חפץ בהתגלות לבך?
-
אז יוצא לפי דברך קושיה עצומה במאמר, כי אם אדם שנמצא במלכות דסט''א אינו יודע שהוא התגברות היצה''ר אלא להפך, והוא בטוח שהתגלות לבו רצון ה' [כמו שהבאת ראיה מזה שהיצה''ר מתלבש במצוות], וכי מה יועיל לו עסק התורה בכח?
שהרי גם עסק התורה הוא מצווה שמתלבש בה היצה''ר של התגלות לבו, וכל מה שילמד תורה יתחזק אצלו יצרו הרע הזה, ואם כן נפלה פיתא בבירא? -
לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר
היינו יש מדריגה בקדושה שנקרא 'להסתכל בשכל של כל דבר' ולזה צריכין מידת המלכות.
ויש לעומתו בצד הטומאה מה שנקרא 'התגלות הלב' ולזה גם צריכין מלכות.מלכות מבטא אי שימוש בשכל שלי, רק ביטול למשהו אחר.
בקדושה משתמשים עם הביטול הזה להשיג את אור השמש, השכל האמיתי, ולא להישאר תקוע עם המבט של שכלינו המוגבל.
בסט''א משתשמים עם הלית ליה מגרמא כלום, שלא רוצה להשתמש אפילו עם השכל המוגבל שיש לו, רק ללכת אחרי התגלות לבו.ניקח לדוגמא יעקב ועשו
ויזד יעקב נזיד: יעקב בישל נזיד עדשים, למה? אומר רש"י כדי להברות ליצחק אביו שישב שבעה על אברהם אבינו. ולמה דווקא עדשים?
אומר רש"י שלאבל מאכילין דבר עגול כגון עדשים או ביצים להראות שאבילות הוא דבר שמתגלגל בעולם ומגיע לכל אחד!
הרי לך 'הסתכלות בשכל של כל דבר'. יעקב לא הסתכל על זה בעינים חיצונים שמבשל לאביו בגלל שהוא רעב, או בגלל שיש איזה מנהג להברות לאבל. הוא ביטל את השכל המוגבל שלו להסתכל בהפנימיות של הדבר והיגע ללימוד עצום בעבודת השם, שאכן יום יגיע יום שבו גם בנו ישב שבעה עליו! [לכאורה עיקר הסתכלות בהשכל של כל דבר הכוונה להסתכל על התכלית האמיתי אז איין טאג וועט מען ליגן מיט די פיס צום טיר ואכמ''ל]להיפך עשיו לא השתמש אפילו בהיגיון האנושי, הוא הלך לפי התגלות לבו והרגשותיו מבלי לחשוב על תוצאות אפילו בגשמיות.
הוא חזר מן השדה עיף, למה? בגלל שהרג את נמרוד. למה הרג אותו? בגלל שחמד את הבגד הנחמד שלו. הוא לא חשב אף רגע שאנשיו של נמרוד יכולים לנקום בו.
הוא מגיע הביתה רעב, ומבקש מיעקב העליטינו נא מן האדם האדם הזה. יעקב דורש ממנו תמורה 'מכור לי את הבכורה'. ועשו לא מפקפק אפילו, בכיף. הלא 'אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה?' הוא לא חשב אף רגע שהבכורה נותן משהו לבן אדם, עכשיו אני רעב אז תביא אוכל ותיקח מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי את המחיר.הרי לנו שתי בנ"א שלא משתמשים עם השכל.
יעקב שם את השכל שלו בצד, מבטל עצמו להשכל העליון, מסתכל בפנימיות של כל דבר, וזוכה לקבל את אור השמש.
עשו גם כן לא משתמש בשכל, לא יחפוץ כסיל בתבונה, רק הולך לפי התגלות לבו, מה שהלב והבטן אומרים שזה טוב זה עושים מבלי לחשוב על תוצאות. -
לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר
היינו יש מדריגה בקדושה שנקרא 'להסתכל בשכל של כל דבר' ולזה צריכין מידת המלכות.
ויש לעומתו בצד הטומאה מה שנקרא 'התגלות הלב' ולזה גם צריכין מלכות.מלכות מבטא אי שימוש בשכל שלי, רק ביטול למשהו אחר.
בקדושה משתמשים עם הביטול הזה להשיג את אור השמש, השכל האמיתי, ולא להישאר תקוע עם המבט של שכלינו המוגבל.
בסט''א משתשמים עם הלית ליה מגרמא כלום, שלא רוצה להשתמש אפילו עם השכל המוגבל שיש לו, רק ללכת אחרי התגלות לבו.ניקח לדוגמא יעקב ועשו
ויזד יעקב נזיד: יעקב בישל נזיד עדשים, למה? אומר רש"י כדי להברות ליצחק אביו שישב שבעה על אברהם אבינו. ולמה דווקא עדשים?
