יהודה/ הודיה/ הויה-ד
-
מסכים איתך, לאחר מחשבה חשבתי שאולי זה קשור למה שר"א כותב בכלל הראשון: "ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו. וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות:
מה דעת הלומדים? -
עיינתי שוב בדברים.
האמת שלא שמתי לב שרק בד"ה קודם לזה ר"א כותב כך: "היינו שלא יחלוק בין חסד לדין: לולא דמיסתפינא מלהפליג בדרך דרש, הייתי מבאר לפי זה בסיבוב שם הדעת על החסד והאהבה [בהכתוב המוב"פ רק אתכם ידעתי], וכן להיפך על הדין והמשפט, וכן על האחדות [והחיבור]הנ"ל, כמובא מזה במקום אחר:
מיד אח"כ מובא הד"ה יהודה וכו', ושם כאמור ר"א לא אומר "לולא דמיסתפינא."
וכעת עלינו להבין במה זה שונה?ולכן נראה לומר שאמנם הפשט "דרש", הוא אכן "לדרוש" ענין או תיבה, באופן קצת שונה מהפשט הפשוט, אבל ה"דרש" שממנו ר"א "מפחד", הוא דרש כזה שצריך "לדרוש" אחריו ולחפשו במקום אחר.
ולכן כשהוא דורש את המילה "דעת" בג' אופנים. 1)חסד. 2)דין. 3)אחדות החסד והדין. אז אמנם הפירוש הראשון והאחרון אכן מוזכרים בתורה, אבל הפירוש "דין" לא מוזכר, ועל זה כתב: "כמובא מזה במקו"א." ולכן הוא מפחד, כי זה לא כ"כ מיניה וביה.משא"כ בעניין של יהודה כל הג' פירושים שהביא (=הכותרת של האשכול הזה) כולם מוזכרים בתורה ואין צורך לדרוש אחריהם ממקו"א. (וכפי שכתב @שפחה-על-הים)
כעת שימו לב עד כמה ר"א מפחד מלדרוש דרש כזה שכמעט מוזכר בתורה שהרי "דעת הוא אחדות חסדים וגבורות" מוזכר. וכן "רק אתכם ידעתי [=אהבה וחסד] ג"כ כתוב, אז מה הבעיה להוסיף ממקו"א שהדעת הוא גם "דין"? והרי כתוב שהוא גם "אחדות חסדים וגבורות"?! ואעפ"כ ר"א מוסיף "לולא דמיסתפינא"!!! כי אעפ"כ זה לא כתוב ממש במפורש (שזה גם "דין" בנפרד)
[ואעפ"כ ר"א לא מנע מלכותבו ולהדפיסו, ולזה לכאו' שייך מה שציטטתי לעיל מההקדמה: "...ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט"][וכעת לעצם החידוש שלו בעניין של "דעת".
בהמשך דבריו הוא מציין שלמלכות יש ג' שורשים זה למעלה מזה, אש (דין), הוי"ה (חסד), אי"ס (אחדות חסדים וגבורות). ראו בהרחבה מה שכתבתי כאן ואולי הוא רוצה לצרף את זה לעניין הפירוש "דעת" שגם הוא סובל ג' פירושים כנגד הג' שורשים הנ"ל.]הארכתי בדברים, כי לדעתי חשוב מאוד ללמוד מר' אברהם, איך ללמוד, ועד כמה צריך להזהר ללמוד אך ורק "מיניה וביה".
ו"לולא דמיסתפינא" הייתי אומר שעיקר מטרתו של ר"א בספרו ביאוה"ל, הוא ההקדמה והח"י כללים, וכל השאר [-הביאורים שעל התורות] הם "שימוש" להבין איך אכן לומדים עם הכללים, ובכך להבין יותר את הכללים.
-
עוד אפשר לומר לעצם הענין שהוא כביכול "משחק" עם המילה "יהודה", שזה עצמו מיניה וביה -מתוך התורה.
כי כל העניין כאן בתורה זה איך לצרף את האותיות.ועפ"ז מתבאר עומק נוסף: ש"יהודה" בעצמו היו עצמותיו מגולגלים, היינו שהצירוף יהודה היה מחולק לשנים -ד', הוי"ה (=מלכות מנותקת משם הוי"ה) וע"י הווידוי שזכר משה, עלו כל חד לדוכתיה, ונעשה "יהודה" =הודאה על כל מאורעותיו.
