פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'

[ברוך מאן]

@חבר-אני כתב:

בקשה אל תשיבו לי תירוץ כי זה יהרוס לי את ההרגשה ש'אני לא מבין'

לא התכוונתי לכך
הרעיון הוא [כמבואר בכל ח' כרכי ליקו"ה], ש"אם" האדם לא מבין, שלא יישבר מזה, אלא יידע שיש תיקון נפלא של המלכות, ששמה לא מבינים ולא מצליחים וכו'.
ובאמת לכתחילה "כן" צריך להבין.

והראיה פשוטה,
כי אם ה"לא להבין" זה הלכתחילה, אז זה לא שובר בכלל, ולא צריך התחזקות...

[יהושע קליין]

מצטרף לכותבים לעיל שהלימוד בכח הוא צריך להיות בבחינת לית ליה מגרמיה כלום, אבל עצם הלימוד הזה הוא איננו פסיבי, ואינו אמור להכניס חלישות הדעת ויאוש בבחינת לבנה דסטרא אחרא, שהיא חפרה את עצמה בבושה וחלישות הדעת שהיא לא יודעת כלום ולית לה מגרמה כלום ולכן היא לא שווה כלום...
לכן כמו שכתבו כאן למעלה, הלימוד עצמו צריך להיות גם באופן של מי שמאמין שהוא יכול לקבל הארה, לעמוד בעמדה של תלמיד שרוצה ללמוד ומאמין שהוא יכול להבין! (לא הוספתי כלום על הנכתב לעיל)
ולפי זה מבואר באופן אחר הפירוש להרגיז את היצר הטוב על היצר הרע, דהיינו שהיצר הרע הוא מלכות דסט"א שרוצה לשבת בשלווה, שהרי לית לה מגרמה כלום ומה רוצים ממנה, אבל קפץ עליה רוגזה של המלכות דקדושה, החפצה בתבונה, שהנה, כן אפשר להבין, וללמוד, רק צריך לעמוד מול החמה בתשוקה, לעלות אל הרב לקבל ממנו עוד ועוד אור!

[לית ליה מגרמא]

@יהושע-קליין כתב:

ואינו אמור להכניס חלישות הדעת ויאוש בבחינת לבנה דסטרא אחרא, שהיא חפרה את עצמה בבושה וחלישות הדעת שהיא לא יודעת כלום ולית לה מגרמה כלום ולכן היא לא שווה כלום...

וראיה לדבר, שאף על פי שהמלכות דקדושה הוא בבחי' שיודע מהתגלות לבו (זל''ז) ובבחי' שמרגיש ריחוקו, שהרי דווקא עי''ז הוא יכול להסתכל בשכל שבכל דבר ולהיתקרב על ידו לה' יתברך.

[לית ליה מגרמא]

@חבר-אני כתב:

את הג"ש אני אולי מקבל (וכבר הקדימך הרב פלג בספרו באר לחי, ואולי ראית זאת)

דבר ראשון אל תקבל לעולם גז''ש שלא קיבלת מרבך (שגזירה שווה הוא בכח המדמה ה''י), בסה''כ העלתי הצעה אפשרית ע''מ למצא לה אכרח או לבטל אותה.

והנה מצאתי בתורה הכרח לומר שתורה בכח היינו תורה שלומד אותה עם בחי' לית ליה מגרמא, ושמחזקת לו את הבחי' הזאת.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי דַּרְכֵי ה’, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה. הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה.
ונמצא מבואר שלימוד תורה בכח היינו בבחי' כח המלכות דק' שדבק בה כבר ושמוסיף לה כח עי''ז.
וכעת נסכם את הביאור: עסק התורה ב'כח' היינו בכח המלכות דקדושה שלו שהוא מה דלית ליה מעצמו כלום, ועל ידי שעוסק בתורה בבחי' זאת מחזק יותר המלכות דקדושה, דהיינו שמתחזק אצלו הנקודה שאין לו מעצמו כלום.

אבל זה עדיין גלמי, ולא מובן עדיין מה הם המקלות והשמות, וכיצד יזכה האדם לזה בעצמו, דהיינו למלכות דקדושה הראשונית.
אם יש למישהו הצעות לעומק נוסף או ראיות נוספות או ראיות לסתור אשמח לקבל. (אבל שיהיה תורה בכח...)

