מנסה להבין מה מוסיף לי לפי התורה ד זה שהוא טוב מעבר לזה שהוא מיטיב?
בפשטות עיקר החידוש והתוספת שצריך להבין הוא 'והמיטיב', כיצד פרט להשגה בגדולת השי"ת שהוא 'הטוב' לדידיה, שייכת גם הבחינה של 'המיטיב' לאחריני בהשגת מעין עוה"ב.
ועי' חכמה ותבונה אות ב' (מובא בהקדמה שניה לביאהל"ק), ומשמע שר"ל שזהו "אנכי ה' אלקיך" - הטוב, "אשר הוצאתיך וכו'" - המיטיב, ודו"ק.






