למה רבינו דילג ישר לוידוי דברים

[נחום בקר]

@חבר-אני אם הפרוש הראשון נכון היה צ"ל את ראית את הדעת. ולא אתה 'הראת לדעת' ודו"ק..
כמו"כ הביאור על ההתקשרות יפה מאד. אך יוצא שרבנו הרכיב דבר חדש בביאור רבב"ח שלא הזכירו. (אם תפרש את אתה הראת הראשון כפי שפירשת).

[חבר אני]

@נחום-בקר כתב:

@חבר-אני אם הפרוש הראשון נכון היה צ"ל אתה ראית את הדעת. ולא אתה 'הראת לדעת' ודו"ק..
כמו"כ הביאור על ההתקשרות יפה מאד. אך יוצא שרבנו הרכיב דבר חדש בביאור רבב"ח שלא הזכירו. (אם תפרש את אתה הראת הראשון כפי שפירשת).

ראה רש"י שם: "הראת: כְּתַרְגּוּמוֹ "אִתְחֲזֵיתָא"; כְּשֶׁנָּתַן הַקָּבָּ"ה אֶת הַתּוֹרָה פָּתַח לָהֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים, וּכְשֵׁם שֶׁקָּרַע אֶת הָעֶלְיוֹנִים כָּךְ קָרַע אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְרָאוּ שֶׁהוּא יְחִידִי, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת":
לפי פירושו הכונה לראייה.

בפירוש הראשון שרבינו מפרש:
"וזה שאמר משה לדורו (דברים ד): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים". כי משה הוא בחינת אין, ודורו הדבוקים אליו ראוי להם לדעת, הינו להאיר לדעת, בחינת אין סוף, בחינת רעוא דרעוין, בחינת: ה' הוא האלהים:"
(יכול להיות שלפי"ז "הראת" זה מלשון "ראוי")
ועכ"פ למה רבינו הוסיף את המשפט הזה "ודורו הדבוקים"? אלא יש כאן רמז להתקשרות לצדיק.

בפירוש השני הוא אומר:
"ואח"כ כשחוזר בבחי' רצוא ושוב, אז ממשיך מאור אי"ס....אתה הראית לדעת, שממשיך אור אין סוף לדעתו, שידע האחדות, שה' הוא האלקים, ויברך הטוב והמטיב על הכל כמו לעתיד לבוא:"
כאן מפרש "הראת" מלשון אור, היינו שצריך להמשיך את האור שהיה לו ברצוא, אל הדעת שזה השוב.

אם נקשר שני הפירושים יוצא שעניין ההתקשרות לצדיק קשור לעניין השוב.

בנוגע לשאלה השנייה, הוא לא הרכיב דבר חדש! רצוא ושוב כבר הוזכר קודם, הג' בחי': ראיה, צדקה ווידוי ג"כ הוזכר. השאלה הייתה על הסדר וכאן ברבב"ח כותב בפירוש שהוא "מעילא לתתא" והדבר אומר דרשני.

רמז נוסף לכך, רבינו אומר "וזה בכל פעם שבא אצל תלמיד חכם" דהיינו שכל הזמן צריך לעשות את התיקונים הללו שוב ושוב. (פעם מתתא לעילא ופעם מעילא לתתא)

(אגב בדרך צחות, במכתב הידוע של ראבר"נ מענין הנסיעה לאומן מא"י הוא כותב: "והדרך כבוש ותמידי עד שיש ביכולת לנסוע ולבוא ברצוא ושוב גם משם לאומאן לימי ראש השנה הקדושים" (מובא בביאוה"ל, קנ"ה)