מה ההסבר לסיפור העצוב שרבינו מביא?

[רוצה לרצות]

@חבר-אני כתב:

אכן דברי רבינו מתאימים לכל אחד, ולכן רבינו מביא עוד תיקונים, ראיית פני הצדיק וצדקה לצדיק ראה מה שכתבתי כאן בהרחבה

רק לדייק אותך.
כל תיקון ותיקון של רבינו בתורה מתאים לכל אחד.

[חבר אני]

@רוצה-לרצות
מאה אחוז!!!
אלא שמ@7272 הבנתי שקשה לו. שכאי' העניין של ווידוי שייך רק למי שעשה תשובה שלימה, והזדכך מכל התאוות. ועל זה ציינתי שלזיכוך המידות יש עוד תיקונים, (יש גם סדר בתיקונים וכמו שציינתי שם.)

כל תורה של רבינו היא מריש כל דרגין ועד סוף, והתיקונים שלו זה כמו ספירלה, עולים ועולים עוד ועוד, ולכן רבינו אומר "בכל פעם שבא אצל הצדיק צריך לספר כל ליבו" כי זה בלי סוף...
עכ"פ תודה על הדיוק.

[7272]

@חבר-אני כתב:

הבנתי שקשה לו. שכאי' העניין של ווידוי שייך רק למי שעשה תשובה שלימה, והזדכך מכל התאוות. ועל זה ציינתי שלזיכוך המידות יש עוד תיקונים, (יש גם סדר בתיקונים וכמו שציינתי שם.)

כלל בידינו שלבעלי תשובה אין שום סדר ושום דרגות
אמנם שלאחר מעשה אפשר לסדר הכל בתוך טבלה
והכל הכל מחושבן עד הפסיק האחרון
אבל בעל תשובה נמצא במקום סכנה שמשם צריך לברוח בלי לעיין בספרים לפני

[חבר אני]

@7272
כולנו תלמידים של הבעל תשובה הגדול הלא הוא רבינו הקדוש, הוא השאיר בידינו תורות נפלאות שמלמדות אותנו איך לחזור לשורשינו ולכ"א הוא נותן את הדרך ישר לפי שורש נשמתו! את הדרך הוא מביא לנו דרך ספריו הקדו' ותלמידיו החברים הנאמנים.

בעניין הסדר, אכן מוהרנ"ת אומר שבתורות של רבינו מהיכן שתתחיל שם ההתחלה, אבל בסופו של דבר נכנסים לסדר של התורה כמו ספירלה כפי שכתבתי, דהיינו זיכוך המידות (ע"י ראיית וצדקה לצדיק) ואח"כ יוכל להוציא ביתר שאת את צירופיו לפניו וחוזר חלילה, אבל בהחלט אפשר להתחיל מווידוי דברים שיביא להסתכלות עמוקה יותר על הצדיק וכו וכו.
מקווה שדברי הובנו.

[חבר אני]

@7272 כתב:

אבל בעל תשובה נמצא במקום סכנה שמשם צריך לברוח בלי לעיין בספרים לפני

אכן יש בחי' של איתערותא דלעילא בבחי' "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וכידוע.
וכן מרומז בתורה "שבחמלת ה" עליו נפתח לו אור אי"ס" דהיינו אפי' שעוד לא זיכך מידותיו. (שמעתי מר יהושע קליין)
אבל ברור שאח"כ צריכים להכין כלים/ אותיות שזה בחי' המלכות לקבל בהם את האור אי"ס.

[7272]

חזק וברוך לחברים היקרים
עכשיו אני מבין פשט בתורה
למה רבנו כתב את סדר הג' בחינות בהתקרבות לצדיק
ואחר כך בגמרא כתוב בסדר הפוך
"מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה ?

עָשָׂה שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק

וּנְתִינַת הַצְּדָקָה

וּוִדּוּי דְּבָרִים

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּמֵתָה, וְאִידְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא

וְהִזְכִּיר הַשָּׁלשׁ בְּחִינוֹת מֵעֵילָא לְתַתָּא"
רבנו מזכיר שהזכיר השלש בחינות מעילא
כדי לומר שכך היא דרכה של תשובה מעילא לתתא ומתתא לעילא

[חבר אני]

@7272 נפלא!