(אגב הלשון "עלו כל חד לדוכתיה" זה ממש העניין של "זרקא... דאיתנטילת מתמן" =להחזירו לשורשו/למקומו הראשון.)
-
עיינתי שוב בדברים.
האמת שלא שמתי לב שרק בד"ה קודם לזה ר"א כותב כך: "היינו שלא יחלוק בין חסד לדין: לולא דמיסתפינא מלהפליג בדרך דרש, הייתי מבאר לפי זה בסיבוב שם הדעת על החסד והאהבה [בהכתוב המוב"פ רק אתכם ידעתי], וכן להיפך על הדין והמשפט, וכן על האחדות [והחיבור]הנ"ל, כמובא מזה במקום אחר:
מיד אח"כ מובא הד"ה יהודה וכו', ושם כאמור ר"א לא אומר "לולא דמיסתפינא."
וכעת עלינו להבין במה זה שונה?ולכן נראה לומר שאמנם הפשט "דרש", הוא אכן "לדרוש" ענין או תיבה, באופן קצת שונה מהפשט הפשוט, אבל ה"דרש" שממנו ר"א "מפחד", הוא דרש כזה שצריך "לדרוש" אחריו ולחפשו במקום אחר.
ולכן כשהוא דורש את המילה "דעת" בג' אופנים. 1)חסד. 2)דין. 3)אחדות החסד והדין. אז אמנם הפירוש הראשון והאחרון אכן מוזכרים בתורה, אבל הפירוש "דין" לא מוזכר, ועל זה כתב: "כמובא מזה במקו"א." ולכן הוא מפחד, כי זה לא כ"כ מיניה וביה.משא"כ בעניין של יהודה כל הג' פירושים שהביא (=הכותרת של האשכול הזה) כולם מוזכרים בתורה ואין צורך לדרוש אחריהם ממקו"א. (וכפי שכתב @שפחה-על-הים)
כעת שימו לב עד כמה ר"א מפחד מלדרוש דרש כזה שכמעט מוזכר בתורה שהרי "דעת הוא אחדות חסדים וגבורות" מוזכר. וכן "רק אתכם ידעתי [=אהבה וחסד] ג"כ כתוב, אז מה הבעיה להוסיף ממקו"א שהדעת הוא גם "דין"? והרי כתוב שהוא גם "אחדות חסדים וגבורות"?! ואעפ"כ ר"א מוסיף "לולא דמיסתפינא"!!! כי אעפ"כ זה לא כתוב ממש במפורש (שזה גם "דין" בנפרד)
[ואעפ"כ ר"א לא מנע מלכותבו ולהדפיסו, ולזה לכאו' שייך מה שציטטתי לעיל מההקדמה: "...ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט"][וכעת לעצם החידוש שלו בעניין של "דעת".
בהמשך דבריו הוא מציין שלמלכות יש ג' שורשים זה למעלה מזה, אש (דין), הוי"ה (חסד), אי"ס (אחדות חסדים וגבורות). ראו בהרחבה מה שכתבתי כאן ואולי הוא רוצה לצרף את זה לעניין הפירוש "דעת" שגם הוא סובל ג' פירושים כנגד הג' שורשים הנ"ל.]הארכתי בדברים, כי לדעתי חשוב מאוד ללמוד מר' אברהם, איך ללמוד, ועד כמה צריך להזהר ללמוד אך ורק "מיניה וביה".
ו"לולא דמיסתפינא" הייתי אומר שעיקר מטרתו של ר"א בספרו ביאוה"ל, הוא ההקדמה והח"י כללים, וכל השאר [-הביאורים שעל התורות] הם "שימוש" להבין איך אכן לומדים עם הכללים, ובכך להבין יותר את הכללים.
@חבר-אני מש"כ שהמסתפינא של הביאה"ל הוא על הדין שאינו כתוב מפורש. צ"ע כי מלישנא דהביאה"ל משמע שגם על הדין יש פסוק וכוונתו לפסוק רק אתכם ידעתי שמדבר על הענישה.