אומר רש"י שלאבל מאכילין דבר עגול כגון עדשים או ביצים להראות שאבילות הוא דבר שמתגלגל בעולם ומגיע לכל אחד!
הרי לך 'הסתכלות בשכל של כל דבר'. יעקב לא הסתכל על זה בעינים חיצונים שמבשל לאביו בגלל שהוא רעב, או בגלל שיש איזה מנהג להברות לאבל. הוא ביטל את השכל המוגבל שלו להסתכל בהפנימיות של הדבר והיגע ללימוד עצום בעבודת השם, שאכן יום יגיע יום שבו גם בנו ישב שבעה עליו! [לכאורה עיקר הסתכלות בהשכל של כל דבר הכוונה להסתכל על התכלית האמיתי אז איין טאג וועט מען ליגן מיט די פיס צום טיר ואכמ''ל]להיפך עשיו לא השתמש אפילו בהיגיון האנושי, הוא הלך לפי התגלות לבו והרגשותיו מבלי לחשוב על תוצאות אפילו בגשמיות.
הוא חזר מן השדה עיף, למה? בגלל שהרג את נמרוד. למה הרג אותו? בגלל שחמד את הבגד הנחמד שלו. הוא לא חשב אף רגע שאנשיו של נמרוד יכולים לנקום בו.
הוא מגיע הביתה רעב, ומבקש מיעקב העליטינו נא מן האדם האדם הזה. יעקב דורש ממנו תמורה 'מכור לי את הבכורה'. ועשו לא מפקפק אפילו, בכיף. הלא 'אנכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה?' הוא לא חשב אף רגע שהבכורה נותן משהו לבן אדם, עכשיו אני רעב אז תביא אוכל ותיקח מה שאתה רוצה, לא מעניין אותי את המחיר.הרי לנו שתי בנ"א שלא משתמשים עם השכל.
יעקב שם את השכל שלו בצד, מבטל עצמו להשכל העליון, מסתכל בפנימיות של כל דבר, וזוכה לקבל את אור השמש.
עשו גם כן לא משתמש בשכל, לא יחפוץ כסיל בתבונה, רק הולך לפי התגלות לבו, מה שהלב והבטן אומרים שזה טוב זה עושים מבלי לחשוב על תוצאות. -
השאלה היא על הביטוי בה רבינו משתמש
לא הבנתי אם השאלה על הביטוי, מי אמר שהוא חיובי? @איש-היער
לא הבנתי אם השאלה על הביטוי, מי אמר שהוא חיובי? @איש-היער
תחשוב על המילים אם הייתי אומר לך אותם בלי קשר לתורה א. זה נשמע דבר נהדר שהלב גלוי (אני בדווקא לא מביא לך אלף ראיות לזה מכל מקום אחר)
הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו',
שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.
לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר
יפה! ואני שאלתי על המקביל של זה ולא על הצד ההפוך
-
@לית-ליה-מגרמא ומה זה התגלות הלב בקדושה בזה לעומת זה?
גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו', ולכן כמו שיש לאדם יצה''ט - מלכות דקדושה שהוא בחי' מה דלית ליה מגרמא כלום, כך יש לו גם בזה לעומת זה מלכות דסט''א שהיא להיפך ממנה היינו מה דאית ליה מגרמא כלום, שהוא מה שחפץ בהתגלות לבו שמתלבש אצלו כרצון ה'.
לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א
מניין לך זאת?
-
לא הבנתי אם השאלה על הביטוי, מי אמר שהוא חיובי? @איש-היער
תחשוב על המילים אם הייתי אומר לך אותם בלי קשר לתורה א. זה נשמע דבר נהדר שהלב גלוי (אני בדווקא לא מביא לך אלף ראיות לזה מכל מקום אחר)
הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו',
שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.
לפענ"ד ההיפך של התגלות הלב זה להסתכל בשכל של כל דבר
יפה! ואני שאלתי על המקביל של זה ולא על הצד ההפוך
הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!
אולי רבינו רצה שתעיין בבחי' 'לית ליה מגרמא' שהוא להפך ממה שכתבת 'איך שזה מצתלצל אצלנו' ורצה שתלמד את המושג 'התגלות לבו' מקשרי המאמר?
שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.
ראה בכלל ו' ששם מפנה לשער הקליפות בספר עץ חיים, ושם מבואר שכנגד ד' עולמות אבי''ע יש ד' עולמות בקלי' אולם בעולם האצילות שם הקלי' כנגד ב' הפרצופים התחתונים בלבד אבל לא עומדת כנגד הפרצופים היותר עליונים.
וכן ראה בחגיגה ט''ו ששם מבואר המח' בין ר''ע לר''מ מהו זה לעומת זה עשה אלקים. -
לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א
מניין לך זאת?