[נחום בקר]

@חבר-אני המילים 'לית לה מגרמה' הם לא מילים חדשות של רבנו.
ובמקורם נאמרו על 'מהות המלכות' שאין לה מגרמה כלום.
ומדברי ר' נתן מבואר שהסכנה היא שלא יהפוך את 'הלית לה מגרמה כלום' לבחינת שכל של 'דרך חיים' שזהו שכל של בהמה. ואזי יחיה כבהמה, 'בהתגלות לבו'.
ובכדי שתבוא 'המלכות' לתכלית מהותה 'דלית לה מגרמה כלום' להיות כלי לקבל אור החכמה. זה נעשה בכח למוד התורה בכח ששומרה להיות מכוונת לקבל אור החכמה.

[חבר אני]

@ברוך-מאן כתב:

לא התכוונתי לכך

לא התכוונתי אליך..

[ב גרינפלד]

#anchor(כותרת)אפ"ל החיבור לבורא בתפלה היא ברמה שהמתפלל מחבר מוח ללב בתפלתו וכשלומד ברצון חזק בכוח להתחבר לתורה שתהפןך לתורתו כעין תפלה נוצר כלי קיבול או בלשון התורה מלכות ה'

[חבר אני]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

דבר ראשון אל תקבל לעולם גז''ש שלא קיבלת מרבך (שגזירה שווה הוא בכח המדמה ה''י), בסה''כ העלתי הצעה אפשרית ע''מ למצא לה אכרח או לבטל אותה.

קראת לזה גז"ש אבל באמת כך לומדים מיניה וביה ע"י שמדייקים כל מילה, ואם רבינו כותב פעמיים את אותו מילה באותה תורה הרי שמסתתר כאן משהו.

אם התורה של רבינו היא כמו ארמון הרי שכל מילה היא היכל !

ומ"ש שאין למדים גז"ש אלא אם קיבלה מרבו, זה בא לאפוקי לקשר לתורות או ספרים אחרים, אבל באותה תורה זה נחשב כמו קיבלה מרבו, כי בזה "לא יחסר לנו רק העיון והחיפוש" כלשונו של ר"א בכלל א'.

[מאנ"ש הפשוטים]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

וכעת נביא את כל מה שאנו יודעים על תורה בכח מדברי רבינו:

א' תורה עם 'כח' (שאין אנו יודעים כרגע מהו).

ב' שמגלה לו שמונח בהתגלות לבו (שהרי נותן כח למלכות דק' וכשזה קם - זה נופל, היינו היצה''ר שהלביש לו במצוות את התגלות לבו עד שאין יודע ממנו כמשוגע, וכעת שנופל, הרי הוא כבר יודע מהתגלות לבו) והבן היטב להבין דבר מהפכו.

ג' שמחזקת ונותנת כח לבחי' דלית ליה מגרמא כלום.

ד' שיש בה מקלות ושמות שמגרשים ממנו את שגעונו שאין יודע ממנו כנ''ל.

לפני כל זה, יש את מה שמבואר מתוך המאמרי חז"ל שמביא רבינו על זה בעצמו, [יעסוק בתורה, משכהו לבית המדרש].

[noam.israel]

פוסט זה נמחק!

[noam.israel]

בס"ד האמת זה התורה הראשונה שאני מנסה ללמוד בעיון, ה' יהיה בעזרנו.
בכל מקרה ראיתי בספר של ר' פלג , כמו שכתבו פה שתורה בכח זה ללמוד
בבחינת 'לית לה מגרמא כלום' אבל נראה לעניות דעתי שזה קצת חסר...
כי הרי רבנו בעצמו אומר שעל ידי שאתה מעלה את המלכות אתה מגיע לשכל שהוא אור גדול בחינת שמש וכו' אז אולי בדגש על אולי
ללמוד תורה בכח פרושו - אני רוצה ללמוד כי פגע בי יצר הרע והדרך שלי לנצח זה להבין שאין לי מעצמי כלום, ושתגיע למצב שהלימוד מאיר לך ואתה מבין אותו בצורה ברורה , אז יתקבלו כל התפילות והבקשות...

מה אומרים הכיוון נכון?

[ברוך מאן]

@noam.israel כתב:

שתגיע למצב שהלימוד מאיר לך

נכון מאוד!
ואם אתה לא מעוניין לקבל אור ולהבין ולדעת - אז אתה עשו שלא רוצה תבונה.
אשריך על ההתחלה של ההליכה עם תורה
היא הכי מתוקה
מתגעגע לימי ההתחלה

[7272]

מה הלשון. ירגיז איך אתה מרגיז עם היצר הטוב את היצר הרע? מה בדיוק הרוגז

מה הלשון. על ידי מה נותן כוח למלכות קדושה על ידי התורה שהוא עוסק בכוח
איך מלכות דקדושה מקבלת כח מהתורה?

מה הלשון. החוכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו
למה צריך דווקא מאותו הדבר אי אפשר מדבר אחר לקבל את שכל והאור שיאיר לו בדרכיו?

מה הלשון וחכמני מה החכמה הגדולה?

ואולי יש לומר
שחכמה גדולה לקמט את האמת שהיצר הרע מנסה להשפילו על ידה ולמצא את ההתחזקות אפילו במצב הכי קשה
ולכן היצר הרע מתרגז שהופכים את האמת הקשה והמרה עצמה להתחזקות שמאירה לאדם דווקא את המקום הקשה והחשוך שבו הוא נמצא עכשיו
ומחידוש ותורה כזו מלכות דקדושה מקבלת כח להמליך את אור השם יתברך גם במקום חשוך כזה
ועשו התרגז על ההתחכמות הזו מילא להתחזק מהדברים הטובים אבל להפוך את הקערה ולמצא התחזקות בחושך ששמח שאף על פי כן גם מרוחק כמוהו רוצה ומבקש להתחזק
תורה כזו שצריך למצא בכח את האור הגדול שמאיר בכל דרכיו היצר הרע לא רוצה שנלמד

[חבר אני]

@7272 כתב:

ולמצוא התחזקות בחושך

"וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקֶלוּס: זִיו לֵיהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר; אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:"

[פשטן מושבע]

@חבר-אני כתב:

קראת לזה גז"ש אבל באמת כך לומדים מיניה וביה ע"י שמדייקים כל מילה, ואם רבינו כותב פעמיים את אותו מילה באותה תורה הרי שמסתתר כאן משהו.

אתה בוודאי מתכון שאי אפשר ללמוד 'רק' מהמילים, אלא שאם רבינו חזר על אותה מילה, בוודאי שצריכים לדייק בזה מתוך הקשרים ולא מתוך הסברה שלנו.
וכגון כאן, שאם היינו לומדים רק מהמילים [בכח=בכח] שהתורה בכח היינו בכח המלכות דקדושה, זה היה יוצא הפוך מדברי רבינו!!!
כי לפי רבינו תורה בכח היא נותנת כח למלכות, ולפי זה ה'כח' שבתורה אינו 'כח' המלכות, אלא קודם אליו וגורם לו,
וזה גזירה שווה שלא קיבלנו מהרב'ה.
אבל לפי מה שקיבלנו לאח''מ, שעל ידי התורה, הצדיקים שדביקים במל''ד [במה דלית להו מגרמם], הם מקבלים כח עי''ז, - מובן שכח התורה היינו כח המלכות דלית לה מגרמא, ושמחזקת לו את אותו הבחי' ואינה באותו דרגא [מה שהיה אפשר לטעות אם היינו לומדים רק מהמילים].

[פשטן מושבע]

לאחר כל האמור בעניין התורה בכח, בהכרח יש לשאול איך זוכים לזה בעצמו, דהיינו לכח המלכות דק' הראשוני, שהוא מה שידע מהתגלות לבו [להיפך ממלכות דס''א שמתלבשת במצוות, וכמו שמובא שמי שפגע בו מנוול - שיודע שפגע בו], ולכן אין לו מעצמו כלום, ולומד בבחי' זו.
ולמה לא לומר שבהכרח שלכל אחד יש מעצמו יצה''ט [מלכות דק']??
מכיון שרבינו אומר שעכשיו החן והחשיבות האמיתי של ישראל נפל, היינו שהמצב הרגיל הוא שהמלכות דקדושה נפולה, ולכן בלי שיהיה משהו שיתן את כח המלכות הראשונית על מנת שתתן לי 'כח' ללמוד תורה ב'כח' - אין שום תקנה!

[יהושע קליין]

@noam.israel
אשריך, ובוודאי ה' יהיה בעזרך
רק אריכות אפים

[יהושע קליין]

@פשטן-מושבע
בסוף התורה רבינו מביא את העניין של המקלות שחקוק עליהם 'אקיה אשר אקיה'.
דהיינו שהקב"ה נמצא איתנו גם בגלות, גם בתוך המציאות שהמלכות נפלה, מי אמר לך את זה שאין שום תקנה?
יכול להיות שיש כזו הבנה מתוך התורה, אבל עדיין לא שמעתי את ההכרח הגמור והמוחלט עם סימן הקריאה!

ולעצם העניין, לו נאמר כדבריך, ברגע שאדם לומד תורה א' כבר יש לו את זה בוודאי!

[פשטן מושבע]

@יהושע-קליין כתב:

בסוף התורה רבינו מביא את העניין של המקלות שחקוק עליהם 'אקיה אשר אקיה'.
דהיינו שהקב"ה נמצא איתנו גם בגלות, גם בתוך המציאות שהמלכות נפלה, מי אמר לך את זה שאין שום תקנה?
יכול להיות שיש כזו הבנה מתוך התורה, אבל עדיין לא שמעתי את ההכרח הגמור והמוחלט עם סימן הקריאה!

אין הכי נמי שדווקא תורה שהיא מקלות ושמות היא תורה בכח ולא כל תורה, כגון שאם התורה היא רק מלטפת אותו ובלי להכות לו את היצה''ר ולגלות לו ממה שמונח הוא בהתגלות לבו, היא לא תורה בכח!

מי אמר לך את זה שאין שום תקנה?
ולעצם העניין, לו נאמר כדבריך, ברגע שאדם לומד תורה א' כבר יש לו את זה בוודאי!

רבינו גילה בתחילת התורה שעכשיו החן והחשיבות האמיתי של ישראל נפל, וכיון שכנגד זה עומד עשיו שנלחם תמיד ביעקב הרי שאין מציאות שהמלכות נפלה ולא התגבר עי''ז יותר היצה''ר.
ולאחר ההבנה הזו, תמיד יותר קל להפיל את זה על החילונים ולא להסתכל על עצמינו איפה אצלינו התגבר היצה''ר במצוות...
ולא התכוונתי לומר שאין תקנה ח''ו, כי בוודאי כדברך שהקב"ה נמצא איתנו גם בגלות, גם בתוך המציאות שהמלכות נפלה ואנו צריכים להאמין שיש צדיק שבוודאי מצא רפואה גם לזה, אבל אנו צריכים למצא את הרפואות האלה ולא רק לומר:
אה, ה' איתנו, הכל טוב, לא צריך להתעורר על עצמינו ולראות איפה אנו מונחים...
כי תורה שאין בה מקלות שמכאיבות ומגלות לנו שאנו בהתגלות לבנו אינה תורה בכח, כמו שאם אין בה שמות: שה' איתנו בגלות, ובחי' אור השכל שמקרב אותו להשם ית' וכו' גם היא אינה תורה בכח.

[חבר אני]

@פשטן-מושבע
מסכים. ובכלל בדר"כ קשר טוב ואמיתי הוא כשהוא מתקשר בעוד אופנים, קשה מאוד לבנות מהלך שלם על קשר אחד בלבד - כ'הררים התלוים בשערה'.

אבל לא כ"כ הבנתי את המשך דבריך, זה הרי תלוי מה ההסבר ב"לתת כוח למלכות דקדושה", האם לתת לה להיות "לית ליה מגרמה"?
או שזה כבר התכונה שלה ואדרבא בגלל שאין לה כלום מעצמה לכן היא "חלשה", והיא צריכה כוח לקבל בתוכה את אור השכל. (בביאוה"ל משמע כהפירוש השני - "כל אחיזת הרע, הוא בהלבנה הענייה לבד, אשר מצד עצמה גם בקדושה, חסירה היא מהחכמה,")

כעת אני חושב שלקבל כוח זה כמו לקבל חיות.
החיות היא בעצם אור, שהרי "חכמת אדם תאיר פניו" וכן "החכמה תחייה וכו'. לפי"ז לתת כוח וחיות ללבנה הכונה שהיא תאיר, כשהיא חשוכה היא חלשה.
וא"כהמלכות צריכה לקבל את אור השכל ובכך תקבל כוח וחיות