@חבר-אני כתב:

אפשר להזכר ביום המיתה ולהתחיל לחיות מחדש

יפה מאוד

שאלתי חבר שלי בהתבודדות [מכירים אותו?...], מה הענין של ללמוד תורה, לקרוא קר"ש, ואז לזכור את יום המיתה.
אבל הוא לא ענה, בערך כמו תמיד:

אולי מחר יאיר משהו

ברוך-חשין כתב:

@איש-היער כתב:

ראיתם בטח את הכותרת,
אז יופי - אני לא צריך לחזור שוב על השאלה הכל-כך זועקת הזו.

מבואר כוכ"פ בליקו"ה שהחלל הפנוי היינו שהוא פנוי משכל, כלומר שאין שם שכל שאפשר להבין בו את מציאות ה' (ואת המציאות בכלל).
והאוא"ס שמאיר בתוך הקו הוא השכל שבו כן ניתן להבין את מציאות ה'.

מעתה ההבנה הבסיסית ב"שכל שבכל דבר" הוא אור הקו שמחיה את הדבר, שבו ניתן להבין את מציאות ה' בדבר ההוא, באופן שזה יקרב אותו להשי"ת (דהיינו שילך בדבר היצ"ט ולא בדרך היצה"ר).
וזוכים לזה ע"י אמונה.

כמובן שיש להרחיב במושגים הנ"ל ע"פ קשרי התורה.

הכלל הי"ח - שבהדברים הנודעים ומבוארים בדברי חז"ל או בספרי הקבלה, שנמצא כמה פעמים, שאינו מזכיר בהם זולת בראשי פרקים וסומך את עצמו על המעיין שיודע מהם, או שידרוש אחריהם:

@לב-העולם-אתה כתב:

יזכיר לו יום המיתה

כנראה זלע"ז מעשיו, כלומר אפשר להזכר ביום המיתה ולהתחיל לחיות מחדש, ואפשר לחשוב - "אכול ושתה כי מחר נמות"

כמו לגבי הלית ליה מגרמיה שאפשר שיהיה בקדושה ואפשר שבגלל זה לא ירצה כלום.

@איש-היער כתב:

ראיתם בטח את הכותרת,
אז יופי - אני לא צריך לחזור שוב על השאלה הכל-כך זועקת הזו.

מבואר כוכ"פ בליקו"ה שהחלל הפנוי היינו שהוא פנוי משכל, כלומר שאין שם שכל שאפשר להבין בו את מציאות ה' (ואת המציאות בכלל).
והאוא"ס שמאיר בתוך הקו הוא השכל שבו כן ניתן להבין את מציאות ה'.

מעתה ההבנה הבסיסית ב"שכל שבכל דבר" הוא אור הקו שמחיה את הדבר, שבו ניתן להבין את מציאות ה' בדבר ההוא, באופן שזה יקרב אותו להשי"ת (דהיינו שילך בדבר היצ"ט ולא בדרך היצה"ר).
וזוכים לזה ע"י אמונה.

כמובן שיש להרחיב במושגים הנ"ל ע"פ קשרי התורה.

הרי לנו בפירוש שההסתכלות בשכל, הוא ההסתכלות על מציאות השם יתברך בתוך הדבר, שהוא המחיה כל דבר.

ובוא נרחיב, עשו מבזה את הבכורה כי הוא הולך למות,
האם יש עוד חיים ומוות בתורה?

@ואני-בתוך-הגולה כתב:

באופן הכי פשוט

מיניה וביה
אוי ווי ווי