מניין לך זאת?
השאלה היא על מי שדימה שחייב להיות התגלות לבו גם בקדושה, ומתוך כך לשאול מה היא.
וכשם שלא תלמד במאמר 'אזמרה' שיש נקודה רעה שאין בה שום טוב [כשם שיש נקודה טובה שאין בה שום רע] כי הוא להיפך מפשט המאמר, כך גם כאן אין לומר שיש 'התגלות לבו' בקדושה כי מבואר שהיצה''ט העומד כנגד התגלות לבו הוא בחי' לית ליה מגרמא כלום. -
הרי בסוף אם הרבה השתמש בלשונות האלו אז הוא עשה את זה בדווקא וגם חשב על איך שזה מצטלצל אצלינו ולשם הוא חתר!
אולי רבינו רצה שתעיין בבחי' 'לית ליה מגרמא' שהוא להפך ממה שכתבת 'איך שזה מצתלצל אצלנו' ורצה שתלמד את המושג 'התגלות לבו' מקשרי המאמר?
שמה רואים שאם יש משהו בקדושה אז כמוהו ממש להפך. לא מבין מה החילוק הדק שלך.
ראה בכלל ו' ששם מפנה לשער הקליפות בספר עץ חיים, ושם מבואר שכנגד ד' עולמות אבי''ע יש ד' עולמות בקלי' אולם בעולם האצילות שם הקלי' כנגד ב' הפרצופים התחתונים בלבד אבל לא עומדת כנגד הפרצופים היותר עליונים.
וכן ראה בחגיגה ט''ו ששם מבואר המח' בין ר''ע לר''מ מהו זה לעומת זה עשה אלקים.אולי רבינו רצה שתעיין בבחי' 'לית ליה מגרמא' שהוא להפך ממה שכתבת
אני לא יודע מאיפוא הומצא הכלל הזה
אולי גם לא נשאל שאלות בכלל כי אם לית לי מגרמי אז מי אני שישאל שאלות
בסוף האור בא ומצטייר לפי הכלי שאין לו מגרמו. אבל לפי הכלי! -
א איש היער התייחס לנושא זה
-
בוא נפסיק את זה פה ונעבור לדיון במקום המיועד לזה
הנה פתחתי: למעבר לדיון במקום שלו -
@לית-ליה-מגרמא ומה זה התגלות הלב בקדושה בזה לעומת זה?
גם בכלל ו' לא תמצא שזה לעומת זה הוא מה שיש בקדושה יש אותו דבר בדיוק אצל הסט''א (וכן להיפך), אלא שהסט''א מדמה עצמה אל הקדושה כקוף וכו', ולכן כמו שיש לאדם יצה''ט - מלכות דקדושה שהוא בחי' מה דלית ליה מגרמא כלום, כך יש לו גם בזה לעומת זה מלכות דסט''א שהיא להיפך ממנה היינו מה דאית ליה מגרמא כלום, שהוא מה שחפץ בהתגלות לבו שמתלבש אצלו כרצון ה'.
@לית-ליה-מגרמא
דבריך סותרים מניה וביה, אם מצד הסט"א אית ליה מגרמיה, אז זה לא כקוף בפני אדם, אין כאן שום חיקוי מצד הסט"א.
בהכרח שיש כזה דבר 'לית ליה מגרמיה כלום' שהוא נראה כך באופן חיצוני, ומי שזוכה להבחין היטב לפי תורה א' יראה כיצד זה זיוף וחיקוי (כמו אלי אקספרס) ובאמת זה תכלית היישות והאית ליה מגרמיה...
גם עשיו כלפי חוץ דיבר דיבורים של לית ליה מגרמיה, למה לי בכורה? כיצד מעשרים את התבן? הוא לא ניסה לגנוב אף אחד ולא להתחכם...
הוא אפילו טען כלפי יעקב אבינו שכל כולו רמאות ורצון להשיג דברים שאינם שלו באופן של אית ליה מגרמיה.
אבל זה היה זיוף. -
אחדד, הכלל השישי -זלע"ז, אומר 'שתיים שהן ארבע'.
כלומר אם יש משהו בצד הקדושה תמצא כנגדו בצד הטומאה:- את הצד ההופכי
- את אותו הדבר כמו קוף (אלא שבפנימיותו הוא ריק, כמו הקוף שמחקה אך ריק מכוונה)
וכן להפך צד הקדושה נלמדת מצד הטומאה באותו אופן.
וכמובן הליחוד ע"פ כלל זה יהיה ג"כ מיניה וביה, דהיינו בתורה זו גופא נצטרך למצוא הסבר לזה.