[נחום בקר]

@רוצה-לרצות ציטטתי את לשון ר' נתן. שמדגיש שעושה תשובה על כל עוונותיו. ומשברים כל התאוות וכל המדות רעות. ועל זה משלים 'ומתוודין ודוי דברים לפני ת"ח' וכו'.
והדרך לבוא לזה הוא כמובן ע"י ראיית פני הצדיק, ונתנת צדקה לת"ח.
אך כל אחד מבין, שראיית פני הצדיק ונתנת הצדקה וכו' הם עצות איך להצליח בזכוך הד' יסודות.
וברור ופשוט שמי שאינו עוסק בזכוך המדות והיסודות וילך לראות את הצדיק ולתת לו צדקה, לא יועיל לו כלל (אלא בדרכים עקיפות שיעסוק עמו הצדיק).
וכפי שאני מכיר ומסתמא כל אחד מאתנו מכיר אנשים שמקורבים לרבנו או לשאר צדיקים, ולא מתקיים בהם שום זיכוך וכו'.
כמו"כ ידוע למטיילים שכל תורה ותורה של רבנו הוא בנין של 'ייחודים' באופן 'מעשי'. ובדרך כלל כל תורה עוברת את כל קומת הספירות. וכאשר רוצים לקבל את 'התקון השלם' של תורה מסוימת א"א לקחת פרט אחד מאותה תורה ולומר או אני יעשה רק את זה ויועיל לי.
וכפי שרבנו המשיל את תורתו 'לבנין' 'ואריגה' בנין לא נעשה משורת לבנים מס' 10 בלי שיהיו תחתיו עוד 9 שורות בנין. וכן בגד לא יעשה מחוטים שאינם ארוגים אחד עם השני.

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:

וברור ופשוט שמי שאינו עוסק בזכוך המדות והיסודות וילך לראות את הצדיק ולתת לו צדקה, לא יועיל לו כלל (אלא בדרכ"כ בדרכים עקיפות שיעסוק עמו הצדיק).

קודם כל לפני התגובה, האשכול "האם הצדיק ערום" ננעל ע"י @מנהל-הפורום, בעקבות כך שהנושא הוסט מהקשרו.. (יש דרך ישר.. ואחריתה...) עכ"פ אני חושב שמה שכתבתי שם לא הובן לנכון כתבתי שם: "חברים יקרים מודה ומתוודה, את התורה הזאת למדתי לפני שנים עם ביאוה"ל עוד לפני שלטייל בתורתו קם ואני כמובן רואה את ההבדל הגדול,", אני חושב שהציבור חשב ש"אני רואה את ההבדל בין מי שלמד למי שלא", ומתוך זה התחיל דיון לפתוח פורום מיוחד..
כוונתי הייתה שאמנם פעם למדתי את התורה, אבל היום אני רואה הבדל עצום איך זה ללמוד עם "לטייל בתורתו" יחד עם הכתיבה והבירור עם החברים!
(ואני מבקש נא לא להגיב על זה, כדי לא להסיט את הנושא!)

וכעת נחזור לעניינינו, ר' נתן ליברמנש זצ"ל היה נוהג לומר על זה: "מ'נייט ניט קיינעם"! -לא מכריחים אך אחד! אם אתה תרצה תוכל לפעול ע"י העצות של רבינו, אם לא תרצה, לא תקבל!
הוא היה אומר זאת גם על החגים וכדו' שהרי כ"כ הרבה אורות עליונים יורדים בעיתים הללו ואעפ"כ אני לא רואה שקורה משהו...
אז היה אומר שבלעדי זה היינו אבודים לחלוטין ("תשתכח התורה" -לג בעומר, נ' שערי טומאה -בפסח וכו וכו) ולכן מקבלים "כדי חיונו בצמצום" כדי שלא נאבד לגמרי, אבל כמה תזכה לקבל מהאור הזה? זה כבר תלוי בך!
(הדברים מבוססים על ליקו"ה -איני זוכר איפה-שמוהרנ"ת שואל איך זה שלפעמים נראה שהעצות של הצדיקים לא עוזרים, ומתרץ שבלעדי זה לא היינו יכולים לעמוד בנסיונות כלל.)

א גוט -מעיין עוה"ב, יום שבת, יום מנוחה.

[נחום בקר]

@חבר-אני להוסיף על הדברים.
בתורה כב, ו. מבאר רבנו שהצדיק ביחס לעם הם כיחס 'עצם ובשר'. נמצא שאע"פ שבפרטות ודאי מועיל הוידוי דברים להוציא את הפגם מהעצמות. אך כל זה כלפי האדם עצמו. אך יש בחינה כללית שבה הצדיק הוא 'עצם' והאדם הפרטי בכללותו כולל עצמותיו הוא בבחינת בשר. ועל כן כל עוד ואינו עושה וידוי דברים לפני הת"ח נקרא שלא תיקן את פגם 'העצמות' בשלמות. ועל כן היתה אחיזה לחיצונים בעצמותיו של האדם הזה וה' יאיר עיני להבין הדברים יותר.