ולעצם דבריו באמת התקשתי מהו המסתפינא הלא רבנו בלשונו אומר כי 'עקר' הדעת הוא אחדות של חסדים וגבורות. ומבואר שחוץ מ'עקר' הדעת, יש עוד בחינות של דעת וכו' וכפי שהרחבת. -
@חבר-אני מש"כ שהמסתפינא של הביאה"ל הוא על הדין שאינו כתוב מפורש. צ"ע כי מלישנא דהביאה"ל משמע שגם על הדין יש פסוק וכוונתו לפסוק רק אתכם ידעתי שמדבר על הענישה.
ולעצם דבריו באמת התקשתי מהו המסתפינא הלא רבנו בלשונו אומר כי 'עקר' הדעת הוא אחדות של חסדים וגבורות. ומבואר שחוץ מ'עקר' הדעת, יש עוד בחינות של דעת וכו' וכפי שהרחבת.@חבר-אני מש"כ שהמסתפינא של הביאה"ל הוא על הדין שאינו כתוב מפורש. צ"ע כי מלישנא דהביאה"ל משמע שגם על הדין יש פסוק וכוונתו לפסוק רק אתכם ידעתי
נראה לי שהפסוק הזה הוא ראיה שדעת הוא אהבה, אמנם נאמר על ענישה, אבל בגלל אהבה.
[הנה פסוק לדוגמא שבו דעת הוא דין: "וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃ (שופטים ח טז) ופירש במצודות: "וידע בהם" - עם הקוצים היה מייסרם ומשברם" וכן יש עוד כהנה.]
-
@חבר-אני מש"כ שהמסתפינא של הביאה"ל הוא על הדין שאינו כתוב מפורש. צ"ע כי מלישנא דהביאה"ל משמע שגם על הדין יש פסוק וכוונתו לפסוק רק אתכם ידעתי
נראה לי שהפסוק הזה הוא ראיה שדעת הוא אהבה, אמנם נאמר על ענישה, אבל בגלל אהבה.
[הנה פסוק לדוגמא שבו דעת הוא דין: "וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת׃ (שופטים ח טז) ופירש במצודות: "וידע בהם" - עם הקוצים היה מייסרם ומשברם" וכן יש עוד כהנה.]
@חבר-אני במילים אחרות הוא ראיה שאף ענישה באה מאהבה, וכיון שהפסוק מדבר מ'דעת'. נקשרים הדברים.
וכוונתי היא מלשון הביאה"ל שמשמע מדבריו שגם על הדין יש פסוק כמו על החסד. -
@חבר-אני במילים אחרות הוא ראיה שאף ענישה באה מאהבה, וכיון שהפסוק מדבר מ'דעת'. נקשרים הדברים.
וכוונתי היא מלשון הביאה"ל שמשמע מדבריו שגם על הדין יש פסוק כמו על החסד.וכוונתי היא מלשון הביאה"ל שמשמע מדבריו שגם על הדין יש פסוק כמו על החסד.
אולי על זה כוונתו "כמובא במקום אחר".
כי הרי על אהבה, ועל חיבור חסד ודין מוזכר בפירוש בפנים התורה. ורק דין לבד לא מוזכר, (ועל זה הבאתי דוג' מפסוק ממקו"א) ועל זה הוא "מיסתפינא", שהוא דורש ממקומות אחרים, אע"פ שזה כן כתוב קצת ברמז כמו שכתבת, אך לא במפורש! -
לעצם השאלה הראשונה מדוע לא כתב לולא דמיסתפינא וכו , אין זה קושיא כלל כי לכן כתב זאת רק ברמז בהצבת ציונים על האותיות. כמו שציטטתה את לשונו בזה"ל "וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות"
-
בכל אופן נהנתה והחכמתי מאד מכל הדברים הנפלאים שנאמרו באשכול זה , אשרינו ננח
-
לעצם השאלה הראשונה מדוע לא כתב לולא דמיסתפינא וכו , אין זה קושיא כלל כי לכן כתב זאת רק ברמז בהצבת ציונים על האותיות. כמו שציטטתה את לשונו בזה"ל "וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות"
@ננח שאלתי שלכן כתב רבו 'עקר' הדעת. לרמז שיש עוד בחינות בדעת.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות