40 (!) פירושים ל'תורה בכח'

[מאנ"ש הפשוטים]

@פשטן-מושבע כתב:

לאור ההתחזקות בהליכה עם תורה א' בעניין דרך הלימוד שתהיה בבחי' לית לית מגרמא [מעצמו] כלום, אמרתי אחזק עניין זה על ידי שאציג כאן מה קורה כשלא לומדים בבחי' זו, וע''כ נכתוב כאן 40 פירושים שהם ע''פ סברא, רמז, דרש, ואינם בבחי' 'לית ליה מגרמא כלום' כדי שכל א' יוכל להבחין בעצמו איך המלכות שלו נראת.

תורה בכח היינו -בצעקות -בעמידה -בעמל -בלי מזגן -בתענית דיבור -בתענית אכילה -בקדושה -בחברותא -בספרי רבינו -בהתלהבות -במה שלבו חפץ -במה שלבו אינו חפץ -בין הסדרים -מתחת הסטנדר -מגמרא ישנה -בכוונה -בגירסא -בעיון -בפילפול -בסברא -עם דפיקות על השולחן -לשמה -שלא לשמה ומתוך שלא לשמה וכו' -בלילה -בין שמו''ע לחזרה -עם קפה בלי סוכר -בעייפות -בלי חברותא -בלי חשק -בשבתך בביתך- ובלכתך בדרך -ובשכבך -ובקומך -עם ר''ת -עם כובע -עם נעלים -בלי ניקוד -בתקפ''א -בכח המאור שבה -בכח השבט מוסר שבה -בכח ההקדמות שלו -בכח הרעיונות שלו...
סה''כ 47 פירושים שונים שמכנה אחד משותף לכולם - שאינם נלמדו ע''י בחי' לית ליה מגרמא.
אבקש באמת סליחה מראש אם כוונתי לפירוש של מישהו והוא נפגע מזה.

בפשטות מתוך המבואר בתורה יש שתי משמעויות [עיקריות עכ"פ] לתורה בכח, א] עמל, עיון, וכל השייך לזה, וזה נלמד מהמאמר שהביא רבינו ירגיז אדם יצר טוב וכו' ואם לאו "יעסוק" בתורה. ב] להכריח את עצמו ללימוד, שזה נלמד מהמאמר שמביא רבינו אם פגע בך מנוול זה "משכהו" לבית המדרש.
ואם כן, כמעט כל ה47 דברים, אכן כלולים באחד משני הדברים הנ"ל, וא"כ הם [עכ"פ גם כן] בכלל דברי רבינו.

[7272]

@מאנ-ש-הפשוטים כתב:

בפשטות

אולי אפשר להבין ברמז
שהכוונה היא שצריך לגלות ולהתאמץ למצא בתורה את המאור שבה שיחייה אותו ולא שיכשל בה
שאם לומד בפשטות ולא חפץ בתבונה יכול להיכשל בנקל במידת הדין
וצריך להתאמץ להתבונן איך השם יתברך רוצה להוסיף לי חיים בזכות דברי התורה....

[שפחה על הים]

@מאנ-ש-הפשוטים כתב:

בפשטות מתוך המבואר בתורה יש שתי משמעויות [עיקריות עכ"פ] לתורה בכח, א] עמל, עיון, וכל השייך לזה, וזה נלמד מהמאמר שהביא רבינו ירגיז אדם יצר טוב וכו' ואם לאו "יעסוק" בתורה. ב] להכריח את עצמו ללימוד, שזה נלמד מהמאמר שמביא רבינו אם פגע בך מנוול זה "משכהו" לבית המדרש.

למה יעסוק זה דווקא בעמל ועיון? לכאורה הכוונה שילמד בכח, יהיה ממה שיהיה לפי קשרי המאמר, וה"ה במשכהו.

[לב העולם אתה]

@שפחה-על-הים כתב:

לכאורה הכוונה שילמד בכח

מה זה ללמוד בכוח? עמל ועיון... לא!?

[תלמיד_אמיתי]

@לב-העולם-אתה
אני חושב שמה ש @שפחה-על-הים מנסה לומר זה שאמנם "תורה בכח" זה יכול להתפרש כמו תורה עם עמל ועיון וכו' אבל זה פירוש שאתה מביא מעצמך ולא מקשרי התורה..

ובאמת כמו שכתבו כאן @מאנ-ש-הפשוטים ו- @חבר-אני גם אם נמצא מהי "תורה בכח" מקשרי המאמר מ"מ אין זה יוצא כלל מהפשט הכי פשוט שגם מי שבדרגה הכי נמוכה יוכל להבין את כוונת רבינו, רק שאחר העיון בקשרים זה יתחבר יותר בעומק עם עניין יותר ספציפי בתורה הזו, שבוודאי יכלול בתוכו גם את הפשט של עמל ועיון.. [שלכן כך מובא בספרים שציטט @7272 למעלה ב#6].

בקיצור, כולם צודקים רק כל אחד מדבר על המושג מכיוון הסתכלות אחר

[לית ליה מגרמא]

@רוחני כתב:

אז מי שכותב איזה הבנה הוא בטוח בעצמו דלית לו מעצמו כלום?!

אם לא יכולים לסתור את דבריו (ולפחות להסביר למה אינם מוכרחים מדברי רבינו), אלא מנסים להטיל בו דופי בדרך 'עקיצה' כנראה שהוא באמת לית ליה מגרמא כלום.

[רוחני]

@לב-העולם-אתה
הרעיון שאתה כותב פירוש של עמל ויגיעה על תורה בכח זה בגלל שכך מצטלצל לך באוזן? או שזה מהיגיון? או שזה לפי קשרי התורה...

אם כבר, יש מתוך קשרי התורה, ראיה לכך שבתוך העניין של תורה בכוח, יש שילוב של שני כוחות ואופנים בתורה, שזה בא לידי ביטוי בעסק התורה, לאחד קוראים מקלות, ולשני קוראים שמות.

ואגב, הרי באמת קשה שלפי כלל י"ז צריך להבין היכן יש את שני הבחינות האלו בתורה, ואפשר לומר שזה בחינת 'לעולם ירגיז' - מקלות, ומשכהו לבית המדרש - שמות, ואכמ"ל

[רוחני]

@לית-ליה-מגרמא
את דברי מי ניסו לסתור?!
בסך הכל בקשתי לשאול ולהבין היאך הדברים מוכרחים, שהם נאמרים באופן כל כך מוחלט ובלי אפשרות לערער עליהם (שהרי הם נאמרו מיניה וביה), אז רציתי להבין איך הם מניה וביה.
כשענית - קיבלת לייק!
וזה למרות שאני חושב שהאובססיה לומר בכל תורה נפל פיתא בבירא היא איננה נכונה.

[רוחני]

שמעתי פעם ממישהו שגם כאשר לומדים ח"י כללים, צריך לעשות 'שימוש', אצל ראבר"נ בעצמו.
לפעמים כשאתה רואה תורה אחרי תורה, את דרך לימודו שלו ושל מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

[נחום בקר]

@לית-ליה-מגרמא וצע"ג לא אין לדבריו חן?

[לב העולם אתה]

@רוחני כתב:

הרעיון שאתה כותב פירוש של עמל ויגיעה על תורה בכח זה בגלל שכך מצטלצל לך באוזן? או שזה מהיגיון? או שזה לפי קשרי התורה...

זה מהבנה שמתחת לכל ההבנות שיצאו לפי התורה יש גם את ההבנה הפשוטה של תורה בכוח.
תחשוב רגע על תורה בכוח, מה זה? באלימות? עם שרירים?
וזה שכתבתי:

לב-העולם-אתה כתב:

מה זה ללמוד בכוח? עמל ועיון... לא!?

[7272]

בחוברת של התורה זמנית מביא מספר רינת ציון וזה לשונו

אמר לי הרב אדוני אבי זקני בעל הפרפראות ז"ל שמרמז בכאן אדמו"ר בתורה הזאת כי רצונו של אדמו"ר זצ"ל שילכו עם התורה איזה זמן כידוע מהשיחות ובמה הולכים? בתפילה על התורה...
...ואז הראה לו אדמו"ר ז"ל זה המאמר ואמר לו אז תלמוד תורה בכוח ויתקן הכל וכן היה בעזרתו יתברך.
כן נזכה לקיים התורה הזאת בפשיטות גמור ללמוד ולעשות שזוהי תפילה על הלימוד אמן כן יהי רצון

ולהדיא כתוב שתורה בכח הכוונה תפילה על הלימוד
וכמו שאמר רבנו להתפלל ללמוד להתפלל

[יאשע הלברשטאם]

@רוחני כתב:

מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

מרשה לעצמי - אזוב קיר, לחלוק על מעכ"ת.
בכל תורה יש את המהלך הזה של נפל פיתא בבירא.

אכנה אותו בלשון קצת אחרת:
יש מהלך של כלל הצדיקים, שהוא אכן נופל בבירא.
ואחר כך יש את המהלך של הצדיק נשמת משיח, שהוא מעלה אותנו מהבירא!

[לית ליה מגרמא]

@רוחני כתב:

שמעתי פעם ממישהו שגם כאשר לומדים ח"י כללים, צריך לעשות 'שימוש', אצל ראבר"נ בעצמו.
לפעמים כשאתה רואה תורה אחרי תורה, את דרך לימודו שלו ושל מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

למרות שאתה כתבת עלי באשכול 'שאלות מכללות המאמר':
'אני רק בא בבקשה אחת, אין שום בעיה שכל אחד זוכר את חידושיו שחידש בעבר בתורה א', אבל בואו ננסה להתחדש, לשכוח מכל מה שלמדנו עד תשפ"ז, אולי תתגלה לנו תורה חדשה שנובעת בכל יום מחדש'
וכן דברת שם עלי עוד דברים נכונים ביסודם (ולא נכונים לגופו של עניין) אז אולי תסתכל על עצמך ותראה שאתה מדבר רק מפוזיציה??

[לית ליה מגרמא]

@7272 כתב:

כתב בנחת השולחן
היינו ללמוד תורה בכוח ותמימות והתלהבות קדושה

ובביאור הליקוטים כתב
בעסק התורה לשמה זוכה כל אחד לפי ערכו ליתן בה כוח

וכן כתב בעצות המבוארות
על ידי לימוד בחשק וברצון והתגברות בכוח להכניע את המניעות שמונעות מעסק התורה לשם שמיים על ידי זה מתחזקת באדם מלכות קדושה היינו האמונה האמיתית המכונה מלכות קדושה ועל ידי זה מתחזק ומתגבר יצר הטוב על יצר הרע היינו שאדם מתחזק להכניע את דעותיו של יצר הרע והוא מקיים את דעותיו של יצר הטוב

כבר כתב על הגישה הזאת (לצתת ממה שאמרו התלמידים פעם) הר' @רוחני מוותיקי הפורום דברים כנתינתן מסיני:
אני רק בא בבקשה אחת, אין שום בעיה שכל אחד זוכר את חידושיו שחידש בעבר בתורה א', אבל בואו ננסה להתחדש, לשכוח מכל מה שלמדנו עד תשפ"ז, אולי תתגלה לנו תורה חדשה שנובעת בכל יום מחדש

[רוחני]

@יאשע-הלברשטאם כתב:

@רוחני כתב:

מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

מרשה לעצמי - אזוב קיר, לחלוק על מעכ"ת.
בכל תורה יש את המהלך הזה של נפל פיתא בבירא.

אכנה אותו בלשון קצת אחרת:
יש מהלך של כלל הצדיקים, שהוא אכן נופל בבירא.
ואחר כך יש את המהלך של הצדיק נשמת משיח, שהוא מעלה אותנו מהבירא!

מסכים, אבל לא באופן הנכתב. בסך הכל אנחנו מסכימים

[רוחני]

@לית-ליה-מגרמא כתב:

@רוחני כתב:

שמעתי פעם ממישהו שגם כאשר לומדים ח"י כללים, צריך לעשות 'שימוש', אצל ראבר"נ בעצמו.
לפעמים כשאתה רואה תורה אחרי תורה, את דרך לימודו שלו ושל מוהרנ"ת - לא נראה לעין שהם הלכו על העניין הזה של 'נפל פיתא בבירא' בכל תורה ממש

למרות שאתה כתבת עלי באשכול 'שאלות מכללות המאמר':
'אני רק בא בבקשה אחת, אין שום בעיה שכל אחד זוכר את חידושיו שחידש בעבר בתורה א', אבל בואו ננסה להתחדש, לשכוח מכל מה שלמדנו עד תשפ"ז, אולי תתגלה לנו תורה חדשה שנובעת בכל יום מחדש'
וכן דברת שם עלי עוד דברים נכונים ביסודם (ולא נכונים לגופו של עניין) אז אולי תסתכל על עצמך ותראה שאתה מדבר רק מפוזיציה??

יש הבדל בשימוש על דרך וצורת הלימוד, לבין זה שבאותה צורה ודרך יתגלו לנו דברים חדשים ונפלאים.
האם יש מקום לחדש עוד דרכים בלימוד, יכול להיות שכן, אבל אולי לא כדאי להעמיס את זה בדברים של מי שלא למד כך. זה הכל.
אין כאן שום פוזיציה

[רוחני]

@לב-העולם-אתה כתב:

@רוחני כתב:

הרעיון שאתה כותב פירוש של עמל ויגיעה על תורה בכח זה בגלל שכך מצטלצל לך באוזן? או שזה מהיגיון? או שזה לפי קשרי התורה...

זה מהבנה שמתחת לכל ההבנות שיצאו לפי התורה יש גם את ההבנה הפשוטה של תורה בכוח.
תחשוב רגע על תורה בכוח, מה זה? באלימות? עם שרירים?
וזה שכתבתי:

לב-העולם-אתה כתב:

מה זה ללמוד בכוח? עמל ועיון... לא!?

אז לפי שיטתך רבינו לא יודע להתבטא טוב.
כי הוא פשוט לא ידע עברית ולשון הקודש טוב, ולכן הוא לא כתב בעמל ויגיעה.