חָכְמָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כִּי הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
הַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין מְאֹד בְּכֹחוֹ, וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּמֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא (עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע) (זֹהַר וַיִּקְרָא טו:), כִּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לב, ח): "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לה). וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת:
אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחוֹ, וְלוֹמַר, שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אוֹ צַדִּיק, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה, וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל, רַק מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כב וּבְשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קמ). רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲבֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב יז, ו): "וַיִגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רָחוֹק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאֹד מְאֹד מֵעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז). כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם תַּאֲווֹתֵיהֶן, רַק הָעִקָּר שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחוֹ.
