להסתכל בשכל!! אבל מה זה בכלל??

[yanki Moskovich]

@לב-העולם-אתה כתב:

@yanki-Moskovich יכול להיות..
אני בכל אופן נוטה להרגיש שזה לא 'לקשר את הדברים לשכליים' אלא 'למצוא את השכל שהביא ומניע את הדבר'.
ובלשון רבינו: שמחייה את הדבר. השכל הפניי שקיים בדיוק פה שלכן הדבר קרה וקיים.

אני מרגיש בייחס לשאלה הזו שהשכל זה הסיבה שלכן השם עשה את הדבר/המאורע.
שזה החיות, כי זה מה שמצדיק את קיומו של הדבר.
ומה השכל? זה כל אחד אמור לשים לב, למה זה קרה לי? מה השם רוצה פה ממני? ובדרגות גבוהות יותר: למה יש פה כסא וכו'.

הכל יכול להיות. אולי הפשט גם כמו שאתה אומר.
בכל אופן לענ"ד מובן מדברי רבינו שהשכל זה אור שצריך לקרב אותי להשי"ת, אני לא כ"כ רואה איך אני יתקרב להשי"ת אם אני יכניס עכשיו את הראש למה יש פה כסא.
אני כן רואה איך אני יתקרב להשי"ת, אם אני יסתכל בשכליים שיש בכל מצווה שמוהרנ"ת כתב על זה שמונה כרכים. ואם אני יכניס את הראש לחפש את מציאות השם יתברך בתוך כל דבר גשמי.
השי"ת מחיה כל דבר גשמי, וכל עניין פנימי, הוא המחיה את העניין החצוני, גם בדברים גשמיים וגם בדברים רוחניים.

[לב העולם אתה]

אבל רבינו אומר למצוא את השכל שבכל דבר! גם המקום שהיה חושך ואופל (-מלכות דסט"א)....

כפי שציינתי למצוא בכסא זה דרגא גבוהה,
אתה יכול להתחיל בפשטות,
כשאתה חוטף זאפטה במקום לקלל את רוע מזלך תחשוב שיש פה מסר. יש שכל וסיבה שגרמה לזה!

[נחום בקר]

@יודע-נגן הנקודה השניה מבוארת בביאור הליקוטים.

[נחום בקר]

@ברוך-מאן התורה בעצמה יש בה סם חיים וסם המות. צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
האות תי"ו שמוזכרת היתה תי"ו חיים ונהפכה לתי"ו מות.
הרעיון הוא - שכל דבר שבעולם מצד החומר שבו הוא 'מת', ומצד החיות אלוקות שבו הוא 'חי'.
כאשר מתחברים לחיות אלוקות, היינו התורה המולבשת בדבר, מתחברים לשכל ולחכמה (המחיה את בעליה). ובזה כוללים את הדבר בבורא ואזי מתעלה הדבר לחיי נצח. וכאשר מתעסקים עם חיצוניות הבריאה היינו החלק הגשמי (כעשיו) אזי מתעסקים עם חלק ה'מת' שבבריאה. וזהו צדיקים במיתתם קרוים חיים (יעקב אבינו לא מת). ורשעים בחייהם קרוים מתים.