@נחום-בקר כתב:

זה המדרגה הראשונה

כך מפורש לכאורה בביאהל"ק אות י"ד, לא כן?

@לב-העולם-אתה

@נחום-בקר כתב:

ובזה לבד נתחלק האור למ'א'ה', שיהיה ביכולת לקבלו

עי' שיחות הר"ן סי' צ"ג

@רוחני לא הבנת את תשובות חלק מהמשיבים.
מקווה שהועלתי

בשיש"ק (ח"א סי' תרכז) מובא ה'סיפורים נפלאים' כלשונו, וכפי שהביא @רוחני

@בדרך כתב:

@לב-העולם-אתה כתב:

@אוצרבלום מה כל פעם מעצבן אותך בשיש"ק?

פונקט פאקערט. קשה לו להכיר בעובדה שיש עוד מקורות חוץ משיש"ק...

הלו חברים, אני פה!
@בדרך פרשנותך לגבי אינה מדוייקת

@וועלן-וועלן כתב:

(נדמה לי זה מובא בשיח שרפי קודש)

שיש"ק ח"ג:

ולשאלתך - חד משמעית וללא חשש, ומעולם איש לא העיר לי.

@בדרך אין הנדון דומה לראיה

@בדרך כתב:

@הפשוט-שבאנשי כתב:

חיי מוהר"ן אות רסג
כג, בִּשְׁנַת תקס"ג, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי, וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יהוּד"). וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו.
וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות י"ט) (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; שיחות הר"ן פ"ו), וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ'. וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם. וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו.

שמעתי מר' דוד סעדה בהיכל התורה באומאן לפני 3 שנים פשט שקצת מסביר את השיחה החריפה הזאת על רש"א ור' יודל שוודאי היו צדיקים עצומים לאין שיעור, רק שרצו לעשות את רבנו כביכול כמו שאר הרבע'ס, שהם היו כרוכים מאוד אחרי רבנו, ומה פתאום רבנו עוזב אותם והולך להמון העם ורוקד איתם, ואומר לרש"א ור יודל שילכו וכו',
אז רבנו הוא רופא לכל הנפשות לכל המון העם ואנשי העיר ורבנו רוקד עם כולם (הוא דימה זאת לריקודים בכיכר פושקינא:-) עכ"פ מי שקשה לו לראות את הריקודים האלה בעצם רוצה כביכול להרוג את רבנו, כי רבנו זה העבודה שלו להוציא משאול תחתיות,
מקווה שהעניין בכללות הובן,
באמת הרבה פע' זה קשה לראות כל מיני דברים אצל הרב'ה, אבל כשניזכר כל א' מאיפה רבנו הוציא ומוציא אותנו בכל עת וכמה אנחנו רוצים שהרב'ה ימשיך לטפל בנו,
בואו לא ניהיה כ"כ קמצנים וניתן לרבנו לתקן את כל העולם כולו "והארץ (דייקא) תאיר מכבודו"
שנזכה מאוד!

@אוצרבלום
יש בכרך החדש של שיש"ק התייחסות לענין של 'שני רוצחים' בהערות [מתוך דברי המו"ל]. אולי תעלה?

@חבר-אני כתב:

@אוצרבלום ?

לא כוכבי אור

@חבר-אני כתב:

(כוכבי אור, סיפורים נפלאים)

אין לי כבר כוח.

@ברוך-מאן כתב:

אם הבנתי נכון את דברי @מאיר-לב, הוא לא התכוון להקצין כפי שאמרת.

הרב @מאיר-לב הוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר בפורום, ויודע היטב להביע את רחשי לבו. דבריו מדברים בעד עצמם.
זה אני שהקצנתי את תיאור הדברים, על מנת להראות את הטעות שיש בדבריו לדעתי.
והאמת והשלום אהבו.

ומה יחשוב כבודו אם לשליפת הטלפונים והקפיצות יתווספו אכילה, שתיית אלכוהול ועישון על המצבה הק', פשיטת בגדים למחצה לשליש ולרביע, דוכן צמוד לציון המציע בחצי מחיר קעקועי 'האש שלי' לצלילי מוזיקה גויית, ועוד דוכן מעברו השני לממכר שווארמה מ'דבר אחר'? גם אז תאמרו שזהו היופי של הרבי שלנו?
יש בחירה לאדם, וכשבאים למקום קדוש אפשר למרבה הצער גם לחלל את קדושתו. זה לא אומר שאני יותר טוב ממישהו אחר, רק הקב"ה שהוא מקומו של עולם יכול לדון זאת, אבל לומר ש"ככה רבינו רוצה את הקיבוץ, וזה היופי הכי גדול בעולם" - זה לא יתכן, לא לכתחילה וגם לא בדיעבד.

אז רק על מנת להבין: נגיד שאחד מחברי הפורום המופלגים מקשר את עניין "תלת מאה גרבי משחא" לשיחה צ"ג בעניין חלוקת האור מאלפים שהוא בחי' אי"ס למאות, כפי שנרמז כאן: https://likutei.com/post/3442
האם זה נפסל מדיון בחלק זה של הפורום?

רגע, ונגיד שראבר"ן עצמו עושה קישור זה בביאהל"ק - אז זה כן יהיה בסדר?

@בדרך אתה מנסה לגרור אותי?

@נחמד כתב:

בלי קשר לקשרי התורה, לי טינא מצלצל אם טינה נזרקה בו שהיא מינות.

למה בלי קשר? מינות מושרשת בלאו "לא יהיה לך" שמובא בדב"ר, והיא עיקר חטא העגל עליו כיפר מרע"ה ע"י שהיה עניו מכל האדם וכו'. דו"ק. כמו כן בפשטות, טומאה המבלבלת בתפילה היא טינה הנזרקת בלב, (כל זאת מבלי להזדקק לזהות בין אמונה לתפילה שאיננה מפורשת בתורה זו. ע"כ מאימת חמת המלאכים, וד"ל).

שיש"ק ח"א סי' תק"ס:

שם סי' תקס"א:


שם ח"ג סי' קצ"א:


שם סי' קצ"ב:

תו' י"ט: "ומי שאוחז במדריגה זו, 'ומציון יסעדך', מזה "מאיר לבו וכו'".
תו' ל"ד: "כי בזה הבחינה שיש בחבירו יותר ממנו, זאת הבחינה הוא בחינת נקודה, ושם בהנקודה הזאת שורה האהבה הנקרא 'כהן', והנקודה הזאת הוא בחינת צדיק לגבי חבירו, והנקודה הזאת מאיר ללב חבירו וכו'".

@גרודניק כתב:

@הפשוט-שבאנשי כתב:

שישק הישן ב-ריט

@אוצרבלום

שיש"ק החדש ח"ג סי' קס"ח:

@לב-העולם-אתה כתב:

מניין לך שלטובתו זה רק למי שטוב לדידיה?

זה פירוש המילה. 'טובתו' = 'טוב דידיה'.

@לב-העולם-אתה כתב:

@אוצרבלום נראה לי שכל העניין של תורה ד' זה יותר ה והמיטיב שזה העניין של כל מאורעותיו לטובתו

'מאורעותיו לטובתו' פירושו שהשי"ת הוא 'טוב' לדידיה, וכאמור מה שהוא גם 'מיטיב' לאחריני - כלומר לאנשים שאינם 'הוא'- זה לכאורה תוספת וחידוש.