-
אז יוצא לפי דברך קושיה עצומה במאמר, כי אם אדם שנמצא במלכות דסט''א אינו יודע שהוא התגברות היצה''ר אלא להפך, והוא בטוח שהתגלות לבו רצון ה' [כמו שהבאת ראיה מזה שהיצה''ר מתלבש במצוות], וכי מה יועיל לו עסק התורה בכח?
שהרי גם עסק התורה הוא מצווה שמתלבש בה היצה''ר של התגלות לבו, וכל מה שילמד תורה יתחזק אצלו יצרו הרע הזה, ואם כן נפלה פיתא בבירא?אז יוצא לפי דברך קושיה עצומה במאמר, כי אם אדם שנמצא במלכות דסט''א אינו יודע שהוא התגברות היצה''ר אלא להפך, והוא בטוח שהתגלות לבו רצון ה' [כמו שהבאת ראיה מזה שהיצה''ר מתלבש במצוות], וכי מה יועיל לו עסק התורה בכח?
שהרי גם עסק התורה הוא מצווה שמתלבש בה היצה''ר של התגלות לבו, וכל מה שילמד תורה יתחזק אצלו יצרו הרע הזה, ואם כן נפלה פיתא בבירא?לכאורה נראה לומר שלימוד תורה בכח יבוא רק ביצר הטוב כי בלא זה לא יכנסו הדברים בליבו כמו שאומר רבינו "כאלו אין מקום שיכנסו הדברים בליבו" כי עשיו שהוא הזקן וכסיל שלא חפץ בתבונה מזה יכול להגיע עסק התורה של הסטרא אחרא שתפיל אותו אבל עסק תורה בכח זה רק אדם שמוכן לקבל בחינת לבנה יעקב שעין לו מעצמו כלום כי על ידי מה נותן כח למלכות דקדושה על ידי לימוד תורה בכח והכח של המלכות דקדושה היא שאין לה מעצמה כלום ולכן ולכן אדם שילמד תורה בכח יביא רק למלכות דקדושה כי רק היא מוכנה לקבל
-
אז יוצא לפי דברך קושיה עצומה במאמר, כי אם אדם שנמצא במלכות דסט''א אינו יודע שהוא התגברות היצה''ר אלא להפך, והוא בטוח שהתגלות לבו רצון ה' [כמו שהבאת ראיה מזה שהיצה''ר מתלבש במצוות], וכי מה יועיל לו עסק התורה בכח?
שהרי גם עסק התורה הוא מצווה שמתלבש בה היצה''ר של התגלות לבו, וכל מה שילמד תורה יתחזק אצלו יצרו הרע הזה, ואם כן נפלה פיתא בבירא?לכאורה נראה לומר שלימוד תורה בכח יבוא רק ביצר הטוב כי בלא זה לא יכנסו הדברים בליבו כמו שאומר רבינו "כאלו אין מקום שיכנסו הדברים בליבו" כי עשיו שהוא הזקן וכסיל שלא חפץ בתבונה מזה יכול להגיע עסק התורה של הסטרא אחרא שתפיל אותו אבל עסק תורה בכח זה רק אדם שמוכן לקבל בחינת לבנה יעקב שעין לו מעצמו כלום כי על ידי מה נותן כח למלכות דקדושה על ידי לימוד תורה בכח והכח של המלכות דקדושה היא שאין לה מעצמה כלום ולכן ולכן אדם שילמד תורה בכח יביא רק למלכות דקדושה כי רק היא מוכנה לקבל
לכאורה נראה לומר שלימוד תורה בכח יבוא רק ביצר הטוב כי בלא זה לא יכנסו הדברים בליבו כמו שאומר רבינו "כאלו אין מקום שיכנסו הדברים בליבו" כי עשיו שהוא הזקן וכסיל שלא חפץ בתבונה מזה יכול להגיע עסק התורה של הסטרא אחרא שתפיל אותו אבל עסק תורה בכח זה רק אדם שמוכן לקבל בחינת לבנה יעקב שעין לו מעצמו כלום כי על ידי מה נותן כח למלכות דקדושה על ידי לימוד תורה בכח והכח של המלכות דקדושה היא שאין לה מעצמה כלום ולכן ולכן אדם שילמד תורה בכח יביא רק למלכות דקדושה כי רק היא מוכנה לקבל
זה התשובה של @תלמיד-שעושה-תלמיד
כשאתה מצטט מישהו ואתה מגיב לדבריו, צריך לרדת שורה כדי שהדברים שלך לא יהיו באותה בועה שלו ביחד (יורדים שורה בenter)
-
תעזרו לי להבין את הפסוק כפשוטו, אני חושב שזה המפתח:
הכסיל לא חפץ בתבונה, אלא במה?
בטיפשות כנראה.
מה הוא כן רוצה [חוץ מהטיפשות, או ביחד איתה]?
בהתגלות ליבו.
מה הקשר בין תחילת הפסוק לסופו?!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות